אנשים ’מכל הלשונות’ שומעים את הבשורה הטובה
”עשרה אנשים מכל לשונות הגויים... [יאמרו]: ’נלכה עימכם, כי שמענו אלוהים עימכם’” (זכריה ח׳:23).
1. כיצד דאג יהוה שההתפשטות הרב־לשונית והבינלאומית של המשיחיות תחל במועד ובנסיבות האידיאליים?
המועד והנסיבות היו אידיאליים. היה זה חג השבועות של שנת 33 לספירה. יהודים וגרים מלפחות 15 אזורים של האימפריה הרומית הנרחבת וממקומות אחרים נהרו לירושלים מספר שבועות קודם לכן כדי לחגוג את חג הפסח. באותו היום נמלאו ברוח הקודש אנשים רגילים מן השורה, והכריזו באוזני אלפי אנשים את הבשורה הטובה בשפות השונות שהיו מדוברות ברחבי האימפריה. המסר היה ברור ומובן ולא נשמע מבולבל כפי שהיה בבבל העתיקה (מעשי השליחים ב׳:1–12). המאורע ציין את לידתה של הקהילה המשיחית ואת ראשיתה של פעילות חינוכית רב־לשונית ובינלאומית שנמשכה עד ימינו.
2. כיצד ’התמיהו’ תלמידי ישוע את הקהל הרבגוני בחג השבועות של שנת 33 לספירה?
2 תלמידיו של ישוע שלטו ככל הנראה ביוונית מדוברת, השפה שהייתה נפוצה באותם ימים. הם גם דיברו עברית, הלשון שהייתה שגורה בבית המקדש. אך בחג השבועות נמלא ההמון הרבגוני ”תימהון”, שהרי התלמידים דיברו בשפות האם השונות של הקהל. מה הייתה התוצאה? האמיתות החשובות ששמעו המאזינים בשפת אמם חדרו אל לבם. קבוצת התלמידים הקטנה גדלה עד סוף היום והפכה להמון שמנה יותר מ־000,3 איש! (מעשי השליחים ב׳:37–42).
3, 4. כיצד התרחבה פעילות הבישור כאשר יצאו התלמידים את תחומי ירושלים, יהודה והגליל?
3 זמן קצר אחרי המאורע הגורלי פרץ בירושלים גל של רדיפות, ו”האנשים שנפוצו עברו בארץ ובישרו את דבר אלוהים” (מעשי השליחים ח׳:1–4). למשל, במעשי השליחים פרק ח׳ מסופר על פיליפוס, מבשר שככל הנראה ידע יוונית. פיליפוס בישר לשומרונים. הוא גם בישר לפקיד ממשל מאתיופיה שקיבל את הבשורה על ישוע המשיח (מעשי השליחים ו׳:1–5; ח׳:5–13, 26–40; כ״א:8, 9).
4 המשיחיים שעברו ממקום למקום חיפשו מקומות נאותים להתיישב בהם מחוץ לתחומי ירושלים, יהודה והגליל, ונתקלו במחסומים אתניים ולשוניים חדשים. ייתכן שחלקם בישרו רק ליהודים. עם זאת, התלמיד לוקס מדווח: ”היו ביניהם כמה אנשים קפריסאים וקִירֶנִיִּים אשר בבואם לאנטיוכיה דיברו גם אל היוונים ובישרו על האדון ישוע” (מעשי השליחים י״א:19–21).
מסר לכל אדם מאת אלוהים שאינו נושא פנים
5. כיצד הבשורה הטובה ממחישה שיהוה איננו נושא פנים?
5 התפתחויות אלו משתלבות יפה עם דרכי אלוהים; משוא פנים הוא ממנו והלאה. אחרי שסייע יהוה לשליח פטרוס לתקן את השקפתו על הגויים, הוא ציין בהערכה: ”באמת רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35; תהלים קמ״ה:9). השליח פאולוס, שהיה בעברו רודף המשיחיים, הכריז שאלוהים ”חפץ שכל בני אדם ייוושעו” ואישר שאלוהים אינו משוחד בדעותיו (טימותיאוס א׳. ב׳:4). העובדה שאלוהים אינו נושא פנים מתבטאת בכך שתקוות המלכות מושטת לגברים ונשים מכל הגזעים, הלאומים והלשונות.
