יפתח מקיים את נדרו ליהוה

חייל חוזר לביתו לאחר שניצח בקרב והושיע את עמו מדיכוי,‏ ובתו יוצאת לקבל את פניו בתופים ובמחולות.‏ אך כראותו אותה נופלים פניו,‏ והוא קורע את בגדיו.‏ מדוע?‏ האם הוא אינו שותף לשמחתה על כך שחזר בריא ושלם?‏ באיזה קרב ניצח?‏ מי האיש?‏

האיש הוא יפתח,‏ אחד משופטי ישראל.‏ אך כדי להשיב על יתר השאלות ועל מנת להבין כיצד הסיפור נוגע לנו,‏ עלינו לבחון מה היה הרקע למפגש המיוחד הזה.‏

עם ישראל במשבר

יפתח חי בתקופת משבר.‏ בני עמו זנחו את עבודת אלוהים הטהורה והם עובדים את אלוהי צידון,‏ מואב,‏ עמון ופלשת.‏ בעקבות כך,‏ יהוה נותן אותם בידי העמונים והפלישתים,‏ אשר לוחצים אותם במשך 18 שנה.‏ מי שבמיוחד סובלים מהמצב הם תושבי גלעד,‏ בעבר הירדן המזרחי.‏a בסופו של דבר,‏ בני ישראל מתעשתים,‏ זועקים לעזרת יהוה בלב מלא חרטה,‏ חוזרים לעבוד את אלוהים ומסירים את אלוהי הנכר מקרבם (‏שופטים י׳:‏​6–16‏)‏.‏

העמונים חונים בגלעד,‏ ובני ישראל נאספים לקראתם.‏ אך אין מי שינהיג את בני ישראל (‏שופטים י׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ בד בבד,‏ ליפתח יש צרות משלו.‏ אחיו למחצה תאבי הבצע גירשוהו כדי לגזול את נחלתו,‏ והוא נאלץ לברוח לטוב,‏ חבל ארץ מזרחית לגלעד החשוף להתקפות מצד אויבי ישראל.‏ סביב יפתח נאספים ”‏אנשים ריקים”‏,‏ כנראה אנשים שהפכו מובטלים עקב הכיבוש או שהתקוממו נגד העבדות שנכפתה עליהם.‏ הם ”‏יצאו עימו”‏,‏ כלומר,‏ ייתכן שהצטרפו אליו בפשיטותיו נגד השכנים העוינים.‏ סביר להניח שבזכות כישורי הלחימה שלו מכנה אותו המקרא ”‏גיבור חיל”‏ (‏שופטים י״א:‏​1–3‏)‏.‏ אם כן,‏ מי יוביל את ישראל במערכה נגד העמונים?‏

‏”‏לכה וְהָיִיתָה לנו לקצין”‏

זקני גלעד מפצירים ביפתח:‏ ”‏לכה וְהָיִיתָה לנו לקצין”‏.‏ אם הם מצפים שהוא יימהר להיענות להם וינצל זאת כהזדמנות פז לחזור לאדמתו,‏ טעות בידם.‏ ”‏הלוא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי”‏,‏ הוא משיב.‏ ”‏מדוע באתם אליי עתה כאשר צר לכם?‏”‏ איזה חוסר צדק משווע מצדם — בהתחלה הם דוחים את יפתח ואחר כך באים לבקש את עזרתו (‏שופטים י״א:‏​4–7‏)‏.‏

יפתח ייענה להצעתם בתנאי אחד בלבד:‏ ’‏אם ייתן יהוה את עמון לפניי,‏ אהיה לכם לראש!‏’‏ ניצחון יעיד על תמיכתו של אלוהים.‏ אבל יפתח גם מתכוון להביא לכך שהעם לא יתכחש לשלטון אלוהים מייד עם חלוף המשבר (‏שופטים י״א:‏​8–11‏)‏.‏

מגעים עם עמון

יפתח מנסה לנהל משא ומתן עם העמונים.‏ הוא שולח שליחים למלכם כדי להבין מה הסיבה לתוקפנותם.‏ התשובה מקפלת בתוכה את ההאשמה הבאה:‏ לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים הם כבשו מהם אדמות,‏ ועליהם להשיבן לעמונים (‏שופטים י״א:‏12,‏ 13‏)‏.‏

