”כבשמיים כן בארץ”
”על־פי האמונה הקתולית ישנם ארבעה שלבים סופיים: מוות, יום הדין, גיהינום, גן עדן בשמיים” (קתוליות [Catholicism] בעריכת ז׳ורז’ ברנט).
מעניין לציין שכדור־הארץ נעדר מהרשימה. אין זה מפתיע כלל וכלל מפני שהכנסייה הקתולית, בדומה למספר דתות אחרות, דוגלת ברעיון שהארץ תיחרב ביום מן הימים. המילון לתיאולוגיה קתולית (Dictionnaire de Théologie Catholique) מסביר זאת תחת הערך ”סוף העולם”: ”הכנסייה הקתולית מאמינה ומלמדת שהעולם הנוכחי, כפי שברא אותו אלוהים וכפי שהוא קיים, לא יעמוד לנצח”. גם במהדורת קטכיזם חדשה מובאת הדעה ש”גורל עולמנו... להיעלם”. אך אם כוכב הלכת ארץ עתיד להיעלם, מה בנוגע להבטחות המקרא באשר לגן עדן ארצי?
המקרא מדבר מפורשות על גן עדן ארצי לעתיד לבוא. לדוגמה, הנביא ישעיהו תיאר את הארץ ואת יושביה במילים: ”ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פריים. לא יבנו ואחר יֵשב, לא יטעו ואחר יאכל, כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירָי” (ישעיהו ס״ה:21, 22). היהודים, שאליהם הפנה אלוהים את ההבטחות הללו, האמינו שארצם — ולמעשה תבל כולה — תהפוך באחד הימים לגן עדן לרווחתה הנצחית של האנושות.
מזמור ל״ז מאשש את התקווה הזאת. ”ענווים יירשו ארץ” (תהלים ל״ז:11). הפסוק אינו מדבר רק על שיבתם הזמנית של בני ישראל לארץ ההבטחה. מחבר המזמור עצמו מפרט: ”צדיקים יִירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:29).a שים לב שלפי הפסוק חיי נצח עלי אדמות יהיו גמולם של ה”ענווים”. באחד מתרגומי המקרא לצרפתית נאמר בהערה לפסוק, שהמילה ’עניו’ נושאת ”משמעות רחבה יותר ממה שמוצג בתרגומים אחרים; היא כוללת את מי שגורלם לא שפר עליהם או את מי שמתייסרים או נרדפים למען יהוה, אנשים הענווים בלבבם והכנועים לאלוהים”.
בארץ או בשמיים?
בדרשת ההר הבטיח ישוע הבטחה המזכירה לנו את הפסוקים המצוטטים לעיל: ”אשרי הענווים, כי הם יירשו את הארץ” (מתי ה׳:5). גם הפעם מוצגת הארץ כגמולם הנצחי של הנאמנים. עם זאת, ישוע אמר לשליחיו שהוא יכין להם מקום ”בבית [אביו]”, והם יהיו יחד איתו בשמיים (יוחנן י״ד:1, 2; לוקס י״ב:32; פטרוס א׳. א׳:3, 4). לאור זאת, כיצד יש להבין את ההבטחות הנוגעות לברכות הארציות? האם הן עדיין רלוונטיות, ולמי הן מתייחסות?
חוקרי מקרא שונים גורסים כי ”הארץ” המוזכרת בדרשת ההר של ישוע ואפילו זאת שבתהלים ל״ז אינה אלא סמלית. בהערותיו במקרא של גלייר (Bible de Glaire), ראה פ. וִיגוּרוֹ בפסוקים הללו ”תיאור סמלי של השמיים והכנסייה”. לשיטתו של מ. לַגְראַנְז’, חוקר מקרא צרפתי, ברכה זו ”אינה הבטחה שהענווים יירשו את הארץ שעליה הם חיים, בעולם הנוכחי או בעולם מושלם יותר, אלא עניינה במקום כלשהו, כלומר, במלכות שמיים”. לפי חוקר אחר, מדובר ב”תיאור ציורי של השמיים במונחים ארציים”. בעיני חוקרים נוספים ”נתפסת ארץ ההבטחה כנען באופן סמלי ומייצגת את המולדת של מעלה, את מלכות אלוהים, הנחלה המובטחת לענווים. זו גם משמעות הדימוי בתהלים ל״ז ובמקומות אחרים”. ואולם, האם עלינו למהר לדחוק את הארץ הגשמית מהבטחותיו של אלוהים?
