”ובחרת בחיים למען תחיה”
”החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה” (דברים ל׳:19).
1, 2. באילו מובנים נברא האדם בצלם אלוהים?
”נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”. הצהרה אלוהית זו מופיעה בפרק הראשון במקרא. ואכן בהמשך נאמר: ”ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו” (בראשית א׳:26, 27). אדם הראשון היה שונה מכל יתר הברואים עלי אדמות. הוא דמה לבוראו והיה בכוחו לשקף את אלוהים בחשיבה ובגילוי אהבה, צדק, חוכמה וכוח. הוא ניחן במצפון שנועד לעזור לו להחליט החלטות אשר יהיו לתועלתו וישמחו את אביו השמימי (רומים ב׳:15). אם לנסח זאת בקיצור: אדם היה בעל בחירה חופשית. יהוה הביט בבנו הארצי ואמר על יציר כפיו: ”הנה טוב מאוד” (בראשית א׳:31; תהלים צ״ה:6).
2 בתור צאצאי אדם גם אנו בנויים בצלמו ובדמותו של אלוהים. אך האם אנו באמת נהנים מבחירה חופשית? יהוה אומנם מסוגל לראות את הנולד, אבל הוא אינו גוזר מראש את מעשינו ואת גורלנו. אין הוא מרשה שחיי ילדיו הארציים יוכתבו על־פי גזירה קדומה. כדי שנבין עד כמה חשוב לממש את הבחירה החופשית לצורך קבלת החלטות נבונות, נלמד תחילה לקח מעם ישראל (רומים ט״ו:4).
בחירה חופשית בעם ישראל
3. מה היה הדיבר הראשון, וכיצד החליטו בני ישראל הנאמנים לציית לו?
3 ”אנוכי יהוה אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים”, אמר יהוה לבני ישראל (דברים ה׳:6). בשנת 1513 לפה״ס שוחררו בני ישראל בדרך נס ממצרים, ועל כן לא הייתה להם שום סיבה לפקפק במילים הללו. בדיבר הראשון מתוך עשרת הדיברות הכריז יהוה ביד דוברו משה: ”לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי” (שמות כ׳:1, 3). במעמד ההוא בחרו בני ישראל לציית, ומרצונם החופשי החליטו לקנא ליהוה ולהעניק לו מסירות בלעדית (שמות כ׳:5; במדבר כ״ה:11).
4. (א) אילו אפשרויות בחירה הציב משה בפני בני ישראל? (ב) אילו ברירות עומדות כיום בפנינו?
4 כעבור 40 שנה בקירוב דיבר משה אל דור חדש של בני ישראל והזכיר להם בבירור את אפשרויות הבחירה העומדות בפניהם. הוא הצהיר: ”העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך” (דברים ל׳:19). גם היום הבחירה בידנו. אנו יכולים להחליט לשרת את יהוה בנאמנות ולרשת חיי עולם, או להחליט להמרות את פיו ולשאת בתוצאות. הנה שתי דוגמאות של החלטות הפוכות.
5, 6. במה בחר יהושע, ומה הייתה התוצאה?
5 בשנת 1473 הוליך יהושע את בני ישראל אל תוך ארץ ההבטחה. לפני מותו פנה בקריאה נמרצת לאומה כולה: ”אם רע בעיניכם לעבוד את יהוה, בחרו לכם היום את מי תעבודון, אם את אלוהים אשר עבדו אבותיכם אשר מעבר הנהר ואם את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם”. אחר כך הוסיף ביחס למשפחתו: ”ואנוכי וביתי נעבוד את יהוה” (יהושע כ״ד:15).
6 קודם לכן האיץ יהוה ביהושע שיֶחֱזק ויאמץ והורה לו שלא לסור מתורת אלוהים אלא לקיימה. הובטח לו שאם יהגה בה יומם ולילה, יצליח את דרכו (יהושע א׳:7, 8). וכך היה. יהושע בחר נכונה והתברך. ”לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר יהוה אל בית ישראל”, הצהיר יהושע. ”הכול בא” (יהושע כ״א:45).
7. במה בחרו בני ישראל בימי ישעיהו, ומה היו התוצאות?
