מקום שבו עבודת האמת התנגשה בעבודת אלילים

זה יותר ממאה שנה נערך מחקר ארכיאולוגי מעמיק בחורבות אֶפֶסוֹס העתיקה,‏ השוכנת לחופה המערבי של טורקיה.‏ מספר מבנים שוחזרו,‏ ואינספור ממצאים נחקרו ופוענחו בידי המדענים.‏ כתוצאה מכך,‏ אפסוס היא מבין מוקדי המשיכה התיירותיים בטורקיה.‏

מה ידוע באשר לאפסוס?‏ איזו תמונה עולה כיום מדמותו של אותו מטרופולין קדום ומרתק?‏ נבקר כעת בחורבות העיר ובמוזיאון אפסוס שבווינה,‏ אוסטריה,‏ ונראה כיצד התנגשה שם עבודת האמת בעבודת אלילים.‏ תחילה,‏ נציג מעט חומר רקע.‏

אתר נחשק

במרוצת המאה ה־11 לפה״ס התאפיינה אֵירַסְיָה באי־שקט ובנדידות עמים.‏ בתקופה ההיא החלו היוונים היוניים להקים מושבות בחופה המערבי של אסיה הקטנה.‏ מתיישבים קדומים אלה באו במגע עם אנשים שנודעו בפולחנם לאלה־​אם,‏ שלימים התפרסמה כאַרְטֶמִיס של אפסוס.‏

באמצע המאה השביעית לפה״ס,‏ פלשו קִימֶרִיים נודדים מן הים השחור שבצפון ובזזו את אסיה הקטנה.‏ מאוחר יותר,‏ בערך ב־​550 לפה״ס,‏ עלה לשלטון קרוֹיסוס מלך לידיה,‏ מושל רב עוצמה ששמו יצא לתהילה בזכות עושרו הרב.‏ עם התרחבות האימפריה הפרסית,‏ שִעבד כורש את הערים היוֹניות וביניהן אפסוס.‏

בשנת 334 לפה״ס פתח אלכסנדר מוקדון במערכה נגד פרס והיה לשליטה החדש של אפסוס.‏ לאחר מותו של אלכסנדר בטרם עת בשנת 323 לפה״ס,‏ הייתה אפסוס מעורבת במאבקי כוח בין מצביאיו.‏ בשנת 133 לפה״ס,‏ הוריש אַטַלוֹס השלישי,‏ מלך פֶּרגַמוֹן [‏פרגמוס]‏ חשוך הילדים,‏ את אפסוס לרומאים והפך אותה לחלק מהפרובינציה הרומית אסיה.‏

עבודת האמת מתנגשת בעבודת אלילים

לקראת תום מסע ההטפה השני שלו,‏ במאה הראשונה לספירה,‏ הגיע השליח פאולוס לאפסוס ומצא עיר שאוכלוסייתה מונה כ־​000,‏300 תושבים (‏מעשי השליחים י״ח:‏​19–21‏)‏.‏ במסע ההטפה השלישי שלו,‏ שב פאולוס לאפסוס ודיבר באומץ לב בבית הכנסת בעניין מלכות אלוהים.‏ אלא שכעבור שלושה חודשים,‏ גברו קולות ההתנגדות מצד היהודים ופאולוס בחר לשאת את דרשותיו היומיות באולם המדרש של טִירָנוֹס (‏מעשי השליחים י״ט:‏1,‏ 8,‏ 9‏)‏.‏ פעילות הבישור שלו נמשכה שנתיים,‏ בליווי גבורות בלתי רגילות,‏ כגון מעשי ריפוי פלאיים וגירוש שדים (‏מעשי השליחים י״ט:‏​10–17‏)‏.‏ אין פלא שרבים נעשו למאמינים!‏ דבר יהוה גבר,‏ והמונים שעסקו קודם לכן בכישוף שרפו מרצונם החופשי את ספריהם היקרים (‏מעשי השליחים י״ט:‏19,‏ 20‏)‏.‏

