’קרב לאלוהים’
”קירבו לאלוהים ויקרב אליכם” (יעקב ד׳:8).
1, 2. (א) מה טוענים אנשים פעמים רבות? (ב) אילו דברי עידוד אמר יעקב, ומדוע היה צורך בכך?
”אלוהים איתנו”. מילים אלה התנוססו מעל סמלי לאום שונים ואפילו על מדי חיילים. הסיסמה ”באלוהים מבטחנו” הוטבעה על אינספור מטבעות ושטרות מודרניים. אנשים רבים אומנם טוענים שיש להם קשר קרוב עם אלוהים, אך האם לא תסכים שכדי לפתח קשר אמיתי כזה צריך לא רק לדבר ולהתהדר בסיסמאות?
2 המקרא מראה שאכן ניתן לפתח מערכת יחסים עם אלוהים. אולם לשם כך דרושים מאמצים. אפילו כמה משיחיים משוחים במאה הראשונה היו צריכים לחזק את הקשר שלהם עם יהוה אלוהים. המשגיח המשיחי יעקב הזהיר כמה מהם מפני נטיות הבשר ואובדן הטוהר הרוחני, ובמסגרת הוראותיו עודד אותם במילים המרשימות שלהלן: ”קירבו לאלוהים ויקרב אליכם” (יעקב ד׳:1–12). למה התכוון יעקב באומרו ”קירבו” לאלוהים?
3, 4. (א) מה הזכיר יעקב לקוראיו באומרו להם ’לקרוב לאלוהים’? (ב) מדוע נוכל להיות בטוחים שהקירבה לאלוהים אפשרית?
3 יעקב השתמש בביטוי שהיה מוכר למרבית קוראי איגרתו. תורת משה הכילה הוראות מוגדרות לכוהנים כיצד ’לגשת’ או לקרוב אל יהוה למען העם (שמות י״ט:22). לפיכך דברי יעקב הזכירו לקוראים שהתקרבות ליהוה אינה עניין של מה בכך. יהוה הוא האישיות הנעלה והמכובדת ביותר ביקום.
4 מצד שני, כדברי פרשן אחד, ”קריאה זו [ביעקב ד׳:8] מעידה על אופטימיות מרשימה”. יעקב ידע שיהוה נוהג באהבה עם בני אדם לא־מושלמים ושהוא תמיד מזמין אותם לקרוב אליו (דברי הימים ב׳. ט״ו:2). קורבנו של ישוע סלל את הדרך לקירבה מלאה יותר ליהוה (אפסים ג׳:11, 12). כיום הגישה לאלוהים פתוחה בפני מיליוני אנשים! כיצד נוכל לנצל הזדמנות נפלאה זו? נסקור בקצרה שלוש דרכים שבאמצעותן ניתן לקרוב ליהוה אלוהים.
המשך ’להכיר’ את אלוהים
5, 6. כיצד ממחישה דוגמתו של שמואל הצעיר מה כרוך ב’לדעת את אלוהים’?
5 לפי הכתוב ביוחנן י״ז:3, ישוע אמר: ”אלה הם חיי עולם: שיכירו [או ”לדעת”, דל’] אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”. למה התכוון ישוע באומרו שיש ’להכיר’ או לדעת את אלוהים? מספר למדנים מציינים כי משמעות המילה היוונית המקורית שמופיעה כאן מקיפה למדי, והיא עוסקת בתהליך מתמשך המוביל בסופו של דבר להיכרות אינטימית.
6 היכרות אינטימית עם אלוהים לא היתה מושג חדש בימי ישוע. למשל, בתנ״ך כתוב שכאשר היה שמואל נער קטן, ”טרם ידע את יהוה” (שמואל א׳. ג׳:7). האם משתמע מכאן ששמואל ידע מעט מאוד על אלוהיו? לא. הוריו והכוהנים ודאי לימדו אותו דברים רבים. אך המילה המופיעה בפסוק זה, לפי אחד הפרשנים, ”נוגעת להיכרות אינטימית ביותר”. שמואל טרם ידע או הכיר את יהוה מקרוב, כפי שהיה עתיד להכיר אותו כאשר שירת כדוברו של יהוה. כשגדל שמואל הוא באמת התחיל להכיר את יהוה ולפתח קשר הדוק איתו (שמואל א׳. ג׳:19, 20).
