”עדות לכל הגויים”
”תהיו עדיי... עד קצה הארץ” (מעשי השליחים א׳:8).
1. מתי והיכן שמעו התלמידים לראשונה את הנבואה הכתובה במתי כ״ד:14?
רבים מאיתנו מכירים בעל־פה את מה שאמר ישוע במתי כ״ד:14. זו אכן נבואה יוצאת מגדר הרגיל. תאר לעצמך מה חשבו התלמידים כאשר שמעו אותה לראשונה; השנה הייתה 33 לספירה. זה שלוש שנים היו התלמידים עם ישוע וכעת עלו איתו לירושלים. לאורך השנים היו עדים לניסים שחולל והקשיבו לדברים שלימד. הם העריכו את האמיתות היקרות שלמדו מישוע, אך גם ידעו היטב שלא הכול שותפים לתחושתם. לישוע היו אויבים חזקים ורבי השפעה.
2. אילו סכנות וקשיים היו צפויים לתלמידים?
2 ארבעה תלמידים ישבו עם ישוע על הר הזיתים והקשיבו בדריכות כשדיבר על הסכנות והקשיים הצפויים להם. עוד קודם לכן אמר להם ישוע שהוא ייהרג (מתי ט״ז:21). כעת הבהיר שגם הם יירדפו באכזריות. ”ימסרו אתכם לרודפים ויהרגו אתכם”, ציין. ”ותהיו שנואים על כל הגויים בגלל שמי”. זה לא הכול. נביאי שקר יתעו רבים. אחרים ייכשלו, יסגירו וישנאו זה את זה. כמו כן, יהיו גם ”רבים” אשר תתקרר אהבתם לאלוהים ולדברו (מתי כ״ד:9–12).
3. מה מרשים ויוצא דופן בדברים שאמר ישוע במתי כ״ד:14?
3 על רקע נבואת הזעם הזו יצא ישוע בהצהרה שוודאי הדהימה את התלמידים. הוא אמר: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14). הפעילות שישוע החל בה בארץ ישראל, נשיאת ה’עדות על האמת’, נועדה להימשך ולהתבצע בקנה מידה כלל־עולמי (יוחנן י״ח:37). איזו נבואה מרשימה ויוצאת דופן! הרחבת הפעילות ל”כל הגויים” היא כשלעצמה מטלה קשה. אך כדי לעמוד במשימה לנוכח ’שנאת כל הגויים’ ללא ספק דרוש נס. השלמת המשימה הכבירה הזו תרומם לא רק את עליונותו ואת גבורתו של יהוה, אלא גם את אהבתו, רחמיו ואורך רוחו. בנוסף לכך, באמצעות פעילות זו תינתן למשרתיו הזדמנות לגלות את עומק אמונתם ומסירותם.
4. על מי הוטל להכריז את הבשורה, ואיזה מסר מנחם היה בפי ישוע?
4 ישוע הבהיר היטב לתלמידיו שהפעילות שהוטלה עליהם אינה דבר של מה בכך. לפני שעלה השמיימה נגלה אליהם ואמר: ”בבוא עליכם רוח הקודש תקבלו כוח ותהיו עדיי הן בירושלים והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ” (מעשי השליחים א׳:8). אומנם נוספו אליהם אחרים, אך התלמידים עדיין היו מעטים. עד כמה התנחמו ודאי לשמוע שרוח הקודש, רוח הגבורה של אלוהים, תעניק להם את הכוח למלא את השליחות שהטיל עליהם!
5. מה לא ידעו התלמידים על פעילות מתן העדות?
5 תלמידיו של ישוע ידעו שעליהם להכריז את הבשורה ו’לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’ (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). אבל הם לא ידעו עד כמה יסודית אמורה להיות הפעילות ומתי יבוא הקץ. גם לנו אין תשובות לשאלות אלה. העניינים הללו נתונים בידיו של יהוה בלבד (מתי כ״ד:36). כאשר העדות תינתן במידה הרצויה בעיני יהוה, הוא יביא את הקץ לסדר העולמי המרושע הזה. רק אז יתברר למשיחיים שפעילות ההכרזה על המלכות התבצעה בהתאם לרצונו של יהוה. התלמידים בני המאה הראשונה לא יכלו להעלות על דעתם את היקף העדות שתינתן כיום, בעת הקץ.
הכרזת הבשורה במאה הראשונה
6. מה אירע בחג השבועות של שנת 33 לספירה וזמן קצר לאחר מכן?
