מדוע חשוב לשמור על ניקיון?
מזה אלפי שנים פוקדות את האנושות מחלות קטלניות ומגפות. היו שראו בהן אות לזעם אלוהים וחשבו שכך הוא מעניש את החוטאים. אולם בעקבות תצפיות ממושכות ומחקרים קפדניים שנערכו לאורך דורות רבים, התברר כי מחוללי המחלות הם על־פי־רוב יצורים קטנים החיים בקרבנו.
חוקרים מתחום הרפואה גילו שחולדות, עכברים, מקקים, זבובים ויתושים עלולים להעביר מחלות. עוד מצאו שלא אחת אנשים מביאים על עצמם מחלות מידבקות מפאת חוסר היגיינה. אם כן, נראה שניקיון עשוי לעשות את ההבדל בין חיים ומוות.
כמובן, נורמות הניקיון משתנות בהתאם לנסיבות ולמנהגים המקומיים. במקומות שבהם אין מים זורמים או מערכת ביוב תקינה, שמירה על היגיינה עשויה להיות אתגר של ממש. אף־על־פי־כן, אלוהים נתן לבני ישראל הנחיות לשמירה על ניקיון בעת נדודיהם במדבר — מקום שהתנאים השוררים בו מקשים מאוד על האדם לשמור על היגיינה.
מדוע הניקיון חשוב לאלוהים? מהי ההשקפה הסבירה בנושא הניקיון? אילו אמצעי זהירות פשוטים יכולים אתה ומשפחתך לנקוט על מנת לצמצם את הסיכון למחלות?
יום הלימודים הגיע לסיומו ומאקס,a המתגורר בקמרון, חוזר הביתה. כשהוא רעב וצמא, נכנס מאקס לביתו הצנוע, מחבק את כלבו שציפה לשובו, מניח את הילקוט על שולחן האוכל, מתיישב ומחכה בקוצר רוח לארוחה.
מהמטבח שומעת אימא שמאקס נכנס ומביאה לו אורז חם ושעועית. אך הבעת פניה מתחלפת כאשר היא רואה את הילקוט על השולחן הנקי. היא מביטה בבנה ואומרת בקול איטי: ”מאאאאקס!” בנה מבין ומיד מסיר את הילקוט מהשולחן ורץ החוצה לרחוץ את ידיו. תוך מספר רגעים הוא חוזר לארוחה שלה ציפה בקוצר רוח. ”סליחה, אימא. שכחתי”, הוא ממלמל באשמה.
אֵם דואגת ואכפתית יכולה לתרום רבות לשמירה על בריאותם ונקיונם של בני הבית, אך הדבר דורש שיתוף פעולה מצידם. כמו שממחיש המקרה של מאקס, יש צורך בהדרכה מתמשכת כיוון ששמירה על ניקיון דורשת מאמצים בלתי נלאים וכיוון שילדים זקוקים לתזכורות תמידיות.
אימו של מאקס מבינה שמזון עלול להזדהם בדרכים שונות. על כן, היא שוטפת היטב את ידיה לפני שהיא נוגעת באוכל ודואגת לכסותו כדי שהזבובים לא יזהמוהו. היא שומרת על ניקיון וסדר בביתה ואינה משאירה מזון חשוף, ומשום כך חולדות, עכברים ומקקים הם מחזה נדיר בביתה.
הרצון לשמח את אלוהים הוא מהסיבות העיקריות לכך שהיא מקפידה לנקוט אמצעי זהירות אלה. ”המקרא אומר שמשרתי אלוהים חייבים להיות קדושים כי אלוהים קדוש”, היא מסבירה (פטרוס א׳. א׳:16). ”קדוּשה כמוה כניקיון”, מוסיפה האֵם. ”לכן אני רוצה שביתי יהיה נקי ושמשפחתי תיראה נקיה. כמובן, הדבר מתאפשר רק בזכות כך שכל בני המשפחה תורמים את חלקם”.
שיתוף פעולה — המפתח להצלחה
כפי שציינה אימו של מאקס, שמירה על היגיינה הינה משימה משפחתית. יש משפחות אשר מעת לעת יושבות יחד ומשוחחות על צורכי המשפחה ושוקלות מה טעון שיפור בתוך הבית ובסביבתו החיצונית. הדיונים גם מלכדים את המשפחה, ובמסגרתם מקבל כל אחד תזכורת לגבי מה שעליו לעשות לרווחת הכול. לדוגמה, האֵם יכולה להסביר לילדים הגדולים יותר מדוע צריך ליטול ידיים לפני האוכל, לאחר שימוש בשירותים ולאחר נגיעה בדברים כמו כסף. הם מצידם יוודאו שהילדים הקטנים יקפידו לנהוג כך.
