אנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו
”ואנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד” (מיכה ד׳:5).
1. מה היה המצב בימי נוח במישור המוסרי, ובמה היה נוח שונה מבני דורו?
האיש הראשון שלדברי המקרא התהלך עם אלוהים היה חנוך. השני היה נוח. הכתוב מוסר: ”נוח איש צדיק. תמים היה בדורותיו. את האלוהים התהלך נוח” (בראשית ו׳:9). האנושות בימי נוח סטתה מעבודת אלוהים הטהורה. המצב הקשה הוסיף להחמיר בגלל מלאכים סוררים שלקחו לעצמם נשים שלא כדרך הטבע, והביאו לעולם צאצאים שנקראו נפילים. הם היו ה”גיבורים”, ’אנשי שם’ באותם ימים. אין פלא שהארץ התמלאה באלימות! (בראשית ו׳:2, 4, 11) למרות זאת, נוח היה איש תם וישר וכן גם ’מטיף צדק’ (פטרוס ב׳. ב׳:5). כאשר הורה לו אלוהים לבנות תיבה להצלת חיים, נוח ’עשה ככל אשר ציווה אותו אלוהים. כן עשה’ (בראשית ו׳:22). נוח אכן התהלך עם אלוהים.
2, 3. איזו דוגמה טובה הציב לנו נוח?
2 פאולוס מנה את נוח בין העדים הנאמנים מימי קדם, וכתב עליו: ”מתוך אמונה בנה נוח תיבה להצלת ביתו, בהיותו ירא אחרי שהוזהר על דברים אשר עוד לא נראו, ובאמונתו הרשיע את העולם והיה ליורש הצדקה המיוסדת על אמונה” (עברים י״א:7). איזו דוגמה נהדרת! נוח היה בטוח שדברי יהוה יתגשמו, ולכן השקיע זמן, כוחות ומשאבים כדי למלא אחר מצוותיו של יהוה. בדומה לכך, רבים כיום מוותרים על הזדמנויות שונות בעולם החילוני של ימינו ומשקיעים זמן, כוחות ומשאבים בציות למצווֹת יהוה. אמונתם ראויה לציון והיא תוביל לישועתם ולישועת אחרים (לוקס ט״ז:9; טימותיאוס א׳. ד׳:16).
3 לנוח ולמשפחתו לא היה קל לגלות אמונה, וכך היה גם במקרה של חנוך, אבי סבו של נוח, שנידון במאמר הקודם. כבימי חנוך, גם בימי נוח היו עובדי אלוהים האמיתיים מיעוט קטן — רק שמונה נפשות שמרו על נאמנות וניצלו מן המבול. נוח היה מטיף צדק בעולם אלים ולא־מוסרי. יתר על כן, הוא ומשפחתו בנו תיבת עץ ענקית כהכנה לקראת מבול כלל־עולמי, וזאת למרות שאיש עדיין לא ראה מבול כזה. מעשיהם היו ודאי תמוהים מאוד בעיני המתבוננים.
4. איזו התנהגות פסולה של בני דורו של נוח הבליט ישוע?
4 מעניין שכאשר התייחס ישוע לימי נוח, הוא לא הצביע על האלימות, על פולחן הכזב ועל האי־מוסריות, על אף חומרתם הרבה. ההתנהגות הפסולה שהבליט ישוע הייתה דווקא סירובם של האנשים להישמע לאזהרה. הוא אמר שהם היו ”אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה”. האם יש רע בלאכול, לשתות ולהתחתן? הרי הם פשוט חיו חיים ”נורמאליים”! אבל המבול עמד בפתח ונוח הטיף על דרך הצדקה. דבריו והתנהגותו היו צריכים לשמש עבורם אזהרה. למרות זאת, הם ”לא שמו לב, עד שבא המבול וסחף את הכול” (מתי כ״ד:38, 39, ע״ח).
5. אילו תכונות היה על נוח ומשפחתו לגלות?
5 במבט לאחור, ברור לנו שנוח פעל בחוכמה. אך בתקופה שלפני המבול נדרש אומץ כדי להיות שונה מהסביבה. נוח ומשפחתו היו צריכים גם אמונה חזקה כדי לבנות את התיבה הגדולה ולהכניס לתוכה בעלי חיים. האם כמה מאותם נאמנים חשבו לעצמם מדי פעם, ’הלוואי שהיינו יכולים להיות פחות בולטים ופשוט לחיות חיים ”נורמאליים”’? גם אם מחשבות כאלה חלפו לעתים במוחם, הן לא ערערו את נאמנותם. בחלוף שנים רבות — ארוכות מכל השנים שנצטרך לעבור בסדר העולמי הנוכחי — נושע נוח מן המבול בזכות אמונתו. אך את כל מי שחיו חיים ”נורמאליים” ולא שמו לב למשמעות הזמנים, יהוה העניש.