פעילותו המוצלחת של פאולוס לא רק הניעה רבים לסור מפולחן האלה ארטמיס,‏ אלא גם עוררה את חמתם של עובדי העבודה הזרה.‏ יצירת תבניות כסף של היכל ארטמיס נחשבה לעסק רווחי.‏ אדם ששמו דֶמֶטְריוּס הדיח את הצורפים לעורר מהומה משום שמשלח ידם היה בסכנה (‏מעשי השליחים י״ט:‏​23–32‏)‏.‏

העימות הגיע לשיאו בשעה שהמוני אנשים צעקו בהיסטריה במשך שעתיים:‏ ”‏גדולה ארטמיס של האֶפֶסים!‏”‏ (‏מעשי השליחים י״ט:‏34‏)‏ בשוך המהומה,‏ עודד פאולוס את אחיו לאמונה והמשיך בדרכו (‏מעשי השליחים כ׳:‏1‏)‏.‏ פאולוס אומנם עזב אל מַקֶדוֹנְיָה,‏ אך לא היה בזה כדי לעצור את שקיעתו של פולחן ארטמיס הנועד לכיליון.‏

מקדש ארטמיס מאבד מיציבותו

פולחן ארטמיס היה מושרש מאוד באפסוס.‏ לפני ימיו של המלך קרוֹיסוס,‏ הוחזקה האלה־​האם קִיבֶּלֶה כדמות מרכזית בחיי הדת שבאזור.‏ קרוֹיסוס הגה קשר יוחסין אגדי בין קִיבֶּלֶה לבין הפנתיאון היווני,‏ ובזאת קיווה ליצור דמות דתית שתהיה מקובלת הן על היוונים והן על הלא־​יוונים.‏ בתמיכתו החלו באמצע המאה השישית לפה״ס העבודות לבניית מקדש לכבוד ארטמיס שתפסה את מקומה של קִיבֶּלֶה.‏

המקדש היה ציון דרך באדריכלות היוונית.‏ קודם לכן מעולם לא נעשה שימוש באבני שיש כה גדולות לבניית בניין מסוג זה ובממדים כאלה.‏ המקדש נחרב בשריפה בשנת 356 לפה״ס.‏ על חורבותיו נבנה מקדש חדש לא פחות מפואר אשר היווה מקור תעסוקה חשוב ואבן שואבת לעולי רגל.‏ המקדש החדש הוקם על שטח מוגבה שרוחבו 73 מטר ואורכו 127 מטר.‏ רוחבו של המקדש היה כ־50 מטר ואורכו כ־​105 מטר.‏ הוא נחשב לאחד משבעת פלאי תבל.‏ אך לא הכול היו מרוצים מכך.‏ הפילוסוף הֶרַקְלִיטוֹס מאפסוס המשיל את דרך הגישה החשוכה אל המזבח לאפילת השחיתות,‏ וערכי המוסר של המקדש היו גרועים בעיניו מערכי מוסר של בהמות.‏ עם זאת,‏ היכל ארטמיס באפסוס נתפש בעיני רבים כמבנה שלעולם לא תשקע שמשו.‏ אולם ההיסטוריה הוכיחה אחרת.‏ הספר אפסוס — המדריך החדש (‏Ephesos​—Der neue Führer)‏ אומר:‏ ”‏במאה השנייה לספירה שקע פולחנם של ארטמיס ושל אלים מוכרים אחרים בפנתיאון”‏.‏

במאה השלישית לספירה פקדה את אפסוס רעידת אדמה עזה.‏ בנוסף לכך,‏ גותים יורדי ים עלו מן הים השחור ובזזו את אוצרותיו המרשימים של מקדש ארטמיס והעלוהו באש.‏ הספר שהוזכר קודם לכן מציין:‏ ”‏בשל תבוסתה ואוזלת ידה להגן על מעונה שלה,‏ כיצד תוכל ארטמיס להיחשב לאורך זמן למגינת העיר?‏”‏ (‏תהלים קל״ה:‏​15–18‏)‏.‏