יפתח בקיא בתולדות עם ישראל ומפריך בכישרון רב את טענות העמונים.‏ הוא מציין כי בני ישראל לא הצרו לעמון,‏ למואב או לאדום בצאתם ממצרים.‏ כמו כן,‏ אדמת המריבה לא הייתה בתקופה ההיא בחזקת העמונים כי אם בחזקת האמורים,‏ ואלוהים נתן את סיחון מלך האמורים ביד בני ישראל.‏ זאת ועוד,‏ עם ישראל ישב באזור במשך 300 שנה.‏ מדוע,‏ אם כן,‏ העמונים נזכרים עתה לתבוע עליה בעלות?‏ (‏שופטים י״א:‏​14–22,‏ 26‏)‏.‏

יפתח גם מפנה את תשומת הלב לסוגיה הממלאת תפקיד מכריע בסבלות בני ישראל:‏ מי הוא אלוהי האמת?‏ יהוה או אלוהי הארץ שעליה התיישבו בני ישראל?‏ אם היה לכְּמוֹש אלוהיהם כוח כלשהו,‏ האם לא היה משתמש בו כדי לשמור על אדמת עמו?‏ זהו מאבק כוחות בין דת הכזב של העמונים,‏ לבין דת האמת.‏ לפיכך יפתח מסיים את דבריו במילים המתבקשות:‏ ”‏ישפוט יהוה השופט היום בין בני ישראל ובין בני עמון”‏ (‏שופטים י״א:‏​23–27‏)‏.‏

מלך עמון אוטם אוזנו למסר התקיף של יפתח.‏ ”‏ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבור את הגלעד ואת מנשה”‏,‏ במטרה לגייס גברים למלחמה (‏שופטים י״א:‏28,‏ 29‏)‏.‏

יפתח נודר נדר

יפתח רוצה מאוד את עזרתו של אלוהים ונודר:‏ ”‏אם נתון תיתן את בני עמון בידי,‏ והיה היוצא,‏ אשר יֵצֵא מדלתי ביתי לקראתי,‏ בשובי בשלום מבני עמון,‏ והיה ליהוה והעליתהו עולה”‏.‏ בתגובה מברך יהוה את יפתח,‏ והלה מכה 20 מערי עמון ”‏מכה גדולה מאוד”‏ ומכניע את צרי ישראל (‏שופטים י״א:‏​30–33‏)‏.‏

כאשר יפתח חוזר מהקרב יוצאת לקראתו בתו האהובה והיחידה.‏ הכתוב מספר:‏ ”‏ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר:‏ ’‏אהה בתי!‏ הכרע הִכרעתִני,‏ ואת היית בְּעֹכְרָי,‏ ואנוכי פציתי פי אל יהוה,‏ ולא אוכל לשוב’‏”‏ (‏שופטים י״א:‏34,‏ 35‏)‏.‏

האם יפתח באמת מתכוון להקריב את בתו?‏ לא.‏ לא ייתכן שהדבר עלה במחשבותיו.‏ יהוה מתעב קורבן אדם,‏ אחד מהמנהגים המרושעים שהיו לכנענים (‏ויקרא י״ח:‏21;‏ דברים י״ב:‏31‏)‏.‏ לא זו בלבד שרוח הקודש הייתה על יפתח בעת שנדר את נדרו,‏ אלא שיהוה בירך את מאמציו.‏ כתבי־​הקודש מדברים בשבחו של יפתח על שום אמונתו ועל שום התפקיד שמילא בקשר למטרת אלוהים (‏שמואל א׳.‏ י״ב:‏11;‏ עברים י״א:‏​32–34‏)‏.‏ מכאן שהקרבת קורבן אדם,‏ דבר המשול לרצח,‏ הוא מעשה שלא יעלה על הדעת.‏ אם כן,‏ למה התכוון יפתח במילים:‏ ”‏העליתהו עולה”‏?‏

יפתח ככל הנראה התכוון שמי שיצא לקראתו יוקדש כל כולו לשירות אלוהים.‏ במסגרת תורת משה ניתן היה לנדור ליהוה את נדר הנזירות.‏ למשל,‏ היו נשים ששירתו במשכן וייתכן שעסקו בשאיבת מים (‏שמות ל״ח:‏8;‏ שמואל א׳.‏ ב׳:‏22‏)‏.‏ אין מידע רב על שירות זה,‏ ולא ידוע אם בדרך כלל היה הוא לצמיתות.‏ יפתח בנדרו חשב בוודאי על שירות מיוחד זה,‏ ונראה שהתכוון שיהיה זה לצמיתות.‏

