רבקה — אישה פעלתנית ויראת אלוהים

נניח שיכולת לבחור כלה לבנך.‏ באיזה מין אישה היית בוחר?‏ אילו תכונות היית מחפש בה?‏ האם היית בוחר באישה יפה,‏ נבונה,‏ טובת לב וחרוצה?‏ או האם היית מחפש תחילה דבר אחר?‏

זאת הדילמה שניצבה בפני אברהם.‏ יהוה הבטיח לו שצאצאיו יתברכו דרך בנו יצחק.‏ אנו מצטרפים לסיפור בשעה שאברהם בא בימים,‏ ובנו עדיין רווק (‏בראשית י״ב:‏​1–3,‏ 7;‏ י״ז:‏19;‏ כ״ב:‏​17,‏ 18;‏ כ״ד:‏1‏)‏.‏ הואיל ויצחק צפוי לרשת ברכות עם אשתו לעתיד ועם הצאצאים שיעמידו,‏ דואג אברהם למצוא לו אישה מתאימה.‏ עליה להיות בראש ובראשונה עובדת יהוה.‏ לא ניתן למצוא אישה כזו בכנען,‏ אזור מגוריו של אברהם,‏ ובאין ברירה הוא פונה לחפש במקום אחר.‏ בסופו של דבר בוחרים ברבקה.‏ כיצד נמצאה?‏ האם היתה אישה רוחנית?‏ מה ניתן ללמוד מדוגמתה?‏

החיפוש אחר כלה מתאימה

אברהם שלח את זקן עבדיו,‏ ככל הנראה אליעזר,‏ אל ארם נהריים הרחוקה כדי לקחת כלה ליצחק מקרב שארי בשרו של אברהם,‏ עובדי יהוה.‏ בשל חשיבות הנושא משביע אברהם את אליעזר לבל יקח אישה מבנות כנען.‏ עמדתו הנחרצת של אברהם ראויה לציון (‏בראשית כ״ד:‏​2–10‏)‏.‏

בסיום מסעו אל עיר מושבם של קרובי אברהם,‏ מוליך אליעזר את עשרת גמליו אל באר.‏ שווה בנפשך את המתרחש!‏ היום נוטה לערוב,‏ ואליעזר מתפלל:‏ ”‏הנה אנוכי ניצב על עֵין המים,‏ ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים.‏ והיה הנערה אשר אומר אליה,‏ ’‏הטי נא כדך ואשתה’‏,‏ ואמרה,‏ ’‏שתה וגם גמליך אשקה’‏,‏ אותה הוכחת לעבדך,‏ ליצחק.‏ ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני”‏ (‏בראשית כ״ד:‏​11–14‏)‏.‏

כל אישה מקומית ודאי ידעה שגמל צמא מסוגל לגמוא כמויות עצומות של מים (‏עד 100 ליטר)‏.‏ לכן,‏ אישה המביעה נכונות להשקות עשרה גמלים נוטלת על עצמה מלאכה לא קלה.‏ אישה שתעשה זאת,‏ בשעה שהאחרים מביטים ואינם מציעים עזרה,‏ תעיד בזאת על מרצה,‏ סבלנותה,‏ ענוותה וטוב לבה כלפי בני אדם ובעלי חיים.‏

מה קורה בהמשך?‏ ”‏ויהי הוא טרם כּילָה לדבר,‏ והנה רבקה יוצאת אשר יוּלדה לבתואל בן מִלְכָּה אשת נחור אחי אברהם,‏ וכדה על שכמה.‏ והנערה טובת מראה מאוד,‏ בתולה.‏.‏.‏ ותרד הָעַיְנָה ותמלא כדה ותעל.‏ ויָרָץ העבד לקראתה,‏ ויאמר:‏ ’‏הַגְמִיאִינִי נא מעט מים מכדך’‏.‏ ותאמר:‏ ’‏שתה אדוני’‏ ותמהר ותורֶד כדה על ידה ותשקהו”‏ (‏בראשית כ״ד:‏​15–18‏)‏.‏