לבסוף,‏ לקראת תום המאה הרביעית לספירה קבע הקיסר תֵּיאוֹדוּסְיוֹס ה־1 כי הנצרות היא דת המדינה.‏ לא חלף זמן רב ומבנה האבן של מקדש ארטמיס המהולל בשעתו הפך למחצבה לחומרי בניין.‏ ירדה קרנו של פולחן ארטמיס.‏ צופה עלום שם התייחס למימרה המהללת את המקדש כאחד מפלאי העולם הקדום ואמר:‏ ”‏אין מקום שומם ועלוב ממנו”‏.‏

מארטמיס אל ”‏אם האלוהים”‏

פאולוס הזהיר את זקני קהילת אפסוס שאחרי צאתו יופיעו ”‏זאבים עזים”‏ ומקרבם יקומו אנשים ”‏דוברי תהפוכות”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏17,‏ 29,‏ 30‏)‏.‏ כך אמר וכך היה.‏ האירועים מלמדים שפולחן כזב שרר באפסוס בדמות דת משיחית כופרת.‏

בשנת 431 לספירה אירחה אפסוס את הוועידה האֶקוּמֶנית השלישית,‏ אשר בה דנו בטבעו של המשיח.‏ הספר אפסוס — המדריך החדש מסביר:‏ ”‏האלכסנדרונים,‏ אשר דגלו בדעה שהמשיח היה בעל טבע אחד בלבד,‏ כלומר הטבע האלוהי,‏ .‏.‏.‏ נחלו ניצחון מוחלט”‏.‏ ההשלכות היו מרחיקות לכת.‏ ”‏ההחלטה שהתקבלה באפסוס,‏ שלפיה רוּממה מרים ממעמד של יולדת המשיח למעמד של יולדת האל,‏ לא רק שימשה בסיס לפולחן מרים,‏ אלא גם יצרה את הקרע הגדול הראשון בכנסייה.‏ .‏.‏.‏ הוויכוח נמשך עד עצם היום הזה”‏.‏

וכך פינה פולחנן של קִיבֶּלֶה וארטמיס את מקומו לפולחן מרים ”‏יולדת האל”‏ או ”‏אם האלוהים”‏.‏ הספר מציין כי ”‏פולחן מרים באפסוס.‏.‏.‏ נותר עד עצם היום הזה מסורת חיה,‏ שלא ניתן להסבירה מבלי לקשור אותה לפולחן ארטמיס”‏.‏

בתהום הנשייה

לאחר שקיעת פולחן ארטמיס באה נפילתה של אפסוס.‏ רעידות אדמה,‏ מלריה והסחופת שסתמה אט אט את הנמל מיררו ליושביה את החיים.‏

במאה השביעית לספירה החל האסלאם בהתפשטותו הנרחבת.‏ המוסלמים לא הסתפקו באיחוד השבטים הערבים תחת דגלם.‏ ציי מלחמה ערבים בזזו את אפסוס במרוצת המאות השביעית והשמינית לספירה.‏ גורלה של אפסוס נחרץ אחת ולתמיד כאשר הנמל נסתם לחלוטין בסחופת,‏ והעיר הפכה לעיי חורבות.‏ מעיר מפוארת נותר כפר קטן שנקרא אַיאָה סוֹלוּק (‏היום סֶלצ׳וּק)‏.‏

הליכה בין חורבות אפסוס

כדי לקבל מושג על תפארתה האבודה של אפסוס,‏ ניתן לבקר בחורבותיה.‏ אם תתחיל את הסיור בכניסה העליונה,‏ מייד יתגלה לעיניך מראה מרהיב של דרך קוּרֶטֶס הנמשכת עד לספריית קֶלסוּס.‏ בימין הרחוב תבחין באוֹדֵיאוֹן — תיאטרון קטן שנבנה במאה השנייה לספירה.‏ הוא הכיל כ־​500,‏1 מקומות ישיבה,‏ וככל הנראה שימש לא רק כבית מועצה,‏ אלא גם לתוכניות בידור ציבוריות.‏ משני עבריה של דרך קוּרֶטֶס פרושים מבנים,‏ כגון האגוֹרה של מבני הממשל שבה דנו בעניינים מדיניים,‏ מקדש אדריאנוס,‏ מספר מזרקות ציבוריות ובתים מדורגים — מעונם של אֶפֶסִים מכובדים.‏