6, 7. אילו נבואות מקראיות חזו את ההתרחבות הבינלאומית והרב־לשונית של הבשורה הטובה?
6 התרחבות בינלאומית זו נחזתה מאות שנים קודם לכן. לפי נבואת דניאל, ”שלטון וכבוד ומלכות ניתנו לו [לישוע], וכל העמים, האומות והלשונות עבדו לו” (דניאל ז׳:14). העובדה שכתב עת זה יוצא לאור ב־151 שפות ברחבי העולם ומאפשר לך לקרוא על מלכות אלוהים מבליטה את התגשמותה של נבואה מקראית זו.
7 בכתבי־הקודש נובא על העת שבה דוברי שפות שונות ישמעו את בשורת החיים המקראית. זכריה תיאר כיצד רבים יימשכו לעבודת אלוהים האמיתית וניבא: ”בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי [משיחי שנמשח ברוח, חלק מ”ישראל השייכים לאלוהים”] לאמור: ’נלכה עימכם, כי שמענו אלוהים עימכם’” (זכריה ח׳:23; גלטים ו׳:16). כמו כן, השליח יוחנן כתב את מה שנתגלה לו בחזון ואמר: ”הנה המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות — עומדים לפני הכיסא ולפני השה” (ההתגלות ז׳:9). כיום אנו עדים להתגשמותן של נבואות אלה!
מבשרים לכל מיני אנשים
8. איזו מציאות דורשת הסתגלות מצידנו בפעילות הבישור?
8 יותר ויותר אנשים כיום מהגרים למדינות אחרות. הגלובליזציה פתחה עידן חדש של הגירה. המוני אנשים מאזורים שסועי מלחמה ונחשלים כלכלית עוברים למקומות יותר יציבים בחיפוש אחר חיים בטוחים מבחינה חומרית. נהירת המהגרים והפליטים יצרה בארצות רבות מעין מובלעות של דוברי שפות זרות. בפינלנד, למשל, מדוברות יותר מ־120 שפות, ובאוסטרליה למעלה מ־200. בעיר אחת בלבד בארצות הברית — סן דייגו — מדוברות יותר מ־100 שפות!
9. איזו השקפה מן הראוי שתהיה לנו על דוברי השפות הזרות בשטח ההטפה שלנו?
9 האם כמבשרים משיחיים אנו רואים בדוברי השפות הזרות מכשול לשירותנו? ההיפך הוא הנכון! אנו רואים בהם התרחבות רצויה של שטח הפעילות שלנו — ’שדות בשלים לקציר’ (יוחנן ד׳:35). אנו משתדלים לדאוג לאנשים המודעים לצורכם הרוחני, ללא תלות בלאום שלהם או בשפה השגורה בפיהם (מתי ה׳:3). התוצאה היא שמספר הולך וגדל של אנשים ’מכל לשון’ הופכים מדי שנה לתלמידים של המשיח (ההתגלות י״ד:6). לדוגמה, נכון לאוגוסט 2004 התבצעה פעילות הבישור בגרמניה ב־40 שפות בקירוב. במקביל לכך, הבשורה הטובה הוכרזה באוסטרליה בכמעט 30 שפות, כשלפני 10 שנים עמד המספר על 18 שפות. העדים ביוון בישרו בכמעט 20 לשונות. כ־80 אחוז מעדי־יהוה בכל רחבי העולם דוברים שפה שאינה אנגלית, השפה הבינלאומית הרווחת כיום.
10. איזה תפקיד ממלא כל מבשר בשליחות לעשות תלמידים מאנשי ’כל העמים’?
10 מצוותו של ישוע ’לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’ אכן יוצאת לפועל! (מתי כ״ח:19, ע״ח) עדי־יהוה ממלאים את השליחות הזו בשמחה. הם פועלים ב־235 ארצות ומפיצים ספרות ביותר מ־400 שפות. ארגון יהוה אומנם מספק את החומר הדרוש כדי להגיע לאנשים, אך כל מבשר מלכות צריך ליטול יוזמה באופן אישי ולהעביר את המסר המקראי לכל מיני אנשים בשפה שהכי ברורה להם (יוחנן א׳:7). בזכות המאמץ המשותף הזה מתאפשר למיליוני אנשים מקבוצות לשוניות שונות להפיק תועלת מן הבשורה הטובה (רומים י׳:14, 15). כל אחד מאיתנו ממלא תפקיד חשוב בכך!