אפשר לחלק את המטלות השונות בין כל בני המשפחה. אולי המשפחה תחליט לנקות את הבית מדי שבוע ולערוך ניקיון יסודי פעם או פעמיים בשנה. מה לגבי סביבת הבית? סטיוארט ל. יודל, איש הגנת הסביבה, אמר לגבי ארצות־הברית: ”אנו חיים בארץ שיופייה הולך ומתכלה, שהכיעור משתלט עליה עוד ועוד, שמרחביה הפתוחים הולכים ומצטמקים, ושאיכות הסביבה שבה מידרדרת יומיום בשל רעש, זיהום והרס”.
האם זהו המצב בסביבת מגוריך? בימים עברו נהוג היה שכרוז העיר צלצל בפעמון כדי ללכוד את תשומת לב התושבים והודיע בקול רם שיש לנקות את העיר, לרוקן את תעלות הניקוז, לגזום את העצים, לנכש את העשבים ולפנות את האשפה. במקומות מסוימים באפריקה המרכזית נהוג הדבר עד היום.
סילוק פסולת הוא בעיה כלל־עולמית, ועבור כמה רשויות זהו סיוט אמיתי. ישנם אזורים שבהם הרשויות המקומיות אינן עומדות בקצב ייצור הפסולת, והיא נערמת ברחובות מבלי להיאסף. במקרה כזה עשויים התושבים להתבקש לעזור. כאזרחים טובים, משרתי אלוהים יהיו בין הראשונים שייענו לבקשה ויצייתו לחוקי הקיסר מבלי להתלונן (רומים י״ג:3, 5–7). הם מוכנים לעשות אף יותר מהנדרש כדי לתרום למטרה זו. הללו חפצים בסביבה נקייה, ועל כן נוטלים יוזמה ומנקים גם ללא כרוז עיר שיזכיר להם לעשות זאת. הם מבינים שניקיון מעיד על חינוך טוב ועל התנהגות אחראית. כל אדם ואדם וכל משפחה ומשפחה צריכים לתרום את חלקם. שמירה על נקיון סביבת הבית מובילה לבריאות טובה יותר ומשפרת את מראה השכונה כולה.
ניקיון אישי מסב כבוד לאל שאנו עובדים
הקפדה על הופעה אישית מכובדת ונקייה היא חלק מעבודת אלוהים, ואין היא נעלמת מעיני הבריות. בתום כינוס של עדי־יהוה בטולוז, צרפת, נכנסה קבוצה של כ־15 צעירים וצעירות למסעדה. זוג קשישים בשולחן הסמוך כבר ציפה לגרוע מכול — דיבורים בקולי קולות והפרעות. אולם הם התרשמו מהתנהגותם הנאותה, מהשיחות הנעימות שניהלו ומלבושם הנאה. כשעמדו הצעירים לצאת, שיבח אותם הזוג על התנהגותם הטובה ואמר לאחד הבחורים שהתנהגות כזו לא רואים כל יום.
מבקרים הפוקדים את משרדי הסניף של עדי־יהוה, את בתי הדפוס ואת יחידות המגורים לרוב מתפעלים מהניקיון השורר במקומות הללו. המתנדבים העובדים וחיים שם נדרשים, בין היתר, ללבוש בגדים נקיים ולהתרחץ בקביעות. דאודורנטים ובשמים אינם יכולים לתפוס את מקומה של היגיינה טובה. כאשר מתנדבים אלה, המקדישים את מלוא זמנם לשירות אלוהים, משוחחים עם אחרים בערבים או בסופי השבוע על המקרא, חזותם הנקייה מאירה באור חיובי את המסר שבפיהם.
”לכו בדרכי אלוהים”
המשיחיים נקראים ’ללכת בדרכי אלוהים’ (אפסים ה׳:1). באחד מחזונותיו של הנביא ישעיהו מתארים מלאכים את הבורא כ”קדוש, קדוש, קדוש” (ישעיהו ו׳:3). תיאור זה מדגיש את טוהרו וקדושתו הנעלים של אלוהים. היות שכך, אלוהים דורש שכל משרתיו יהיו קדושים, כלומר טהורים ונקיים. ”קדושים תהיו כי קדוש אני”, מצווה אלוהים על עמו (פטרוס א׳. א׳:16).