7, 8. (א) מדוע אל לנו להירתע מלימוד הדברים העמוקים יותר שבמקרא? (ב) מה הן כמה אמיתות עמוקות בדבר־אלוהים שכדאי לנו ללמוד?
7 האם אתה רוכש ידע על אלוהים במטרה לטפח היכרות עמוקה איתו? לשם כך עליך ’להתאוות’ למזון הרוחני שמאת אלוהים (פטרוס א׳. ב׳:2). אל תסתפק בדברים הבסיסיים. השתדל ללמוד כמה מן האמיתות העמוקות יותר שבמקרא (עברים ה׳:12–14). האם אתה נרתע מלימוד כזה מתוך הנחה שהוא קשה מדי? אם כן, זכור שיהוה הוא ’המורה’ הנאדר (ישעיהו ל׳:20). הוא יודע כיצד להעביר אמיתות עמוקות לשכלם של בני אדם לא־מושלמים, והוא גם יכול לברך את מאמציך הכנים לקלוט את מה שהוא מלמד אותך (תהלים כ״ה:4).
8 מדוע שלא תבחן את עצמך בקשר לכמה מ”עמוקות האלוהים”? (קורינתים א׳. ב׳:10) דברים עמוקים אלה אינם נושאים יבשים, כגון אלה שעוסקים בהם תיאולוגים ואנשי כמורה; מדובר באמיתות חיות המעניקות לנו תובנה מרתקת לגבי אורח חשיבתו ולבבו של אבינו האוהב. למשל, קורבן הכופר, ה”סוד המקודש” והבריתות השונות שכרת אלוהים במטרה לברך את עמו ולהגשים את מטרותיו, ועוד נושאים דומים הם כולם תחומים מעולים למחקר ולימוד אישי שיכולים להסב לנו הנאה רבה (קורינתים א׳. ב׳:7, ע״ח).
9, 10. (א) מדוע הגאווה מסוכנת, ומה יעזור לנו לא לפתח תכונה זו? (ב) מדוע עלינו לטפח ענווה בכל הקשור לידע על יהוה?
9 כאשר אתה רוכש יותר ויותר ידע על אמיתות רוחניות עמוקות, הישמר מפני סכנה שמתלווה לעתים לידע — גאווה (קורינתים א׳. ח׳:1). הגאווה מסוכנת מכיוון שהיא מרחיקה את האדם מאלוהים (משלי ט״ז:5; יעקב ד׳:6). זכור שלאיש אין סיבה להתרברב בידיעותיו. כדי להמחיש זאת, שים לב למה שנכתב במבוא לספר העוסק בהתקדמות המדעית של האנושות בעת האחרונה: ”ככל שאנו לומדים יותר, כך אנו מבינים כמה מעט אנו יודעים. ... כל מה שידוע לנו עתה הוא כאין וכאפס בהשוואה למה שאנו עוד עתידים ללמוד”. צניעות כזו היא אכן מרעננת. אם כן, כשמדובר בידע החשוב מכול — הידע על יהוה אלוהים — יש לנו סיבה טובה יותר לשמור על צניעות. מהי?
10 שים לב לכמה הצהרות מקראיות על יהוה. ”מאוד עמקו מחשבותיך” (תהלים צ״ב:6). ”לתבונתו אין מספר” (תהלים קמ״ז:5). ”אין חקר לתבונתו” (ישעיהו מ׳:28). ”מה עומק עושר האלוהים, מה עומק חוכמתו ודעתו!” (רומים י״א:33) ברור אפוא שלעולם לא נדע את הכול על יהוה (קהלת ג׳:11). הוא לימד אותנו נפלאות רבות, אך יחד עם זאת תמיד יעמוד מולנו מאגר עצום וחסר גבולות של ידע שנוכל לשאוב ממנו. האין זה נכון שאפשרות זו מרגשת מצד אחד אך מצד שני גם מחדירה בנו ענווה? לכן כשאנו לומדים, הבה תמיד ננצל את הידע שלנו כדרך לקרוב ליהוה וכדי לעזור לאחרים לעשות כן, ואף פעם לא נראה בידע זה סיבה להתנשא על אחרים (מתי כ״ג:12; לוקס ט׳:48).