האלימות מכה שנית
6. איזה מצב עדיין שרר לאחר המבול?
6 לאחר שנסוגו מי המבול, פתחה האנושות דף חדש. אך בני אדם נשארו לא־מושלמים ו”יצר לב האדם” עדיין היה ”רע מנעוריו” (בראשית ח׳:21). ואף־על־פי שהשדים כבר לא יכלו ללבוש גוף בשר ודם, הם המשיכו להיות פעילים מאוד. העולם הסורר הוכיח מהר מאוד שהוא ”נתון ביד הרָשָע”, ובדומה לימינו, עובדי אלוהים האמיתיים נאלצו להילחם נגד ”נכלי השטן” (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח; אפסים ו׳:11, 12).
7. כיצד הסלימה האלימות אחרי המבול?
7 אחרי המבול, ולכל הפחות מימי נמרוד והלאה, שוב התמלאה הארץ באלימות. ריבוי האוכלוסין והקדמה הטכנולוגית הגבירו עוד יותר את האלימות לאורך הדורות. אמצעי הלחימה בימי קדם היו חרב, חנית, חץ וקשת ומרכבות מלחמה. מאוחר יותר הופיעו המוּסקֶט, התותח, הרובה והארטילריה המתוחכמת של ראשית המאה ה־20. במלחמת העולם הראשונה נכנסו לזירה כלי נשק הרבה יותר מטילי אימה, כגון מטוסים, טנקים, צוללות וגזים רעילים. כלי משחית אלה גבו מיליוני נפשות באותה מלחמה. האם זה היה בלתי צפוי? לא.
8. כיצד מתגשם הכתוב בההתגלות ו׳:1–4?
8 בשנת 1914 הוכתר ישוע למלך במלכות אלוהים השמימית, מאורע שסימן את תחילתו של ”יום האדון” (ההתגלות א׳:10). בחזון שתועד בספר ההתגלות, נראה ישוע כמלך מנצח, רוכב על סוס לבן. בעקבותיו יוצאים פרשים אחרים, וכל אחד מהם מסמל מכה שניחתת על האנושות. אחד הפרשים רוכב על סוס אדום כאש, וניתן לו ”להסיר את השלום מן הארץ כדי שיהרגו זה את זה; וחרב גדולה ניתנה לו” (ההתגלות ו׳:1–4). הסוס ורוכבו מסמלים מלחמה, והחרב הגדולה מצביעה על כוח ההרס חסר התקדים של הלוחמה המודרנית המשלבת כלי נשק רבי עוצמה. כלי הנשק הללו כוללים כיום פצצות גרעיניות, שכל אחת מהן יכולה להשמיד עשרות אלפי אנשים, טילים גרעיניים המסוגלים לשאת ראשי חץ גרעיניים למרחק של אלפי קילומטרים, וזאת בנוסף לנשק כימי וביולוגי מתוחכם להשמדה המונית.
אנו שמים לב לאזהרותיו של יהוה
9. איזו הקבלה קיימת בין העולם של ימינו ובין העולם שלפני המבול?
9 בימי נוח מחה יהוה את האדם מעל פני האדמה בגלל האלימות האכזרית של הרשעים, שהסלימה בעידודם של הנפילים. ומה באשר לימינו? האם העולם פחות אלים מאז? כלל וכלל לא! ולא זו בלבד, אלא שהאנשים כיום, בדיוק כמו בימי נוח, ממשיכים בשגרת היומיום ומנסים לחיות חיים ”נורמאליים” תוך התעלמות מן האזהרות (לוקס י״ז:26, 27). האם יש צל של ספק שיהוה שוב ימחה את האדם מעל פני האדמה? לא ולא.
10. (א) אילו אזהרות מוכרזות חזור ושנה בנבואות המקרא? (ב) מהו הדבר החכם ביותר לעשות כיום?
