כיצד תוכל לקרוב אל ’שומע התפילה’
”שומע תפילה, עדיך כל בשר יבואו” (תהלים ס״ה:3).
1. במה נבדל האדם מיתר היצורים החיים עלי אדמות, ואיזו הזדמנות יש לנו תודות לכך?
מבין אלפי היצורים החיים עלי אדמות, רק בני האדם ניחנים ביכולת לעבוד את הבורא. רק הם מודעים לכך שיש להם צורך רוחני וכמהים לספקו. תודות לכך יש לנו הזדמנות נפלאה לכונן יחסים אישיים עם אבינו שבשמיים.
2. איזה נזק חמור נגרם ליחסי האדם עם בוראו בעקבות החטא?
2 אלוהים ברא את האדם וחנן אותו ביכולת לתקשר עם עושהו. אדם וחוה נבראו ללא חטא. על כן יכלו לפנות אל אלוהים בחופשיות כילד הפונה אל אביו. ואולם, זכות נאדרת זו ניטלה מהם בשל חטאם. אדם וחוה המרו את פי אלוהים ואיבדו את היחסים הקרובים עימו (בראשית ג׳:8–13, 17–24). האם זה אומר שצאצאיו הבלתי מושלמים של אדם הראשון אינם יכולים עוד לתקשר עם אלוהים? לא, יהוה עדיין מרשה להם להתקרב אליו בתנאי שיעמדו במספר דרישות. באילו דרישות?
התנאים שיש לעמוד בהם כדי להתקרב לאלוהים
3. כיצד צריכים בני אדם לא־מושלמים לקרוב אל אלוהים, ואיזו דוגמה ממחישה זאת?
3 מה שקרה לשניים מבניו של אדם הראשון עוזר לנו להבין מה דורש אלוהים מבני אדם לא־מושלמים הרוצים להתקרב אליו. קין והבל עשו מאמצים לקרוב אל אלוהים, וכביטוי לכך הביאו לו מנחות. מנחתו של הבל התקבלה ואילו מנחתו של קין נדחתה (בראשית ד׳:3–5). מדוע? בעברים י״א:4 נאמר: ”מתוך אמונה הביא הבל לאלוהים קורבן טוב מזה שהביא קין; בגללה הועד עליו כי צדיק הוא”. ברור אפוא שאמונה היא אחד התנאים המוקדמים שיש לעמוד בהם כדי להתקרב אל אלוהים. תנאי נוסף מתברר מתוך מה שאמר יהוה לקין: ”הלוא אם תיטיב שאת [תרוּמם]”. אלוהים היה מקבל את קין אילו היטיב את דרכו. אלא שקין מאס בעצת אלוהים, הרג את הבל והיה לנע ונד (בראשית ד׳:7–12). אם כן, בשלב מוקדם בתולדות האנושות הודגש שיש לקרוב אל אלוהים באמונה המלווה במעשים טובים.
4. במה עלינו להכיר אם אנו רוצים להתקרב אל אלוהים?
4 אם אנו רוצים להתקרב אל אלוהים חשוב מאוד שנכיר בכך שאנו בלתי מושלמים. כל בני האדם חוטאים, והחטא הוא מכשול המקשה עלינו להתקרב אל אלוהים. ירמיהו הנביא כתב ביחס לעם ישראל: ”נחנו [אנחנו] פשענו... סכּוֹתה בענן לךְ מעבוֹר תפילה” (איכה ג׳:42, 44). ולמרות זאת, במהלך ההיסטוריה הוכיח אלוהים את נכונותו לשמוע את תפילות האנשים שקרבו אליו באמונה ובנטיית לב נכונה ושמרו את מצוותיו (תהלים קי״ט:145). מי היו כמה מהם, ומה ניתן ללמוד מתפילותיהם?
5, 6. מה ניתן ללמוד מפניותיו של אברהם אל יהוה?
5 אחד מהם היה אברהם. הנסיונות מצידו להתקרב אל אלוהים נשאו פרי, שהרי אלוהים כינהו ”אוהבי” (ישעיהו מ״א:8). מה ניתן ללמוד מפניותיו של אברהם אל אלוהים? אדם נאמן זה פנה אל יהוה ביחס ליורש ושאל: ”מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי?” (בראשית ט״ו:2, 3; י״ז:18) בהזדמנות אחרת הביע את דאגתו באשר לאלה שיינצלו מהעונש שיביא אלוהים על הרשעים בסדום ועמורה (בראשית י״ח:23–33). אברהם התפלל גם בעד אחרים (בראשית כ׳:7, 17). ובנוסף לכך, מדי פעם פנה ליהוה תוך כדי הקרבת קורבנות, כדוגמת הבל (בראשית כ״ב:9–14).
