”אל תיראו ואל תֵחַתו”
”אל תירְאו ואל תֵחַתו. ... יהוה עימכם” (דברי הימים ב׳. כ׳:17).
1. כיצד משפיע הטרור על אנשים, ומדוע הפחד שלהם מובן?
טרור! רק המילה עצמה מחדירה פחד בלב ומעוררת חוסר ביטחון ותחושה של חוסר אונים. היא מולידה רגשות מעורבים של אימה, יגון וכעס. זו גם מילה המתארת את מה שרבים חוששים שימשיך לפקוד את האנושות עוד שנים רבות. העובדה שארצות רבות נלחמות זה עשרות שנים בטרור ללא הצלחה מרובה אכן משמשת יסוד לפחד שכזה.
2. מהי תגובתם של עדי־יהוה לנוכח בעיית הטרור, ואילו שאלות עולות מכך?
2 למרות זאת, קיים יסוד בטוח לתקווה. עדי־יהוה, המבשרים את הבשורה ב־234 ארצות ואזורים בכל רחבי העולם, הם אנשים חדורי אופטימיות. במקום לחשוש שהטרור אף פעם לא ימוגר, הם בטוחים שהוא אכן יעלם בקרוב מאוד מן הזירה העולמית. האם מציאותי להיות כל כך אופטימיים? מי יצליח לגאול את העולם מן הפגע הזה, וכיצד? הואיל וכולנו מושפעים מאלימות מסוג זה או אחר, כדאי שנבדוק מה הבסיס לאופטימיות זו.
3. אילו גורמי פחד קיימים כיום, ומה נובא לגבי תקופתנו?
3 האנשים כיום מפחדים וחרדים מסיבות שונות ומגוונות. תן דעתך לכל האנשים שכבר אינם מסוגלים לטפל בעצמם עקב גיל מתקדם. חשוב על אלה שגופם הולך ומתנוון בגלל מחלות חשוכות מרפא ועל משפחות קשות יום שנאבקות לפרנסתן. למעשה, חשוב על האי־ודאות של החיים עצמם! נראה שבכל פינה אורב לנו מוות פתאומי בתאונה או באסון אחר המאיים להביא קץ לכל היקר לנו. פחדים וחרדות אלה, בנוסף לכל מיני מחלוקות ואכזבות אישיות, הופכים את ימינו לזמנים שתוארו בדייקנות על־ידי השליח פאולוס: ”וזאת דע לך: באחרית הימים יבואו זמנים קשים, כי יהיו האנשים אוהבי עצמם... קשוחי לב, בלתי מִתרצים, מלשינים, הוללים, אכזרים, שונאי טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–3).
4. איזה היבט חיובי קיים בתמונה הקודרת המצטיירת מן הכתוב בטימותיאוס ב׳. ג׳:1–3?
4 פסוקים אלה אומנם מציירים תמונה מאוד קודרת, אבל יש בהם קרן של תקווה. שים לב שהזמנים הקשים ישררו ב”אחרית הימים” של הסדר העולמי המרושע של השטן. פירוש הדבר שהגאולה קרובה ושהסדר המרושע הנוכחי יפנה עוד מעט את מקומו לשלטון המלכות המושלמת של אלוהים, המלכות שישוע הורה לתלמידיו להתפלל לבואה (מתי ו׳:9, 10). מלכות זו היא ממשלתו השמימית של אלוהים. היא ”לא תחרב לעולם”, אומר דניאל הנביא, אלא ”תפורר את כל המלכויות האלה [מלכויות האדם] ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דניאל ב׳:44).
ניטראליות משיחית מול הטרור
5. כיצד הגיבו לאחרונה מדינות שונות לאיום הטרור?
5 הטרור מקפד את חייהם של אלפי בני אדם זה עשרות שנים. המודעות העולמית לסכנה זו גדלה באופן ניכר עקב התקפות הטרור בניו־יורק סיטי ובוושינגטון די־סי ב־11 בספטמבר 2001. על רקע עוצמתו והיקפו הגלובאלי של הטרור, מדינות שונות ברחבי העולם מיהרו לחבור יחדיו כדי להילחם בתופעה. למשל, לפי דיווחי חדשות, ב־4 בדצמבר 2001 ”שרי חוץ של 55 מדינות מאירופה, צפון אמריקה ומרכז אסיה אימצו פה אחד תוכנית פעולה” שמטרתה לתאם את מאמציהם. גורם בכיר בממשל האמריקני שיבח את הצעד הזה ואמר שהוא יצר ”רמת עוצמה חדשה” למלחמה בטרור. וכך, לפתע פתאום, מאות מיליוני אנשים נעשו מעורבים במה שכונה בכתב העת ניו־יורק טיימס ”תחילתו של קרב אדיר ממדים”. ימים יגידו מה מידת הצלחתם של מאמצים אלה. עם זאת, השלכותיה של מלחמה כזו בטרור מעוררות פחדים וחששות בלב רבים, אך לא במי שבוטחים ביהוה.
