עולם יפהפה להנאתנו
האסטרונומים מודעים לכך שביתו של האדם הוא לא יותר מנקודה קטנה במרחבי היקום האינסופיים. עם זאת, בשום מקום אחר ביקום הפיזי לא נמצאו חיים. כוכב הלכת ארץ הוא הכוכב היחידי שיש בו התנאים האידיאליים לקיום חיים.
יתר על כן, ביכולתנו ליהנות מהחיים בכוכב היפהפה הזה. כמה נעים להתחמם באור השמש ביום קריר. ומי אינו נפעם למראה זריחות ושקיעות מרהיבות עין? אבל השמש שלנו לא רק מסבה לנו עונג, אלא גם חיונית לקיומנו.
במשך מיליונים רבים של שנים, נעים כדור־הארץ וכוכבי לכת אחרים במסלולים קבועים תודות לכוח הכבידה של השמש. וכפי שתלמידים לומדים בבית־הספר, מערכת השמש כולה נעה סביב מרכז גלקסיית שביל החלב. ואולם, השמש היא רק אחת מיותר ממאה מיליארדי הכוכבים בגלקסיה שלנו הנעים יחדיו במסלול דומה.
גלקסיית שביל החלב מאוגדת בצביר הכולל כ־35 גלקסיות. צבירי ענק מקיפים בתוכם אלפי גלקסיות. אילו מערכת השמש שלנו הייתה ממוקמת בצביר גלקסיות גדול יותר או צפוף יותר, היא לא הייתה מן הסתם מערכת כה יציבה. אלא שבמצב הקיים רק אזורים מעטים ביקום ”מתאימים לחיים מורכבים כמו שלנו”, מציינים גיירמו גונזלס וג׳אי וו. ריצ׳רדס, בספרם כוכב לכת יחיד ומיוחד (The Privileged Planet).
האם החיים בכוכב הלכת שלנו הם תוצר של יד המקרה העיוור, תולדה אקראית של ”המפץ הגדול”? או האם יש משמעות גדולה יותר לחיים בכוכב הלכת היפהפה הזה?
רבים הגיעו למסקנה שביתנו תוכנן מלכתחילה כמערכת תומכת חיים.a לפני מאות שנים הפנה נעים זמירות ישראל את תשומת הלב לשמיים ולארץ. הוא כתב: ”כי אראה שָמֶיךָ, מעשי אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננתה, מה אנוש?” (תהלים ח׳:4, 5) המשורר האמין שחייב להיות בורא. האם מסקנתו מתקבלת על הדעת בעידן המדע שלנו?
[הערת שוליים]
[תיבה/תמונה בעמוד 3]
”כדור־הארץ בוהק ממרחק כאבן חן כחולה בחלל האפל”, מציינת האנציקלופדיה המדעית המאוירת — כדור־הארץ המופלא (The Illustrated Science Encyclopedia —Amazing Planet Earth).
[שלמי תודה]
כדור־הארץ: U.S. Fish & Wildlife Service, Washington, D.C./NASA