מבורכים מכבדי האל
’יבואו, אדני, ויכבדו לשמך’ (תהלים פ״ו:9).
1. מדוע יכולים אנו לכבד את אלוהים בדרכים העולות על אלו של הבריאה הדוממת?
יהוה ראוי להלל מצד כל בריאתו. בעוד יצירות כפיו הדוממות מסבות לו כבוד בלי אומר ודברים, לנו בני האדם יש היכולת לחשוב בהיגיון, להבין, להוקיר ולשרת את אלוהים. על כן, אלינו פונה מחבר התהלים ואומר: ”הריעו לאלוהים, כל הארץ. זמרו כבוד שְמו. שימו כבוד תהילתו” (תהלים ס״ו:1, 2).
2. מי נענים למצווה לכבד את שם אלוהים, ומדוע?
2 מרבית האנושות מסרבת להכיר באלוהים או לתת לו כבוד. ואולם, יותר משישה מיליון עדי־יהוה ב־235 ארצות מוכיחים כי הם רואים את ”עצמותו הנעלמת” של אלוהים באמצעות הדברים שברא ו’שומעים’ את עדותה החרישית של הבריאה (רומים א׳:20; תהלים י״ט:3, 4). בעזרת לימוד המקרא הם גם נחשפים לאישיותו של יהוה ומטפחים אהבה כלפיו. הכתוב בתהלים פ״ו:9, 10 ניבא: ”כל גויים אשר עשית, יבואו וישתחוו לפניך, אדני, ויכבדו לשמך. כי גדול אתה ועושה נפלאות, אתה אלוהים לבדך”.
3. באיזה מובן ’ההמון הרב’ עובדים את אלוהים ”יומם ולילה”?
3 הכתוב בההתגלות ז׳:9, 15 מתאר ברוח דומה ”המון רב” של משרתי אלוהים ה”עובדים אותו יומם ולילה בהיכלו”. אין להבין מכך שאלוהים תובע ממשרתיו להלל אותו בלי הפסק. הכוונה היא שעובדיו מהווים ארגון חובק עולם. לכן, אם בארצות מסוימות יורד הליל, משרתי אלוהים בצידו האחר של כדור־הארץ עתירי פועל בהכרזת הבשורה. ניתן לומר שהשמש לעולם אינה שוקעת על מכבדי יהוה. בקרוב ”כל הנשמה” תישא קולה ותהלל יה (תהלים ק״נ:6). לעת עתה, מה נוכל לעשות אישית כדי לתת כבוד לאלוהים? אילו קשיים ניצבים בפנינו? ואילו ברכות צופן העתיד למכבדי אלוהים? הבה נדון בסיפור מקראי הנוגע לשבט גד.
קושי עתיק יומין
4. בפני איזה קושי ניצב שבט גד?
4 לפני הכניסה לארץ ההבטחה, ביקשו בני שבט גד שיוּתר להם להתיישב באדמות המרעה שבעבר הירדן המזרחי (במדבר ל״ב:1–5). החיים באזור עוד יזמנו להם קשיים כבדים. השבטים ממערב לירדן ייהנו מהגנת עמק הירדן — מחסום טבעי למעבר צבאות פולשים (יהושע ג׳:13–17). ואולם, באשר לשטחים ממזרח לירדן, הספר הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ הקודש (The Historical Geography of the Holy Land), מאת ג׳ורג׳ אדם סמית, מציין: ”[הם] כולם פרושים על פני הרמה הערבית הגדולה. עקב כך, שטחים אלה היו תמיד חשופים לפלישת נוודים רעבים, וחלקם פשטו עליהם מדי שנה לצורכי מרעה”.
5. כיצד עודד יעקב את צאצאי גד להגיב למתקפה?
5 כיצד יעמוד שבט גד בלחץ בלתי פוסק זה? מאות שנים קודם לכן, ניבא יעקב אביהם על ערש דווי: ”גד גדוד יגודנו [ישתער עליו], והוא יָגֻד עקב” (בראשית מ״ט:19). במבט ראשון המילים הללו אינן מבשרות טובות. אך לאמיתו של דבר הן היו בחזקת מצווה לאנשי גד להשיב מלחמה שערה. יעקב הבטיח להם שאם יעשו כן, ייסוגו הפולשים בבושת פנים ואנשי גד יפגעו בעקבם, כלומר, בכוח המאסף שלהם.