7 בניגוד לכך, ראה את המצב ששרר בעם ישראל כ־700 שנה מאוחר יותר. בעת ההיא נהגו בני ישראל כמנהג עובדי האלילים. לדוגמא, ביום האחרון בשנה הסבו לשולחנות ערוכים בשלל מטעמים וביין מתוק. לא הייתה זו התכנסות משפחתית רגילה, אלא טקס דתי שנערך לכבוד שני אלילים. הנביא ישעיהו כתב מה חשב אלוהים על מעילה זו: ”ואתם עוזבי יהוה, השְׁכֵחים את הר קודשי, העורכים לגד [אל המזל] שולחן, והממלאים למְנִי [אל הגורל] מִמְסָך”. הם האמינו שהקציר השנתי אינו תלוי בברכת יהוה, אלא בריצוי האלילים ”גד” ו”מני”. אך למעשה קו פעולתם המרדני ובחירתם הזדונית הם שחרצו את גורלם. ”ומָניתי אתכם לחרב”, אמר יהוה, ”וכולכם לטֶבַח תִכְרָעו; יען קראתי ולא עֲניתם; דיברתי ולא שְמעתם, ותעשו הרע בעיניי, ובאשר לא חפצתי בְּחרתם” (ישעיהו ס״ה:11, 12). בחירתם הטיפשית המיטה עליהם חורבן, ואלוהי הגורל והמזל לא יכלו לעשות מאומה למניעת הדבר.
לבחור נכונה
8. מה כרוך בבחירה נכונה על־פי דברים ל׳:20?
8 כאשר קרא משה לבני ישראל לבחור בחיים, הוא ציין שלושה צעדים שעליהם לנקוט: ”לאהבה את יהוה אלוהיך, לשמוע בקולו וּלְדָבְקָה בו” (דברים ל׳:20). נבחן אותם אחד לאחד כדי שנדע לבחור נכונה.
9. כיצד נוכל להוכיח שאנו אוהבים את יהוה?
9 לאהבה את יהוה אלוהיך: אנו בוחרים לשרת את יהוה כי אנו אוהבים אותו. אם נפיק את הלקחים מימי עם ישראל הקדום, אזי נהדוף כל פיתוי לאי־מוסריות מינית ונרחק מסגנונות חיים העלולים לגרום לנו ליפול לתוך מלכודת החומרנות שטומן לנו העולם (קורינתים א׳. י׳:11; טימותיאוס א׳. ו׳:6–10). אנו נאמנים ליהוה ולחוקיו (יהושע כ״ג:8; תהלים קי״ט:5, 8). לפני שבני ישראל נכנסו לארץ המובטחת הפציר בהם משה: ”ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציווני יהוה אלוהיי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לְרִשתהּ. ושְמרתם ועשיתם, כי היא חוכמתכם ובינתכֶם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה” (דברים ד׳:5, 6). זה הזמן להציב את יהוה לפני כל דבר אחר בחיים, וכך להוכיח שאנו אוהבים אותו. אין ספק שנבורך אם נחליט לעשות כן (מתי ו׳:33).
10–12. מה הם הלקחים שנוכל ללמוד ממה שקרה בימי נוח?
10 לשמוע בקולו: נוח היה ”מטיף הצדק” (פטרוס ב׳. ב׳:5). כל האנשים שחיו לפני המבול היו עסוקים בדברים אחרים ו”לא שמו לב” לאזהרותיו של נוח. ומה עלה בגורלם? ”בא המבול וסחף את הכול”. ישוע הזהיר שכך יהיה גם בימינו, בעת ’נוכחותו של בן האדם’. מה שקרה בימי נוח הוא אזהרה חמורה לכל האנשים כיום הבוחרים שלא לשמוע לבשורת אלוהים (מתי כ״ד:39, ע״ח).
11 מי ששמים ללעג את האזהרות שמשמיעים כיום משרתי אלוהים, כדאי שידעו מה יקרה אם יתעלמו מן האזהרות. על לצים אלה אמר השליח פטרוס: ”מרצון שוכחים הם את הדבר הזה, שהשמיים היו מקדם וכי הארץ נתהוותה מן המים ועל־ידי המים בדבר אלוהים; ועל־ידי אלה נהרס העולם שהיה אז, בהישפטו במים. ואולם השמיים והארץ הנוכחיים אצורים על־ידי אותו הדבר לאש, שמורים ליום הדין, לאובדן אנשי הרשע” (פטרוס ב׳. ג׳:3–7).
