האם אתה רוצה לחיות לנצח?
”אני לא פוחדת למות”, אמרה קשישה אחת ביפן. ”אבל עצוב לי שאצטרך להיפרד מהפרחים האלה”. מבשרת משיחית שביקרה בביתה הבינה ללבה. היה לה גן יפהפה. רבים מהאומרים שאין הם פוחדים למות, נהנים מאוד מפלאי הבריאה ולאמיתו של דבר מייחלים לחיות לנצח.
לחיות לנצח? לא מעט אנשים יפטרו את הרעיון בתנועה של ביטול. יש שאף יאמרו כי אין להם שום עניין לחיות לנצח. מדוע הם מגיבים כך?
חיי נצח — חיי שעמום?
יש הגורסים שחיי נצח יהיו משעממים. הם אולי יזכירו את חייהם החד־גוניים של פנסיונרים רבים, שאין להם הרבה מה לעשות חוץ מאשר לשבת ולבהות במסך הטלוויזיה. אם כך אתה חושב, תן דעתך לדבריו של האסטרונום רוברט ג׳אסטרו בתשובה לשאלה אם חיי נצח יהיו ברכה או קללה. ג׳אסטרו השיב: ”זאת תהיה ברכה לבעלי מוחות סקרניים ותיאבון בלתי נדלה ללמידה. המחשבה שלפניהם הנצח שבו יוכלו להמשיך לספוג מידע, תהיה להם מקור נחמה רב. אך לגבי אחרים הסבורים שהם כבר למדו את כל מה שניתן ללמוד, ואשר אופקיהם צרים, תהיה זו קללה נוראה. לא תהיה להם כל דרך למלא את חלל הזמן”.
דעתך בשאלה אם חיי נצח יהיו משעממים או לא, תלויה במידה רבה בגישתך. אם יש לך ’מוח סקרן ותיאבון בלתי נדלה ללמידה’, חשוב על כל מה שתוכל לעשות בתחומי האומנות, המוסיקה, האדריכלות, הגינון או בכל עיסוק נכבד המרתק אותך. חיי נצח עלי אדמות יקנו לך אפשרויות נפלאות לטפח את הפוטנציאל הגלום בך במגוון תחומי פעילות.
היכולת לאהוב ולהיות נאהב לעד תהפוך את חיי הנצח לחיים מספקים בהחלט. מטבע ברייתנו ניחנו בכושר להראות אהבה, ואנו פורחים כשאנו חשים נאהבים. אהבה אמיתית הדדית מולידה סיפוק עמוק ששיני הזמן אינן נוגסות בו. חיי הנצח יְזמנו לנו אינספור הזדמנויות לאהוב במידה הולכת וגוברת לא רק את רעינו, אלא במיוחד את אלוהים. ”מי שאוהב את אלוהים”, אמר השליח פאולוס, ”הוא ידוע לאלוהים” (קורינתים א׳. ח׳:3). איזו תקווה נפלאה — לדעת את ריבון היקום ולהיות ידוע לו! בנוסף לכך, אין קץ למה שנוכל ללמוד אודות בוראנו האוהב. כיצד אפשר בכלל להעלות על הדעת שחיי נצח יהיו משעממים ובלתי מספקים?
החיים — ארעיים ויקרים
יש המחזיקים בדעה שהחיים יקרים בשל קצרותם. הם משווים את החיים לזהב, הקיים בכמויות מוגבלות. לדידם, אילו היה הזהב מצוי בכל מקום, ערכו היה צונח. אבל הזהב לא היה מאבד מיופיו. וכך גם החיים.
אפשר להשוות את ההנאה מחיי נצח לאוויר המצוי בשפע. האוויר יקר במיוחד לימאים בצוללת שיש בה תקלה. אחרי שיחולצו, האם לדעתך יתלוננו בחוסר הערכה על כך שהם נהנים שוב משפע אוויר? ודאי שלא!
בדומה לימאים בצוללת, גם אנו יכולים להיחלץ ולקבל הזדמנות גדולה יותר, הזדמנות לחיות לנצח. ”שכר החטא הוא מוות”, כתב השליח פאולוס, ”אבל מתנתו של אלוהים היא חיי עולם במשיח ישוע אדוננו” (רומים ו׳:23). באמצעות קורבן הכופר של ישוע, יסיר אלוהים את האי־שלמות האנושית ואת המוות ויעניק לעושי רצונו את מתת חיי הנצח. עד כמה עלינו להיות אסירי תודה על תוכנית אוהבת זו!
מה באשר ליקיריך?
