”הנה אלוהינו זה!”
המידע בשני המאמרים הלימודיים מבוסס על הספר קרב אל יהוה, אשר יצא לאור בכינוסים המחוזיים שהתקיימו ברחבי העולם ב־2003/2002. (ראה המאמר ”הוא מילא חלל בלבי” בעמוד 20.)
”הנה אלוהינו זה! קיווינו לו, ויושיענו. זה יהוה” (ישעיהו כ״ה:9).
1, 2. (א) כיצד כינה יהוה את אברהם, ואיזו שאלה עולה מכך? (ב) כיצד מבטיח לנו המקרא שבהחלט ניתן ליצור קשר קרוב עם אלוהים?
”אוהבי”. כך מכנה יהוה, בורא שמים וארץ, את אברהם, במשמעות של ידיד קרוב (ישעיהו מ״א:8). תאר לעצמך: אדם בשר ודם רוקם יחסי ידידות עם ריבון היקום! אבל אולי אתה תוהה, ’האם אני באמת יכול להיות קרוב כל כך לאלוהים?’
2 במקרא מובטח לנו שבהחלט ניתן ליצור קשר קרוב עם אלוהים. אברהם זכה לקירבה כזו משום ש’האמין ביהוה’ (יעקב ב׳:23). גם כיום, ”סודו” של יהוה הוא עם ”ישרים”, כלומר, הם נהנים מקירבה אינטימית איתו (משלי ג׳:32). המקרא מאיץ בנו ביעקב ד׳:8: ”קירבו לאלוהים ויקרב אליכם”. מכאן שאם ננקוט צעדים כדי להתקרב ליהוה, הוא ייענה לכך ויקרב אלינו. אך האם כוונת אותן מילים שנכתבו בהשראה היא שאנחנו — אנשים חוטאים ובלתי מושלמים — ננקוט בעצמנו את הצעד הראשון? כלל וכלל לא. הקירבה האינטימית עם יהוה אפשרית רק משום שאלוהינו האוהב כבר נקט שני צעדים חשובים (תהלים כ״ה:14).
3. אילו שני צעדים נקט יהוה כדי שנוכל לרקום עימו יחסי ידידות?
3 ראשית, יהוה שלח את בנו ישוע כדי ”לתת את נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). בזכות קורבן הכופר מתאפשר לנו להיות קרובים לאלוהים. המקרא מציין: ”אנחנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה” (יוחנן א׳. ד׳:19). כן, אלוהים ”אהב אותנו תחילה” ובזאת הניח עבורנו את היסוד לרקום עימו יחסי ידידות. שנית, יהוה חשף את עצמו בפנינו. הקשר בכל ידידות מבוסס על היכרות אמיתית עם האדם השני ועל הוקרת תכונותיו הייחודיות. חשוב על משמעות הדבר. אם יהוה היה נסתר מאיתנו ונשגב מבינתנו, לעולם לא היינו יכולים לקרוב אליו. אך לא רק שיהוה אינו נסתר מאיתנו, אלא שהוא דווקא מעוניין שנכיר אותו (ישעיהו מ״ה:19). בדברו, המקרא, הוא מתאר את עצמו במונחים המובנים לנו, וזו ראיה לכך שהוא אוהב אותנו ושהוא רוצה שנכיר ונאהב אותו בתור אבינו שבשמים.
4. מה נרגיש לגבי יהוה כאשר נכיר טוב יותר את תכונותיו?
4 האם ראית פעם ילד המצביע על אביו ואומר לחבריו בתמימות ומתוך שמחה וגאווה, ”זה אבא שלי”? לעובדי אלוהים יש כל סיבה שבעולם לחוש כך לגבי יהוה. המקרא חוזה שתבוא תקופה שבה יקראו הנאמנים: ”הנה אלוהינו זה!” (ישעיהו כ״ה:8, 9). ככל שנתעמק בתכונותיו של יהוה, כך נשתכנע שהוא האבא הטוב ביותר והידיד הקרוב מכול. כן, אם נבין את משמעות תכונותיו של יהוה יהיו לנו סיבות רבות להתקרב אליו. לכן, הבה נראה כיצד המקרא חושף בפנינו את תכונותיו העיקריות של יהוה — כוח, צדק, חוכמה ואהבה. במאמר זה נעסוק בשלוש התכונות הראשונות.