12 כעת השווה זאת לבחירה של נוח ומשפחתו. ”מתוך אמונה בנה נוח תיבה להצלת ביתו, בהיותו ירא אחרי שהוזהר על דברים אשר עוד לא נראו”. הוא שעה לאזהרה והושיע את בני ביתו (עברים י״א:7). מן הראוי שגם אנו נמהר לשמוע את מסרי אלוהים ונזדרז לפעול בהתאם (יעקב א׳:19, 22–25).
13, 14. (א) מדוע חשוב ’לדבוק’ ביהוה? (ב) כיצד אנו נותנים ליהוה ’יוצרנו’ לעצב אותנו?
13 לדבקה ביהוה: כדי ’לבחור בחיים למען נחיה’ אין די שנאהב את יהוה ונשמע בקולו, עלינו גם ’לדבוק’ בו, כלומר, להתמיד בעשיית רצונו. ”עימדו בתוחלתכם ותיקנו את נפשותיכם” (לוקס כ״א:19). למעשה, הבחירה שאנו עושים בעניין זה חושפת את הטמון בלבנו. ”אשרי אדם מפחד תמיד, וּמַקְשֶה לבו ייפול ברעה”, נאמר במשלי כ״ח:14. פרעה מלך מצרים היה דוגמא לכך. בכל אחת מעשר המכות שניחתו על מצרים הקשה את לבו ולא גילה יראת אלוהים. יהוה לא אילץ את פרעה להמרות את פיו, אלא הותיר את הבחירה בידיו של מלך גאה זה. בכל מקרה נעשה רצון יהוה, וכך מסביר השליח פאולוס את עמדת יהוה ביחס לפרעה: ”בעבור זאת העמדתיך, בעבור הַרְאֹתך את כוחי, ולמען סַפֵּר שמי בכל הארץ” (רומים ט׳:17).
14 מאות שנים לאחר ששוחררו בני ישראל מיד פרעה הכריז הנביא ישעיהו: ”יהוה, אבינו אתה. אנחנו החומר ואתה יוצרנו; ומעשה ידך כולנו” (ישעיהו ס״ד:8). ככל שניתן ליהוה לעצב אותנו בעזרת לימוד אישי ויישום דברו, כך נלבש אט אט את האדם החדש. תהיה לנו ענווה רבה יותר ונהיה נוחים יותר לעיצוב, וכך יהיה לנו קל יותר לדבוק נאמנה ביהוה משום שנרצה מעומק הלב לשמח את לבו (אפסים ד׳:23, 24; קולוסים ג׳:8–10).
”והודעתם”
15. איזו אחריות כפולה הייתה לעם ישראל, על־פי דברי משה בדברים ד׳:9?
15 אל עם ישראל שהתקהלו יחדיו לפני כניסתם לארץ ההבטחה, אמר משה: ”רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך” (דברים ד׳:9). על מנת לזכות לברכת יהוה ולשגשג בארץ שעמדו לרשת, היה על העם לעמוד באחריות כפולה לפני יהוה אלוהיהם: אסור היה להם לשכוח את הנפלאות שחולל לנגד עיניהם, והם נדרשו להורות זאת לדורות הבאים. כך חייבים אנו לעשות כיום בתור משרתי אלוהים, אם ברצוננו ’לבחור בחיים למען נחיה’. מה עושה יהוה למעננו ולנגד עינינו?
16, 17. (א) לאילו הישגים מגיעים שליחים בוגרי גלעד בפעילות ההכרזה על המלכות? (ב) אילו אחים ואחיות שקנאותם רבה כתמיד אתה מכיר?
16 אנו נרגשים למראה הברכות שמרעיף יהוה על פעילות הבישור ועל מלאכת עשיית התלמידים. מאז הוקם גלעד, בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה בשנת 1943, משמשים השליחים בארצות רבות כחוד החנית בפעילות עשיית התלמידים. עד היום ישנם בוגרי גלעד ותיקים שקנאותם לבשורת המלכות לא דעכה, למרות גילם המתקדם ועל אף מגבלותיהם הפיסיות. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא מרי אולסון, שסיימה את לימודיה בגלעד בשנת 1944. היא שירתה כשליחה — תחילה באורוגוואי, אחר כך בקולומביה והיום בפוארטו ריקו. הזִקנה אומנם מגבילה אותה במידת מה, אך אחות אולסון עודנה נלהבת בהכרזת הבשורה. היא נעזרת בידיעת השפה הספרדית ומדי שבוע קובעת עם מבשרים מקומיים כדי לצאת איתם לשירות השדה.