עומדים באתגר
11, 12. (א) אילו אתגרים ניצבים לפנינו, וכיצד יכולה רוח הקודש לסייע לנו? (ב) מדוע עדיף לבשר לאנשים בשפת האם שלהם?
11 מבשרי מלכות רבים היו רוצים ללמוד שפה זרה, אבל הם אינם יכולים להסתמך על מתנות רוח אלוהים הפלאיות (קורינתים א׳. י״ג:8). למידת שפה חדשה היא פרויקט לא קטן. ואפילו מי שכבר דוברים שפה שנייה צריכים לפעמים לשנות את צורת החשיבה שלהם ואת גישתם, על מנת להציג את המסר המקראי בצורה יותר מעניינת לבעלי רקע ותרבות שונים בקרב דוברי השפה הזרה. נוסף על כל זה, מהגרים ועולים חדשים הם בדרך כלל קצת ביישנים; דרוש מאמץ של ממש כדי להבין את צורת החשיבה שלהם.
12 על כל פנים, רוח הקודש עדיין תומכת במאמציהם של משרתי יהוה לסייע לדוברי שפות זרות (לוקס י״א:13). אומנם הרוח אינה מעניקה לנו באורח נס יכולות לשוניות, אך היא כן יכולה לעורר בנו רצון לתקשר עם אנשים שאינם דוברים את שפתנו (תהלים קמ״ג:10). אם נבשר לאנשים ונְלמד אותם בשפה שאין הם שולטים בה, הם אולי יבינו שכלית את המסר המקראי. אך כדי שהמידע יחדור ללבם של המאזינים, מוטב לדבר איתם בשפת האם שלהם — השפה שחודרת אל נבכי שאיפותיהם, מניעיהם ותקוותיהם (לוקס כ״ד:32).
13, 14. (א) מה מניע כמה מבשרים להתחיל לבשר לדוברי שפות זרות? (ב) כיצד מגלים המבשרים רוח של הקרבה עצמית?
13 מבשרי מלכות רבים החלו לבשר בשטח של דוברי שפות זרות כשראו את התגובה החיובית של האנשים לאמת המקראית. אחרים מתעודדים כשהשירות שלהם הופך להיות יותר מאתגר ומעניין. ”רבים מהאנשים שהגיעו ממזרח אירופה צמאים לאמת”, מציין משרד סניף של עדי־יהוה בדרום אירופה. עד כמה מספק לעזור לאנשים שבאמת רוצים לשמוע! (ישעיהו נ״ה:1, 2).
14 אך כדי ליטול חלק משמעותי בתחום פעילות זה, אנחנו נדרשים לנחישות והקרבה עצמית (תהלים ק״י:3). למשל, מספר משפחות של עדי־יהוה ביפן ויתרו על בתים נוחים בערים גדולות ועברו לאזורים נידחים כדי לעזור לקבוצות של מהגרים סינים להבין את המקרא. מבשרים בחוף המערבי של ארצות הברית נוסעים באופן קבוע מרחק של שעה עד שעתיים כדי לתת שיעורי מקרא לפיליפינים. זוג מנורבגיה מנהל תוכנית לשיעורי מקרא עם משפחה מאפגניסטן. הזוג נעזר בחוברת מה אלוהים דורש מאיתנו?a באנגלית ובנורבגית. המשפחה קוראת את הסעיפים בפרסית, שפה קרובה לשפתם, דַרית. הם דנים בחומר באנגלית ובנורבגית. גישה כזו של גמישות והקרבה עצמית מובילה לתוצאות נהדרות כאשר דוברי השפות הזרות נענים לבשורה הטובה.b
15. כיצד נוכל כולנו להשתתף בפעילות הבשורה לדוברי שפות זרות?
15 האם תוכל גם אתה להשתתף בפעילות רב־לשונית זו? מדוע שלא תתחיל בכך שתברר אילו שפות זרות מדוברות בשטח שלך? תוכל לקחת איתך כמה עלונים או חוברות בשפות האלו. הספרון בשורה טובה לבני כל העמים, שיצא לאור ב־2004, מכיל מסר פשוט וחיובי בשפות רבות ומסייע למבשרים להפיץ את תקוות המלכות. (ראה המאמר ”בשורה טובה לבני כל העמים” בעמוד 32.)