6. (א) מדוע יש המתקשים לפעמים להשלים עם העמדה הניטראלית שנוקטים עדי־יהוה? (ב) איזה מופת הציב ישוע לתלמידיו באשר למעורבות פוליטית?
6 עדי־יהוה ידועים בעמדתם הניטראלית מבחינה פוליטית. רוב הציבור אינו מתנגד לעמדה זו בעיתות שלום, אך בנסיבות יוצאות דופן הסובלנות פוחתת. לעתים קרובות קורה שהפחד והאי־ודאות הנלווים למלחמה מעוררים רגשי לאומנות. רגשות אלה אולי מקשים על כמה להבין מדוע אנשים מסוימים מסרבים לתמוך בתנועות לאומיות מקובלות. ובכל זאת, משיחיים אמיתיים יודעים שחובה עליהם להישמע למצוותו של ישוע ו’לא להיות חלק מן העולם’ (יוחנן ט״ו:19, ע״ח; י״ז:14–16; י״ח:36; יעקב ד׳:4). משמע הדבר שעליהם לשמור על ניטראליות בעניינים פוליטיים וחברתיים. ישוע הציב את המופת בעניין זה. בהתחשב בחוכמתו המושלמת ובכישוריו היוצאי דופן, הוא יכול היה לתרום תרומה משמעותית לענייני העולם בזמנו. אך הוא סירב לבחוש בקדירה הפוליטית. בתחילת שירותו הוא דחה בתוקף את הצעת השטן לתת לו סמכות על כל ממלכות תבל. מאוחר יותר, הוא התנגד בהחלטיות לניסיון לגייס אותו למשרה פוליטית (מתי ד׳:8–10; יוחנן ו׳:14, 15).
7, 8. (א) כיצד אין לפרש את העמדה הניטראלית של עדי־יהוה, ומדוע? (ב) כיצד הכתוב ברומים י״ג:1, 2 פוסל התקוממות אלימה נגד השלטונות?
7 אין לפרש את עמדתם הניטראלית של עדי־יהוה כתמיכה במעשי אלימות או כנכונות מצידם למחול על מעשים כאלה. למעשה, תמיכה כזו תיחשב בעיני העדים כסתירה לטענתם לעבוד את ”אלוהי האהבה והשלום” (קורינתים ב׳. י״ג:11). הם למדו מה דעתו של יהוה על אלימות. מחבר התהלים כתב: ”יהוה צדיק יבחן, ורָשָע ואוהב חמס [אלימות] שנאה נפשו” (תהלים י״א:5). הם גם מודעים למה שאמר ישוע לשליח פטרוס: ”השב את חרבך אל מקומה, כי כל האוחזים בחרב, בחרב יאבדו” (מתי כ״ו:52).
8 ההיסטוריה אומנם מראה שמשיחיים כוזבים החזיקו תדיר ”בחרב”, אך אין זה נכון לגבי עדי־יהוה. הם מושכים את ידיהם מכל סוג של פעילות כזו. העדים מצייתים בנאמנות לצו הכתוב ברומים י״ג:1, 2: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון, שהרי אין שלטון אלא מטעם אלוהים, והשלטונות הנוכחיים נקבעו [”במעמדם היחסי”, ע״ח] מטעם אלוהים. לפיכך כל המתקומם נגד השלטון מתנגד לצו אלוהים, והמתנגדים יביאו על עצמם משפט”.
9. באילו שתי דרכים עדי־יהוה למעשה נלחמים בטרור?
9 ובכל זאת, הואיל והטרור כל כך מרושע, האם עדי־יהוה לא צריכים לעשות משהו כדי לתמוך במלחמה בו? כן, והם אכן פועלים כך. קודם כול, הם אינם נותנים יד למעשי טרור. שנית, הם מלמדים עקרונות מקראיים, ומי שמיישם אותם הלכה למעשה עוקר מחייו כל סוג של אלימות.a בשנה שעברה הקדישו העדים 302,381,202,1 שעות כדי לעזור לציבור ללמוד על דרך חיים משיחית זו. אלה אינן שעות מבוזבזות, משום שכתוצאה מפעילותם נטבלו 469,265 איש כעדיו של יהוה, וכך הצהירו בפומבי על התנגדותם המוחלטת לדרכי האלימות.
10. מה הם הסיכויים למחות את נגע האלימות מעולמנו?
