”חינם קיבלתם, חינם תתנו”
”חינם קיבלתם, חינם תתנו” (מתי י׳:8). זה מה שהורה ישוע לשליחיו כאשר שלח אותם להכריז את הבשורה. האם צייתו להנחייתו? כן, והם המשיכו לציית לה גם אחרי שעזב ישוע את כדור־הארץ.
למשל, כאשר ראה שמעון, המכשף לשעבר, שיש לשליחים פטרוס ויוחנן כוחות לחולל נסים, הציע להם כסף כדי שיתנו גם לו את הכוח הזה. אבל פטרוס גער בשמעון, באומרו: ”כספך יהא איתך לאבדון, מפני שחשבת לקנות בכסף את מתנת אלוהים” (מעשי השליחים ח׳:18–20).
השליח פאולוס גילה גישה דומה לזו של פטרוס. פאולוס יכול היה להיות לנטל כלכלי על כתפי אֶחיו בקהילת קורינתוס. אך הוא לא הרשה לעצמו לעשות זאת ועמל במו ידיו לפרנסתו (מעשי השליחים י״ח:1–3). משום כך יכול היה לומר בביטחון שבישר לקורינתים את הבשורה ”בלא מחיר” (קורינתים א׳. ד׳:12; ט׳:18).
למרבה הצער, רבים המתיימרים ללכת בעקבות ישוע אינם מגלים את אותה נכונות ’לתת בחינם’. מנהיגים רבים בעולם הנוצרי ’מורים במחיר’ (מיכה ג׳:11). מנהיגי דת מסוימים התעשרו מכספים שאספו מצאן מרעיתם. בשנת 1989 נשפט מטיף דתי מארה״ב ל־45 שנות מאסר. מדוע? הוא ”הונה את תומכיו במיליוני דולרים והשתמש בחלק מן הכספים כדי לרכוש בתים, מכוניות, לממן חופשות ואפילו לקנות מלונה ממוזגת לכלב” (פִּיפֶּלְס דיילי גרפיק, 7 באוקטובר 1989).
בגאנה, לדברי העיתון טיימס של גאנה מה־31 במרס 1990, כומר רומי־קתולי לקח את הכסף שנאסף במסגרת טקס בכנסייה והשליך אותו חזרה על הקהילה. ”הסיבה שעשה זאת”, מציין העיתון, ”היא משום שבתור מבוגרים, הם כביכול היו אמורים לתרום שטרות בעלי ערך גבוה יותר”. אין זה מפתיע שכנסיות רבות אפילו מנסות לעורר חמדנות בקרב חסידיהן ומקדמות באופן פעיל הימורים ותחבולות אחרות על מנת לגייס כספים.
בניגוד לכך, עדי־יהוה חותרים לחקות את ישוע ואת תלמידיו בני המאה הראשונה. אין להם אנשי כמורה המקבלים שכר עבור שירותיהם. כל עד־יהוה הוא משרת דתי מוסמך אשר מאחריותו להכריז לזולת את ’בשורת המלכות’ (מתי כ״ד:14). בהתאם לכך, למעלה משישה מיליון עדי־יהוה ברחבי העולם מביאים לאנשים ”מים חיים” בחינם (ההתגלות כ״ב:17). וכך גם מי ש”אין לו כסף” יכול להפיק תועלת מן המסר הטמון במקרא (ישעיהו נ״ה:1). אף־על־פי שפעילותם הכלל־עולמית ממומנת על־ידי תרומות הניתנות ברצון, הם אף פעם לא לוחצים על חברי הקהילה לתרום כספים. בתור משרתי אלוהים אמיתיים, הם אינם ”עושים מסחר בדבר אלוהים”, אלא מדברים ”ביושר לב ומטעם אלוהים” (קורינתים ב׳. ב׳:17).
אם כן, מאיזו סיבה מוכנים עדי־יהוה לעזור לאחרים ואף נכונים לתרום ממשאביהם האישיים? מה מניע אותם? האם לתת חינם פירושו שהם נותנים מבלי לקבל שום גמול על מאמציהם?
מענה לטענת השטן
המניע העיקרי של המשיחיים האמיתיים בימינו הוא הרצון לשמח את לבו של יהוה, ולא השאיפה להתעשר. בזאת הם מספקים תשובה לטענה שהעלה השטן לפני אלפי שנים. השטן דיבר על איש צדיק בשם איוב וטען בפני יהוה: ”החינם ירא איוב אלוהים?” השטן טען שאיוב עובד את אלוהים רק משום שהוא סוכך והגן עליו. לדבריו, אם יילקחו מאיוב נכסיו, הוא יקלל את אלוהים! (איוב א׳:7–11).
בכדי להשיב על הטענה, איפשר אלוהים לשטן לנסות את איוב, באומרו: ”כל אשר לו בידך” (איוב א׳:12). ומה היתה התוצאה? איוב הוכיח שהשטן שקרן. בכל הניסיונות שבאו עליו, שמר איוב על נאמנות. הוא אמר: ”עד אגווע לא אסיר תומתי ממני!” (איוב כ״ז:5, 6).
עובדי אלוהים האמיתיים בימינו מגלים גישה דומה לזו שהיתה לאיוב. הם משרתים את אלוהים לא מתוך מניעים חומרניים.
מתנת החסד של אלוהים
סיבה נוספת לכך שמשיחיים אמיתיים מוכנים ’לתת חינם’ היא שהם עצמם ’קיבלו חינם’ מאלוהים. האנושות נתונה בכבלי החטא והמוות בגלל חטאו של אבינו, אדם הראשון (רומים ה׳:12). ברוב אהבתו שלח יהוה את בנו למות כקורבן, ועשה זאת במחיר יקר. ללא ספק, אין זה דבר שמגיע לבני האדם; זוהי מתנה מאלוהים (רומים ד׳:4; ה׳:8; ו׳:23).
