דבוק בעמדת המקרא לגבי טיפולים רפואיים
”ואהבת את יהוה אלוהיך... בכל שכלך ובכל מאודך” (מר׳ י״ב:30).
1. מה הייתה מטרתו המקורית של אלוהים ביחס למין האנושי?
חולי ומוות לא היו חלק ממטרתו המקורית של יהוה אלוהים ביחס למין האנושי. הוא הניח את אדם וחוה בגן עדן ’לעובדו ולשומרו’, לא רק ל־70 או 80 שנה, אלא לנצח נצחים (בר׳ ב׳:8, 15; תהל׳ צ׳:10). אם הזוג הראשון היה נשאר נאמן ליהוה ונכנע לריבונותו מתוך אהבה, הוא אף פעם לא היה צריך לסבול מתשישות, בריאות לקויה ומוות.
2, 3. (א) כיצד מצייר ספר קהלת את הזקנה? (ב) מי אחראי למוות שהוריש לנו אדם הראשון, וכיצד יבוטלו השלכות המוות?
2 קהלת פרק י״ב מצייר בצבעים עזים את ”ימי הרעה” המהווים חלק מתהליך הזקנה הפוקד את בני האדם הלא־מושלמים. (קרא קהלת י״ב:1–7.) שיער השיבה מקביל לפריחת ”השקד”. הרגליים משולות ל’אנשי חיל’ שבזקנתם מתעוותים ומועדים. נשים ההולכות אל החלון כדי לחפש אור ומוצאות רק חושך הן דימוי מתאים לראייה הלקויה. מכיוון שחסרות שיניים, ’מעטות הטוחנות’, והן ’בטלות’, כלומר חדלות לעבוד.
3 אלוהים ודאי לא הועיד לאדם רגליים רועדות, בעיות ראייה ופה נטול שיניים. יתר על כן, המוות שהוריש לנו אדם הראשון הוא חלק מ”פעולות השטן” שיבטל המשיח, בן האלוהים, באמצעות מלכותו. השליח יוחנן כתב: ”לזאת נגלה בן האלוהים, להפר את פעולות השטן” (יוח״א ג׳:8).
דאגה מאוזנת לבריאות
4. מדוע משרתי יהוה דואגים במידה סבירה לבריאותם, ועם זאת למה הם מודעים?
4 נכון לעכשיו, חלק ממשרתי יהוה מתמודדים עם בעיות בריאות וזקנה שמהן סובלים כל בני האדם החוטאים. זה טבעי ואף מועיל שבנסיבות האלה נדאג במידה סבירה לבריאותנו. הרי אנחנו רוצים לשרת את יהוה ’בכל מאודנו’ (מר׳ י״ב:30). מצד שני, לצד המאמצים לשמור על בריאות תקינה, עלינו להיות מציאותיים ולהכיר בעובדה שאין באפשרותנו לעשות הרבה כדי להאט את תהליך ההזדקנות או להימנע מכל המחלות.
5. מה נוכל ללמוד ממשרתי אלוהים נאמנים שסבלו ממחלות?
5 משרתי יהוה נאמנים רבים סבלו מבעיות בריאות. אחד מהם היה אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס (פיל׳ ב׳:25–27). טימותיאוס, שותפו הנאמן של פאולוס, סבל הרבה פעמים מבעיות בקיבה, ולכן השליח המליץ לו לשתות ”קצת יין” (טימ״א ה׳:23). פאולוס עצמו נאלץ להתמודד עם ’קוץ בבשר’, אולי עם מחלת עיניים כלשהי או מחלה אחרת שהייתה חשוכת מרפא בזמנו (קור״ב י״ב:7; גל׳ ד׳:15; ו׳:11). פאולוס ביקש מיהוה בתחנונים שיסיר ממנו את ’הקוץ בבשר’. (קרא קורינתים ב׳. י״ב:8–10.) אלוהים לא חולל נס ולא הסיר את ’הקוץ מבשרו’ של פאולוס, אלא נתן לו את הכוח לשאת את הבעיה. גבורת יהוה התגלתה למעשה בזכות חולשתו של פאולוס. בהחלט יש לנו מה ללמוד מהמקרה הזה.
הימנע מדאגה מופרזת לבריאותך
6, 7. מדוע אל לנו לדאוג יתר על המידה לבריאותנו?