מטרה נצחית ביחס לכדור־הארץ
מבראשית הייתה הארץ קשורה ישירות למטרת אלוהים כלפי האנושות. ”השמיים, שמיים ליהוה, והארץ נתן לבני אדם”, כתב אחד ממחברי תהלים (תהלים קט״ו:16). מטרתו המקורית של אלוהים באשר למין האנושי הייתה קשורה אפוא לארץ ולא לשמיים. יהוה נתן לזוג הראשון את הצו להפוך את כל כדור־הארץ לגן עדן (בראשית א׳:28). זאת לא הייתה מטרה זמנית. יהוה הצהיר במקרא שהארץ תתקיים לנצח: ”דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת” (קהלת א׳:4; דברי הימים א׳. ט״ז:30; ישעיהו מ״ה:18).
הבטחות אלוהים לעולם אינן מתבדות, שכן הוא האל העליון והוא ערב לקיומן. כדי להמחיש שהבטחות אלוהים אינן הבטחות שווא, משתמש המקרא במחזור המים כמשל: ”כאשר ירד הגשם, והשלג, מן השמיים ושמה לא ישוב, כי אם הרווה את הארץ והולידהּ והצמיחהּ, ... כן יהיה דברי [דברו של אלוהים] אשר יצא מפי. לא ישוב אליי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו” (ישעיהו נ״ה:10, 11). אלוהים מבטיח הבטחות לבני האדם. לעתים חולפת תקופת זמן עד התגשמותן, אבל הן לעולם לא נשכחות מלבו. הבטחותיו ’שבות’ אליו רק לאחר שהושלמו בהצלחה.
אין ספק שהיה זה ’חפצו’ של יהוה לברוא את הארץ למען האדם. בסיום יום הבריאה השישי הצהיר שהכול ”טוב מאוד” (בראשית א׳:31). הפיכת כדור־הארץ לגן עדן נצחי היא חלק ממטרת אלוהים שטרם התממשה. ואולם, דברו ’לא ישוב אליו ריקם’, כלומר ללא תוצאות. כל ההבטחות שלפיהן בני האדם ייהנו מחיים מושלמים עלי אדמות בשלום ובביטחון לעד, תתגשמנה (תהלים קל״ה:6; ישעיהו מ״ו:10).
מטרת אלוהים אכן תתגשם!
החטא של הורינו הראשונים אדם וחוה עיכב זמנית את מטרתו המקורית של אלוהים להפוך את כדור־הארץ לגן עדן. לאחר שמרדו גורשו מגן עדן. לפיכך, איבדו את הזכות להיות שותפים בהתגשמות מטרת אלוהים שבני אדם מושלמים יחיו בארץ גן עדנית. למרות זאת, אלוהים פעל למימוש מטרתו. כיצד? (בראשית ג׳:17–19, 23).
ניתן להמשיל את מה שקרה בגן עדן למצבו של אדם המתחיל לבנות בית על קרקע טובה. בדיוק לאחר שהניח את היסודות מגיע מישהו והורס אותם. האיש אינו זונח את הפרויקט אלא נוקט צעדים כדי להבטיח שבניית הבית תושלם. גם אם יידרשו עבודות והוצאות נוספות אין בזה כדי לערער על כדאיות הפרויקט המקורי.
