שאלות של קוראים
האם יוסף, משרת יהוה נאמן, השתמש בגביע כסף מיוחד כדי לנחש, כשם שמשתמע אולי מהכתוב בבראשית מ״ד:5?
אין כל סיבה להאמין שיוסף באמת עסק בצורה זו או אחרת של הגדת עתידות.
המקרא מגלה שהייתה ליוסף הבנה נכונה בכל הנוגע לשימוש בכישוף במטרה לנבא את העתיד. כאשר נתבקש בשעתו לפתור את חלומותיו של פרעה, הדגיש יוסף שוב ושוב שרק אלוהים יכול ’לענות’, כלומר לומר אילו מאורעות צפויים להתרחש. כתוצאה מכך, פרעה בעצמו האמין שהאלוהים אותו עובד יוסף — אלוהי האמת, ולא כוחות נסתרים — הוא שמגלה ליוסף פרטים על הבאות (בראשית מ״א:16, 25, 28, 32, 39). מאוחר יותר, בתורת משה, אסר יהוה את העיסוק בכשפים או בהגדת עתידות, ובכך הראה שהוא לבדו מנבא את העתיד (דברים י״ח:10–12).
אם כן, מדוע יוסף אומר בפי משרתו שהוא השתמש בגביע כסף כדי ’לנחש’?a (בראשית מ״ד:5) עלינו להביא בחשבון את הנסיבות שבהן נאמרו הדברים.
מחמת הרעב הכבד ירדו אחיו של יוסף למצרים כדי להשיג מזון. שנים קודם לכן, אותם אחים מכרו אותו לעבדות. ועתה מבלי שידעו ביקשו עזרה מאחיהם, בשר מבשרם, אשר הפך לממונה על המזון במצרים. יוסף לא גילה להם את זהותו. תחת זאת, החליט לבחון אותם. יוסף רצה, ובצדק, לוודא שהם התחרטו בכנות. בנוסף, הוא רצה לבדוק האם ועד לאיזו מידה הם אהבו את אביהם יעקב ואת אחיהם בנימין, שהיה בנו יקירו של יעקב. לפיכך חיבל יוסף תחבולה (בראשית מ״א:55 עד מ״ד:3).
יוסף ציווה על אחד ממשרתיו למלא את אמתחות אחיו באספקת מזון ולהחזיר את הכסף בפי אמתחותיהם. כמו כן, ביקש ממנו להכניס את גביע הכסף שלו בפי אמתחתו של בנימין. במהלך כל הפרשה הזו התחזה יוסף לאחראי המנהלי של ארץ עובדת אלילים. הוא התאים את עצמו, את מעשיו ואת סגנון דיבורו לדמות שתתאים לתפקיד כגון זה, כפי שנתפס בעיני אחיו שלא חשדו במאומה.
בעת שהתעמת עם אחיו המשיך יוסף באותו קו פעולה ושאל אותם: ”הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני?” (בראשית מ״ד:15) אם כן, ברור שהגביע לא היה יותר מאשר חלק מהתחבולה. יוסף לא השתמש בגביע על מנת לנחש, בדיוק כשם שבנימין לא גנב אותו.
[הערת שוליים]
a בתארו מנהג זה שרווח בימי קדם, כתבי־הקודש עם פרשנות ביאורית וביקורתית (With an Explanatory and Critical Commentary ,The Holy Bible), בעריכת פ. ס. קוק מסביר: ”נהוג היה לזרוק למים זהב, כסף או תכשיטים, ולאחר מכן לבחון איזו צורה תתקבל עקב כך במים; או פשוט להתבונן במים כפי שמתבוננים במראה”. פרשן המקרא כריסטופר וורדסוורת’ אומר: ”לפעמים מילאו את הגביע במים ופירשו באמצעות הצורות שהתקבלו כתוצאה מהשתקפות השמש במים”.