6 לפעילות ההכרזה על המלכות ועשיית התלמידים היו תוצאות יוצאות מן הכלל. בחג השבועות של שנת 33 לספירה היו כ־120 תלמידים בעליית גג בירושלים. רוח הקודש נשפכה עליהם, והשליח פטרוס נשא נאום מדרבן והסביר את משמעות הנס שראה ההמון. כ־000,3 איש הפכו למאמינים ונטבלו. וזו הייתה רק ההתחלה. חרף מאמציהם הנחושים של מנהיגי הדת לסכל את הכרזת הבשורה, יהוה ”הוסיף עליהם [על התלמידים] יום יום את הנושעים”. לא חלף זמן רב, ו”מספרם היה כחמשת אלפים איש”. ולאחר מכן ”נספחו אל האדון עוד מאמינים, גברים ונשים רבים מאוד” (מעשי השליחים ב׳:1–4, 8, 14, 41, 47; ד׳:4; ה׳:14).
7. מה הייתה חשיבות העובדה שקורנליוס אימץ אל לבו את המשיחיות?
7 בשנת 36 לספירה אירעה התפתחות חשובה נוספת — קורנליוס הנוכרי אימץ אל לבו את המשיחיות ונטבל. כאשר כיוון יהוה את השליח פטרוס לקורנליוס ירא האלוהים, הוא בעצם הראה שמצוותו של ישוע ’לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’ אינה מוגבלת ליהודים שהתגוררו בארצות שונות (מעשי השליחים י׳:44, 45). וכיצד הגיבו מובילי הדרך בקהילה המשיחית? כאשר ראו השליחים והזקנים ביהודה שמלבד היהודים גם הגויים יכולים לקבל את הבשורה, נתנו כבוד לאלוהים (מעשי השליחים י״א:1, 18). במקביל לכך, הבשורה המשיכה לעשות פרי בקרב היהודים. מספר שנים לאחר מכן, ככל הנראה ב־58 לספירה בערך, היו ”רבבות [מאמינים] יהודים”, בנוסף למאמינים מקרב הגויים (מעשי השליחים כ״א:20).
8. כיצד משפיעה הבשורה על מי שנשמעים לה?
8 הגידול המספרי של המשיחיים במאה הראשונה אומנם מרשים, אך אל לנו לשכוח את האנשים שעומדים מאחורי הנתונים. המסר המקראי ששמעו השפיע עליהם עמוקות (עברים ד׳:12). בשורה זו שינתה באופן דרמתי את אורח חייהם של מי שנשמעו לה. הם החלו לנהל חיים טהורים מבחינה מוסרית, לבשו את האישיות החדשה וכוננו יחסי שלום עם אלוהים (אפסים ד׳:22, 23). אותו הדבר קורה בימינו. וכל מי שמקבלים את הבשורה הטובה מחזיקים בתקווה הנפלאה לחיות לנצח (יוחנן ג׳:16).
עובדים יחד עם אלוהים
9. איזו זכות ואחריות הופקדה בידי המשיחיים הקדומים?
9 המשיחיים הקדומים לא זקפו את הישגיהם לזכות עצמם. הם ידעו ששירותם מתבצע ”בכוח רוח הקודש” (רומים ט״ו:13, 19). יהוה היה האחראי להתקדמות הרוחנית. יחד עם זאת, משיחיים אלה ידעו שהופקדה בידם הזכות והאחריות ’לעבוד יחד עם אלוהים’ (קורינתים א׳. ג׳:6–9). לכן, בהתאם לדברי העידוד של ישוע הם השקיעו מאמצים חרוצים בפעילות שהוטלה עליהם (לוקס י״ג:24).
10. אילו מאמצים עשו כמה מן המשיחיים הקדומים להכריז את הבשורה לעדות לכל הגויים?
10 פאולוס, בתור ”שליח לגויים”, גמא אלפי קילומטרים בים וביבשה והקים קהילות רבות בפרובינציה הרומית אסיה וביוון (רומים י״א:13). הוא הגיע גם לרומא ואולי אפילו עד ספרד. בינתיים, פניו של השליח פטרוס, שבידיו הופקדה ”הבשורה אשר לנימולים”, היו מועדות לכיוון השני, אל בבל, מרכז יהודי חשוב באותם ימים (גלטים ב׳:7–9; פטרוס א׳. ה׳:13). בין רבים אחרים שעמלו בעבודת האדון נמנו נשים כמו טְריפֵינה וטְריפוֹסה. ועל אישה אחרת, פֶּרסיס, נאמר ש”עמלה רבות באדון” (רומים ט״ז:12).
11. כיצד בירך יהוה את מאמציהם של התלמידים?
11 יהוה הרעיף את ברכתו על מאמציהם של מבשרים נלהבים אלה ואחרים. פחות מ־30 שנה לאחר שניבא ישוע על העדות שתינתן לכל הגויים, כתב פאולוס ש”הבשורה” כבר ”הוכרזה לכל הבריאה מתחת לשמיים” (קולוסים א׳:23). האם הקץ בא באותה עת? במובן מסוים כן. הקץ הקיץ על הסדר היהודי בשנת 70 לספירה כאשר חילות רומא השמידו את ירושלים ואת בית המקדש. אך יהוה קבע שעדות נרחבת בהרבה תושמע לפני שישמיד את הסדר העולמי של השטן.