6 בכל המקרים הללו דיבר אברהם אל יהוה ללא עכבות. היה לו חופש דיבור אך תמיד פנה בענווה אל בוראו. שים לב לפנייתו המכובדת בבראשית י״ח:27: ”הנה נא הואלתי לדבר אל אדני, ואנוכי עפר ואפר”. איזו גישה ראויה לחיקוי!
7. באילו נושאים התפללו אברהם, יעקב ואיוב ליהוה?
7 אנשי קדם התפללו במגוון נושאים, ויהוה נעתר לתפילותיהם. יעקב נדר נדר בתפילה. לאחר שביקש מאלוהים שיהיה עימדו, הבטיח חגיגית: ”וכל אשר תיתן לי עַשֵׂר אֲעַשְׂרֶנו לך” (בראשית כ״ח:20–22). לימים, כשעמד לפגוש את אחיו, התחנן יעקב ליהוה שיגן עליו ואמר: ”הצילני נא מיד אחי, מיד עשיו, כי ירא אנוכי אותו” (בראשית ל״ב:9–12). איוב פנה ליהוה למען משפחתו והעלה בעדם עולות. כאשר שלושת רעיו חטאו בלשונם, התפלל בעדם, ’ויהוה נשא את פני איוב’ (איוב א׳:5; מ״ב:7–9). פרשות אלו מסייעות לנו לזהות את הנושאים שראוי להתפלל בהם ליהוה. עוד מתברר שיהוה קשוב לתפילות האנשים הקרבים אליו כראוי.
במסגרת ברית התורה
8. כיצד במסגרת התורה הובאו עניינים שונים בפני יהוה בשם העם?
8 יהוה הוציא את בני ישראל ממצרים ונתן להם את ברית התורה. במסגרת התורה הונהג סידור לקרוב אל אלוהים דרך כהונה מוסדרת. חלק מן הלוויים נתמנו לשמש ככוהנים לעם. בעניינים בעלי חשיבות לאומית נהוג היה שנציג העם — לעתים מלך או נביא — התפלל על כך לאלוהים (שמואל א׳. ח׳:21, 22; י״ד:36–41; ירמיהו מ״ב:1–3). למשל, בחנוכת בית המקדש התקרב שלמה אל יהוה בתפילה מעומק הלב. תפילת שלמה מצאה חן בעיני יהוה, ולראיה מילא את המקדש בכבודו ואמר: ”ואוזניי [יהיו] קשובות לתפילת המקום הזה” (דברי הימים ב׳. ו׳:12 עד ז׳:3, 15).
9. מה נדרש כדי להתקרב אל יהוה בהיכלו?
9 בתורה שנתן לעם ישראל דרש יהוה דרישה מסוימת כדי להתקרב אליו בהיכלו. מה הייתה הדרישה? מדי בוקר ומדי ערב, בנוסף להקרבת קורבנות מן החי, נדרש הכהן להקטיר קטורת לפני יהוה. לימים, ביצעו זאת גם כוהני המשנה, חוץ מאשר ביום הכיפורים. אם הכוהנים לא היו עושים מחווה זו לכבוד יהוה, הוא לא היה מרוצה משירותם (שמות ל׳:7, 8; דברי הימים ב׳. י״ג:11).
10, 11. מניין לנו שתפילות אישיות היו רצויות בעיני יהוה?
10 האם ניתן היה בעם ישראל הקדום להתקרב אל אלוהים אך ורק דרך נציגים נבחרים? לא, כתבי־הקודש מלמדים שתפילות אישיות היו לרצון מלפני יהוה. בתפילה ליהוה בחנוכת בית המקדש, התחנן שלמה ואמר: ”כל תפילה, כל תחינה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל... ופרש כפיו אל הבית הזה. ואתה תשמע מן השמיים” (דברי הימים ב׳. ו׳:29, 30). בספר לוקס מסופר שכאשר זכריה, אביו של יוחנן המטביל, העלה קטורת בהיכל, ’התפללו בחוץ’ קהל רב של עובדי יהוה שלא היו מן הכהונה. ככל הנראה נהוג היה להתקהל לתפילות מחוץ להיכל, בשעה שהוקטרה קטורת ליהוה על מזבח הזהב (לוקס א׳:8–10).
