כיצד לאמץ השקפה מאוזנת על עבודה
בעולם המתאפיין בלחצים עצומים הנובעים משווקים עולמיים, תחרות אכזרית וייצור המוני, לא הרבה אנשים להוטים ללכת כל יום לעבודה. אך בכל זאת, מן הראוי שנפיק הנאה מעבודתנו. מדוע? משום שנבראנו בצלם אלוהים — ואלוהים מפיק הנאה ממלאכתו. למשל, בסוף ששת ה”ימים”, או התקופות הארוכות, שבמהלכן נברא העולם, נאמר בבראשית א׳:31: ”וירא אלוהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד”.
ללא ספק, אחת הסיבות לכך שיהוה נקרא ”האל המאושר” היא משום שהוא אוהב עבודה (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח). לכן האין זה הגיוני שככל שנחקה אותו כך נהיה מאושרים יותר? על זאת כתב שלמה המלך, איש ארגון ועשייה יוצא מגדר הרגיל: ”כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו. מתת אלוהים היא” (קהלת ג׳:13).
כיום, בעולם שבו סביבת העבודה משתנה לעתים תכופות, קשה לפעמים לאמץ השקפה מאוזנת ובריאה בעניין זה. אך יהוה אלוהים גומל למי שנשמעים להדרכתו האוהבת (תהלים קי״ט:99, 100). אלה הנוהגים כך הופכים לעובדים הזוכים להערכה ואמון, ומסיבה זו קטנה הסבירות שיפוטרו מעבודתם. הם גם לומדים להסתכל על חייהם ועל עבודתם מנקודת מבט רוחנית ולא רק כלכלית. הדבר מאפשר להם להגיע להחלטות המשקפות אחריות, ולהבין שהשמחה ותחושת הביטחון שלהם אינן תלויות אך ורק בעבודתם או בשוק העבודה ההפכפך למדי (מתי ו׳:31–33; קורינתים א׳. ב׳:14, 15). הם לומדים לפתח מוסר עבודה מאוזן מכל הבחינות.
טפח מוסר עבודה כרצון אלוהים
יש אנשים המכורים לעבודה; העבודה אצלם קודמת לכול. אחרים רק מחכים שיום העבודה ייגמר, כדי שסוף סוף יוכלו ללכת הביתה. מהי הגישה המאוזנת? המקרא משיב: ”טוב מלוא כף נחת [מנוחה] ממלוא חופניים עמל ורעות רוח” (קהלת ד׳:6). עבודה מאומצת מדי או ממושכת מדי עלולה למעשה לפגוע בפרודוקטיביות, והיא בגדר הבל ו”רעות רוח” — רדיפה אחר רוח. מדוע? מכיוון שכך אנו עלולים להזיק לדברים שבאמת מעניקים לנו את השמחה והאושר הגדולים מכול: יחסינו עם בני המשפחה וחברים, הרוחניות שלנו, בריאותנו ואפילו אריכות ימינו (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10). הגישה המאוזנת היא להסתפק בפחות, ותוך כדי כך ליהנות ממידה סבירה של שלווה, במקום לכרוע תחת מלוא חופניים של עבודה המלווה בסכסוכים ואומללות.
בהציגו גישה מאוזנת זו, אין המקרא תומך בעצלנות (משלי כ׳:4). העצלות שוחקת את הכבוד העצמי ומורידה מן הכבוד שאחרים רוחשים לנו. וגרוע מכך, היא מזיקה ליחסים שלנו עם אלוהים. המקרא מבהיר בכנות שמי שלא רוצה לעבוד, לא מגיע לו לאכול על חשבון אחרים (תסלוניקים ב׳. ג׳:10). על אדם זה לשנות את התנהגותו ולעבוד בחריצות כך שיוכל לפרנס בכבוד את עצמו ואת הנתמכים בו. חריצותו יכולה אפילו לאפשר לו לעזור למי ששרויים בצורך ממשי, קו פעולה שהמקרא מעודד (משלי כ״א:25, 26; אפסים ד׳:28).
