מצא שמחה במלאכת עשיית התלמידים
”על כן לכו ועשו תלמידים” (מתי כ״ח:19, ע״ח).
1–3. (א) כיצד חשים רבים באשר לניהול תוכניות לשיעורי מקרא? (ב) באילו שאלות נדון כעת?
”במשך 11 השבועות האחרונים לימדתי משפחה מפקיסטן”, כתבה אחות המשרתת בקבוצת דוברי הינדית בארצות־הברית. ”למותר לציין שנעשינו חברים. כשאני חושבת על כך שהמשפחה הזו תחזור בקרוב לפקיסטן, נקוות דמעות בעיניי — לא רק בגלל הצער שאני חשה על אובדן האפשרות לבלות בחברתם, אלא גם בגלל השמחה שחוויתי כשלימדתי אותם אודות יהוה”.
2 האם אי פעם חשת גם אתה את השמחה הנובעת מהוראת המקרא? ישוע ותלמידיו בני המאה הראשונה מצאו שמחה גדולה במלאכת עשיית התלמידים. כאשר 70 התלמידים שהכשיר ישוע חזרו כשבפיהם דיווחים משמחים, ’נתמלא ישוע בשמחת רוח הקודש’ (לוקס י׳:17–21). בדומה לכך, רבים כיום מוצאים שמחה רבה בעשיית תלמידים. למעשה, בשנת 2007 נערכו מדי חודש בממוצע שישה מיליון וחצי תוכניות לשיעורי מקרא בידי מבשרים חרוצים ומאושרים!
3 אולם, יש מבשרים שטרם טעמו מן התענוג הכרוך במתן שיעורי מקרא. אחרים אולי לא ניהלו תוכנית לשיעורי מקרא זה מספר שנים. באילו קשיים אנו עלולים להיתקל במאמץ ללמד אדם אחר את המקרא? כיצד נוכל להתגבר על הקשיים הללו? באילו ברכות נתברך אם נעשה כל מה שביכולתנו כדי לציית לצו של ישוע ’ללכת ולעשות תלמידים’? (מתי כ״ח:19, ע״ח).
קשיים העלולים לגזול מאיתנו את השמחה
4, 5. (א) מה היא התגובה הרווחת באזורים מסוימים בעולם? (ב) עם אילו קשיים מתמודדים המבשרים במקומות אחרים בעולם?
4 באזורים מסוימים בעולם רבים מקבלים בשמחה את הספרות שלנו ומביעים רצון עז לקבל מאיתנו שיעורי מקרא. זוג אחד מאוסטרליה ששירת זמנית בזמביה, כתב: ”מה שמספרים על זמביה זה אמת לאמיתה. זמביה היא גן עדן למבשרים. כמה נהדר לבשר שם ברחובות! אנשים ניגשים אלינו, וחלקם אפילו מבקשים מאיתנו הוצאות מסוימות של כתבי העת”. באחת השנים האחרונות ניהלו האחים והאחיות בזמביה יותר מ־000,200 תוכניות לשיעורי מקרא — בממוצע יותר מתוכנית אחת למבשר.
5 אבל בחלקים אחרים בעולם קשה למבשרים לחלק ספרות ולנהל בקביעות תוכניות לשיעורי מקרא. מדוע? לא אחת קורה שהמבשרים דופקים בדלתות ואינם מוצאים איש או מוצאים דיירים האדישים לענייני דת. אולי הם גדלו בבית חילוני או מאסו בצביעות הניכרת בדתות הכזב. רבים יגעים ונידחים מבחינה רוחנית באשמת רועי שקר (מתי ט׳:36). אין פלא שהם נרתעים משיחות על נושאים מקראיים.
6. עם אילו מגבלות מתמודדים חלק מן המבשרים?
6 יש מבשרים נאמנים המתמודדים עם בעיה אחרת העלולה לגזול מהם את שמחתם. בעבר היו פעילים מאוד במלאכת עשיית התלמידים, אבל כעת הם מוגבלים בגין בריאות לקויה או גיל מתקדם. קח בחשבון גם את המגבלות שאנו עלולים להטיל על עצמנו. למשל, האם אתה חש שאינך כשיר לנהל תוכנית לשיעורי מקרא? אולי אתה מרגיש כפי שהרגיש משה כאשר ציווה עליו יהוה לדבר אל פרעה. משה אמר: ”בי אדני, לא איש דברים אנוכי, גם מתמול גם משלשום גם מאז דַבֶּרְךָ אל עבדך, כי כבד פה וכבד לשון אנוכי” (שמ׳ ד׳:10). אל תחושת האי־כשירות נקשרת חרדת הכישלון. אולי מקנן בנו הפחד שהתלמיד לא יהפוך למשיחי מכיוון שאיננו מורים מושלמים. מחשש שזה יקרה, אנחנו עלולים לוותר על ההזדמנות לנהל תוכנית לשיעורי מקרא. כיצד ניתן להתגבר על הקשיים הללו?