אי לכך, פאולוס אמר למשיחיים משוחים את הכתוב ברומים ג׳:23, 24: ”הכול חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה. אך הם מוצדקים בחסדו, בחינם, הודות לפדות שבמשיח ישוע”. גם אלה שתקוותם לחיות לנצח על כדור־הארץ קיבלו מתנה ”בחינם”. מתנה זו כוללת את הזכות להיחשב לצדיקים בתור ידידיו של יהוה (יעקב ב׳:23; ההתגלות ז׳:14).
בנוסף לכך, קורבן הכופר של המשיח נותן לכל המשיחיים מעמד של משרתי אלוהים מוסמכים. השליח פאולוס כתב: ”ולבשורה זאת הייתי למשרת מתוקף מתנת החסד שאלוהים נתן לי” (אפסים ג׳:4–7). הואיל ומשרתיו האמיתיים של אלוהים נקראו לשירותם באמצעות מתנה שלא ניתנה להם בזכות אלא בחסד ושלא היו יכולים להרוויח אותה, הם אינם יכולים לצפות לקבל תשלום על כך שהם חולקים מתנה זו עם אחרים.
חיי נצח — תמריץ אנוכיי?
האם משתמע מכך שאלוהים מצפה מהמשיחיים לעבוד אותו ללא תקווה לזכות בגמול כלשהו? לא, שהרי השליח פאולוס אמר לאחיו לאמונה: ”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו” (עברים ו׳:10). אין עוול עם יהוה (דברים ל״ב:4). אדרבה, יהוה ”נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). אבל האם ההבטחה לקבל חיי נצח בגן עדן פונה למעשה לרגש האנוכיות? (לוקס כ״ג:43).
כלל וכלל לא. הרצון לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות נובע מאלוהים עצמו. הוא זה שהציג אפשרות זו בפני הזוג הראשון (בראשית א׳:28; ב׳:15–17). וגם אחרי שאדם וחוה ויתרו על עתיד זה, פעל אלוהים כדי לתת תקווה לצאצאיהם. הוא הבטיח בדברו ש”הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים לאלוהים” (רומים ח׳:21). לפיכך, אין שום פסול בכך שהמשיחיים כיום, בדומה למשה, ’ישאו עיניהם אל הגמול’ (עברים י״א:26). אלוהים אינו מציע גמול זה בתור שוחד. הוא נותן אותו מתוך אהבה אמיתית לעובדיו (תסלוניקים ב׳. ב׳:16, 17). בתגובה, ”אנחנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה” (יוחנן א׳. ד׳:19).
המניע הנכון בעבודת אלוהים
אף־על־פי־כן, המשיחיים חייבים להתמיד לבחון את מניעיהם בעבודת אלוהים. ביוחנן ו׳:10–13 מסופר שישוע האכיל באורח נס המון בן יותר מחמשת אלפים איש. בעקבות זאת החלו כמה מהם ללכת אחרי ישוע מסיבות אנוכיות גרידא. ישוע אמר להם: ”אתם מחפשים אותי... משום שאכלתם מככרות הלחם ושבעתם” (יוחנן ו׳:26). עשרות שנים לאחר מכן היו כמה משיחיים מוקדשים שגם הם שירתו את אלוהים ”לא בלב טהור” (פיליפים א׳:17). כמה אנשים ש’לא הסכימו לדבריו הבריאים של ישוע המשיח’ אפילו חיפשו דרכים להפיק רווחים אישיים מן ההתרועעות עם הקהילה המשיחית (טימותיאוס א׳. ו׳:3–5).
כיום, משיחי שעובד את אלוהים רק משום שהוא רוצה לחיות לנצח בגן עדן למעשה משרת מתוך מניע אנוכיי. בטווח הארוך הוא עלול ליפול מבחינה רוחנית. אפשר שהוא יחשוב שהסדר של השטן שורד יותר מדי זמן, ואז הוא ’ירפה’ מתוך תחושה שהקץ מתמהמה (גלטים ו׳:9). אולי הוא אפילו יתמרמר על ויתורים חומריים שעשה בעבר. ישוע מזכיר לנו את המצווה: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך” (מתי כ״ב:37). כן, אדם שהמניע העיקרי שלו בשירות אלוהים הוא אהבה אינו מחליט לעבוד את אלוהים רק עד למועד מסוים. הוא נחוש בדעתו לשרת את יהוה לעד! (מיכה ד׳:5) אדם כזה אינו מתחרט על הקרבות שאולי עשה למען עבודת אלוהים (עברים י״ג:15, 16). אהבתו לאלוהים דוחקת בו לתת לענייני אלוהים עדיפות בחייו (מתי ו׳:33).
בימינו, יותר משישה מיליון עובדי אלוהים אמיתיים ’מתנדבים’ ברצון לשירות יהוה (תהלים ק״י:3). האם אתה אחד מהם? אם לא, חשוב על מה שאלוהים מציע לך: ידע טהור אודות האמת (יוחנן י״ז:3); חירות מן השעבוד לתורות כזב (יוחנן ח׳:32); תקווה לחיות לנצח (ההתגלות כ״א:3, 4). עדי־יהוה יוכלו לעזור לך ללמוד כיצד לקבל מאלוהים את כל אלה, והכול בחינם.
[קטע מוגדל בעמוד 22]
המניע העיקרי של המשיחיים האמיתיים בימינו הוא הרצון לשמח את לבו של יהוה, ולא השאיפה להתעשר
[תמונה בעמוד 21]
מתנתו של אלוהים — קורבן הכופר — מניעה את המשיחיים לחלוק את הבשורה חינם אין כסף