למצוא את העצות המועילות ביותר
כל אדם שואף להצליח בחיים. עצות טובות והנכונוּת לנהוג על־פיהן הן גורמים חיוניים לחיי הצלחה בעולמנו הסבוך. אלא שבני אדם אינם מוכנים תמיד להטות אוזן קשבת לעצות בעלות ערך. רבים טוענים שכל אדם צריך לחיות את חייו כראות עיניו. על־פי המקרא, השטן, האויב הראשון של ריבונות אלוהים, הציע עצמאות לזוג הראשון. בבראשית ג׳:5 מופיעה הטענה שהשמיע באוזני חוה: ”יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו [מעץ הדעת טוב ורע] ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים, יודעי טוב ורע”.
האם אדם וחוה שבחרו לעשות את הישר בעיניהם חיו בעקבות זאת חיי הצלחה ללא השלכות קשות? ודאי שלא. הם מייד נחלו מפח נפש בגין יומרתם לדעת להבחין בין טוב לרע. הם עוררו עליהם את מורת רוחו של אלוהים והחלו לחיות חיי מרורים חסרי שלמות, חיים שסופם מוות (בראשית ג׳:16–19, 23). המוות הוא נחלת הכול. המקרא מציין: ”כשם שעל־ידי אדם אחד [אדם הראשון] בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו” (רומים ה׳:12).
על אף פרי הבאושים שהניבה החלטתם של אדם וחוה, רבים עדיין אינם משוכנעים שמן החוכמה ליישם את עצותיו של בורא האדם. המקרא מעיד על עצמו כי הוא ”נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא”. יש בו כדי לעזור לנו להיות ’מושלמים ומוכשרים לכל מעשה טוב’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). אין ספק שאושרנו יגבר אם נישמע לעצות המקרא. חיי משפחה הם מן התחומים העיקריים שעיקרון זה תקף לגביהם.
נאמנות בנישואין
על־פי הכתוב במקרא, אלוהים התכוון שהנישואין יהיו קשר תמידי (בראשית ב׳:22–24; מתי י״ט:6). בנוסף לכך, כתבי־הקודש אומרים: ”ויצועכם אל יחולל”, כלומר, אין לטמא את הקשר ביחסי מין מחוץ לנישואין (עברים י״ג:4). אך אתה ודאי מודע לכך שגברים ונשים רבים כיום אינם עומדים באמת מידה זו. יש שנוהגים לפלרטט במקום עבודתם. אחרים משקרים למשפחותיהם ומבלים עם מאהבת (או מאהב). ויש שאף נוטשים את שותפם לנישואין במטרה לחיות עם מישהו צעיר יותר וטוענים שכך הם מרגישים צעירים ומאושרים יותר, כפי שקרה לוֶרוניקה המוזכרת במאמר הקודם.
ואולם, אדם החותר לסיפוק עצמי בכל מחיר לא ימצא אושר תמידי. על כך יכול להעיד רונלד. הוא עזב את אשתו מתוך כוונה להקים משפחה חדשה עם אישה שהיתה המאהבת הסודית שלו במשך שש שנים ושהיו לו ממנה שני ילדים. הוא חשב שבכך חייו ישתפרו. אלא שזמן קצר לאחר גירושיו, זנחה אותו המאהבת לאנחות! רונלד בסופו של דבר עבר לגור עם הוריו והגיע כלשונו למצב ”מחפיר”. וזו רק דוגמה אחת מני רבות. התנהגות כזו המוּנעת על־ידי רצונות אנוכיים תורמת לגל חסר תקדים של גירושין וקריסת התא המשפחתי, המסבים סבל לאינספור אנשים — מבוגרים וילדים כאחד.
מאידך, קיום עצות המקרא מוליד אושר אמיתי. כך למד מניסיונו רוברטו אשר אומר: ”תודות לעצות המקרא, לא איבדתי את אשתי. אם נכנעים לפיתוי ושוכבים עם אישה אחרת, אין בזה אושר אמיתי, גם אם היא מושכת. החינוך המקראי עזר לי להוקיר את זוגתי העומדת לצידי כל כך הרבה שנים”. עצת המקרא האומרת: ”באשת נעוריך אל יבגוד” מילאה תפקיד מכריע בחייו של רוברטו (מלאכי ב׳:15). באילו דרכים נוספות ניתן להפיק תועלת מעצות אלוהים?
גידול ילדים
לפני כמה עשרות שנים רווחה הדעה שאסור להורים להטיל הגבלות רבות על ילדיהם. נדמה היה שעדיף להניח לילדים לקבוע לעצמם צורת חשיבה וצורת התנהגות. המטרה היתה לא לדכא את התפתחותם. במקומות מסוימים אף הוקמו מערכות חינוך פחות מחמירות אשר בהן הותר לתלמידים להחליט אם ברצונם לבוא לשיעורים ולקבוע את מידת הבילויים שיהיו להם ואת כמות ההדרכה שתינתן להם. המדיניות שהונהגה באחד מבתי־הספר הללו היתה ”לאפשר לילדים להתנסות בכל שלל הרגשות ללא כל ביקורת והתערבות מצד אדם מבוגר”. כיום, מספר יועצים בתחום התנהגות האדם עדיין יוצאים נגד יתרונותיהם של סוגי משמעת שונים, גם במקרים שבהם ההורים רואים צורך להטיל משמעת אוהבת על ילדיהם.