הקשיים הניצבים בפנינו בעבודת אלוהים
6, 7. במה דומה מצבם של המשיחיים כיום לזה של שבט גד?
6 בדומה לשבט גד, המשיחיים כיום חשופים ללחצים ולמעמסות של עולם השטן; אין הגנה פלאית הפוטרת אותנו מלהיאבק בהם (איוב א׳:10–12). רבים מאיתנו חייבים להתמודד עם לחצים בבית־הספר ועם קשיים בפרנסה ובגידול ילדים. בל ייפקד מקומם של הלחצים האישיים או הפנימיים. יש הנאבקים עם ’קוץ בבשר’ בדמות נכות או מחלה קשה (קורינתים ב׳. י״ב:7–10). אחרים מתייסרים מדימוי עצמי נמוך. ”ימי הרעה” של הזקנה מונעים ממשיחיים קשישים לשרת את יהוה במרץ שהיה להם בעבר (קהלת י״ב:1).
7 השליח פאולוס גם מזכיר לנו כי ”מלחמה לנו... עם כוחות רוחניים רעים בשמים” (אפסים ו׳:12). אנו חשופים בכל עת ל”רוח העולם”, רוח של מרד ושחיתות מוסרית שמקורה בשטן ובשדיו (קורינתים א׳. ב׳:12; אפסים ב׳:2, 3). בדומה ללוט ירא האלוהים, אולי גם נפשנו נדכאת מכל הדברים הבזויים שאנשים סביבנו אומרים או עושים (פטרוס ב׳. ב׳:7). אנו חשופים גם להתקפות ישירות מצד השטן. הוא נלחם בשארית המשוחים, ”השומרים את מצוות אלוהים ולהם עדות ישוע” (ההתגלות י״ב:17). גם ’הצאן האחרות’ של ישוע מותקפות בידי השטן באמצעות חֲרָמים ורדיפות (יוחנן י׳:16).
להיכנע או להשיב מלחמה?
8. כיצד עלינו להגיב להתקפות השטן, ומדוע?
8 מה צריכה להיות תגובתנו להתקפות השטן? בדומה לשבט גד, עלינו להיות חזקים רוחנית ולהשיב מלחמה בהתאם להדרכת אלוהים. למרבה הצער, יש שהחלו להיכנע ללחצי החיים ולהזניח את אחריותם הרוחנית (מתי י״ג:20–22). עד־יהוה אחד הסביר מדוע הנוכחות באסיפות בקהילה שלו נמוכה: ”האחים פשוט מתעייפים. הם לחוצים מאוד”. אמת, לא חסרות סיבות להיות עייפים. עבודת אלוהים עלולה להיראות לנו כלחץ נוסף או כמעמסה. אך האם זו ראייה בריאה ונכונה?
9. מדוע נשיאת עול המשיח מביאה מנוחה?
9 שים לב מה אמר ישוע להמונים שהיו ממוטטים מלחצי החיים בימיהם: ”בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה”. האם התכוון ישוע שכדי למצוא מנוחה יש לצמצם בעבודת אלוהים? נהפוך הוא, ישוע אמר: ”קחו עליכם את עולי ולימדו ממני, כי עניו אני ונמוך רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם”. עול הוא מתקן עשוי עץ או מתכת המאפשר לאדם או לבהמה לשאת מעמסה כבדה. מי ירצה לקחת על עצמו עול כזה? וכי אין אנו ”עמוסים” דיינו? כן, אבל לפי הטקסט היווני, ניתן גם לנסח את דבריו בזו הלשון: ”בואו תחת עולי יחד איתי”. צא וחשוב: ישוע מוכן לעזור לנו למשוך בעול! אין אנו חייבים לשאת אותו בכוחנו אנו (מתי ט׳:36; י״א:28, 29; קורינתים ב׳. ד׳:7).
10. מה מניבים מאמצינו במתן כבוד לאלוהים?