”שגיא כוח”
5. מדוע מן הראוי שיהוה לבדו יכונה ”שדי”, ובאילו דרכים הוא משתמש בכוחו העצום?
5 יהוה הוא ”שגיא כוח”. בירמיהו י׳:6 נאמר: ”מאין כמוך, יהוה. גדול אתה, וגדול שמך בגבורה”. להבדיל מכל ברייה, ליהוה יש כוח בלתי מוגבל. זאת הסיבה שבגללה הוא לבדו מכונה ”שדי”, כלומר, אדון כל כוח וגבורה (איוב ל״ז:23). יהוה משתמש בכוחו העצום כדי לברוא, להשמיד, להגן וכדי להשיב דברים לתיקונם. תן דעתך לשתי דוגמאות — כוחו לברוא וכוחו להגן.
6, 7. איזו עוצמה אצורה בשמש, ואיזו עובדה חשובה אנו למדים מכך?
6 אם תעמוד בחוץ ביום קיץ בהיר, מה תחוש על עורך? את חום השמש. למעשה, אתה חש את התולדה של כוח הבריאה שבידי יהוה. מהי עוצמת השמש? טמפרטורת הליבה של השמש היא כ־000,000,15 מעלות צלסיוס. לו ניתן היה להביא לכדור־הארץ פיסה בגודל של ראש סיכה מליבת השמש, היית חייב להתרחק ממקור חום זעיר זה לפחות 140 קילומטר כדי שלא תיפגע. מדי שנייה פולטת השמש אנרגיה בעוצמה השווה לזו הנפלטת בפיצוץ של מאות מיליוני פצצות גרעיניות. עם זאת, כדור־הארץ נע סביב כבשן תרמו־גרעיני אדיר זה בדיוק במרחק המתאים. אילו כדור־הארץ היה קרוב מדי אל השמש, מימיו היו מתאדים; ואילו היה רחוק מדי ממנה, כל מימיו היו קופאים. כך או כך, לא היו מתקיימים חיים עלי אדמות.
7 אלא שבעיני רוב האנשים השמש נתפסת כדבר מובן מאליו, למרות שחייהם תלויים בה. לכן הם מחמיצים את הלקחים שהשמש יכולה ללמדם. בתהלים ע״ד:16 נאמר על יהוה: ”אתה הכינות מאור ושמש”. כן, השמש מסבה כבוד ליהוה, ”עושה שמים וארץ” (תהלים קמ״ו:6). ויחד עם זאת, היא רק אחד מאינספור הגרמים השמימיים המלמדים אותנו על הכוח האדיר שבידי יהוה. ככל שנלמד יותר על כוח הבריאה של יהוה, כך נחוש כלפיו יראת כבוד עמוקה יותר.
8, 9. (א) איזה תיאור לבבי ממחיש לנו את נכונותו של יהוה להגן על עובדיו ולדאוג להם? (ב) כיצד דאג הרועה בימי קדם לצאנו, ומה נוכל ללמוד מכך על הרועה הגדול שלנו?
8 יהוה משתמש בכוחו האדיר גם כדי להגן על משרתיו וכדי לדאוג להם. הבטחותיו של יהוה להגן על עובדיו ולדאוג להם מתוארות במקרא בלשון ציורית ונוגעת ללב. שים לב, למשל, לכתוב בישעיהו מ׳:11. בפסוק זה מדמה יהוה את עצמו לרועה ואת עמו לצאן. הכתוב אומר: ”כרועה עדרו ירעה. בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו ישא. עלות ינהל”. האם אתה יכול לראות בדמיונך את התמונה שמצייר הפסוק?