10 בנוסף, עדי־יהוה מודעים לכך שנבצר מהם לפטור את העולם מהרוע. לכן הם שמים את מלוא מבטחם במי שכן יכול לעשות זאת — יהוה אלוהים (תהלים פ״ג:19). חרף מאמצים כנים, בני אדם אינם מסוגלים להביא סוף לאלימות. במקרא נכתבה בהשראה אזהרה באשר לימינו, ”אחרית הימים”. נאמר שם: ”אנשים רעים ומדיחים יגבירו רעתם, יתעו ויותעו” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 13). מנקודת מבט זו נראה שסיכויי האדם לנצח בקרב נגד הרוע אינם כה מבטיחים. אנחנו, לעומת זאת, יכולים לסמוך על יהוה שיסיר לחלוטין ולצמיתות את נגע האלימות (תהלים ל״ז:1, 2, 9–11; משלי כ״ד:19, 20; ישעיהו ס׳:18).
אמיצים גם על סף מתקפה
11. אילו צעדים כבר נקט יהוה כדי להביא סוף לאלימות?
11 אלוהי השלום שונא אלימות, ולכן אפשר להבין מדוע הוא נקט צעדים כדי לחסל את שורש הבעיה — השטן. לאמיתו של דבר, הוא כבר הביא לתבוסתו המשפילה של השטן בידי מיכאל שר המלאכים — המלך שהכתיר אלוהים, המשיח ישוע. הנה מה שנאמר על כך במקרא: ”ומלחמה התחוללה בשמים; מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו. הם לא התגברו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים. אז הושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל; הוא הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו איתו” (ההתגלות י״ב:7–9).
12, 13. (א) מה מיוחד בשנת 1914? (ב) מה נאמר בנבואת יחזקאל לגבי התומכים במלכות אלוהים?
12 הכרונולוגיה המקראית ומאורעות העולם משתלבים יחדיו ומצביעים על שנת 1914 כמועד שבו התחוללה מלחמה זו בשמים. המצב בעולם הלך מאז מדחי אל דחי. ההתגלות י״ב:12 מסביר את הסיבה לכך: ”על זאת שימחו שמים ושוכניהם. אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, ביודעו כי קצרה עיתו”.
13 מובן מאליו שחמתו של השטן בוערת בו בעיקר נגד עובדיו המשוחים של אלוהים ונגד בני לווייתם, חברי ’הצאן האחרות’ (יוחנן י׳:16; ההתגלות י״ב:17). יחסי עוינות אלה יגיעו בקרוב לשיא כאשר יצא השטן למלחמת חורמה נגד כל התומכים והבוטחים במלכות אלוהים המיוסדת. מתקפה כוללת זו מתוארת ביחזקאל פרק ל״ח בתור מלחמת ”גוג [מ]ארץ המגוג”.
14. לאיזו הגנה זכו בעבר עדי־יהוה, והאם כך תמיד יהיה?
14 מאז שהושלך השטן מן השמים, משרתי אלוהים זכו לעתים להגנה מפני התקפותיו, הגנה מצד גורמים פוליטיים שונים המתוארים בלשון סמלית בההתגלות י״ב:15, 16. בניגוד לכך, המקרא מציין שבמהלך המתקפה הסופית של השטן שום גורם אנושי לא יצא להגנתם של הבוטחים ביהוה. האם זה צריך לגרום למשיחיים לפחד ולהתמלא חרדה? כלל וכלל לא!
15, 16. (א) איזו סיבה לאופטימיות מוצאים כיום המשיחיים בדברי העידוד שהפנה יהוה אל עמו בימי יהושפט? (ב) איזה דוגמה הציבו יהושפט והעם עבור משרתי אלוהים בימינו?
15 אלוהים יתמוך במשרתיו, בדיוק כשם שתמך בעמו בימי המלך יהושפט, עַם ששימש כדוגמה נבואית לעתיד. הכתוב מוסר: ”הַקשיבו כל יהודה ויושבי ירושלים והמלך יהושפט! כה אמר יהוה לכם, ’אתם אל תירְאו ואל תֵחַתו מפני ההמון הרב הזה; כי לא לכם המלחמה, כי לאלוהים. ... לא לכם להילחם בזאת. התייצבו, עימדו וראו את ישועת יהוה עימכם. יהודה וירושלים, אל תיראו ואל תחתו. מחר צאו לפניהם, ויהוה עימכם’” (דברי הימים ב׳. כ׳:15–17).