10 מאות שנים לפני המבול ניבא חנוך על ההשמדה שתבוא בימינו (יהודה 14, 15). גם ישוע דיבר על ”צרה גדולה” (מתי כ״ד:21). נביאים אחרים הזהירו מפני היום ההוא (יחזקאל ל״ח:18–23; דניאל י״ב:1; יואל ג׳:4, 5). וספר ההתגלות מתאר בשפה חיה את אותה השמדה סופית (ההתגלות י״ט:11–21). כל אחד ואחד מאיתנו מחקה את דוגמתו של נוח ומבשר במרץ על דרך הצדקה. אנחנו שמים לב לאזהרותיו של יהוה, ומתוך אהבה עוזרים גם לאחרים לעשות זאת. לפיכך, בדומה לנוח, גם אנחנו מתהלכים עם אלוהים. חיוני שכל מי שחפץ בחיים ימשיך להתהלך עם אלוהים. אבל איך ניתן לעשות זאת לנוכח לחצי היומיום? מן ההכרח שנפתח אמונה חזקה בהתגשמות מטרתו של אלוהים (עברים י״א:6).
המשך להתהלך עם אלוהים בזמנים קשים
11. באיזה אופן אנו מחקים את המשיחיים בני המאה הראשונה?
11 על המשיחיים המשוחים בני המאה הראשונה נאמר שהם משתייכים לַ”דרך” (מעשי השליחים ט׳:2). כל דרך חייהם סבבה סביב האמונה ביהוה ובישוע המשיח. הם הלכו בדרכו של אדונם, והמשיחיים בימינו נוהגים כמותם.
12. מה אירע לאחר שישוע סיפק לאנשים מזון באורח נס?
12 על חשיבות האמונה אנו למדים ממקרה שקרה בתקופת שירותו של ישוע. באחד הימים סיפק ישוע מזון באורח נס לכ־000,5 איש. ההמון נדהם ושמח מאוד. אך שים לב מה קרה בהמשך: ”ראו האנשים את האות שעשה ואמרו: ’זהו באמת הנביא שבא אל העולם’. כשהבחין ישוע שהם עומדים לבוא ולתפוס אותו כדי להמליכו, יצא שוב אל ההר הוא לבדו” (יוחנן ו׳:10–15). באותו הלילה עבר למקום אחר. רבים ודאי התאכזבו מסירובו של ישוע להיות מלך. אחרי הכול, הוא כבר הראה שהוא מספיק חכם להיות מלך ושיש לו הכוח לדאוג לצרכים החומריים של העם. אך מבחינתו של יהוה, עדיין לא הגיעה העת שישוע ישב על כס המלוכה. מה גם שמלכותו של ישוע היא מלכות שמימית ולא ארצית.
13, 14. איזו השקפה הייתה לרבים, וכיצד נבחנה אמונתם?
13 אף־על־פי־כן, ההמונים חיפשו בנחישות אחר ישוע, ולדברי יוחנן מצאו אותו ”מעבר לים”. מדוע הלכו בעקבותיו אחרי שדחה את מאמציהם להמליכו? רבים פעלו מתוך ראייה בלתי רוחנית והדגישו את המזון הגשמי שסיפק יהוה במדבר בימי משה. הם רמזו שישוע צריך להמשיך לספק את צורכיהם החומריים. ישוע הבחין במניעיהם הפסולים ולכן הסביר להם אמיתות רוחניות במטרה לתקן את צורת החשיבה שלהם (יוחנן ו׳:17, 24, 25, 30, 31, 35–40). היו שהביעו מחאה על דבריו, במיוחד כאשר סיפר להם את המשל הבא: ”אמן אמן אני אומר לכם, אם לא תאכלו את בשר בן האדם ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם. האוכל את בשרי ושותה את דמי יש לו חיי עולם ואני אקים אותו ביום האחרון” (יוחנן ו׳:53, 54).
14 תגובת המאזינים למשלים שסיפר ישוע גילתה אם הם באמת רוצים להתהלך עם אלוהים, והדבר נכון גם לגבי המשל הזה, שעורר תגובות חריפות. הכתוב מוסר: ”רבים מתלמידיו ששמעו זאת אמרו: ’קשה הדבר הזה; מי יכול לשמוע אותו?’” אז הסביר ישוע שעליהם להבין את המשמעות הרוחנית של דבריו. הוא אמר: ”הרוח היא המחיה; הבשר אינו מועיל כלום. הדברים שדיברתי אליכם רוח הם וחיים”. אולם, רבים אטמו את אוזניהם, ובהמשך נאמר: ”בשל הדבר הזה נסוגו רבים מתלמידיו ולא הוסיפו להתהלך איתו” (יוחנן ו׳:60, 63, 66).
15. איזו השקפה נכונה הייתה לכמה מתלמידיו של ישוע?