9 אין הרבה חיות תלותיות כמו כבש הבית. רועה בימי המקרא היה צריך להיות אמיץ לב כדי להגן על עדרו מפני זאבים, דובים ואריות (שמואל א׳. י״ז:34–36; יוחנן י׳:10–13). אך לפעמים ההגנה על הצאן הצריכה רכּוּת. למשל, במקרה שכבשה המליטה הרחק מן המכלאה, כיצד הגן הרועה על הטלה חסר הישע? הוא נשא אותו, וייתכן שבמשך ימים, ”בחיקו” — בקפלי בגדו החיצוני. אך כיצד הגיע הטלה אל ”חיקו” של הרועה? אפשר שהטלה הלך לכיוון הרועה ואפילו נגע קלות ברגלו. אך הרועה הוא זה שצריך היה להתכופף, להרים את הטלה ולהניחו בעדינות במקום מבטחים, בחיקו. איזו תמונה יפה להמחשת נכונותו של הרועה הגדול שלנו להגן על משרתיו ולדאוג להם!
10. איזו הגנה מספק כיום יהוה, ומדוע הגנה זו חשובה במיוחד?
10 יהוה לא רק הבטיח הגנה. בימי המקרא הוא הוכיח בדרכים מופלאות שהוא מסוגל ”להציל את חסידיו מניסיון” (פטרוס ב׳. ב׳:9). ומה לגבי ימינו? ידוע לנו שאין הוא משתמש בכוחו כדי להגן עלינו מפני כל צרה. עם זאת, הוא כן מספק לנו דבר חשוב בהרבה, והוא הגנה רוחנית. אלוהינו האוהב מגן עלינו מפני נזק רוחני על־ידי כך שהוא מצייד אותנו בכל מה שנחוץ לנו כדי שנחזיק מעמד בניסיונות וכדי שנשמור על יחסינו היקרים איתו. למשל, בלוקס י״א:13 נאמר: ”הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, כל שכן האב שבשמים יתן את רוח הקודש למבקשים ממנו!” כוח אדיר זה יכול לחזק אותנו להתמודד עם כל ניסיון או בעיה שיפקדו אותנו (קורינתים ב׳. ד׳:7). כך דואג יהוה שנחיה לא רק שנים מעטות, אלא לנצח נצחים. בזכות תקווה זו אנו רואים בצרות הבאות עלינו בסדר העולמי הזה כ’קלות’ ו’של הרגע’ (קורינתים ב׳. ד׳:17). האם אנו לא נמשכים לאל שמשתמש בכוחו למעננו בצורה כה אוהבת?
”יהוה אוהב משפט”
11, 12. (א) מדוע הצדק של יהוה גורם לנו להימשך אליו? (ב) איזו מסקנה הסיק דוד בנוגע לצדק של יהוה, ואיזו נחמה יש עבורנו במילים אלה שנכתבו בהשראה?
11 יהוה פועל בהגינות באופן עקבי וללא משוא פנים. הצדק האלוהי אינו תכונה קרה ונוקשה המרחיקה אותנו מיהוה, אלא תכונה יפה הגורמת לנו להימשך אליו. המקרא מתאר בבירור את הצדק של אלוהים כתכונה מחממת לב. לכן, הבה נתייחס לשלוש דרכים שבהן יהוה נוהג בצדק.
12 ראשית, הצדק של יהוה מניע אותו להיות נאמן למשרתיו. דוד המלך התנסה בכך אישית. איזו מסקנה הסיק דוד מניסיונו האישי ומלימוד על דרכי אלוהים? הוא הצהיר: ”יהוה אוהב משפט [צדק], ולא יעזוב את חסידיו. לעולם נשמרו” (תהלים ל״ז:28). איזו הבטחה מנחמת! אלוהינו לעולם לא יזנח את חסידיו ולו לרגע אחד! לפיכך, אנו יכולים לסמוך על קירבתו ועל דאגתו האוהבת. הצדק שלו מהווה ערובה לכך (משלי ב׳:7, 8).
13. כיצד באה לידי ביטוי בתורה דאגתו של יהוה כלפי אלה שלא שפר עליהם גורלם?