הראה את אהבתך ליהוה
11, 12. (א) כיצד מן הראוי שנושפע ממה שאנו לומדים על יהוה? (ב) מהו קנה המידה לאהבה אמיתית לאלוהים?
11 השליח פאולוס הצביע על הקשר ההולם בין ידע לאהבה. הוא כתב: ”תפילתי היא שאהבתכם תירבה יותר ויותר ותלווה בדעת ובכל תבונה” (פיליפים א׳:9). כל אמת יקרה שאנו לומדים על יהוה ועל מטרותיו צריכה להעמיק את אהבתנו לאבינו שבשמים, ולא לגרום לנו להיות יהירים.
12 כמובן, רבים מאלה שאומרים שהם אוהבים את אלוהים אינם אוהבים אותו באמת ובתמים. אולי הם כנים בקשר לרגשות חזקים המציפים את לבם, ורגשות אלה חיוביים ואפילו רצויים בתנאי שהם עולים בקנה אחד עם ידע מדויק. אך אי אפשר לומר שהרגשות האלה כשלעצמם הם אהבה אמיתית לאלוהים. מדוע לא? ראה כיצד דבר־אלוהים מגדיר אהבה כזאת: ”זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו” (יוחנן א׳. ה׳:3). לפיכך, אהבה לאלוהים היא אהבה אמיתית כל עוד נותנים לה ביטוי במעשים הרצויים בעיניו.
13. כיצד יראת אלוהים תעזור לנו לבטא את אהבתנו ליהוה?
13 יראת אלוהים תעזור לנו לציית לו. יראת כבוד עמוקה זו כלפי יהוה נובעת מלימוד עליו ועל קדושתו, תפארתו, כוחו, הצדק שלו, חוכמתו ואהבתו הגדולים. היא חיונית כדי לקרוב אליו. שים לב לכתוב בתהלים כ״ה:14: ”סוד [קרבת] יהוה ליראיו”. לפיכך, אם נהיה יראים שלא להכעיס חלילה את אבינו השמימי האהוב, נוכל לקרוב אליו. יראת אלוהים תעזור לנו להישמע לעצה הכתובה במשלי ג׳:6: ”בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך”. מה פירוש הדבר?
14, 15. (א) אילו החלטות אנו מחליטים בחיי היומיום? (ב) כיצד נוכל לקבל החלטות בדרך המשקפת יראת אלוהים?
14 מדי יום עליך לקבל החלטות, אם גדולות ואם קטנות. למשל, אילו שיחות תנהל עם עמיתיך לעבודה, ידידים מבית־הספר ושכנים? (לוקס ו׳:45) האם תבצע בחריצות את העבודה המוטלת עליך או שתנסה לעשות אותה במינימום מאמץ? (קולוסים ג׳:23) האם תחפש להתקרב למי שאינם מגלים אהבה ליהוה או שדווקא תפעל לחיזוק יחסיך עם אנשים רוחניים? (משלי י״ג:20) מה תעשה, גם אם יהיה זה באופן מוגבל למדי, כדי לקדם את ענייני מלכות אלוהים? (מתי ו׳:33) אם עקרונות מקראיים כדוגמת אלה המוזכרים בפסוקים שלעיל מדריכים אותך בהחלטות היומיומיות שלך, סימן שאתה אכן יודע את יהוה ”בכל דרכיך”.
15 למעשה, בכל החלטה שאנו מחליטים עלינו לשאול את עצמנו: ’מה יהוה רוצה שאעשה? מאיזה קו פעולה הוא יהיה מרוצה יותר?’ (משלי כ״ז:11) גילוי יראת אלוהים באופן זה הוא דרך מצוינת לבטא אהבה ליהוה. יראת אלוהים גם תניע אותנו לשמור על טוהר רוחני, מוסרי וגופני. זכור שבאותו פסוק שבו עודד יעקב את המשיחיים ’לקרוב לאלוהים’, הוא גם אמר: ”החוטאים, רחצו ידיכם! טהרו את לבבכם, הפכפכי הלב!” (יעקב ד׳:8).