6 כידוע, עדי־יהוה מוכנים לקבל טיפולים רפואיים ושיטות ריפוי שונות. כתב העת עורו! מכיל לעיתים קרובות מאמרים בנושאי בריאות. ואף־על־פי שאיננו סומכים ידינו על שיטת טיפול זו או אחרת, אנו מעריכים את העזרה ואת שיתוף הפעולה מצד אנשי הרפואה. כמובן, ידוע לנו שאי אפשר ליהנות כיום מבריאות מושלמת. לכן אנחנו יודעים שיהיה זה חכם מצידנו אם לא נתעסק באובססיביות בבריאותנו. גישתנו צריכה להיות שונה מגישתם של ’מחוסרי התקווה’, החושבים שאין שום דבר מעבר לחיים האלה ושלא יבחלו בשום טיפול רפואי במטרה להירפא (אפ׳ ב׳:2, 12). אנחנו נחושים לא לאבד את חסד אלוהים כדי להציל את חיינו בהווה, כי יש לנו ביטחון בכך שאם נישאר נאמנים לאלוהים, ’נשיג את החיים האמיתיים’ — חיי נצח בסדר העולמי החדש שהבטיח אלוהים (טימ״א ו׳:12, 19; פט״ב ג׳:13).
7 יש עוד סיבה שבגללה אין אנו דואגים מדי לבריאותנו. אם נדאג יתר על המידה לבריאותנו, קיימת הסכנה שנהיה מרוכזים בעצמנו. פאולוס הזהיר את האחים בפיליפי מפני הסכנה הזו והאיץ בהם: ”כל אחד אל ידאג רק לענייניו, אלא גם לענייניו של זולתו” (פיל׳ ב׳:4). ראוי שנדאג לבריאותנו במידה מאוזנת, אבל אם באמת יהיה אכפת לנו מאחינו ומהאנשים שלהם אנו מבשרים את ’בשורת המלכות’, לא נהיה שקועים מדי במצבנו הבריאותי (מתי כ״ד:14).
8. מה אנו עלולים לעשות מתוך דאגה מוגזמת לבריאותנו?
8 קיימת הסכנה שאם משיחי ידאג בצורה מוגזמת לבריאותו, הוא לא יתמקד עוד בענייני המלכות. אובססיה לכל הקשור לבריאות עלולה לגרום לנו גם לנסות לכפות על אחרים את דעותינו האישיות בקשר לחשיבותן של דיאטות אלו ואחרות, של שיטות ריפוי מסוימות או של תוספי מזון. בעניין זה, שים לב לעיקרון הגלום בדבריו של פאולוס: ’הבחינו מה הם הדברים המצוינים [”החשובים יותר”, ע״ח] והייו זכים וללא דופי ליום המשיח’ (פיל׳ א׳:10).
מה חשוב יותר?
9. מהו אחד הדברים החשובים יותר שאל לנו להזניח, ומדוע?
9 אם נבחין בדברים החשובים יותר, אזי ניטול חלק פעיל במלאכת הריפוי הרוחני. מלאכה זו נעשית על־ידי הכרזת דברו של אלוהים והוראתו. פעילות משמחת זו מועילה גם לנו וגם לתלמידינו (מש׳ י״ז:22; טימ״א ד׳:15, 16). מדי פעם מתפרסמים בכתבי העת המצפה ועורו! מאמרים על אחינו ואחיותינו הרוחניים הסובלים ממחלות קשות. לעיתים מאמרים אלה מסבירים כיצד האחים הללו מצליחים להתמודד עם בעיותיהם או אפילו לשכוח מהן באופן זמני על־ידי כך שהם עושים מאמץ לעזור לאחרים להכיר את יהוה ואת הבטחותיו הנפלאות.a
10. מדוע חשוב לאלוהים באיזו שיטות ריפוי אנו בוחרים?
10 כל משיחי בוגר הסובל מבעיית בריאות צריך ’לשאת את הנטל שלו’ ולהיות אחראי להחלטותיו בקשר לסוג הטיפול הרפואי שהוא בוחר (גל׳ ו׳:5). יחד עם זאת, עלינו לזכור שחשוב ליהוה באיזו שיטת ריפוי אנחנו בוחרים. אנו מכבדים את עקרונות המקרא, ולכן ’נמנעים מן הדם’ (מה״ש ט״ו:20). באותו אופן, הכבוד העמוק שאנו רוחשים לדבר־אלוהים יניע אותנו להימנע מטיפולים העלולים להזיק לנו מבחינה רוחנית או לפגוע ביחסינו עם יהוה. שיטות אבחון וטיפולים מסוימים גובלים במיסטיקה. יהוה גינה את בני ישראל הכופרים שעסקו במעשי ”אוון”, כלומר בספיריטיזם, והכריז: ”לא תוסיפו הָביא מנחת שווא, קטורת — תועבה היא לי; חודש ושבת, קרוא מקרא — לא אוכל אוון ועצרה” (יש׳ א׳:13). בעת מחלה אין זה בהחלט הזמן המתאים לפעול בדרך שתעכב את תפילותינו ושתחבל ביחסינו עם אלוהים (איכה ג׳:44).