13 שנית, הצדק של אלוהים גורם לו להיות רגיש לצורכי הנזקקים. דאגתו של יהוה כלפי אלה שלא שפר עליהם גורלם באה לידי ביטוי בתורה שנתן לעם ישראל. למשל, בתורה ישנם חוקים שמטרתם להגן על היתומים ועל האלמנות (דברים כ״ד:17–21). יהוה ידע עד כמה יכולים החיים להיות קשים עבור אותן משפחות, ולכן הוא לקח על עצמו את האחריות לשמש עבורם כשופט וכמגן אבהי (דברים י׳:17, 18). הוא הזהיר את בני ישראל שאם יתעמרו בנשים ובילדים חסרי ישע, הוא ישמע את זעקתם. ”וחרה אפי”, אמר יהוה, ככתוב בשמות כ״ב:21–23. הכעס אינו מתכונותיו העיקריות של יהוה, אך רגש מוצדק זה מתעורר בו לנוכח עוולות הנעשות בזדון בייחוד נגד החלשים והפגיעים (תהלים ק״ג:6).
14. ציין דוגמה מרשימה לעובדה שיהוה אינו נושא פנים.
14 שלישית, בדברים י׳:17 מבטיח לנו המקרא שיהוה ”לא ישא פנים ולא יקח שוחד”. שלא כמו אנשים רבים בעלי סמכות והשפעה, יהוה אינו מושפע מעושר ומהופעה חיצונית. הוא אינו משוחד בדעותיו ואינו מפלה בין איש לרעהו. והנה דוגמה מרשימה הממחישה זאת: ההזדמנות להיות משרתיו, ולהחזיק בתקווה לחיות לנצח, אינה מוגבלת אך ורק ליחידי סגולה. אדרבה, במעשי השליחים י׳:34, 35 נאמר: ”בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו”. אפשרות זו פתוחה בפני כל אדם בלי קשר למעמדו החברתי, לצבע עורו או לארץ מגוריו. האין זה צדק אמיתי במיטבו? אכן, הבנה מעמיקה יותר של הצדק של יהוה גורמת לנו לקרוב אליו!
’מה עומק חוכמת אלוהים!’
15. מהי חוכמה, וכיצד היא באה לידי ביטוי אצל יהוה?
15 השליח פאולוס הכריז מעומק לבו את המילים ברומים י״א:33: ”מה עומק חוכמתו ודעתו [של אלוהים]!” כשבוחנים את צדדיה השונים של חוכמת יהוה האדירה, לא נותר לנו אלא להתמלא ביראת כבוד. אך כיצד אפשר להגדיר תכונה זו? החוכמה היא היכולת לתרגם את הידע, את התבונה ואת ההבנה למעשים. על בסיס היקף ידיעותיו ועומק הבנתו מחליט יהוה החלטות מוצלחות מאין כמוהן ומוציא אותן אל הפועל בדרך הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת.
16, 17. כיצד מעידה הבריאה על חוכמתו האדירה של יהוה? הבא דוגמה.
16 מה הן כמה עדויות ספציפיות לחוכמתו האדירה של יהוה? בתהלים ק״ד:24 נאמר: ”מה רבו מעשיך יהוה! כולם בחוכמה עשית. מלאה הארץ קנייניך”. אכן, ככל שנלמד על יצירות כפיו של יהוה, כך נשתאה לנוכח חוכמתו. גם המדענים הפיקו לקחים רבים מלימוד פעלי הבריאה של יהוה. בהנדסה קיים אפילו תחום שנקרא ביומימטיקה העוסק בחיקוי המבנים הקיימים בטבע.
17 למשל, אולי הבטת פעם בפליאה בקורי עכביש. הרשת שהעכביש טווה היא בהחלט מלאכת מחשבת. ישנם סוגי קורים שאולי נראים עדינים וחלשים, אך באופן יחסי הם יותר חזקים מפלדה ומן הסיבים שבתוך אפוד מגן. מה פירוש הדבר? תאר לעצמך רשת קורי עכביש בגודל של רשת בספינת דייגים. רשת כזו תוכל אפילו לעצור מטוס נוסעים במעופו! כן, יהוה עשה את כל הדברים הללו ”בחוכמה”.
18. כיצד ניכרת חוכמתו של יהוה בעובדה שהשתמש בבני אדם לכתיבת דברו, המקרא?