בת יפתח,‏ ומאוחר יותר הנער שמואל,‏ שיתפו פעולה ומילאו את נדרי הוריהם יראי האלוהים (‏שמואל א׳.‏ א׳:‏11‏)‏.‏ כאחת מעובדי יהוה הנאמנים,‏ הייתה בת יפתח משוכנעת לא פחות מאביה,‏ שעליה לקיים את נדרו.‏ מחיר ההקרבה היה גדול,‏ מפני שפירוש הדבר היה שלעולם לא תינשא.‏ היא בכתה על בתוליה,‏ מכיוון שמשאת נפשו של כל אחד מבני ישראל הייתה להעמיד צאצאים אשר ימשיכו את השושלת ויירשו את נחלת אבותם.‏ כדי לקיים את הנדר היה על יפתח לאבד את חברת בתו היחידה,‏ יקירת לבו (‏שופטים י״א:‏​36–39‏)‏.‏

חייה של בת יפתח הנאמנה לא היו חסרי תכלית.‏ שירות מורחב בבית יהוה היה עבורה דרך מעולה,‏ מספקת וראויה לשבח לכבד את אלוהים.‏ לכן,‏ ’‏מימים ימימה [‏מדי שנה בשנה]‏ תלכנה בנות ישראל לתנות [‏לשבח את]‏ בת יפתח הגלעדי’‏ (‏שופטים י״א:‏40‏)‏.‏ אין ספק שהשירות שביצעה למען יהוה שימח את יפתח.‏

רבים ממשרתי יהוה בוחרים בימינו לשרת בשירות מורחב כחלוצים,‏ כשליחים,‏ כמשגיחים נודדים או כחברי משפחת בית־​אל.‏ לעתים אין הם יכולים להתראות עם בני משפחתם באותה תכיפות בה היו רוצים.‏ אך גם הם וגם משפחותיהם יכולים לשמוח תודות לעבודת קודש זו הנעשית למען יהוה (‏תהלים ק״י:‏3;‏ עברים י״ג:‏15,‏ 16‏)‏.‏

קריאת תיגר על הדרכת אלוהים

במבט לאחור על ימי יפתח,‏ ניתן לראות שרבים מבני ישראל דחו את הדרכותיו של יהוה.‏ חרף הראיות לכך שיהוה בירך את יפתח,‏ בני אפרים מתעמתים עימו.‏ הם מבקשים לדעת מדוע לא קרא להם ללכת עימו לקרב ואף מתכוונים לשרוף ’‏עליו’‏ את ביתו (‏שופטים י״ב:‏1‏)‏.‏

בתשובתו אומר יפתח כי הוא קרא להם,‏ אך הם לא הגיבו.‏ בכל מקרה,‏ אלוהים הוא זה שניצח בקרב.‏ האם הם כועסים על אנשי גלעד משום שלא נועצו בהם כשבחרו ביפתח למנהיגם?‏ למעשה,‏ מורת רוחם של בני אפרים היא קריאת תיגר נגד יהוה,‏ ואין ברירה אלא לעלות עליהם למלחמה.‏ בני אפרים סופגים מפלה ומנסים למלט נפשם,‏ אך לא קשה לזהותם,‏ מפני שכאשר הם מתבקשים לומר את המילה ”‏שיבולת”‏,‏ הם אינם מצליחים לבטא אותה נכונה.‏ סך הכול נופלים בקרב 000,‏42 אפרתיים (‏שופטים י״ב:‏​2–6‏)‏.‏

איזה פרק אפל בתולדות עם ישראל!‏ המלחמות שבהן ניצחו השופטים עתניאל,‏ אהוד,‏ ברק וגדעון הביאו לשלום.‏ בפרשה שלפנינו אין אזכור לכך שהארץ שקטה.‏ הכתוב מסתיים במילים:‏ ”‏וישפוט יפתח את ישראל שש שנים,‏ וימות יפתח הגלעדי ויקבֵר בערי גלעד”‏ (‏שופטים ג׳:‏11,‏ 30;‏ ה׳:‏31;‏ ח׳:‏28;‏ י״ב:‏7‏)‏.‏

מה נוכל ללמוד מכל זה?‏ אף־​על־​פי שחייו של יפתח היו רצופים בעיות וקשיים,‏ הוא שמר אמונים לאלוהים.‏ גיבור חיל זה הזכיר את יהוה כאשר דיבר עם זקני גלעד,‏ עם העמונים,‏ עם בתו,‏ עם בני אפרים,‏ וכמובן כאשר נדר את נדרו (‏שופטים י״א:‏9,‏ 23,‏ 27,‏ 30,‏ 31,‏ 35;‏ י״ב:‏3‏)‏.‏ אלוהים בירך את יפתח על מסירותו,‏ והשתמש בו ובבתו לקידום עבודת אלוהים הטהורה.‏ בתקופה שבה רבים נטשו את עקרונות הצדק של אלוהים,‏ דבק בהם יפתח.‏ האם תמיד תציית ליהוה כדוגמת יפתח?‏

‏[‏הערת שוליים]‏