במה מתבטאת אהבתנו לאלוהים
טיפוח אהבה כלפי אלוהים אינו מסתכם בלימוד תיאורטי. משרתי אלוהים בעולם כולו יעידו כי אהבת אמת לאלוהים הולכת ומעמיקה ככל שנחשפים לאישיותו וככל שלומדים מה הוא אוהב ומה הוא שונא, מה הן העדפותיו ומה הן דרישותיו.
ברוב אהבתו נתן לנו יהוה את דברו, המקרא, ובו מתבהרת דמותו לנגד עינינו. מתוך המקרא אנו לומדים כיצד נהג יהוה במצבים שונים. כפי שאנו נהנים לקבל מכתב מאדם אהוב, המקרא מסב לנו עונג שעה שמתגלים לנו צדדים חדשים מאישיותו של יהוה.
אך כשם שמתברר לנו לעתים בפעילותנו הציבורית, הלימוד אודות אלוהים אינו מביא בהכרח לאהבה כלפיו. ישוע פנה אל מספר יהודים שזלזלו בו ואמר: ”אתם חוקרים את הכתובים, כי חושבים אתם שיש לכם חיי עולם בהם... ואולם אני מכיר אתכם: אין לכם אהבת אלוהים בקרבכם” (יוחנן ה׳:39, 42). יש הלומדים שנים ארוכות על מעשיו האוהבים של יהוה, ובכל זאת אין בקרבם אהבה רבה כלפיו. מדוע? משום שהם אינם מהרהרים במשמעות הנלמד. לעומת זאת, מיליוני אנשים כנים שלומדים בעזרתנו את המקרא, נוכחים שאהבתם לאלוהים מוסיפה לגדול. מדוע? מפני שהם מחקים, כמונו, את דוגמתו של אסף. באיזה מובן?
הרהורים מתוך הערכה
אסף גמר אומר לטפח בלבו אהבה לאלוהים. הוא כתב: ”עם לבבי אשיחה... אזכור מעללי יה, כי אֶזְכְּרָה מקדם פלאך והגיתי בכל פעלֶך, ובעלילותיך אשיחה” (תהלים ע״ז:7, 12, 13). מי שהוגה בדרכי יהוה, כפי שעשה מחבר המזמור, מגביר את אהבתו כלפי אלוהים.
בנוסף לכך, זיכרונות מחוויות שחווינו בשירות יהוה עשויים להדק את יחסינו עימו. השליח פאולוס אמר שאנחנו ”עובדים יחד עם אלוהים”, ובין חברים לעבודה צומחת לפעמים ידידות מיוחדת במינה (קורינתים א׳. ג׳:9). יהוה מוקיר את המעשים שאנו עושים כביטוי לאהבתנו אותו, והם משמחים את לבו (משלי כ״ז:11). וכאשר אנו מבקשים את עזרתו והוא מכוון אותנו ומסייע לנו להתגבר על קושי כלשהו, אנו נוכחים שהוא איתנו, ואהבתנו אליו הולכת וגוברת.
ידידות בין שני בני אדם נרקמת עם חשיפת רגשותיהם איש כלפי רעהו. בדומה לכך, כאשר אנו אומרים ליהוה בתפילה מדוע אנו מסורים לו, אהבתנו אותו מתחזקת. אז מהדהדים במוחנו דברי ישוע: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך ובכל מאודך” (מרקוס י״ב:30). מה ניתן לעשות כדי לוודא שתמיד נאהב את יהוה בכל לבבנו, בכל נפשנו, בכל שכלנו ובכל מאודנו?
לאהוב את יהוה בכל לבבנו
כתבי־הקודש מדברים על הלב הסמלי המייצג את האדם הפנימי — רצונותינו, גישותינו ורגשותינו. אם כן, האוהב את יהוה בכל לבבו חפץ יותר מכל דבר אחר להשביע את רצונו (תהלים פ״ו:11). כדי להראות שאהבה זו שוכנת בנו, עלינו לבנות אישיות הרצויה בעיניו. אנו משתדלים ’לשנוא את הרע ולדבוק בטוב’ ובכך לחקות את אלוהים (רומים י״ב:9).
אהבתנו לאלוהים משפיעה על יחסנו לכל דבר. לדוגמה, אולי יש לנו עבודה מאתגרת או מרתקת, אך האם לבנו נתון לה? לא. הואיל ואנו אוהבים את יהוה בכל לבנו, הרינו בראש ובראשונה משרתי אלוהים. חשוב לנו לרַצות את הורינו, את שותפנו לנישואין ואת הבוס שלנו, אבל אם אנו אוהבים את יהוה בלב שלם נשתוקק יותר מכול לרַצות אותו. הרי הוא ראוי למקום הראשון בלבנו (מתי ו׳:24; י׳:37).