העדות כיום
12. כיצד הבינו תלמידי המקרא הראשונים את הצו להכריז את הבשורה?
12 לקראת סוף המאה ה־19, בתום עידן ארוך של כפירה דתית, קמה עבודת אלוהים הטהורה מן העפר. תלמידי המקרא, כפי שהיו ידועים אז עדי־יהוה, הבינו היטב את הצו לעשות תלמידים בכל רחבי תבל (מתי כ״ח:19, 20). בשנת 1914 היו כ־100,5 מבשרים פעילים, והבשורה הטובה כבר הגיעה ל־68 ארצות. עם זאת, תלמידי המקרא לא הבינו באותם ימים את מלוא המשמעות של מתי כ״ד:14. נכון לסוף המאה ה־19, המקרא, אשר מכיל את הבשורה הטובה, כבר תורגם לשפות רבות והופץ ברחבי העולם על־ידי חברות לכתבי־הקודש. לכן במשך כמה עשורים חשבו תלמידי המקרא שהבשורה כבר הוכרזה לעדות לגויים.
13, 14. איזו הבנה ברורה יותר לגבי רצון אלוהים ומטרתו פורסמה בהוצאת המצפה מ־1928?
13 בהדרגה עזר יהוה למשרתיו להגיע להבנה ברורה יותר לגבי רצונו ומטרתו (משלי ד׳:18). בהוצאת המצפה מה־1 בדצמבר 1928 נאמר: ”האם אפשר לומר שהפצת ספרי המקרא היא בבחינת ההתגשמות של הכרזת בשורת המלכות? לא ולא! למרות תפוצת המקרא, עדיין חיוני שקבוצת העדים הקטנה של אלוהים תוציא לאור ספרות המסבירה את [מטרת] אלוהים ותבקר בבתיהם של מי שקיבלו את ספרי המקרא הללו. אחרת אנשים לא ידעו שמלכות המשיח נוסדה בימינו אנו”.
14 אותה הוצאה של המצפה ציינה בהמשך: ”ב־1920, ... הגיעו תלמידי המקרא להבנה נכונה של נבואת האדון הכתובה במתי כ״ד:14. הם הבינו ש’בשורה זו’ שאמורה להיות מוכרזת בכל העולם לעדות לכל הגויים אינה בשורה על מלכות העתידה לבוא, אלא על מלכות המשיח שכבר שולטת על כדור־הארץ מן השמיים”.
15. כיצד התרחבה פעילות הכרזת הבשורה מאז שנות העשרים של המאה הקודמת?
15 ”קבוצת העדים הקטנה” משנות העשרים של המאה הקודמת לא נשארה קטנה כל כך. במהלך עשרות השנים שלאחר מכן זוהה ”המון רב” של ”צאן אחרות” והחלה פעילות האיסוף של קבוצה זו (ההתגלות ז׳:9; יוחנן י׳:16). כיום ישנם 829,613,6 מבשרי בשורה ב־235 ארצות ברחבי העולם. איזו התגשמות נפלאה של הנבואה! ”בשורה זו של המלכות” מעולם לא הוכרזה בקנה מידה גדול שכזה. מעולם לא היו עלי אדמות כל כך הרבה משרתים נאמנים של יהוה.
16. מה התבצע במהלך שנת השירות שחלפה? (ראה טבלה בעמודים 27–30.)
16 המוני עדים אלה היו פעילים מאוד במהלך שנת השירות 2005. למעלה ממיליארד שעות הוקדשו להכרזת הבשורה הטובה ב־235 ארצות. נערכו מיליוני ביקורים חוזרים, ונוהלו גם מיליוני תוכניות לשיעורי מקרא. הפעילות התבצעה על־ידי עדי־יהוה, שתרמו בנדיבות מזמנם וממשאביהם כדי לחלוק את דבר־אלוהים עם הזולת (מתי י׳:8). יהוה ממשיך לתמוך במשרתיו בגבורת רוח הקודש ונותן להם את הכוח לעשות את רצונו (זכריה ד׳:6).
מאמצים חרוצים במתן עדות
17. כיצד מגיבים משרתי יהוה למה שאמר ישוע על הכרזת הבשורה?