10 כאשר אנו מקבלים על עצמנו את עול המשיח ונעשים לתלמידיו, אנו נלחמים בשטן. ”התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם”, מבטיח יעקב ד׳:7. אין להבין מכך שזו משימה קלה. עבודת אלוהים כרוכה במאמצים כבירים (לוקס י״ג:24). אך המקרא מבטיח לנו בתהלים קכ״ו:5: ”הזורעים בדמעה ברינה יקצורו”. אין אנו עובדים אל כפוי טובה. אדרבה, ”הוא נותן גמול לדורשיו”, ומברך את מכבדיו (עברים י״א:6).
לפאר את אלוהים כמכריזי מלכות
11. כיצד משמש שירות השדה כאמצעי הגנה מפני התקפות השטן?
11 ישוע ציווה: ”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים”. הכרזת הבשורה היא הדרך העיקרית להקריב לאלוהים ”זבח תודה” (מתי כ״ח:19, ע״ח; עברים י״ג:15). כחלק בלתי נפרד ’ממלוא הנשק’ שלנו — אמצעֵי ההגנה מפני התקפות השטן — רגלינו צריכות להיות ”נעולות נכונוּת לבשורת השלום” (אפסים ו׳:11–15). אחת הדרכים הטובות לטפח את אמונתנו היא להלל את אלוהים בשירות השדה (קורינתים ב׳. ד׳:13). פעילות זו מסייעת לנו להרחיק מחשבות שליליות ממוחנו (פיליפים ד׳:8). הכרזת הבשורה גם מקנה לנו את ההזדמנות ליהנות מהתרועעות בונה עם אחינו לאמונה.
12, 13. איזו תועלת מפיקה המשפחה עקב השתתפות קבועה בשירות השדה? הבא דוגמה.
12 פעילות הבישור עשויה להיות גם בגדר פעילות משפחתית בריאה. הצעירים זקוקים לבילויים מאוזנים. אך הזמן שמקדישה המשפחה לשירות השדה אינו חייב להיות אפרורי ומשעמם. ההורים יכולים להפוך את הפעילות למהנה יותר אם ילמדו את ילדיהם להתייעל בשירות. טיבם של צעירים ליהנות מפעילויות שהם טובים בהן. הורים שינהגו באיזון ולא ילחצו על ילדיהם יתר על המידה, יעזרו להם להפיק הנאה מן השירות (בראשית ל״ג:13, 14).
13 בנוסף לכך, יחסים הדוקים נרקמים בין בני משפחה המהללים יחד את אלוהים. הנה סיפורה של אחות שבעלה הלא־מאמין נטש אותה והותיר אותה עם חמישה ילדים. היה עליה להיכנס למעגל העבודה ולפרנס את ילדיה. האם הרחיים שנפלו על צווארה גרמו לה להזניח את בריאותם הרוחנית של ילדיה? היא נזכרת: ”למדתי היטב את המקרא ואת הספרות המקראית והשתדלתי ליישם את מה שקראתי. לקחתי באופן קבוע את הילדים לאסיפות ולשירות מבית לבית. ומה היה פרי עמלי? כל חמשת ילדיי טבולים”. השתתפות מלאה בשירות עשויה לעזור גם לך במאמציך לגדל את ילדיך ”במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4).
14. (א) כיצד יכולים הצעירים לכבד את אלוהים בבית־הספר? (ב) מה יכול לעזור לבני הנוער לא ’להתבייש בבשורה’?
14 צעירים, אם החוק מתיר זאת, האם אתם מכבדים את אלוהים ומעידים על אמונתכם בבית־הספר, או שמא אתם נרתעים בגלל חרדת אדם? (משלי כ״ט:25) עדת־יהוה בת 13 מפורטו ריקו כותבת: ”אני לא מתביישת לבשר בבית־הספר כי אני יודעת שזו האמת. אני תמיד מצביעה בכיתה ומספרת מה שאני לומדת מתוך המקרא. בהפסקות, אני הולכת לספרייה וקוראת מתוך הספר צעירים שואלים”.a האם יהוה מברך את מאמציה? היא אומרת: ”לפעמים חבריי לכיתה שואלים אותי שאלות ואפילו מבקשים שאתן להם עותק של הספר”. אם אתה נרתע, אולי אתה צריך להוכיח לעצמך בעזרת לימוד אישי שקדני, ”מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו” (רומים י״ב:2). כאשר תשתכנע שמה שאתה לומד הוא אמת לאמיתה, לעולם לא ’תיבוש בבשורה’ (רומים א׳:16).