לאהוב את יהוה בכל נפשנו
בכתבי־הקודש המילה ”נפש” משמעה ביסודו של דבר האדם כולו או חייו. לאהוב את יהוה בכל נפשנו משמעו לנצל את חיינו בדרך המסבה לו כבוד ומוכיחה לו בפועל שאנו אוהבים אותו.
כמובן, יש לנו עניינים נוספים בחיים, אולי לימודים מקצועיים, ניהול עסק או גידול משפחה. אך למרות זאת, האוהב את יהוה בכל נפשו יפעל בדרכי אלוהים וישמור כל דבר אחר במקום הראוי לו, תוך שהוא ’מבקש תחילה את מלכותו ואת צדקתו’ של אלוהים (מתי ו׳:33). עבודת אלוהים בכל נפשנו מצביעה גם על להיטות. אנו אוהבים את יהוה וכביטוי לכך מבשרים את בשורת המלכות בלהיטות, נותנים תשובות בונות באסיפות ומושיטים עזרה לאחינו ואחיותינו לאמונה. בכל דבר עושים אנו ’את רצון אלוהים בכל נפשנו’ (אפסים ו׳:6).
ישוע אהב את אלוהים בכל נפשו והיה מוכן להתכחש לעצמו. רצון אלוהים קדם אצלו לכול, וצרכיו האישיים תפסו מקום משני. ישוע הזמין אותנו ללכת בעקבותיו. הוא אמר: ”מי שרוצה לבוא אחריי, שיתכחש לעצמו ויקח את [”עמוד הוקעתו”, ע״ח] וילך אחריי” (מתי ט״ז:24, 25). התכחשות עצמית פירושה הקדשה. אנו אוהבים את אלוהים עד כדי כך שאנו מעבירים לידיו את הבעלות עלינו, כדרך שאדם מבני ישראל בימי המקרא אהב את אדונו אהבה רבה והתחייב להיות לו לעבד עולם (דברים ט״ו:16, 17). הקדשת חיינו ליהוה היא ראיה משכנעת לכך שאנו אוהבים אותו.
לאהוב את יהוה בכל שכלנו
האוהב את יהוה בכל שכלו לא יחסוך במאמצים להבין את אישיותו של יהוה, את מטרותיו ואת דרישותיו (יוחנן י״ז:3; מעשי השליחים י״ז:11). כביטוי לאהבת יהוה אנו מגייסים את כל כישורינו השכליים על מנת לשפר את יכולת ההוראה שלנו ולעזור לזולת לאהוב את יהוה. ”חיגרו מותני שכליכם”, קרא השליח פטרוס (פטרוס א׳. א׳:13). אנו משתדלים גם לגלות עניין באחרים, ובייחוד במשרתי אלוהים. נסיבות חייהם אינן זרות לנו, ואנו רואים מתי יש מקום לשבח אותם או להושיט להם נחמה.
מי שאוהב את יהוה בכל שכלו יקבל על עצמו את דרך החשיבה של אלוהים. אנו משתדלים לראות דברים מבעד לעיניו ולהיות קשובים לו בקבלת החלטות תוך ביטחון שדרכו היא הטובה מכול (משלי ג׳:5, 6; ישעיהו נ״ה:9; פיליפים ב׳:3–7). אך כיצד יכולים אנו להשתמש בכוחנו בגילוי אהבה לאלוהים?
לאהוב את יהוה בכל מאודנו
בני נוער רבים בקהילה המשיחית מנצלים את כוחם לתהילת יהוה (משלי כ׳:29; קהלת י״ב:1). אינספור צעירים משיחיים משרתים בשירות מלא כחלוצים, וזו אחת הדרכים שבה הם מביעים את אהבתם ליהוה בכל מאודם. אימהות רבות מבשרות בזמן שילדיהן בבית־הספר. זקני־קהילה נאמנים עורכים ביקורי רעייה ובמקביל דואגים למשפחותיהם ובזאת מוכיחים כי הם אוהבים את יהוה בכל מאודם (קורינתים ב׳. י״ב:15). יהוה נותן כוח לקוויו, למען יוכלו לנצל את הכוחות העומדים לרשותם כדי להללו וכך להחזיר לו אהבה (ישעיהו מ׳:29; עברים ו׳:11, 12).
האהבה, אם תטופח כראוי, תצמח. לפיכך, תמיד נפנה זמן להרהורים. בל נשכח מה יהוה עשה עבורנו ומדוע הוא ראוי למסירותנו. כבני אדם בלתי מושלמים אין אנו זכאים ל”כל אשר הכין האלוהים לאוהביו”, אבל ביכולתנו להראות את אהבתנו ליהוה בכל נימי נפשנו. הבה נוסיף לעשות כן! (קורינתים א׳. ב׳:9).
[תמונה בעמוד 20]
אהבתנו לאלוהים מתבטאת במעשים