17 אומנם חלפו כמעט 000,2 שנה מאז שאמר ישוע שהבשורה תוכרז, אך התלהבותם של משרתי אלוהים בפעילות זו לא דעכה. ידוע לנו שכאשר אנו מתמידים לעשות את הטוב, אנו משקפים את האהבה, הרחמים ואורך הרוח של אלוהים. בדומה ליהוה, איננו רוצים שיאבד איש, אלא שאנשים יבואו לידי תשובה ויכוננו יחסי שלום עם יהוה (קורינתים ב׳. ה׳:18–20; פטרוס ב׳. ג׳:9). עדי־יהוה מלאים ברוח אלוהים וממשיכים להכריז בהתלהבות את הבשורה עד קצות הארץ (רומים י״ב:11). כתוצאה מכך, אנשים בכל רחבי העולם מקבלים את האמת ונשמעים להדרכתו האוהבת של יהוה. הנה כמה דוגמאות.
18, 19. ספר חוויות על אנשים שהגיבו בחיוב לבשורה.
18 צ׳ארלס היה חקלאי במערב קניה. ב־1998 מכר למעלה מ־000,8 קילוגרם של טבק וקיבל תעודה שהכתירה אותו כ”מגדל הטבק המצטיין”. באותה תקופה הוא התחיל ללמוד את המקרא. אחרי זמן קצר הבין שמעורבות בייצור טבק מנוגדת למצוותו של ישוע לאהוב את הזולת (מתי כ״ב:39). כשהגיע למסקנה ש”מגדל הטבק המצטיין” פירושו בעצם ”הרוצח המצטיין”, הוא ריסס ברעל את מטעי הטבק שלו. הוא התקדם לקראת הקדשה וטבילה, וכיום משרת כחלוץ רגיל ומשרת עוזר.
19 יהוה ללא ספק מרעיש את הגויים באמצעות נשיאת העדות הכלל־עולמית, ומושך אליו אנשים שהם ’חמדת הגויים’ (חגי ב׳:7). פדרו, המתגורר בפורטוגל, החל בגיל 13 ללמוד בסמינר לכמרים. הוא רצה להיות מיסיונר וללמד את המקרא. אבל כעבור זמן קצר עזב את הסמינר משום שבכיתה שלו לא הושם דגש בלימוד המקרא. אחרי שש שנים הוא כבר למד פסיכולוגיה באוניברסיטה בעיר ליסבון. פדרו התגורר עם דודתו, עדת־יהוה, והיא עודדה אותו ללמוד את המקרא. בשלב הזה בחייו פדרו לא היה בטוח שאלוהים קיים, וגם לא יכול היה להחליט אם ללמוד את המקרא או לא. הוא שיתף את המרצה לפסיכולוגיה בלבטיו. המרצה ציין שלפי תורת הפסיכולוגיה, אנשים שאינם מסוגלים להגיע להחלטות נוטים להרס עצמי. כששמע זאת, החליט פדרו לקבל שיעורי מקרא. הוא נטבל לאחרונה וכעת נותן בעצמו שיעורי מקרא לאנשים אחרים.
20. מדוע אנו שמחים שניתנת עדות לגויים בקנה מידה אדיר שכזה?
20 עדיין איננו יודעים מה יהיה היקף העדות שתושמע לגויים, כפי שאיננו יודעים את היום והשעה של בוא הקץ. אך ברור לנו שהקץ קרוב. אנו שמחים שהכרזת הבשורה בקנה מידה אדיר שכזה היא רק אחד מן הסימנים הרבים לכך שמלכות אלוהים תתפוס בקרוב מאוד את מקומן של ממשלות האדם (דניאל ב׳:44). בכל שנה שחולפת ניתנת למיליוני אנשים הזדמנות להיענות לבשורה, ופעילות זו נותנת כבוד ליהוה אלוהינו. מי ייתן ונהיה נחושים בדעתנו לשמור נאמנות ולהיות עתירי פועל ביחד עם אחינו ברחבי העולם בהכרזת הבשורה לעדות לכל הגויים. אם נעשה כן, נושיע הן את עצמנו והן את השומעים אלינו (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
האם אתה זוכר?
• מה מרשים ויוצא דופן בנבואה שבמתי כ״ד:14?
• אילו מאמצים השקיעו המשיחיים הקדומים בהכרזת הבשורה, ומה היו התוצאות?
• כיצד הבינו תלמידי המקרא את הצורך להכריז את הבשורה לעדות לכל הגויים?
• מה מרשים אותך בפעילות שביצעו עדי־יהוה בשנת השירות שחלפה?
[טבלה בעמודים 27–30]
הדו״ח הכלל־עולמי של עדי־יהוה לשנת־השירות 2005
(ראה הוצאה מודפסת)
[מפה/תמונות בעמוד 24]
פאולוס גמא אלפי קילומטרים בים וביבשה כדי להכריז את הבשורה
[תמונה בעמוד 25]
יהוה הנחה את פטרוס לבשר לקורנליוס ולמשפחתו