לך בעקבות ישוע — שרת את אלוהים כרצוי בעיניו
ברוב אהבתו מזמין אלוהים את בני ”כל האומות והשבטים והעמים והלשונות” לשרתו (ההת׳ ז׳:9, 10; ט״ו:3, 4). מי שנענים להזמנתו יכולים ”לחזות בנועם יהוה” (תהל׳ כ״ז:4; צ׳:17). בדומה למשורר התהלים, הם מהללים את אלוהים וקוראים: ”בואו נשתחווה ונכרעה; נִברכה [נכרע ברך] לפני יהוה עושנו” (תהל׳ צ״ה:6).
שירות שאלוהים מוקיר
כבנו יחידו של אלוהים, הזדמנו לישוע הזדמנויות רבות ללמוד על דרך חשיבתו של אביו, על עקרונותיו ועל אמות המידה שלו. משום כך, ישוע יכול היה להצביע בביטחון על הדרך הנכונה לעבוד את אלוהים. הוא אמר: ”אני הדרך והאמת והחיים. אין איש בא אל האב אלא דרכי” (יוח׳ א׳:14; י״ד:6).
ישוע הציב דוגמה מושלמת בכניעה חדורת ענווה לאביו. הוא אמר: ”אינני עושה דבר מתוך עצמי, אלא על־פי מה שלימדני אבי — את זאת אני מדבר”. אחר כך הוסיף: ”את הטוב בעיניו אני עושה תמיד” (יוח׳ ח׳:28, 29). באילו דרכים עשה ישוע את הטוב בעיני אביו?
ראשית, ישוע היה מסור לגמרי לאביו, ומסירות זו היא לב ליבה של עבודת אלוהים. קרבתו האישית של ישוע לאביו באה לידי ביטוי בציותו לו ובעשיית רצונו, גם במחיר הקרבות גדולות מצידו (פיל׳ ב׳:7, 8). ישוע עסק באופן קבוע בעשיית תלמידים כמרכיב חשוב בשירותו, והדבר בלט עד כדי כך שהן המאמינים והן הלא־מאמינים כינוהו ’רב’, או מורה (מתי כ״ב:23, 24; יוח׳ ג׳:2). יתר על כן, ישוע נתן רבות מעצמו כדי לסייע לאחרים. רוח ההקרבה העצמית שאפיינה אותו הותירה לו מעט זמן לעצמו, ולמרות זאת הוא שמח לשרת את הזולת (מתי י״ד:13, 14; כ׳:28). למרות שהיה עסוק, תמיד פינה מזמנו כדי לדבר עם אביו השמימי בתפילה (לוקס ו׳:12). אלוהים בהחלט הוקיר את שירותו של ישוע!
היאבק כדי לְרצות את אלוהים
התנהגותו של בנו לא נעלמה מעיני יהוה, והוא הביע את שביעות רצונו ממנו (מתי י״ז:5). אולם, גם השטן שם לב שישוע חי כאדם ירא אלוהים. בשל כך, הפך ישוע מטרה מיוחדת לשטן. מדוע? מכיוון שעד אותה עת איש לא ציית ציות מוחלט לאלוהים ולא עבד אותו בצורה מושלמת. השטן רצה לגרום לישוע להפסיק לעבוד את יהוה כפי שראוי לעובדו (ההת׳ ד׳:11).
במטרה להדיח את ישוע מדרך הישר, פנה אליו השטן עם הצעה מפתה. הוא לקח את ישוע ”להר גבוה מאוד והראה לו את כל ממלכות תבל וכבודן”. אחר כך אמר: ”את כל אלה אתן לך אם תיפול על פניך ותשתחווה לי”. כיצד הגיב ישוע? הוא השיב: ”הסתלק, השטן, הן כתוב, ’ליהוה אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד’” (מתי ד׳:8–10). ישוע ידע שאם ישתחווה לשטן יהיה זה בגדר עבודת אלילים, ולא היה חשוב לו מה הגמול המדומה שהוצע לו. הוא לא היה מוכן לעשות אף לא מעשה אחד שיעיד על סגידה לגורם אחר מלבד יהוה.