18 העדות הגדולה ביותר לחוכמת יהוה מצויה בדברו, המקרא. ללא ספק, העצות החכמות שבו מראות לנו מהי דרך החיים הטובה מכול (ישעיהו מ״ח:17). אבל חוכמתו הנעלה של יהוה ניכרת גם באופן שבו נכתב המקרא. למה הכוונה? ברוב חוכמתו בחר יהוה להשתמש בבני אדם לכתיבת דברו. אילו השתמש במלאכים, האם היתה למקרא אותה השפעה שובת לב? אמת, המלאכים היו יכולים לתאר את יהוה מנקודת מבטם הנעלה ולבטא את מסירותם אליו. אבל האם היינו יכולים להזדהות עם נקודת מבט של יצורים רוחניים מושלמים, אשר ידיעותיהם, ניסיונם וכוחם נעלים אלפי מונים על שלנו? (עברים ב׳:6, 7).
19. איזו דוגמה מראה שהשימוש באנשים בשר ודם לכתיבת המקרא הקנה לו חמימות וקסם גדולים?
19 השימוש באנשים בשר ודם לביצוע המלאכה הקנה למקרא חמימות וקסם גדולים. כותבי המקרא היו בני אדם בעלי רגשות כמונו, ומפאת היותם בלתי מושלמים, הם התמודדו עם ניסיונות ולחצים דומים לשלנו. במקרים מסוימים הם סיפרו בגוף ראשון על רגשותיהם ועל מאבקיהם האישיים (קורינתים ב׳. י״ב:7–10). לפיכך, הם העלו על הכתב דברים שאף מלאך לא היה מסוגל להביע. חשוב לדוגמה על מה שכתב דוד בתהלים נ״א. לפי כתובת המזמור, דוד חיבר את המזמור הזה אחרי שביצע חטא חמור. הוא הביע חרטה מכל הלב והתחנן לאלוהים שיסלח לו. בפסוקים 4 ו־5 הוא אמר: ”הֶרֶב כבסני מעווני, ומחטאתי טהרני. כי פשעיי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד”. שים לב גם לפסוק 7: ”הן בעוון חוללתי ובחטא יֶחֱמַתְנִי אמי”. ובפסוק 19 נאמר: ”זבחי אלוהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה, אלוהים, לא תִבזה”. האם אתה חש בייסורי הכותב? מי מלבד אדם בלתי מושלם מסוגל לבטא רגשות כאלה?
20, 21. (א) מדוע אפשר לומר שלמרות שאנשים בשר ודם כתבו את המקרא, בכל זאת טמונה בו חוכמתו של יהוה? (ב) במה יעסוק המאמר הבא?
20 באמצעות אנשים בלתי מושלמים כגון דוד, סיפק לנו יהוה בדיוק את מה שנחוץ לנו — ספר שנכתב ”ברוח אלוהים” אשר לא איבד את הגורם האנושי (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). רוח הקודש כיוונה את הכותבים, ולכן הם למעשה תיעדו את חוכמת יהוה ולא את חוכמתם הם. חוכמה זו מהימנה לחלוטין. היא נעלה עד מאוד מחוכמתנו, ומסיבה זו אלוהים מאיץ בנו באהבה: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (משלי ג׳:5, 6). אם נישמע לעצה נבונה זו, נתקרב יותר ויותר לאלוהינו כליל החוכמה.
21 התכונה המקסימה והיפה ביותר מבין כל תכונותיו של יהוה היא אהבה. במאמר הבא נדון בדרכים שבהן יהוה גילה ומגלה אהבה.
האם אתה זוכר?
• אילו צעדים נקט יהוה כדי לאפשר לנו לפתח יחסי קירבה איתו?
• ציין כמה דוגמאות לכוחו של יהוה לברוא ולהגן.
• באילו דרכים פועל יהוה בצדק?
• כיצד ניכרת חוכמתו של יהוה בפעלי הבריאה ובמקרא?
[תמונה בעמוד 10]
כרועה הנושא טלה בחיקו, יהוה דואג לצאנו בעדינות
[תמונה בעמוד 13]
חוכמתו של יהוה ניכרת באופן שבו נכתב המקרא