האם רבקה מתאימה?‏

רבקה היא בת אחיינו של אברהם,‏ ולא רק טובת מראה היא אלא גם מהוגנת.‏ אין היא נרתעת מלדבר עם זר,‏ ועם זאת אינה מתיידדת איתו יתר על המידה.‏ אליעזר מבקש ממנה להרוות את צימאונו והיא מיטיבה עימו על־​פי כללי הנימוס המקובלים.‏ אבל מה בנוגע לחלק השני של המבחן?‏

רבקה אומרת:‏ ”‏שתה אדוני”‏.‏ אך עוד ידה נטויה.‏ היא מוסיפה:‏ ”‏גם לגמליך אשאב עד אם כִּילוּ לשתות”‏.‏ היא מציעה יותר מן המצופה.‏ רבקה כולה נמרצת:‏ ”‏ותמהר ותְעַר כדה אל השוקת,‏ ותָרָץ עוד אל הבאר לשאוב,‏ ותשאב לכל גמליו”‏.‏ ”‏והאיש משתאה לה”‏,‏ מוסר הכתוב (‏בראשית כ״ד:‏​19–21‏)‏.‏

בהיוודע לו שהעלמה היא בת למשפחת אברהם,‏ משתחווה אליעזר ליהוה ומודה לו.‏ הוא שואל אותה אם יש בבית אביה מקום לינה עבורו ועבור מלוויו.‏ רבקה משיבה בחיוב ורצה לביתה לבשר על בוא האורחים (‏בראשית כ״ד:‏​22–28‏)‏.‏

לבן,‏ אחיה של רבקה,‏ ובתואל אביה שומעים את סיפורו של אליעזר ומבינים שמיהוה יצא הדבר.‏ אין ספק שרבקה מיועדת ליצחק.‏ ”‏קח [‏אותה]‏ ולך”‏,‏ הם אומרים,‏ ”‏ותהי אישה לבן אדוניך כאשר דיבר יהוה”‏.‏ ומה דעתה של רבקה?‏ לשאלה אם היא מוכנה לצאת מייד לדרך,‏ היא משיבה במילה אחת:‏ ”‏אלך”‏,‏ כלומר,‏ ’‏אני מוכנה ללכת’‏.‏ אין היא חייבת להיענות להצעת הנישואין.‏ כך אמר אברהם כתנאי לשחרור אליעזר משבועתו:‏ ”‏ואם לא תואבה האישה ללכת אחריך”‏.‏ אך גם רבקה רואה את יד יהוה בדבר.‏ ועל כן,‏ ללא דיחוי עוזבת את משפחתה להינשא לאדם שמעולם לא פגשה.‏ החלטה אמיצה זו היא מעשה אמונה יוצא מגדר הרגיל.‏ זו בהחלט האישה הנכונה!‏ (‏בראשית כ״ד:‏​29–59‏)‏.‏

בראותה את יצחק,‏ מתכסה רבקה בצעיף כאות לכניעה.‏ יצחק לוקח אותה לאישה ומתאהב בה,‏ ללא ספק בזכות מעלותיה (‏בראשית כ״ד:‏​62–67‏)‏.‏

תאומים

רבקה חשוכת ילדים במשך 19 שנה.‏ סוף סוף היא מתעברת ונושאת ברחמה תאומים,‏ אך ההיריון קשה שכן הילדים ’‏מתרוצצים’‏ בקרבה,‏ כלומר נאבקים זה בזה,‏ ורבקה זועקת אל אלוהים.‏ אנו יכולים לנהוג כמוה בשעת מצוקה.‏ יהוה שומע את זעקתה ומרגיע אותה.‏ שני לאומים יֵצאו מבטנה,‏ ”‏ורב [‏גדול]‏ יעבוד צעיר”‏ (‏בראשית כ״ה:‏​20–26‏)‏.‏