15 עם זאת, לא כל תלמידיו של ישוע הגיבו כך. זה נכון שהתלמידים הנאמנים לא ממש ירדו לסוף דעתו של ישוע. למרות זאת, בטחונם בו לא התערער. פטרוס, אחד התלמידים הנאמנים, דיבר בשמם של אלה שנשארו עם ישוע ואמר: ”אדוננו, אל מי נלך? דברי חיי עולם עימך” (יוחנן ו׳:68). איזו גישה ראויה לשבח, דוגמה ומופת עבורנו!
16. כיצד ייתכן שניבחן, ואיזו השקפה הולמת כדאי שנפתח?
16 ייתכן שבדומה לאותם תלמידים גם אנחנו ניבחן. אולי אנו מאוכזבים כי ציפינו באופן אישי שהבטחותיו של יהוה כבר יתגשמו. אפשר שאנחנו מתקשים להבין את ההסברים של הפסוקים בפרסומים המקראיים שלנו. ייתכן שהתאכזבנו מהתנהגותו של אח לאמונה. האם הצעד הנכון יהיה להפסיק להתהלך עם אלוהים מסיבות אלו או אחרות? מובן שלא! התלמידים שעזבו את ישוע אימצו לעצמם צורת חשיבה בלתי רוחנית. מן ההכרח שנימנע מכך.
”איננו מן הנסוגים”
17. מה יעזור לנו להמשיך להתהלך עם אלוהים?
17 השליח פאולוס אמר: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). יהוה אומר לנו חד־משמעית מעל דפי המקרא: ”זה הדרך, לכו בו” (ישעיהו ל׳:21). הציות לדבר־אלוהים עוזר לנו ’לשים לבנו להתהלך בזהירות’ (אפסים ה׳:15). לימוד המקרא והרהורים בחומר מאפשרים לנו להמשיך ’להתהלך בָּאמת’ (יוחנן ג׳. 3). נכונים דברי ישוע, ”הרוח ... מחיה; הבשר אינו מועיל כלום”. ההדרכה המהימנה היחידה עבורנו היא ההדרכה הרוחנית, שמקורה בדברו של יהוה, ברוחו ובארגונו.
18. (א) באיזו דרך אווילית בוחרים אנשים מסוימים? (ב) איזו אמונה אנחנו מפתחים?
18 מי שנעשים כיום ממורמרים בגלל חשיבה בלתי רוחנית או עקב ציפיות מסוימות שנתבדו, מנסים בדרך כלל למצות את כל מה שיש לעולם הזה להציע. הם מאבדים את תחושת הדחיפות ולא רואים שום צורך ’לעמוד על המשמר’. הם בוחרים לרדוף אחר מטרות אנוכיות במקום לבקש תחילה את ענייני המלכות (מתי כ״ד:42). דרך שכזו אווילית ביותר. שים לב לדבריו של השליח פאולוס: ”איננו מן הנסוגים אלי אבדון, כי אם בני האמונה לשם ישועת הנפש” (עברים י׳:39). בדומה לחנוך ולנוח, גם אנחנו חיים בימים טרופים. עם זאת, יש לנו הזכות להתהלך כמותם עם אלוהים. כתוצאה מכך, אנו מחכים חדורי ביטחון שהבטחותיו של יהוה יתקיימו, שהרשע ימוגר ושייכון עולם חדש רב צדק. איזו תקווה נפלאה!
19. כיצד מתאר מיכה את דרכם של עובדי אלוהים האמיתיים?
19 הנביא מיכה כתב בהשראת אלוהים שהעמים ”ילכו איש בשם אלוהיו”, ואז דיבר על עצמו ובשם עובדי אלוהים נאמנים אחרים ואמר: ”אנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד” (מיכה ד׳:5). אם אתה בדעה אחת עם מיכה, הישאר קרוב ליהוה, ולא משנה כמה יחמיר המצב בעולם (יעקב ד׳:8). מי ייתן וכל אחד מאיתנו ירצה בכל לבו ובכל נפשו להתהלך עם יהוה אלוהינו מעתה ועד עולם!
מהי תשובתך?
• מה הם קווי הדמיון בין ימי נוח ותקופתנו?
• מה הייתה דרך החיים של נוח ומשפחתו, וכיצד נוכל לחקות את אמונתם?
• איזו גישה לא־נכונה הייתה לכמה מתלמידיו של ישוע?
• מה המשיחיים האמיתיים נחושים בדעתם לעשות?
[תמונות בעמוד 20]
כבימי נוח, האנשים בימינו שקועים בשגרת היומיום
[תמונה בעמוד 21]
בתור מבשרי מלכות ”איננו מן הנסוגים”