”פתח רחב” לשירות
15, 16. מבעד לאיזה ”פתח רחב לפעולה פורייה” נכנסו מספר משיחיים, ולאילו ברכות זכו עקב כך?
15 השליח פאולוס כתב כי נפתח לו ”פתח רחב לפעולה פורייה” (קורינתים א׳. ט״ז:9). האם נסיבותיך מאפשרות לך להיכנס מבעד לפתח חדש של פעילות? לדוגמה, חלוציות רגילה או עוזרת כרוכה בהקדשת 70 או 50 שעות בחודש למלאכת ההטפה. החלוצים זוכים מטבע הדברים להערכה מצד בני אמונתם על שירותם המסור. אך העובדה שהם מבלים זמן רב יותר בשירות אינה גורמת להם לחוש שהם טובים מאחיהם ומאחיותיהם. אדרבה, הם מטפחים את הגישה שעודד ישוע: ”עבדים אנחנו ותו לא, עשינו מה שמחובתנו לעשות” (לוקס י״ז:10).
16 החלוציות דורשת משמעת עצמית, ארגון אישי ונכונות להקריב הקרבות. אך הברכות שוות את המאמץ. ”זו ברכה גדולה לדעת לחלק נכונה את דבר־אלוהים”, אומרת חלוצה צעירה בשם טמיקה. ”כאשר אתה משרת כחלוץ, אתה מרבה להשתמש במקרא. כשאני מבשרת כעת מבית לבית, אני יכולה לחשוב על פסוקים המתאימים לכל אדם ואדם” (טימותיאוס ב׳. ב׳:15). חלוצה ששמה מיקה אומרת: ”זו עוד ברכה מדהימה לראות איך האמת משפיעה על בני האדם”. נער ששמו מתיו מדבר גם הוא על השמחה ”לראות מישהו מצטרף לאמת. אין שמחה גדולה מזו”.
17. כיצד התגברה חלוצה אחת על תחושות שליליות שהיו לה לגבי החלוציות?
17 התוכל לשקול את האפשרות להיכנס מבעד לפתח החלוציות? אפשר שאתה מעוניין לעשות כן, אך חש שאינך כשיר לכך. ”היו לי תחושות שליליות לגבי החלוציות”, מודה צעירה ששמה קֶנְיָאטֶה. ”הרגשתי שאני לא מסוגלת. לא ידעתי איך להכין דברי הקדמה או להוכיח דברים מתוך המקרא”. הזקנים ביקשו מחלוצה בוגרת לבשר איתה. ”נהניתי להיות איתה בשירות”, נזכרת קֶנְיָאטֶה. ”זה גרם לי לרצות להיות חלוצה”. בעזרת עידוד והכשרה, אולי גם אתה תרצה להיות חלוץ.
18. אילו ברכות צפויות למבשרים המשרתים כשליחים?
18 החלוציות עשויה לפתוח פתח לזכויות שירות נוספות. למשל, זוגות נשואים אולי יתאימו לתוכנית שתכשיר אותם להיות שליחים ולהישלח לבשר בארץ זרה. השליחים חייבים להסתגל לארץ חדשה, אולי לשפה חדשה, לתרבות חדשה ולסוגי מזון חדשים. אבל הקשיים הללו מחווירים לעומת הברכות. מילדרד, שליחה ותיקה במכסיקו, אומרת: ”מעולם לא התחרטתי על החלטתי להיות שליחה. זה מה שרציתי לעשות מאז שהייתי ילדה קטנה”. אילו ברכות נפלו בחלקה? ”בארץ מולדתי קשה למצוא תלמיד מקרא. כאן היו לי לפעמים עד ארבעה תלמידים שהתחילו בו זמנית להיות מבשרים!”
19, 20. באילו ברכות התברכו רבים תודות לשירות בית־אל, לשירות בינלאומי ולבית־הספר להכשרת משרתים?