לא תוכל שלא להתרשם מיופיה של ספריית קֶלסוּס ההדורה,‏ שנבנתה במאה השנייה לספירה.‏ אינספור מגילות אוחסנו בגומחות בחדר קריאה גדול.‏ ארבעת הפסלים הניצבים בחזיתה המפוארת ייצגו את ארבע התכונות הטיפוסיות המצופות מעובד מדינה רומי בכיר דוגמת קֶלסוּס,‏ והן:‏ סוֹפִיָה (‏חוכמה)‏,‏ אַרֶטֶה (‏טוב)‏,‏ אֶנוֹיָה (‏מסירות)‏ ואֶפִּיסטֶמֶה (‏ידע או הבנה)‏.‏ את הפסלים המקוריים ניתן לראות במוזיאון אפסוס בווינה.‏ סמוך לחצר הקדמית של הספרייה ניתן לראות שער עצום המוביל לאגוֹרה טֶטְרַגוֹנוֹס — השוק.‏ בכיכר גדולה זו,‏ שהייתה מוקפת בטיילות מקורות,‏ טיפלו ההמונים בעסקיהם השוטפים.‏

בהמשך תמצא את עצמך ברחוב השיש המוליך אל התיאטרון הגדול.‏ בימי האימפריה הרומית נעשו בו הרחבות אחרונות,‏ ויכלו להצטופף בו כ־​000,‏25 צופים.‏ חזיתו עוטרה באופן מרשים ביותר בעמודים,‏ בתבליטים ובפסלים.‏ תוכל לראות בדמיונך את המהומה הגדולה שעורר דֶמֶטְריוּס הצורף בקרב ההמונים שנאספו במקום.‏

בין התיאטרון הגדול לבין נמל העיר נמתח רחוב מרהיב.‏ אורכו כ־​500 מטר ורוחבו 11 מטר,‏ ומשני עבריו פרושים טורי עמודים.‏ הגימנזיון של התיאטרון והגימנזיון של הנמל,‏ אשר יועדו לאימונים גופניים,‏ הוקמו אף הם לאורך הרחוב.‏ שער הנמל המרשים בקצה הרחוב היה השער אל העולם,‏ וכאן תם סיורנו הקצר באחד האתרים המרתקים ביותר על פני האדמה.‏ מוזיאון אפסוס בווינה מכיל דגם מעץ של עיר היסטורית זו וכן מצבות זיכרון רבות.‏

במהלך הסיור במוזיאון ולמראה פסלה של ארטמיס אי אפשר שלא לחשוב על כוח העמידה של המשיחיים הקדומים באפסוס.‏ היה עליהם לחיות בעיר ספוגה בספיריטיזם ומוכת סנוורים בשל דעות קדומות דתיות.‏ בשורת המלכות נתקלה בהתנגדות חריפה מצד עובדי ארטמיס (‏מעשי השליחים י״ט:‏19;‏ אפסים ו׳:‏12;‏ ההתגלות ב׳:‏​1–3‏)‏.‏ באווירה עוינת זו,‏ היכתה עבודת האמת שורשים.‏ עבודת אלוהי האמת תגבר גם כאשר דתות הכזב של ימינו יבואו אל קיצן כפי שאירע לפולחן ארטמיס (‏ההתגלות י״ח:‏​4–8‏)‏.‏

‏[‏מפה/‏תמונה בעמוד 26]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

מקדוניה

הים השחור

אסיה הקטנה

אפסוס

הים התיכון

מצרים

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

שרידי מקדש אַרטֶמיס

‏[‏תמונות בעמודים 28,‏ 29]‏

1.‏ ספריית קֶלסוּס

2.‏ מבט מקרוב על אַרֶטֶה

3.‏ רחוב השיש,‏ המוליך אל התיאטרון הגדול