16. מה נבצר מאיתנו לעשות כאשר אנו נותנים ליהוה, אך על מה מעידה הנתינה לו?
16 כמובן, גילוי אהבה ליהוה טומן בחובו הרבה יותר מאשר אי־עשיית הרע. האהבה מניעה אותנו גם לעשות את הטוב. למשל, כיצד אנו מגיבים לנדיבותו השופעת של יהוה? יעקב כתב: ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה יורדת ממעל מאת אבי האורות” (יעקב א׳:17). אמת, אנחנו לא מעשירים את יהוה כאשר אנו נותנים לו מנכסינו. כל הטובין והמשאבים הקיימים כבר שייכים לו (תהלים נ׳:12). וכאשר אנו נותנים ליהוה מזמננו וכוחנו, אנחנו לא ממלאים צורך מסוים שאין באפשרותו למלא בדרך אחרת. אם נסרב להכריז את הבשורה על מלכות אלוהים, הוא אפילו יכול לגרום לאבנים לזעוק! אם כן, מדוע עלינו לתת ליהוה ממשאבינו, מזמננו ומכוחנו? הסיבה העיקרית היא להראות לו שאנו אוהבים אותו בכל לבנו, נפשנו, שכלנו ומאודנו (מרקוס י״ב:29, 30).
17. מה יכול להניע אותנו לתת ליהוה בשמחה?
17 הנתינה ליהוה צריכה להיעשות בשמחה, שהרי ”את הנותן בשמחה אוהב אלוהים” (קורינתים ב׳. ט׳:7). העיקרון הכתוב בדברים ט״ז:17 יכול לעזור לנו לתת בשמחה: ”איש כמתנת ידו, כברכת יהוה אלוהיך אשר נתן לך”. המחשבה על נדיבותו הרבה של יהוה כלפינו מעוררת בנו רצון לתת לו בנפש חפצה. נתינה כזו משמחת את לבו, בדיוק כשם שהורה רווה נחת ממתנה קטנה שנותנים לו בנו או בתו היקרים. גילוי אהבתנו בדרך זו יעזור לנו לקרוב ליהוה.
טפח קירבה באמצעות תפילות
18. מדוע כדאי לחשוב כיצד לשפר את איכות תפילותינו?
18 רגעים של תפילה אישית מהווים הזדמנויות יקרות לפנייה אינטימית ועמוקה אל אבינו שבשמים (פיליפים ד׳:6). הואיל ותפילה היא אמצעי חיוני כדי לקרוב לאלוהים, כדאי שנעצור לרגע ונחשוב על איכות תפילותינו. אין בזאת לומר שתפילותינו צריכות להיות מאורגנות למופת ורהוטות להפליא; הכוונה היא שעליהן להיות כנות ולנבוע מהלב. כיצד נוכל לשפר את איכות תפילותינו?
19, 20. מדוע כדאי להרהר לפני שאנו מתפללים, ומה הם כמה נושאים מתאימים שאפשר להרהר בהם?
19 אפשר לנסות להרהר לפני התפילות. הרהורים מקדימים יהפכו את תפילותינו למוגדרות ומלאות משמעות, וכך נימנע מלחזור על ביטויים מוכרים שכבר שגורים בפינו (משלי ט״ו:28, 29). ניתן לחשוב על כמה מהנושאים שהזכיר ישוע בתפילה לדוגמה ואז לשקול כיצד הם נוגעים לנסיבות האישיות שלנו (מתי ו׳:9–13). למשל, נוכל לשאול את עצמנו איזה חלק צנוע אנו מקווים ליטול בעשיית רצון אלוהים על הארץ. אפשר גם לספר ליהוה על כך שאנו רוצים לעמוד לשירותו כמיטב יכולתנו ולבקש את עזרתו כדי להשלים כל תפקיד שיתן לנו. האם אנו נושאים על כתפינו משא כבד של דאגות בגין צרכים חומריים? על אילו חטאים אנו זקוקים למחילה ולמי עלינו לגלות יותר סלחנות? עם אילו פיתויים אנחנו מתמודדים והאם ברור לנו באיזו דחיפות אנו זקוקים להגנתו של יהוה בעניין זה?