ככל הנראה לא רק המילים הללו מסבירות את אהבתה הגדולה של רבקה לבנה הצעיר יותר,‏ יעקב.‏ הבנים הם הפכים גמורים.‏ יעקב איש ”‏תם”‏ ואילו עשיו אדיש לעניינים רוחניים עד כדי כך שבעד ארוחה אחת הוא מוכר ליעקב את בכורתו,‏ את הזכות לרשת את הבטחות אלוהים.‏ למורת רוחם הגדולה של הוריו נושא עשיו שתי נשים חִיתיות ומעיד בזאת על חוסר התחשבות — אם לא זלזול — בערכים רוחניים (‏בראשית כ״ה:‏​27–34;‏ כ״ו:‏​34,‏ 35‏)‏.‏

מאמצים להשגת הברכה עבור יעקב

המקרא אינו מציין אם יצחק יודע שעשיו נועד לעבוד את יעקב.‏ בכל אופן,‏ יעקב ורבקה יודעים שהברכה שייכת לו.‏ רבקה שומעת שיצחק מתכוון לברך את עשיו לאחר שיביא לו ציד,‏ ומייד נרתמת לפעולה.‏ ההחלטיות והלהיטות שאפיינו אותה בנעוריה לא נטשוה.‏ היא ”‏מצווה”‏ על יעקב להביא לה שני גדיי עזים.‏ היא תכין תבשיל שבעלה אוהב.‏ אחר כך יעקב חייב להתחזות לעשיו כדי לזכות בברכה.‏ יעקב מתנגד.‏ הרי אביו יגלה את התחבולה ויקלל אותו!‏ רבקה מתעקשת:‏ ”‏עלי קללתך,‏ בני”‏.‏ היא מכינה את הארוחה,‏ מלבישה את יעקב בתחפושת ושולחת אותו אל בעלה (‏בראשית כ״ז:‏​1–17‏)‏.‏

לא נמסר מדוע רבקה נוהגת כך.‏ רבים יוצאים נגדה,‏ אך לא כן המקרא.‏ גם יצחק אינו גוער בה בהיוודע לו שיעקב זכה לברכה.‏ אדרבה,‏ יצחק מוסיף על הברכה (‏בראשית כ״ז:‏29;‏ כ״ח:‏3,‏ 4‏)‏.‏ רבקה יודעת את אשר ניבא יהוה על בניה.‏ לכן היא פועלת כדי לוודא שיעקב יקבל את הברכה הראויה לו בצדק.‏ ברור שקו פעולה זה עולה בקנה אחד עם רצון יהוה (‏רומים ט׳:‏​6–13‏)‏.‏

יעקב נשלח אל חרן

רבקה מסכלת את מזימתו של עשיו ומאיצה ביעקב לנוס על נפשו עד אשר תישכך חמת אחיו.‏ היא מעוניינת שיצחק יתמוך בה בתוכניתה,‏ אך בטוב לבה נמנעת מלהזכיר את זעמו של עשיו.‏ במקום זאת,‏ היא פונה אל בעלה בטקט ומביעה את דאגתה שמא יקח לו יעקב אישה מבנות כנען.‏ די בזה כדי להשפיע על יצחק להורות ליעקב להימנע מנישואין כאלה ולשלוח אותו אל משפחתה של רבקה כדי למצוא לו אישה יראת אלוהים.‏ אין כל עדות לכך שרבקה זוכה שוב לראות את יעקב,‏ אך מעשיה מצמיחים תועלת רבה לעם ישראל לעתיד לבוא (‏בראשית כ״ז:‏43 עד כ״ח:‏2‏)‏.‏

כל הידוע לנו על רבקה מעורר בנו הערצה.‏ היא היתה יפהפייה,‏ ואולם יופיה האמיתי טמון היה במסירותה לאלוהים.‏ לכלה כזו פילל אברהם.‏ שאר מעלותיה עלו בוודאי על כל ציפיותיו של אברהם.‏ אמונתה וכניעתה באומץ לב להכוונת אלוהים,‏ קנאותה,‏ צניעותה ונדיבותה בהכנסת אורחים:‏ אלו הן תכונות שכל הנשים המשיחיות צריכות לחקות.‏ תכונות כאלו מחפש יהוה בנשים שבאמת ראויות לחיקוי.‏