שאלות של קוראים
האם משחקי מחשב אלימים יכולים להשפיע על הקשר של הפרט עם יהוה?
”יהוה צדיק יבחן ורָשָע”, כתב דוד המלך, ”ואוהב חמס [אלימות] שנאה נפשו” (תהלים י״א:5). המילה ”שִנאה” פירושה בין היתר ”יחסי איבה”. לפיכך, מי שאוהב אלימות הופך להיות אויב אלוהים. השאלה הנשאלת היא, האם משחקי מחשב מסוימים מטפחים אהבת אלימות?
משחקי מחשב אלימים מעודדים שימוש בנשק, ולעתים גם מכשירים את המשתמש באומנות המלחמה. בכתב העת האקונומיסט נאמר: ”הצבא האמריקני מסתמך יותר ויותר על משחקי מחשב כשיטת אימון והכשרה. מספר משחקים הנמצאים בשימוש הצבא הם משחקים הניתנים לרכישה בחנויות”.
זה נכון שמי שמשחקים במשחקי מחשב אלימים אינם מזיקים לאנשים אמיתיים. אך על מה מעידה בחירת הבידור הזו לגבי מה שקורה בלבם? (מתי ה׳:21, 22; לוקס ו׳:45) מה תסיק לגבי אדם שנהנה לדקור אנשים וירטואליים, לירות בהם, להטיל בהם מום ולחסל אותם? ומה אם הוא מקדיש שעות על גבי שעות מדי שבוע לסיפוק פנטזיות אלימות כאלו וכמעט מתמכר לאותם משחקים? לכל הפחות תגיע למסקנה שהוא מפתח אהבה לאלימות, בדיוק כמו שמי שצופים בפורנוגרפיה מטפחים תאוות לא־מוסריות (מתי ה׳:27–29).
עד כמה שונא יהוה את מי שאוהב אלימות? לדברי דוד, יהוה שונא אותו ’שנאת נפש’. בימי נוח המחיש יהוה את עומק שנאתו כלפי אוהבי החמס. הוא אמר לנוח: ”קץ כל בשר בא לפניי, כי מלאה הארץ חמס מפניהם. והנני משחיתָם את הארץ” (בראשית ו׳:13). אלוהי האמת מחה את כל האנושות מעל פני האדמה בגלל דרכיה האלימות. הוא הציל רק את נוח ואת משפחתו — שמונה אנשים שלא אהבו אלימות (פטרוס ב׳. ב׳:5).
מי שרוצים להיות ידידי יהוה ’מכתתים חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות’. במקום ללמוד לאהוב אלימות, הם ’לא לומדים עוד מלחמה’ (ישעיהו ב׳:4). כדי שנשמור על קשרי ידידות עם יהוה ולא נהפוך לאויביו, מן ההכרח ש’נסור מרע ונעשה טוב’. עלינו ’לבקש ולרדוף שלום’ (פטרוס א׳. ג׳:11).
ומה אם אנחנו נוהגים לשחק במשחקי וידיאו אלימים? עלינו להיות נחושים בדעתנו לפעול כרצוי בעיני יהוה ולהפסיק לעשות את המעשים שהוא שונא. מן הראוי שנבקש בתפילותינו שרוח הקודש של אלוהים תעזור לנו לחדול מהרגל זה, הרגל הרסני מבחינה רוחנית. נוכל להצליח בכך בתנאי שנאפשר לתכונות כמו שלום, טוב לב וריסון עצמי להנחות אותנו בדרכי אלוהים (לוקס י״א:13; גלטים ה׳:22, 23).