20 בנוסף לכך, נוכל לחשוב על מכרים שבמיוחד זקוקים לעזרת יהוה (קורינתים ב׳. א׳:11). כמו כן, אל לנו לשכוח להודות. אם נעצור לרגע ונחשוב על כך, ודאי נמצא סיבות להודות ליהוה ולהלל אותו מדי יום על טובו הרב (דברים ח׳:10; לוקס י׳:21). ההודיה מועילה בדרך נוספת — היא עוזרת לנו לאמץ השקפה חיובית יותר על החיים ולהיות מכירי טובה.
21. אילו דוגמאות מקראיות כדאי שנלמד כדי שנדע טוב יותר כיצד לפנות ליהוה בתפילה?
21 גם הלימוד יכול לעזור לנו לשפר את איכות תפילותינו. בדבר־אלוהים מתועדות תפילות יוצאות דופן של גברים ונשים נאמנים. למשל, אם בעיה קשה ניצבת לפנינו ומדאיגה אותנו ואולי אפילו מאיימת על שלומנו ועל שלום יקירינו, נוכל לקרוא כיצד התפלל יעקב כאשר עמד לפגוש את אחיו עשיו, שהיה חדור תאוות נקם (בראשית ל״ב:10–13). כמו כן, ניתן ללמוד את התפילה של המלך אסא בצל איום צבאי של כמיליון כושים על עמו של אלוהים (דברי הימים ב׳. י״ד:10, 11). אם אנו מודאגים בגלל בעיה המאיימת להמיט חרפה על שמו הטוב של יהוה, כדאי שנחשוב על התפילה שנשא אליהו לפני עובדי הבעל על הר הכרמל וגם על תפילתו של נחמיה בקשר למצבה העגום של ירושלים (מלכים א׳. י״ח:36, 37; נחמיה א׳:4–11). קריאת תפילות כאלה והרהורים בהן יכולים לחזק את אמונתנו ולתת לנו מושג כיצד לעתור ליהוה בכל מיני דאגות המכבידות עלינו.
22. מהו הפסוק השנתי לשנת 2003, ומה כדאי שנשאל את עצמנו מדי פעם במהלך השנה?
22 אכן, אין כבוד גדול יותר ואין מטרה נעלה יותר מאשר להישמע לעצתו של יעקב ’לקרוב לאלוהים’ (יעקב ד׳:8). לשם כך, הבה נרחיב את ידיעותינו על אלוהים, נבטא ביתר שאת את האהבה שאנו רוחשים לו ונפתח קשר הדוק עימו באמצעות תפילות. הפסוק השנתי שלנו לשנת 2003 הוא יעקב ד׳:8. במהלך השנה הקרובה, הבה נמשיך לבחון את עצמנו ולראות אם אנחנו באמת מתקרבים ליהוה. אך מה באשר לחלקה השני של אותה הצהרה? באיזה מובן ’יקרב יהוה אליך’ ואילו ברכות ירעיף עליך? בנושא זה יעסוק המאמר הבא.
האם אתה זוכר?
• מדוע יש להתייחס ברצינות לנושא ההתקרבות ליהוה?
• אילו מטרות נוכל להציב לעצמנו באשר לרכישת ידע על יהוה?
• כיצד נוכל להוכיח שאנו באמת אוהבים את יהוה?
• באילו דרכים נוכל לטפח קשר הדוק יותר עם יהוה בתפילותינו?
[קטע מוגדל בעמוד 12]
הפסוק השנתי לשנת 2003 הוא: ”קירבו לאלוהים ויקרב אליכם” (יעקב ד׳:8).
[תמונה בעמודים 8, 9]
שמואל גדל ולמד להכיר את יהוה מקרוב
[תמונה בעמוד 12]
התפילה שנשא אליהו על הר הכרמל היא דוגמה טובה עבורנו