הידעת?
באיזו שפה דיבר ישוע?
החוקרים חלוקים ביניהם בשאלה זו. אולם דומה שבתקופת חייו עלי אדמות דיבר ישוע בעברית ובניב ארמי. בעת שביקר בנצרת, הלך ישוע לבית הכנסת וקרא קטע מנבואת ישעיהו, שקרוב לוודאי היה כתוב עברית. לא נאמר שישוע תרגם את הקטע לארמית (לוקס ד׳:16–21).
בנוגע לשפות שהיו שגורות בישראל בתקופה זו, מציין פרופסור ג׳. ארנסט רייט: ”יוונית וארמית היו בוודאי השפות שרווחו אז... חיילים ופקידים רומים שוחחו ביניהם ככל הנראה בלטינית, בעוד שיהודים אורתודוקסים דיברו זה עם זה בעברית מקראית מאוחרת”. אין תמה אפוא שהשלט שקבע פילטוס על עמוד ההוקעה של ישוע נכתב בשלוש שפות — עברית, לטינית ויוונית (יוחנן י״ט:20).
בספרו תגליות מימי ישוע (אנג׳) אומר אלן מילארד: ”בביצוע תפקידיהם היומיומיים דיברו המושלים הרומים ביוונית, וייתכן שבמהלך משפטו השיב ישוע על שאלותיו של פילטוס ביוונית”. אומנם איננו למדים מתוך המקרא שכך היה, אך מעניין לציין שלא נמסר שהשיחה התנהלה באמצעות מתורגמן (יוחנן י״ח:28–40).
לדברי פרופסור רייט, ”איננו יכולים לדעת בוודאות אם [ישוע] דיבר ביוונית או בלטינית, אך כאשר לימד נהג לדבר בארמית או בעברית מדוברת שהושפעה במידה ניכרת מהארמית” (ארכיאולוגיה מקראית [אנג׳], 1962, עמוד 243).
מה היה גודלן של אבני בית המקדש בירושלים?
בהתייחסו לבית המקדש אמר אחד התלמידים לישוע: ”רבי, ראה איזה אבנים ואיזה בניינים!” (מרקוס י״ג:1) מה היה גודלן של חלק מהאבנים?
בימי ישוע היה שטח רחבת הר הבית גדול פי שניים משטחו בימי שלמה, וזאת בזכות ההרחבה שביצע המלך הורדוס. רחבה מלאכותית זו הייתה הגדולה ביותר בעולם העתיק, כ־480 מטרים אורכה וכ־280 מטרים רוחבה. מממצאים שונים עולה כי אורכן של כמה מאבני הגזית ששימשו לבנייה היה 11 מטרים, רוחבן 5 מטרים וגובהן 3 מטרים. היו ששקלו למעלה מ־50 טון. נמצאה אבן שמשקלה קרוב ל־400 טון, ולדברי חוקר אחד, ’אין שני לה בגודלה בעולם הקדום כולו’.
בתגובה לדברי התלמיד, אמר ישוע: ”אתה רואה את הבניינים הגדולים האלה? לא תישאר אבן על אבן אשר לא תופל ארצה” (מרקוס י״ג:2). בשנת 70 לספירה עקרו החיילים הרומים את אבני בית המקדש ממקומן והשליכו אותן מטה. רבות מאבני ענק אלו עדיין מוטלות באותו המקום.
[תמונה בעמוד 26]
אבנים מבית המקדש המוטלות מחוץ להר הבית