ומהי התוצאה? רבים סבורים ששיטות מתירניות של גידול ילדים מעניקות לילדים יותר מדי חירות ושמתירנות זו אחראית לעלייה הניכרת בשיעור הפשיעה ובהתמכרות לסמים. סקר שנערך בארצות־הברית העלה כי קרוב ל־70 אחוז מן הנשאלים טוענים כי הילדים והצעירים אינם זוכים להדרכה הורית מספקת. בניסיון להסביר את הגורמים לשימוש בנשק חם בבתי־ספר ולפשעים נוראיים אחרים המבוצעים בידי בני נוער, רבים תולים את הקולר ב”השגחה הורית מרושלת”. וגם כאשר התוצאות אינן כה טרגיות, הורים וילדים סובלים משיטות חינוך מוטעות.
מה יש למקרא לומר בנידון? העצות המקראיות הן שההורים צריכים להפעיל את סמכותם באהבה ובתקיפות גם יחד. המקרא מציין: ”איוולת קשורה בלב נער; שבט מוסר ירחיקנה ממנו” (משלי כ״ב:15). כמובן, מן הראוי שהמוסר שמטילים ההורים יתאים לנסיבות. מתינות, ריסון עצמי והתחשבות צריכים להיות מונחים ביסודה של כל צורת משמעת. בדרך זו מעיד המוסר על אהבה. הפעלת הסמכות ההורית באהבה, ולא אכזריות גסה, מבטיחה סבירות גבוהה ביותר להצלחה.
יישום העצה מניב תוצאות טובות גלויות לעין. ארטורו, גבר בן 30 ממכסיקו שהתחתן לא מזמן, אומר: ”אבי דאג שאחיי ואני נבין שהסמכות במשפחה מצויה בידיו ובידי אמי. הם מעולם לא היססו להטיל עלינו מוסר. יחד עם זאת, הם תמיד מצאו את הזמן לשוחח איתנו. היום, כאדם בוגר, אני מעריך את היציבות שהיתה לי בחיים ואני יודע שהיא נבעה בעיקר מן ההדרכה הטובה שקיבלתי”.
הפק תועלת מן העצות המועילות ביותר
המקרא, דבר־אלוהים, מכיל את העצות המועילות ביותר לאדם. הדרכתו אינה נוגעת אך ורק לחוג המשפחה. היא מסייעת לנו בדרכים רבות משום שממנה אנו לומדים כיצד לכלכל את צעדינו בעולם שבו הרוב אינם מוכנים לקבל שמקור חוכמה עליון צריך למשול בחייהם לתועלתם.
יהוה אלוהים, בורא האדם, מבטיח לנו ביד דוד המשורר: ”אשכילך ואורך בדרך זוּ תלך. אִיעֲצָה עליך עיני” (תהלים ל״ב:8). התוכל להעלות בדמיונך מה זה אומר שהבורא מביט בנו כדי להגן עלינו מכל רע? השאלה שעל כל אחד לשאול את עצמו היא: ’האם אקבל בענווה את הדרכתו המגוננת של יהוה?’ דברו פונה אלינו באהבה: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (משלי ג׳:5, 6).
הכרת יהוה כרוכה במאמצים ובמסירות, אך אפשרות זו פתוחה בפני כל אדם באמצעות המקרא. בדרך החיים שעליה ממליץ יהוה יש ”הבטחה לחיים שבהווה ולחיים שלעתיד לבוא”. זו בהחלט דרך בעלת רווח גדול בהתחשב בברכות הגלומות בה (טימותיאוס א׳. ד׳:8; ו׳:6).
אם התובנה שבמקרא והברכות המובטחות בו מדברות אל לבך, תן עדיפות עליונה לקריאה ולהרהורים בדבר־אלוהים. כך תוכל להתמודד בהצלחה עם קשיי החיים כיום ובעתיד. יתרה מזו, אתה תמצא במקרא תקווה לחיים בעולם החדש שיכונן אלוהים, אשר בו נלמד מפי יהוה וישרור רוב שלום (ישעיהו נ״ד:13).
[תמונה בעמוד 5]
עצות המקרא יכולות לחזק את קשרי הנישואין
[תמונות בעמוד 6]
עצות המקרא הן בסיס להדרכה טובה, ואינן שוללות בילויים והנאות
[תמונות בעמוד 7]
מי שמיישמים את עצות המקרא יכולים ליהנות מחיים מאוזנים ועשירים