11 אם כן, כאשר קרבו אליו כראוי, שעה יהוה ברצון לתפילותיהם של נציגי העם כולו ושל יחידים שפנו אליו אישית. כיום אין אנו כפופים עוד לברית התורה. למרות זאת, ניתן ללמוד לקחים חשובים בנושא התפילה מן האופן שבו בני ישראל פנו לאלוהים.
במסגרת המשיחית
12. באמצעות איזו מסגרת יכולים המשיחיים להתקרב אל יהוה?
12 אנו חיים כיום במסגרת המשיחית. אין עוד בית מקדש גשמי שבו משרתים כוהנים המייצגים את כל עובדי אלוהים ושניתן לפנות לכיוונו בתפילות אל אלוהים. אף־על־פי־כן, יהוה יצר מסגרת המאפשרת לנו לקרוב אליו. מהי? ב־29 לספירה, כאשר נמשח ישוע ונתמנה לכהן גדול, החל להתקיים היכל רוחני.a מקדש רוחני זה הוא מסגרת חדשה שבאמצעותה ניתן להתקרב אל יהוה ולעובדו על בסיס קורבן הכופר של ישוע המשיח (עברים ט׳:11, 12).
13. ציין הקבלה אחת בנושא התפילות בין המקדש ששכן בירושלים לבין המקדש הרוחני.
13 מאפיינים רבים במקדש ששכן בירושלים סימלו היבטים שונים בהיכל הרוחני, ובכלל זה היבטים הקשורים לתפילה (עברים ט׳:1–10). לדוגמה, מה סימלה הקטורת שהועלתה בוקר וערב על מזבח הקטורת שעמד בַּקודש? לפי ספר ההתגלות, ’הקטורת היא תפילות הקדושים’ (ההתגלות ה׳:8; ח׳:3, 4). דוד כתב ברוח הקודש: ”תיכון תפילתי קטורת לפניך” (תהלים קמ״א:2). אם כן, במסגרת המשיחית הקטורת בעלת ריח הניחוח היא סמל הולם לתפילות ולתהילות הערבות ליהוה (תסלוניקים א׳. ג׳:10).
14, 15. מה ניתן לומר על התפילות ליהוה (א) מצד המשיחיים המשוחים? (ב) מצד אנשי ’הצאן האחרות’?
14 מי זכאי לקרוב אל אלוהים בהיכל הרוחני? במקדש הגשמי נפלה בחלקם של הכוהנים והלוויים הזכות לשרת בחצר הפנימית, אך רק לכוהנים הותר להיכנס לַקודש. המשיחיים המשוחים בעלי התקווה השמימית נהנים ממצב רוחני ייחודי שאותו סימלו החצר הפנימית והקודש, ומצב זה מאפשר להם לשאת תפילות ותהילות לאלוהים.
15 אבל מה באשר לבעלי התקווה הארצית, אנשי ’הצאן האחרות’? (יוחנן י׳:16) הנביא ישעיהו הראה שבני עמים רבים יבואו לעבוד את יהוה ”באחרית הימים” (ישעיהו ב׳:2, 3). עוד כתב ש”בני נכר” יתלוו אל יהוה. וכביטוי לנכונות מצידו לקבל את תפילותיהם, אמר אלוהים: ”ושימחתים בבית תפילתי” (ישעיהו נ״ו:6, 7). הכתוב בההתגלות ז׳:9–15 מביא פרטים נוספים ומדבר על ”המון רב” מ”כל האומות” הנאספים לעבוד את אלוהים ולהתפלל אליו ”יומם ולילה”. הם עומדים בחצר החיצונה של ההיכל הרוחני. עד כמה מנחמת הידיעה שכל משרתי אלוהים יכולים כיום להתקרב אליו בחופשיות בביטחון מלא שהוא ישמע אותם!
אילו תפילות רצויות לפני אלוהים?
16. מה ניתן ללמוד בנושא התפילה מן המשיחיים הקדומים?
