שאלות של קוראים
יהוה התיר לבני ישראל לשאת יותר מאישה אחת, אך הוא אינו מתיר זאת כיום. האם אמות המידה שלו משתנות?
יהוה לא שינה את השקפתו על מנהג ריבוי נשים (פוליגמיה) (תהלים י״ט:8; מלאכי ג׳:6). מנהג זה לא היה כלול במטרתו המקורית עבור בני האדם, והוא הדין בימינו. כאשר ברא יהוה את חוה להיות אשתו של אדם, הוא ציין שהסטנדרט האלוהי הוא אישה אחת לבעל אחד. ”על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודָבַק באשתו והיו לבשר אחד” (בראשית ב׳:24).
בעת שחי ישוע המשיח עלי אדמות, הוא חזר על עמדה זו באוזני כמה ששאלו אותו אודות גירושין ונישואין מחדש. הוא אמר: ”האם לא קראתם שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית וגם אמר, ’על־כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד’? אין הם עוד שניים אלא בשר אחד”. ישוע הוסיף: ”המגרש את אשתו שלא על דבר זנות ונושא אחרת נואף הוא” (מתי י״ט:4–6, 9). משתמע מכאן בבירור שאדם הנושא יותר מאישה אחת הוא למעשה נואף.
אם כן, מדוע הותרה הפוליגמיה בימי קדם? יש לזכור שיהוה לא הגה מלכתחילה את המנהג. האיש הראשון המוזכר במקרא אשר נשא יותר מאישה אחת היה למך, אחד מצאצאיו של קין (בראשית ד׳:19–24). נוח היה נשוי לאישה אחת וכך גם שלושת בניו. אלה שנשאו כמה נשים איבדו את חייהם במבול.
כעבור מאות שנים בחר יהוה בבני ישראל להיות לו לעם, ומנהג ריבוי הנשים כבר רווח בקרבם, הגם שככל הנראה היה יותר שכיח שגבר ישא אישה אחת בלבד. אלוהים לא תבע שיפורקו המשפחות שבהן היו לבעלים יותר מאישה אחת. במקום זאת, הוא פשוט הסדיר את המנהג (שמות כ״א:10, 11; דברים כ״א:15–17).
העובדה שגילוי סובלנות כלפי הפוליגמיה היה זמני בלבד ניכרת לא רק מדברי ישוע אודות הסטנדרט המקורי של יהוה לנישואין, אלא גם ממה שכתב פאולוס בהשראת רוח קודשו של אלוהים. הוא אמר: ”כל איש ישא לו אישה וכל אישה יהיה לה בעל” (קורינתים א׳. ז׳:2). עוד כתב פאולוס בהשראת הרוח שאיש המתמנה כמשגיח או משרת עוזר בקהילה המשיחית צריך להיות ”בעל אישה אחת” (טימותיאוס א׳. ג׳:2, 12; טיטוס א׳:6).
לפיכך, הסובלנות שגילה יהוה כלפי הפוליגמיה פגה עם ייסוד הקהילה המשיחית לפני כ־000,2 שנה. באותם ימים הונהג מחדש הסטנדרט לנישואין שנקבע עוד מימי בריאת אדם וחוה: בעל אחד, אישה אחת. זוהי אמת המידה המקובלת כיום בקרב משרתי אלוהים בכל רחבי העולם (מרקוס י׳:11, 12; קורינתים א׳. ו׳:9, 10).