”ואהבתם את הגֵר”
16. כיצד יכולים אחים בעלי תפקידים לגלות חוסר אנוכיות ולסייע לדוברי שפות זרות?
16 בין אם אנו לומדים שפה זרה ובין שלא, כולנו יכולים לתרום לחינוך הרוחני של הזרים באזורנו. יהוה ציווה על עמו ’לאהוב את הגֵר’ (דברים י׳:18, 19). למשל, בעיר גדולה באמריקה הצפונית מתאספות חמש קהילות באותו אולם מלכות. כנהוג באולמות רבים, גם שם ישנו סבב שנתי קבוע של מועדי אסיפות, ועקב כך היה צריך להעביר את מועדי האסיפות בסינית לשעה מאוחרת יותר בימי ראשון. אך השינוי היה מונע מרבים מן המהגרים שעובדים בתחום המסעדנות להגיע לאסיפות. זקני־הקהילה בקהילות האחרות גילו התחשבות. הם ערכו את השינויים המתאימים כדי שאפשר יהיה לקיים את האסיפות בסינית מוקדם יותר בימי ראשון.
17. כיצד מן הראוי שנגיב כאשר מישהו מחליט לעבור מהקהילה במטרה לסייע לדוברי שפה זרה?
17 משגיחים אוהבים משבחים אחים ואחיות כשירים שרוצים לעבור מהקהילה במטרה לסייע לדוברי שפה זרה. אפשר שאחים אלה הם מורי מקרא מנוסים שיהיו חסרים לקהילה. אך המשגיחים מרגישים כמו הזקנים בליסטרה ובאיקוניון. הם לא מנעו מטימותיאוס להצטרף לפאולוס, אף־על־פי שטימותיאוס תרם תרומה משמעותית בקהילותיהם המקומיות (מעשי השליחים ט״ז:1–4). בנוסף לכך, מובילי הדרך בפעילות ההטפה אינם נרתעים מהמנטליות השונה, מן המנהגים היוצאי דופן ומן ההתנהגות הייחודית של הזרים. הם מקבלים את הרבגוניות בברכה ומחפשים דרכים לפתח יחסים טובים עם דוברי השפות הזרות, הכול בעבור הבשורה (קורינתים א׳. ט׳:22, 23).
18. איזה ”פתח רחב לפעולה” פתוח בפני הכול?
18 כפי שנובא, הבשורה הטובה מוכרזת ב”כל לשונות הגויים”. עדיין קיים פוטנציאל גדול בשטח של דוברי שפות זרות. אלפי מבשרים בעלי תושייה נכנסים דרך אותו ”פתח רחב לפעולה פורייה” (קורינתים א׳. ט״ז:9). אך כפי שנראה במאמר הבא, דרוש יותר כדי לטפח את השטח הזה.
[הערות שוליים]
a יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
b לדוגמאות נוספות, ראה המאמר ”הקרבות קטנות — ברכות גדולות” בהוצאת המצפה מ־1 באפריל 2004, עמודים 24–28.
התוכל להסביר?
• כיצד נוכל לחקות את יהוה בגילוי אי משוא פנים כלפי כל אדם?
• מה צריכה להיות השקפתנו על דוברי שפות זרות בשטח ההטפה שלנו?
• מדוע כדאי לבשר לאנשים בשפת האם שלהם?
• כיצד נוכל לדאוג לטובתם של הזרים בקרבנו?
[מפה/תמונה בעמוד 23]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
רומא
כרתים
אסיה
פריגיה
פמפיליה
פוֹנטוֹס
קפדוקיה
ארם נהריים
מדי
פרתיה
עילם
ערב
לוב
מצרים
יהודה
ירושלים
[ימים]
הים התיכון
הים השחור
ים סוף
המפרץ הפרסי
[תמונה]
בחג השבועות של שנת 33 לספירה נכחו אנשים מ־15 אזורים ברחבי האימפריה הרומית וממקומות אחרים ושמעו את הבשורה בשפת האם שלהם
[תמונות בעמוד 24]
זרים רבים מקבלים בשמחה את האמת המקראית
[תמונה בעמוד 25]
שלט של אולם מלכות בחמש שפות