16 לתושבי יהודה הובטח שלא יצטרכו להילחם. בדומה לכך, כאשר יתקיף גוג מארץ המגוג את משרתי אלוהים, הם לא יחזיקו נשק כדי להגן על עצמם; הם ’יעמדו ויראו את ישועת יהוה עימם’. אך כמובן, ’לעמוד’ אין משמעו חוסר פעילות מוחלט, שהרי גם עַמו של אלוהים בימי יהושפט לא עמד בחוסר מעש. עוד נאמר: ”ויקוד יהושפט אפיים ארצה, וכל יהודה ויושבי ירושלים נפלו לפני יהוה להשתחוות ליהוה. ... וייוועץ [יהושפט] אל העם ויעמד משוררים ליהוה ומהללים להדרת קודש בצאת לפני החלוץ, ואומרים: ’הודו ליהוה, כי לעולם חסדו’” (דברי הימים ב׳. כ׳:18–21). כן, אפילו לנוכח מתקפת האויב, המשיך העם להלל את יהוה. קו פעולה זה ישמש דוגמה לעדי־יהוה כאשר יצא גוג למתקפה נגדם.
17, 18. (א) איזו גישה חיובית יש לעדי־יהוה כיום בנוגע למתקפתו של גוג? (ב) איזו תזכורת ניתנה לאחרונה למשיחיים צעירים?
17 עד אותה עת — ואפילו בעיצומה של מתקפת גוג — ימשיכו עדי־יהוה לתמוך במלכות אלוהים. הם ימשיכו להתחזק ולחסות ביותר מ־600,94 הקהילות ברחבי העולם (ישעיהו כ״ו:20). איזו הזדמנות מיוחדת להלל את יהוה באומץ! הציפייה כיום למתקפתו הקרבה של גוג אינה גורמת להם לפחד ולסגת. אדרבה, תקוותם דוחקת בהם לתת יותר זבחי הלל לאלוהים כמידת יכולתם (תהלים קמ״ו:2).
18 גישה חיובית זו ניכרת בקרב אלפי צעירים ברחבי העולם שהחליטו לשרת במסגרת השירות המלא. כדי להבליט עד כמה דרך חיים זו עדיפה, יצא לאור במסגרת הכינוסים המחוזיים של שנת 2002 העלון צעירים — אילו מטרות עומדות לנגד עיניכם? הן הצעירים והן המבוגרים בקהילות מעריכים מאוד תזכורות אקטואליות כאלו (תהלים קי״ט:14, 24, 99, 119, 129, 146).
19, 20. (א) מדוע אין צורך שהמשיחיים יפחדו או יתמלאו חרדה? (ב) במה יעזור לנו המאמר הבא?
19 חרף המצב בעולם, אין צורך שהמשיחיים יפחדו או יתמלאו חרדה. ידוע להם שבקרוב מלכות יהוה תביא סוף תמידי לכל סוגי האלימות. הם גם מתנחמים בידיעה שבתחיית המתים יקומו רבים שאיבדו את חייהם כתוצאה ממעשי אלימות. כמה מהם יזכו להזדמנות הראשונה שלהם ללמוד על יהוה, אך בתחייה יוקמו גם אנשים שיוכלו להמשיך לעובדו כמשרתים מוקדשים (מעשי השליחים כ״ד:15).
20 בתור משיחיים אמיתיים, אנו מכירים בצורך לשמור על ניטראליות משיחית בנחישות ובהתמדה. אנו רוצים להחזיק איתן בתוחלת הנפלאה ’לעמוד ולראות את ישועת יהוה’. המאמר הבא יחזק את אמונתנו על־ידי כך שיעזור לנו להיות מודעים למאורעות בני זמננו, אשר בהדרגה מקנים לנו הבנה עמוקה יותר לגבי התגשמות נבואות המקרא.
[הערת שוליים]
a לדוגמאות של אנשים שפנו עורף לחיי אלימות כדי להפוך לעדי־יהוה, ראה עורו! ינואר 1991, עמוד 21; 8 באוגוסט 1991, עמוד 18 (אנג׳); והוצאות המצפה מ־1 בינואר 1996, עמוד 5; 1 באוגוסט 1998, עמוד 5.
התוכל להסביר?
• מדוע רבים פסימיים בימינו?
• מדוע עדי־יהוה אופטימיים לגבי העתיד?
• מה כבר עשה יהוה כדי לטפל בגורם האחראי לכל סוגי האלימות?
• מדוע אין כל צורך שנפחד ממתקפתו של גוג?
[תמונה בעמוד 13]
ישוע הציב את המופת באשר לניטראליות משיחית
[תמונות בעמוד 16]
אלפי עדי־יהוה צעירים שמחים לשרת בשירות המלא
[שלמי תודה בעמוד בעמוד 12]
UN PHOTO 186226/M. Grafman