בדומה לכך, אלוהים פעל כדי להבטיח שמטרתו תתממש. מייד לאחר חטאם של הורינו הראשונים הכריז שיש תקווה לצאצאיהם, שיהיה ”זרע” אשר יתקן את הנזק. בהתגשמות הנבואה התגלה כי החלק העיקרי של הזרע הוא בן אלוהים, ישוע, שבא לכדור־הארץ והקריב את חייו כקורבן כופר למען האנושות (גלטים ג׳:16; מתי כ׳:28). לאחר תחייתו ועלייתו השמיימה נועד ישוע לקבל לידיו את המלכות. הוא הראשון מבין הענווים שיירשו את הארץ יחד עם נאמנים נבחרים, המוקמים לתחייה שמימית כדי למלוך עימו במלכותו (תהלים ב׳:6–9). בבוא העת תיטול המלכות לידיה את ענייני כדור־הארץ ותממש את מטרתו הראשונית של אלוהים — להפוך את פני העולם לגן עדן. מיליוני ענווים לאינספור ’יירשו את הארץ’ כלומר, יפיקו תועלת מהמלכות שבראשה עומדים ישוע המשיח ושותפיו (בראשית ג׳:15; דניאל ב׳:44; מעשי השליחים ב׳:32, 33; ההתגלות כ׳:5, 6).
”כבשמיים כן בארץ”
ישועה זו המקפלת בתוכה שני היבטים, שמימי וארצי, מוזכרת בחזון שנגלה לשליח יוחנן. הוא ראה מלכים שנבחרו מקרב תלמידי ישוע הנאמנים, יושבים על כיסאות שמימיים. המקרא אומר מפורשות שהשותפים למשיח ”ימלכו על הארץ” (ההתגלות ה׳:9, 10). אם כן, מימוש מטרת אלוהים עניינה בשני תחומים — ארץ משוקמת תחת מלכות שמימית המורכבת מישוע המשיח ויורשיו השותפים. כל הצעדים הללו שנקט אלוהים יביאו לכך שגן העדן הארצי יוּשב על כנו לעד בהתאם למטרתו המקורית.
בתפילתו לדוגמה, ביקש ישוע מתלמידיו להתפלל שרצון אלוהים ייעשה ”כבשמיים כן בארץ” (מתי ו׳:9, 10). האם מילים אלו מתקבלות על הדעת אם הארץ תישמד או אם היא פשוט מהווה סמל לשמיים? יתרה מזו, האם יש בהן היגיון אם כל הצדיקים יעלו השמיימה? רצון אלוהים באשר לארץ ברור כשמש בכתבי־הקודש, מסיפור הבריאה ועד לחזונות שבספר ההתגלות. הארץ תהפוך למה שייעד אותה אלוהים — לגן עדן. זה רצון אלוהים והוא מבטיח לקיימו. נאמניו על הארץ מתפללים שרצונו ייעשה.
חיי נצח עלי אדמות הם מטרתו המקורית של הבורא, אשר ’אינו משתנה’ (מלאכי ג׳:6; יוחנן י״ז:3; יעקב א׳:17). זה יותר ממאה שנה שכתב עת זה, המצפה, מסביר את ההיבט הכפול בהגשמת מטרת אלוהים. תודות לכך אנו מבינים את ההבטחות המצויות במקרא בנוגע לשיקום הארץ. אתה מוזמן לבחון את הנושא לעומק. לשם כך, תוכל לשוחח עם עדי־יהוה או ליצור קשר עם המוציאים לאור של כתב עת זה.
[הערת שוליים]
a תרגומי מקרא רבים מגבילים את המילה ”ארץ” המופיעה בתהלים ל״ז:11, 29 לחבל הארץ שניתן לבני ישראל. אולם אין כל סיבה לכך שכן לפי המילון האנציקלופדי של המקרא מאת איתן אבינאון המונח ”ארץ” משמעו: אדמה, יבשה, העולם, מדינה. אם כן, ”ארץ” עניינה בראש ובראשונה כוכב הלכת ארץ. (ראה המצפה מ־1 בינואר 1986, עמוד 31, [אנג׳].)
[תמונה בעמוד 4]
המקרא מדבר מפורשות על גן עדן ארצי
[תמונה בעמוד 7]
האם יש היגיון בתפילה לדוגמה של ישוע אם גורלה של הארץ להיעלם?