16 המשיחיים הקדומים הרבו בתפילות. באילו נושאים התפללו? זקני־הקהילה המשיחיים ביקשו הכוונה בבחירת אחים לתפקידים ארגוניים (מעשי השליחים א׳:24, 25; ו׳:5, 6). אֶפַּפְרַס התפלל למען אחיו לאמונה (קולוסים ד׳:12). חברי הקהילה בירושלים התפללו בעד פטרוס כשהיה במאסר (מעשי השליחים י״ב:5). המשיחיים הקדומים ביקשו מאלוהים שייתן להם אומץ לב מול הלחצים שהופעלו נגדם ואמרו: ”אדני, ראה את איומיהם ותן לעבדיך לומר את דברך בכל אומץ הלב” (מעשי השליחים ד׳:23–30). התלמיד יעקב האיץ במשיחיים להתפלל לאלוהים בשעת ניסיון ולבקש חוכמה (יעקב א׳:5). האם גם אתה מתפלל בנושאים אלה ליהוה?
17. לתפילותיהם של מי קשוב יהוה?
17 לא כל התפילות רצויות לפני אלוהים. כיצד נוכל אפוא להתפלל בביטחון שתפילותינו ייפלו על אוזניים קשובות? הנאמנים, שאת תפילותיהם שמע אלוהים בימי קדם, התקרבו אליו בכנות ובנטיית לב נכונה. הייתה להם אמונה שבאה לידי ביטוי במעשים טובים. אנו סמוכים ובטוחים שיהוה יטה אוזן למי שקרבים אליו באותה צורה.
18. באיזו דרישה חייבים המשיחיים לעמוד כדי שתפילותיהם יישמעו?
18 קיימת דרישה נוספת. השליח פאולוס הבהיר זאת ואמר: ”דרכו יש... לנו גישה ברוח אחת אל האב”. למי התכוון פאולוס במילה ”דרכו”? לישוע המשיח (אפסים ב׳:13, 18). אנו יכולים ללא כל מניעה לקרוב אל האב דרך ישוע (יוחנן י״ד:6; ט״ו:16; ט״ז:23, 24).
19. (א) מתי הקטרת הקטורת בישראל הייתה תועבה ליהוה? (ב) כיצד נוכל להבטיח שתפילותינו יהיו כקטורת של ריח ניחוח לפני יהוה?
19 כאמור, הקטורת שהקטירו הכוהנים בעם ישראל מסמלת את התפילות הרצויות של משרתי אלוהים הנאמנים. אלא שהקטורת שהקטירו בני ישראל הייתה לפעמים תועבה בעיני יהוה. כך היה כאשר בני ישראל העלו קטורת בבית המקדש ובד בבד השתחוו לאלילים (יחזקאל ח׳:10, 11). כאז כן היום: תפילות מפי אנשים המתיימרים לשרת את יהוה ובה בעת עושים מעשים המנוגדים לחוקיו, הן כריח רע וכתועבה ליהוה (משלי ט״ו:8). אם כן, הבה נישמר טהורים בכל תחום בחיינו כדי שתפילותינו יהיו כקטורת של ריח ניחוח לפני אלוהים. יהוה מתענג על תפילות האנשים ההולכים במעגלי צדק (יוחנן ט׳:31). עם זאת, מספר שאלות נותרו ללא מענה. כיצד עלינו להתפלל? מה אפשר לבקש בתפילות? וכיצד אלוהים עונה לתפילותינו? בשאלות אלו ואחרות נדון במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a ראה המצפה מ־15 במאי 2001 עמוד 27.
התוכל להסביר?
• כיצד אנשים לא־מושלמים יכולים לקרוב לאלוהים כרצוי בעיניו?
• כיצד נוכל לחקות את הנאמנים מימי קדם בתפילותינו?
• מה ניתן ללמוד מתפילותיהם של המשיחיים הקדומים?
• מתי תפילותינו הן כקטורת של ריח ניחוח לאלוהים?
[תמונה בעמוד 23]
מדוע שעה אלוהים למנחתו של הבל ולא למנחתו של קין?
[תמונה בעמוד 24]
”ואנוכי עפר ואפר”
[תמונה בעמוד 25]
”עַשֵׂר אֲעַשְׂרֶנוּ לך”
[תמונה בעמוד 26]
האם תפילותיך הן כקטורת של ריח ניחוח ליהוה?