המקרא מעודד את המשיחיים להתלבש בצורה הולמת (טימותיאוס א׳. ב׳:9). אין פלא שבספר ההתגלות מייצג ”בוּץ טהור וצח” את צדקותיהם של הקדושים בעיני אלוהים (ההתגלות י״ט:8). לעומת זאת, כתמים או לכלוך מהווים פעמים רבות במקרא סמל לחטא (משלי ט״ו:26; ישעיהו א׳:16; יעקב א׳:27).
מיליונים כיום נאלצים לחיות באזורים שבהם השמירה על ניקיון גופני, מוסרי ורוחני כרוכה במאבק תמידי. בעיה זו תיפתר כליל כשאלוהים ’יעשה הכול חדש’ (ההתגלות כ״א:5). משתתגשם הבטחה זו, זוהמה ולכלוך מכל סוג שהוא ייעלמו לעד.
[הערת שוליים]
a השמות במאמר בדויים.
[תיבה בעמוד 10]
הניקיון הוא דרישה אלוהית
בתקופת נדודיהם במדבר ציווה אלוהים על בני ישראל לנהוג בקפדנות בכל הנוגע לסילוק צואה (דברים כ״ג:13–15). בהתחשב בגודל המחנה, מילוי ההנחיות היה אולי משימה מייגעת, אך הדבר ללא ספק תרם למניעת מחלות כמו טיפוס הבטן וכולירה.
העם נצטווה לרחוץ או להשמיד כל חפץ שבא במגע עם נבלה. ייתכן כי בני העם לא הבינו את הסיבות שעמדו מאחורי החוק, אולם הוא סייע למניעת זיהומים ומחלות (ויקרא י״א:32–38).
בבוא הכוהנים לשרת במשכן, היה עליהם לרחוץ את ידיהם ואת כפות רגליהם בכיור הנחושת, שנועד למטרה זו. אפשר שלא היה זה קל למלאו במים, אך הרחצה הייתה בגדר חוק בל יעבור (שמות ל׳:17–21).
[תיבה בעמוד 11]
עצות מפי רופא
המים חיוניים לחיים, אבל מים מזוהמים עלולים לגרום למחלות ולמוות. במסגרת ריאיון שנערך עימו השיא ד״ר ג׳. מְבּנגֵה לוֹבֶּה, ראש המחלקה הרפואית בנמל דואלה שבקמרון, כמה עצות שימושיות.
”אם אינך בטוח שהמים נקיים, יש להרתיחם”. הוא גם נתן מילת אזהרה: ”אין כל פסול בשימוש בחומרי הלבנה או בכימיקלים אחרים, אך הם עלולים להיות מסוכנים כאשר משתמשים בהם שלא כהלכה. רחץ ידיך במים וסבון כל פעם לפני האוכל ולאחר שימוש בשירותים. פיסת סבון לא עולה הון תועפות, לכן גם העניים יכולים להרשות זאת לעצמם. כבס תכופות את בגדיך. שטוף אותם במים חמים אם אתה סובל מבעיות עור או ממחלות”.
”על כל בני המשפחה להקפיד על היגיינה טובה בתוך הבית ובסביבתו”, הוסיף הרופא. ”לא אחת מזניחים את השירותים ובתי השימוש החיצוניים, ותוך זמן קצר מתחילים לשרוץ שם מקקים וזבובים”. בנוסף, הוא סיפק עצה חשובה עבור הילדים: ”אל תתרחצו בפלגים הקטנים שבאזור מגוריכם. יש שם הרבה חיידקים מזיקים. התקלחו כל ערב לפני השינה וצחצחו שיניים היטב, וכן שנו תחת כילה”. העיקרון העומד מאחורי העצות הללו הוא לחשוב לטווח רחוק, לנקוט פעולה וכך להימנע מבעיות.
[תמונה בעמוד 10]
כיבוס בגדיך תורם למניעת בעיות עור ומחלות
[תמונה בעמוד 10]
משרתי אלוהים נוטלים יוזמה ומנקים את סביבתם
[תמונה בעמוד 10]
אֵם דואגת ואכפתית יכולה לתרום רבות לשמירה על נקיונם של בני ביתה