השטן אולי לא יציע לנו את כל ממלכות תבל וכבודן כדי שנסגוד לו, אבל הוא עדיין מנסה להפריע למשיחיים הכנים לעבוד את אלוהים. השטן רוצה שאנחנו נסגוד למישהו או למשהו אחר (קור״ב ד׳:4).
המשיח ישוע היה נאמן עד מוות. הוא שמר אמונים לאלוהים ובכך פיאר את יהוה באופן שאיש לא פיארו קודם לכן. כמשיחיים אמיתיים אנו עושים כל מאמץ לחיות במסירות כדוגמת ישוע ומציבים את עבודת הבורא במקום הראשון בחיינו. כן, יחסים טובים עם אלוהים הם הנכס היקר ביותר שיש לנו.
שרת את אלוהים כרצוי בעיניו ותבורך
הדבקות ב’עבודת האלוהים הטהורה והתמימה’ לפני אלוהים נושאת בכנפיה ברכות רבות (יעקב א׳:27). למשל, אנו חיים בזמנים שבהם יותר ויותר אנשים הם ”אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים” ו”שונאי טוב” (טימ״ב ג׳:1–5). לעומת זאת, בבית אלוהים, כלומר בתוך הקהילה המשיחית, יש לנו הזכות להתרועע עם אנשים נקיי כפיים ובעלי השפעה רוחנית חיובית החותרים לעבוד את אלוהים על־פי אמות המידה שלו. עד כמה מרענן להימצא בחברתם!
אנחנו נשמרים נקיים מטומאת העולם וכערך מוסף נהנים ממצפון נקי. כדי לשמור על מצפון נקי עלינו להיכנע לעקרונות הצדק של אלוהים ולציית לחוקי הקיסר, כל עוד אין הם עומדים בסתירה לחוקי אלוהים (מר׳ י״ב:17; מה״ש ה׳:27–29).
עבודת אלוהים בלב ונפש נושאת עימה ברכות מסוג נוסף. אם נחיה את חיינו סביב עשיית רצון אלוהים ולא רצוננו אנו, יהיו הם מלאי משמעות וסיפוק. במקום לומר: ”הבה נאכל ונשתה, כי מחר נמות”, יש לנו תקווה איתנה לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (קור״א ט״ו:32).
ספר ההתגלות אומר שבעלי המעמד הטהור לפני יהוה ’יבואו מן הצרה הגדולה’. עוד נאמר שם ש”היושב על הכיסא יפרוש משכנו עליהם” (ההת׳ ז׳:13–15). היושב על הכיסא הוא לא אחר מאשר יהוה אלוהים — האישיות הנשגבה ביותר ביקום כולו. נסה לדמיין את האושר שיהיה מנת חלקך כאשר יזמין אותך אלוהים למשכנו ויגן עליך מכל רע. במידה מסוימת, הוא מגן עלינו ודואג לנו גם כיום.
בנוסף לכך, עובדי אלוהים מתוארים כמי שמונהגים אל ”מבועי מים חיים”. אותם מקורות מים מרעננים מסמלים את כל מה שמספק יהוה כדי שנוכל לזכות בחיי נצח. על סמך קורבן הכופר של המשיח, ”אלוהים ימחה כל דמעה מעיניהם” (ההת׳ ז׳:17). האנושות תרוֹמַם לכלל שלמות, מה שיביא אושר בל יתואר לכל מי שיחיו לנצח עלי אדמות. כבר עתה, האושר הוא נחלתם של משרתי אלוהים. הללו רנים משמחה ומביעים הערכה מעומק הלב ליהוה. הם עובדים אותו יחד עם שוכני שמיים השרים: ”גדולים ונפלאים מעשיך, יהוה אלוהי צבאות; צדק ואמת דרכיך, מלך הגויים. מי לא ייראך, יהוה, ולא ייתן כבוד לשמך? כי אתה לבדך קדוש; הן כל הגויים יבואו וישתחוו לפניך; כי נגלו משפטי צדקך” (ההת׳ ט״ו:3, 4).
[תמונה בעמוד 27]
מה מציע לנו השטן כדי שנסגוד לו?