19 ברכות רבות הן גם נחלתם של המשרתים בשירות בית־אל במשרדי הסניפים של עדי־יהוה. סְבֶן, אח צעיר המשרת בגרמניה, אומר על עבודתו בבית־אל: ”אני חש שאני עושה משהו בעל תועלת נצחית. יכולתי לנצל את כישוריי בעולם. אבל זה כמו להפקיד כסף בבנק שעומד לפשוט את הרגל”. נכון, שירות בהתנדבות ללא שכר כרוך בהקרבות. אבל סְבֶן אומר: ”כשאתה הולך הביתה, אתה יודע שכל מה שעשית היום היה למען יהוה. וזה מעניק לך תחושה נפלאה”.
20 יש אחים הנהנים מן הברכה לשרת כמשרתים בינלאומיים ולעבוד בבניית סניפים בארצות זרות. זוג ששירת בשמונה ארצות, כתב: ”האחים כאן נפלאים. הפרידה שוברת את הלב — זו הפעם השמינית שהלב שלנו ’נשבר’. היתה לנו חוויה נהדרת!” קיים גם בית־הספר להכשרת משרתים. הוא מעניק הדרכה רוחנית לאחים רווקים כשירים. אחד מבוגרי בית־הספר כתב: ”קשה לי למצוא את המילים להודות לכם על בית־ספר כל כך נפלא. איזה ארגון אחר ישקיע כל כך הרבה מאמצים בהכשרה?”
21. איזה אתגר ניצב בפני כל המשיחיים בשירות יהוה?
21 כן, נפתחות דלתות רבות לפעילות. מובן שרובנו אינם יכולים לשרת בבית־אל או בארץ זרה. ישוע עצמו הודה שהמשיחיים יעשו כמויות ”פרי” שונות, איש איש כפי נסיבותיו (מתי י״ג:23). אם כן, האתגר שלנו כמשיחיים הוא להפיק את המרב ממצבנו — להשתתף ככל האפשר בשירות יהוה בהתאם לנסיבותינו. כך נכבד את יהוה בביטחון מלא שהוא שבע רצון. תן דעתך לאתל, אחות קשישה החוסה במוסד סיעודי. היא מבשרת דרך קבע לקשישים אחרים בביתה ומבשרת גם דרך הטלפון. למרות מגבלותיה, היא משרתת את יהוה בלב ונפש (מתי כ״ב:37).
22. (א) באילו דרכים ניתן לכבד את אלוהים? (ב) איזו תקופה נפלאה מצפה לנו?
22 אך זכור שהכרזת הבשורה היא רק דרך אחת לכבד את יהוה. אם נשמש דוגמה בהתנהגותנו ובהופעתנו בעבודה, בבית־הספר ובבית, נשמח את לב יהוה (משלי כ״ז:11). במשלי כ״ח:20 מובטח לנו: ”איש אמונות רב ברכות”. עלינו אפוא ’לזרוע בנדיבות’ בשירות אלוהים, בידיעה שנקצור שפע ברכות (קורינתים ב׳. ט׳:6). אם נעשה כן, תהיה לנו הזכות לחיות בתקופה הנפלאה שבה ”כל הנשמה” תיתן ליהוה את הכבוד הראוי לו (תהלים ק״נ:6).
[הערת שוליים]
a הספר צעירים שואלים — תשובות מעשיות יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
האם אתה זוכר?
• כיצד משרתי אלוהים עובדים את יהוה ”יומם ולילה”?
• בפני איזה קושי ניצב שבט גד, ומה למדים מכך המשיחיים כיום?
• כיצד שירות השדה משמש כאמצעי הגנה מפני התקפות השטן?
• דרך איזה ”פתח” נכנסו כמה, ומאילו ברכות הם נהנים?
[תמונה בעמוד 15]
כפי שבני גד נלחמו בפולשים, המשיחיים חייבים להילחם נגד התקפות השטן
[תמונה בעמוד 17]
אנו נהנים מהתרועעות בונה בשירות השדה
[תמונות בעמוד 18]
החלוציות עשויה לפתוח פתח לזכויות שירות נוספות כולל:
1. שירות בינלאומי
2. שירות בית־אל
3. לשרת כשליח