הקניית מוסר עבודה מילדוּת
הרגלי עבודה טובים אינם צצים סתם כך. הם נרכשים בילדות. לפיכך המקרא מאיץ בהורים: ”חנוך לנער [או לנערה] על־פי דרכו; גם כי יזקין לא יסור ממנה” (משלי כ״ב:6). חוץ מלהציב דוגמה אישית טובה כעובדים חרוצים, הורים נבונים מתחילים ללמד את ילדיהם על־ידי הטלת מטלות שונות בבית, בהתאם לגילם. גם אם הילדים לא ממש ישושו לבצע מטלות מסוימות, הם ירגישו שהם תורמים למשפחה — במיוחד כשאבא ואמא ישבחו אותם על עבודה טובה שעשו. למרבה הצער, ישנם הורים שעושים הכול במקום ילדיהם, אולי מתוך חשיבה מוטעית שהדבר משקף טוב־לב מצידם. כדאי שהורים אלה ישקלו את הכתוב במשלי כ״ט:21: ”מפנק מנוער עבדו [או את צאצאו] ואחריתו יהיה מָנון [כפוי טובה]”.
הורים אחראים גם מגלים עניין רב בלימודים של ילדיהם בבית־הספר ומעודדים אותם להיות חרוצים. חריצות בלימודים יכולה לשמש היטב את הצעירים מאוחר יותר בחיים כאשר ישתלבו בשוק העבודה.
בחר את מקום העבודה שלך בתבונה
המקרא אומנם אינו אומר לנו באיזה סוג עבודה לעסוק, אך הוא כן נותן לנו קווים מנחים על מנת שלא נסכן את התקדמותנו הרוחנית, את שירותנו לאלוהים ומחויבויות חשובות אחרות. למשל, השליח פאולוס כתב: ”הזמן דוחק. על כן יהיו אלה... הנהנים מן העולם הזה כאילו אינם נהנים ממנו, כי חלוף תחלוף צורת העולם הזה” (קורינתים א׳. ז׳:29–31). שום דבר בסדר העולמי הנוכחי אינו קבוע או יציב לחלוטין. אם נשקיע בו את כל הזמן והכוחות שלנו, נהיה כאיש המשקיע את כל חסכונותיו בבית שנבנה באזור מועד לשטפונות — השקעה מאוד לא־נבונה, בלשון המעטה!
תרגומי מקרא אחרים לאנגלית מנסחים את הביטוי ”אינם נהנים ממנו” כ”אינם שקועים בו” וגם ”אינם טרודים בו ראשם ורובם” (תרגום לאנגלית מודרנית; תרגום המקרא הירושלמי). הנבונים אף פעם לא יתעלמו מן העובדה שהזמן של הסדר הנוכחי ”דוחק”, הולך ואוזל, ולפיכך כל ה’שקוע’ או ’טרוד בו ראשו ורובו’ צפוי באופן בלתי נמנע לאכזבה ולחרטות (יוחנן א׳. ב׳:15–17).
’אלוהים לא יעזבך’
יהוה מכיר את צרכינו אפילו יותר טוב מאיתנו. הוא גם יודע היכן אנו עומדים בזרם הזמן בקשר להתממשות מטרתו. מסיבה זו הוא מזכיר לנו: ”רחקו מאהבת כסף ושימחו בחלקכם, כי [אלוהים] אמר, ’לא ארפך ולא אעזבך’” (עברים י״ג:5). אילו מילים מנחמות! ישוע שיקף את האהבה והדאגה שרוחש אלוהים כלפי משרתיו בכך שבחלק ניכר מדרשת ההר שלו לימד מהי ההשקפה ההולמת לגבי עבודה ודברים חומריים (מתי ו׳:19–33).