הייה ’מפוכח’
11, 12. איזה תפקיד ממלאת ה’פיכחות’ בבחירת טיפול רפואי?
11 אם נחלה לא נוכל לצפות מיהוה שירפא אותנו בדרך נס, אבל כן נוכל להתפלל אליו שייתן לנו חוכמה בבחירת הטיפול במחלה. עלינו לעשות כל מאמץ להפעיל שיקול דעת ולהחליט החלטות שיהיו מבוססות על עקרונות המקרא. כשמדובר בבעיה חמורה, כדאי להתייעץ עם מספר רופאים מומחים, אם הדבר אפשרי, בהתאם לרעיון שבמשלי ט״ו:22: ”הפֵר מחשבות באין סוד [תקשורת כנה וגלויה], וברוב יועצים תקום”. השליח פאולוס עודד את אחיו לאמונה ’לחיות בסדר העולמי הנוכחי בפיכחות ובצדק ובחסידות’ (טיט׳ ב׳:12, ע״ח).
12 רבים נמצאים במצב דומה לזה של האישה החולה שחיה בימי ישוע. אנו קוראים במרקוס ה׳:25, 26: ”אישה זבת דם זה שתים עשרה שנה — שסבלה רבות בידי רופאים רבים והוציאה את כל רכושה, ולא הוטב לה אלא שעוד הורע לה”. ישוע ריפא את האישה ונהג בה בחמלה (מר׳ ה׳:27–34). יש משיחיים שמתוך ייאוש התפתו לבחור בשיטות אבחון או ריפוי המנוגדות לעקרונותיה של עבודת האל הטהורה.
13, 14. (א) כיצד עלולים טיפולים רפואיים שונים להיות כלי בידי השטן כדי לגרום לנו להפר את תומתנו? (ב) מדוע עלינו להתרחק מכל דבר שאפילו גובל בתורת הנסתר?
13 השטן יעשה הכול כדי להסיח את דעתנו מעבודת אלוהים האמיתית. יש שנופלים במלכודות האי־מוסריות המינית והחומרנות שטומן השטן. במקרים אחרים, הוא מנסה לגרום למשיחיים להפר את תומתם באמצעות טיפולים מפוקפקים הכרוכים בכוחות על־טבעיים ובספיריטיזם. אנחנו מתפללים ליהוה ’שיחלץ אותנו מיד הרָשָע’ ושיפדה אותנו ”מכל עוול”. לכן אל לנו לשחק לידיו של השטן ולהיחשף לדברים שגובלים בספיריטיזם ובתורת הנסתר (מתי ו׳:13, ע״ח; טיט׳ ב׳:14).
14 יהוה אסר על בני ישראל לעסוק בניחוש ובכישוף (דב׳ י״ח:10–12). פאולוס מנה את ה”כישוף” בין ”מעשי הבשר” (גל׳ ה׳:19, 20). מעבר לכך, ל”מכשפים” לא יהיה חלק בעולמו החדש של יהוה (ההת׳ כ״א:8). ברור אפוא שכל דבר שיש בו אפילו קמצוץ של ספיריטיזם מתועב בעיני יהוה.
”סבירותכם תיוודע נא לכול”
15, 16. מדוע אנו זקוקים לחוכמה בבחירת טיפול רפואי, ואיזו עצה נבונה יעץ הגוף המנהל בן המאה הראשונה?
15 לאור הנאמר עד כה, אם אין אנו בטוחים לגבי שיטת אבחון מסוימת או טיפול מסוים, יהיה זה מן החוכמה להימנע מהם. מובן שאם איננו מסוגלים אישית להסביר כיצד שיטת טיפול מסוימת פועלת, אין זה אומר בהכרח שמדובר במשהו הקשור לספיריטיזם. כדי שנוכל לשמור על השקפה מקראית בנושא הבריאות אנחנו זקוקים לחוכמת אלוהים ולכושר שיפוט טוב. במשלי פרק ג׳ כתובה העצה הבאה: ”בטח אל יהוה בכל ליבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך. ... נצור תושייה [חוכמה מעשית] ומזימה [כושר חשיבה], ויהיו חיים לנפשך” (מש׳ ג׳:5, 6, 21, 22).