17 ננסי פורטר, שסיימה את לימודיה בגלעד ב־1947, ומאז כבר התאלמנה, עדיין משרתת באיי הבהאמה. גם היא שליחה הממלאת את זמנה בהכרזת הבשורה. ”הקניית ידע מקראי לאחרים מסבה לי שמחה מיוחדת”, מספרת אחות פורטר בסיפור חייה.a ”הדבר נותן לי שגרה רוחנית קבועה שבזכותה יש סדר ויציבות בחיי”. כאשר אחות פורטר ומשרתים נאמנים אחרים מביטים לאחור, אין הם שוכחים את מה שיהוה עשה למענם. ומה לגבינו? האם גם אנו רואים בהערכה את הברכות שמעטיר יהוה על הפעילות למען המלכות הנעשית באזורנו? (תהלים ס״ח:12).
18. מה ניתן ללמוד מסיפורי החיים של השליחים?
18 אנו שמחים ועולזים לנוכח כל מה שוותיקים אלו עשו ועושים. סיפורי החיים שלהם מעודדים אותנו מכיוון שכאשר אנו רואים את מה שעשה יהוה למען נאמנים אלה, מתחזקת נחישותנו לשרתו. האם אתה מקפיד לקרוא את סיפורי החיים המרגשים המתפרסמים בחוברת המצפה, ומהרהר בהם?
19. כיצד יכולים ההורים המשיחיים לנצל לטובה את סיפורי החיים המופיעים בחוברת המצפה?
19 משה הזכיר לבני ישראל שאל להם לשכוח את כל מה שיהוה עשה עבורם, ושהדברים הללו לא יסורו מלבבם כל ימי חייהם. אחר כך ביקש מהם דבר נוסף: ”והודעתם לבניך ולבני בניך” (דברים ד׳:9). סיפורים אמיתיים ניחנים בקסם מיוחד. צעירים זקוקים בהתבגרותם לדוגמאות טובות. רווקות יכולות ללמוד מנאמנותן המופתית של אחיות מבוגרות שסיפורי החיים שלהן מופיעים בחוברת המצפה. הטפת הבשורה בשטח של דוברי שפה זרה פותחת בפני אחים ואחיות אפשרויות נוספות להיות עתירי פועל בהכרזת הבשורה. הורים משיחיים, מדוע שלא תנצלו את סיפורי החיים של שליחים נאמנים בוגרי גלעד ושל אחרים כדי להמריץ את ילדיכם לבחור בשירות מורחב?
20. כיצד נוכל ’לבחור בחיים’?
20 אם כן, כיצד כל אחד מאיתנו יכול ’לבחור בחיים’? אם נממש את המתנה הנפלאה, מתת הבחירה החופשית, בצורה המראה ליהוה שאנו אוהבים אותו, ואם נמשיך לשרתו כמיטב יכולתנו כל עוד נותן לנו יהוה ליהנות מזכות זו. הרי משה אמר: ”כי הוא [יהוה] חייך ואורך ימיך” (דברים ל׳:19, 20).
[הערת שוליים]
a ראה המאמר ”מאושרת ומלאת הוקרה למרות אובדן שובר לב”, שיצא לאור בחוברת המצפה מ־1 ביוני 2001, עמודים 23–27.
האם אתה זוכר?
• מה למדת מהבחירות המנוגדות שעליהן דיברנו?
• אילו צעדים עלינו לנקוט כדי ’לבחור בחיים’?
• באיזו אחריות כפולה עלינו לעמוד?
[תמונה בעמוד 26]
”החיים והמוות נתתי לפניך”
[תמונה בעמוד 29]
נוח שמע בקול אלוהים וניצל עם משפחתו
[תמונה בעמוד 30]
מרי אולסון
[תמונה בעמוד 30]
ננסי פורטר