עדי־יהוה משתדלים ליישם הדרכה זו. למשל, כאשר מעסיק אחד ביקש מעד־יהוה, חשמלאי במקצועו, לעבוד שעות נוספות על בסיס קבוע, העובד דחה במקרה זה את ההצעה. מדוע? מכיוון שהוא לא רצה ששעות העבודה הנוספות יתנגשו עם הזמן שהוא מקדיש למשפחתו ולעניינים רוחניים. אותו אדם היה עובד מעולה ומהימן, ולכן המעביד כיבד את רצונו. כמובן, לא תמיד העניינים מסתדרים כך ולפעמים צריך לחפש עבודה אחרת המאפשרת ניהול אורח חיים מאוזן. אך בכל אופן, אלה ששמים את מלוא מבטחם ביהוה, מוצאים שהתנהגותם הטובה ומוסר העבודה שלהם בדרך כלל מזכים אותם ביחס טוב מצד המעביד (משלי ג׳:5, 6).
כאשר כל עבודה תניב סיפוק
בסדר העולמי הנוכחי והבלתי מושלם, אי אפשר לצפות שמקומות עבודה או הצעות עבודה יהיו נטולי בעיות ואי־ודאות. לאמיתו של דבר, המצב עוד עלול להחמיר לנוכח התנודות החדות והמשברים הכלכליים הפוקדים את עולמנו. אך מצב זה זמני. בקרוב, איש לא יהיה מובטל. ונוסף על כך, כל עבודה תהיה מעניינת ותעניק סיפוק. כיצד ייתכן הדבר? מה יביא שינוי בסדר גודל שכזה?
באמצעות נביאו ישעיהו, יהוה חזה תקופה שכזו. ”הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה”, אמר יהוה, ”ולא תיזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב” (ישעיהו ס״ה:17). הוא דיבר כאן על ממשלה חדשה מטעמו, אשר תחת שלטונה תתקיים חברה אנושית חדשה ושונה לחלוטין (דניאל ב׳:44).
הנבואה ממשיכה ומתארת את הדרך שבה אנשים יחיו ויעבדו באותם ימים: ”ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פִּריים. לא יבנו ואחר יֵשב, לא יטעו ואחר יאכל, כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירָי. לא יִיגעו לריק ולא יֵלדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם איתם” (ישעיהו ס״ה:21–23).
איזה שינוי עצום יביא העולם החדש שיכונן אלוהים! האם לא היית רוצה לחיות בעולם כזה, עולם שבו לא ’תיגע [תעמול] לריק’ אלא תיהנה מ’פרי’ עמלך? אך שים לב מי ייהנו מברכות אלה: ”זרע ברוכי יהוה המה”. תוכל להיות בין אותם ’מבורכים’ אם תלמד על יהוה ותמלא את דרישותיו. ישוע אמר: ”אלה הם חיי עולם: שיכירו אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח” (יוחנן י״ז:3). עדי־יהוה ישמחו לעזור לך לרכוש את אותו ידע מעניק חיים באמצעות לימוד שיטתי של דבר־אלוהים, המקרא.
[תיבה בעמוד 6]
”בביקוש בלתי פוסק”
”כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם” (קולוסים ג׳:23). מובן שמי שמוסר העבודה שלו תואם עיקרון נכבד זה יהיה עובד מבוקש. מסיבה זו, ג׳. ג׳. לונה בספרו כיצד להיות בלתי נראה (How to Be Invisible) ממליץ למעסיקים לחפש אחר חברים פעילים בקבוצות דתיות מסוימות, אך מוסיף: ”המציאות היא שבסוף אנחנו מחליטים להעסיק את העדים [עדי־יהוה]”. בין הסיבות שהוא נותן לכך הן שעדי־יהוה ידועים ביושרם, ובעקבות זאת הם ”בביקוש בלתי פוסק” בתחומי עבודה שונים.
[תמונות בעמוד 5]
מציאת איזון בין העבודה לבין פעילויות רוחניות ומנוחה מניבה סיפוק