16 אם כן, לצד כל המאמצים לשמור ככל האפשר על הבריאות, עלינו להישמר שלא נאבד את חסד אלוהים בשעה שאנו מנסים להתמודד עם מחלה או גיל מתקדם. בכל הקשור לטיפולים רפואיים, כמו גם בתחומים אחרים, עלינו לדאוג לכך ש’סבירותנו תיוודע לכל אדם’, על־ידי כך שנחיה בהתאם לעקרונות המקרא (פיל׳ ד׳:5, ע״ח). באיגרת בעלת חשיבות עליונה שנשלחה במאה הראשונה לספירה מטעם הגוף המנהל נאמר למשיחיים להימנע מעבודת אלילים, מדם ומזנות. בין היתר הובטח בה: ”אם תישמרו מאלה תיטיבו לעשות [”תצליחו”, ע״ח]” (מה״ש ט״ו:28, 29). כיצד?
כיום — דאגה סבירה לבריאות בעתיד — בריאות מושלמת
17. מהי התועלת הפיזית שאנו מפיקים בזכות נאמנותנו לעקרונות המקרא?
17 כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו: ’האם אני מוקיר את מידת ההצלחה שיש לי אישית בזכות נאמנותי המוחלטת לעקרונות המקרא בקשר לדם ולזנות?’ חשוב גם על הברכות הנופלות בחלקנו תודות למאמצינו ’לטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח’ (קור״ב ז׳:1). דבקותנו באמות המידה המקראיות בדבר היגיינה אישית חוסכת מאיתנו מחלות רבות. אנחנו רואים הצלחה בחיים מכיוון שאנו מתרחקים מהטומאה הרוחנית והפיזית הנגרמת משימוש בטבק ובסמים. שקול גם את היתרונות הבריאותיים הנובעים ממתינות באכילה ובשתייה. (קרא משלי כ״ג:20; טיטוס ב׳:2, 3.) מנוחה, פעילות גופנית וגורמים אחרים אומנם תורמים לבריאותנו באופן כללי, אך אנחנו מבורכים במיוחד, הן פיזית והן רוחנית, משום שאנו נשמעים להדרכת המקרא.
18. לְמה עלינו לדאוג בראש ובראשונה, ולהתגשמותה של איזו נבואה נוכל לצפות?
18 מעל לכול, עלינו לדאוג לבריאותנו הרוחנית ולחזק את יחסינו היקרים עם אבינו השמימי, שבזכותו אנו חיים ב”הווה” ושבזכותו נחיה ב”עתיד” בעולם החדש המובטח (טימ״א ד׳:8; תהל׳ ל״ו:10). בעולם החדש שיכונן אלוהים נתרפא כולנו לגמרי, רוחנית ופיזית כאחד, בזכות סליחת החטאים המתאפשרת על בסיס קורבן הכופר של ישוע. שה האלוהים, ישוע המשיח, ינהיג אותנו אל ”מבועי מים חיים”, ואלוהים ימחה כל דמעה מעינינו (ההת׳ ז׳:14–17; כ״ב:1, 2). באותה עת נזכה לראות גם את התגשמות הנבואה המרגשת: ”ובל יאמר שכן: ’חליתי’” (יש׳ ל״ג:24).
19. לצד מאמצינו הסבירים לדאוג לבריאותנו, במה נוכל להיות בטוחים?
19 אנחנו משוכנעים שקרובה ישועתנו, ומחכים בכליון עיניים ליום שבו ימגר יהוה את המחלות והמוות. עד אז, אנו בטוחים שאבינו האוהב יעזור לנו לשאת את סבלנו ומכאובינו, שהרי הוא ’דואג לנו’ (פט״א ה׳:7). אם כן, הבה נדאג לבריאותנו, ונתמיד לעשות זאת על־פי הקווים המנחים הברורים שבדבר־אלוהים!
[הערת שוליים]
a רשימת מאמרים כאלה ניתן למצוא בהוצאת המצפה מ־1 בספטמבר 2003, בתיבה שבעמוד 17.
שאלות חזרה
• מי האחראי לחולי, ומי יפטור אותנו מנזקי החטא?
• ממה עלינו להימנע על אף הדאגה הטבעית לבריאותנו?
• מדוע חשוב ליהוה באיזו שיטת ריפוי אנו בוחרים?
• איזו תועלת תצמח לנו אם נדבק בעקרונות המקרא בקשר לבריאותנו?
[תמונה בעמוד 23]
האדם לא נברא כדי לחלות ולהזדקן
[תמונה בעמוד 25]
משרתי יהוה מוצאים שמחה בשירות השדה למרות בעיות בריאות