יש שיאמרו: ’ומה באשר ליקיריי? לחיי נצח עלי אדמות לא תהיה שום משמעות עבורי בלעדיהם’. אולי רכשת ידע מתוך המקרא ולמדת על התקווה לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (לוקס כ״ג:43; יוחנן ג׳:16; י״ז:3). מטבע הדברים, חשוב לך שבני משפחתך הקרובים, אהובים אחרים וחברים יקרים יהיו שם וייהנו מן האושר שאתה מצפה לו בעולם החדש רב הצדק שמבטיח אלוהים (פטרוס ב׳. ג׳:13).
אך מה אם חבריך ויקיריך אינם מגלים שום עניין בחיי נצח בגן עדן עלי אדמות? אל תאמר נואש. המשך לרכוש ידע מקראי מדויק ויישם אותו הלכה למעשה. השליח פאולוס כתב: ”כלום יודעת את, אישה, אם תושיעי את בעלך? או כלום יודע אתה, הבעל, אם תושיע את אשתך?” (קורינתים א׳. ז׳:16) אנשים יכולים להפוך את עורם. לדוגמה, איש אחד שבעבר התנגד לדת האמת המשיחית, השתנה ונעשה מאוחר יותר לזקן־קהילה. הוא אומר: ”אני מאוד שמח שמשפחתי היקרה דָבקה בנאמנות בעקרונותיה המקראיים במשך כל תקופת התנגדותי”.
חייך וחיי אהוביך יקרים לאלוהים. ואכן, ”אין הוא [יהוה] רוצה שיאבד איש, אלא שהכול יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). יהוה אלוהים חפץ שאתה ויקיריך תחיו לנצח. אהבתו גדולה מזו של בני אדם לא־מושלמים (ישעיהו מ״ט:15). אם כן, מדוע שלא תטפח יחסים טובים עם אלוהים? כך תוכל לעזור ליקיריך לנהוג כמותך. גם אם אין הם מחזיקים כיום בתקווה לחיות לנצח, גישתם עשויה להשתנות כשיראו אותך מתנהג בהתאם לידע המדויק שרכשת מתוך המקרא.
מה באשר ליקיריך שמתו? על־פי המקרא, למיליוני מתים שמורה התקווה הנפלאה של תחיית המתים — להקיץ משְנת המוות ולחיות בגן עדן עלי אדמות. ישוע המשיח הבטיח: ”תבוא שעה שכל שוכני קבר... יֵצאו” (יוחנן ה׳:28, 29). גם מי שמתו מבלי להכיר את אלוהים ישובו לחיות, שהרי המקרא אומר: ”תהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מעשי השליחים כ״ד:15). מה גדולה תהא השמחה לקבל את פניהם חזרה אל החיים!
חיי נצח — תקווה משמחת
אם אתה מוצא שמחה וסיפוק כיום חרף כל הצרות הגועשות בעולמנו, בוודאי ובוודאי תיהנה מחיים אין קץ בגן עדן עלי אדמות. עדת־יהוה שוחחה עם אישה אחת על הברכות שיתלוו לחיי הנצח, אך זו הגיבה ואמרה: ”אני לא רוצה לחיות לנצח. מספיק לי לחיות 70 או 80 שנה”. זקן־קהילה משיחי שבמקרה נכח במקום, שאל אותה: ”האם חשבת פעם איך ירגישו ילדייך אם תמותי?” דמעות זלגו על לחייה מעצם המחשבה על העצב שיחושו ילדיה בעקבות מותה. ”לראשונה בחיי הבנתי עד כמה הייתי אנוכית”, היא מודה, ”והבנתי שהתקווה לחיי נצח אינה אנוכית, אלא קשורה גם ברצון לחיות למען אחרים”.
יש הסבורים שלאיש לא אכפת אם הם חיים או מתים. אבל אכפת גם אכפת למקור חיינו, אשר אמר: ”חי אני... אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה” (יחזקאל ל״ג:11). אם חיי רָשע יקרים במידה כזו לאלוהים, עד כמה יקרים אוהביו ללבו.
דוד מלך ישראל בטח בדאגתו האוהבת של יהוה. הוא אמר: ”כי אבי ואמי עזבוני, ויהוה יאספני” (תהלים כ״ז:10). קרוב לוודאי שדוד ידע שהוריו אוהבים אותו. אבל גם אם הוריו — שארי בשרו הקרובים ביותר — יעזבוהו, ידע דוד שאלוהים לא יזנחהו. מתוך אהבה ודאגה מציע יהוה חיי עולם וידידות נצח עימו (יעקב ב׳:23). האין זה מן הראוי שנקבל מתנות נפלאות אלו בלב גדוש הודיה?
[תמונה בעמוד 7]
אהבה כלפי אלוהים וכלפי הרֵע יהפכו את חיי הנצח לכדאיים