הכן את לבבך
7. מה הניע את ישוע בשירותו?
7 אחד הצעדים הראשונים הוא להכין את ליבנו. ’מתוך השופע בלב מדבר הפה’ (לוקס ו׳:45). ישוע שירת מתוך דאגה עמוקה לטובת הזולת. לדוגמה, כאשר הבחין במצב הרוחני הירוד של בני עמו, ”נתמלא רחמים עליהם”. הוא אמר לתלמידיו: ”הקציר רב... לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו” (מתי ט׳:36–38).
8. (א) על מה מוטב שנחשוב? (ב) מה ניתן ללמוד מדבריה של תלמידת מקרא אחת?
8 בביצוע מלאכת עשיית התלמידים מוטב שנחשוב לעומק על התועלת הרבה שהפקנו מכך שמישהו פינה מזמנו כדי ללמד אותנו את המקרא. חשוב גם על האנשים שנפגוש בשירות ועל התועלת שתצמח להם משמיעת המסר שבפינו. אישה אחת כתבה לסניף שבארצה: ”ברצוני למסור לכם עד כמה מעריכה אני את העדוֹת שמלמדות אותי בביתי. אני יודעת שלפעמים הן בטח חשות תסכול בגלל כל השאלות שאני שואלת אותן ומשום שאני תמיד מחזיקה אותן אצלי מעבר למתוכנן. למרות זאת, הן סבלניות עימי ושמחות לחלוק איתי את מה שהן למדו. אני מודה ליהוה ולישוע על כך שהן נכנסו לחיי”.
9. במה התמקד ישוע, וכיצד נוכל לחקותו?
9 מובן שלא כל אחד הגיב בחיוב למאמצי העזרה מצד ישוע (מתי כ״ג:37). היו שהלכו בעקבותיו לזמן מה, אבל בשלב מסוים התנגדו לדברים שלימד ו”לא הוסיפו להתהלך איתו” (יוח׳ ו׳:66). אולם, ישוע לא נתן לתגובות שליליות לגרום לו להרגיש שהמסר שבפיו חסר ערך. אף שחלק ניכר מהזרעים שזרע לא נשאו פרי, התמקד ישוע בטוב שעלה בידו לעשות. הוא ראה שהשדות לבנים ובשלים לקציר ושמח מאוד ליטול חלק בקציר. (קרא יוחנן ד׳:35, 36.) האם גם אנחנו יכולים להתמקד בפוטנציאל שבשטח ההטפה שלנו ולא לראות אך ורק את האדמה הלא־פורייה שבין גבעולי הדגן? כעת נבחן כיצד נוכל לשמור על גישה חיובית זו.
זרע במטרה לקצור
10, 11. מה תוכל לעשות כדי לשמור על שמחתך?
10 האיכר זורע במטרה לקצור. באותו אופן, עלינו לבשר במטרה להתחיל תוכניות לשיעורי מקרא. אך מה עליך לעשות אם אתה משתתף דרך קבע בשירות השדה ומוצא מעט מאוד אנשים בבית או מתקשה למצוא שוב את אלה ששוחחת עימם? זה בהחלט יכול לתסכל. האם עליך לוותר על השירות מבית לבית? ודאי שלא! רבים עדיין באים לראשונה במגע עם עדי־יהוה באמצעות שיטת הטפה זו, שהוכיחה את עצמה לאורך זמן.
11 עם זאת, התוכל לנסות שיטות בישור נוספות כדי לשמור על השמחה ואולי ליצור קשר עם אנשים גם בדרכים אחרות? למשל, הניסית לבשר לאנשים ברחובות או במקומות עבודתם? התוכל לטלפן לאחרים או להשיג את מספרי הטלפון של אלה שכבר שמעו ממך את בשורת המלכות כדי לשמור איתם על קשר? התמדה וכושר הסתגלות מצידך בשירות יביאו לכך שתטעם מן השמחה שבמציאת אנשים הנענים לבשורת המלכות.
להתמודד עם אדישות
12. מה נוכל לעשות אם רבים בשטח ההטפה שלנו מגיבים באדישות?
12 מה עליך לעשות במקרה שרבים בשטח ההטפה אדישים לענייני דת? התוכל לנסח את דברי הפתיחה שלך בצורה המתאימה לתחומי העניין שלהם? השליח פאולוס כתב אל אחיו לאמונה בקורינתוס: ”למען היהודים אני כיהודי... למען אלה שאין להם תורה אני כמו בלי תורה — אף שאינני עומד בלא תורת אלוהים”. מה היה המניע שלו? ”אני הכול למען הכול”, אמר, ”כדי שאושיע לפחות כמה מהם” (קור״א ט׳:20–22). הנוכל גם אנו למצוא מכנה משותף עם אחרים בשטח ההטפה? הרבה אנשים חילוניים רוצים לחזק את קשרי המשפחה שלהם. הם אולי גם מחפשים תכלית בחיים. הנוכל להציג בפניהם את בשורת המלכות בצורה שתדבר אליהם?
13, 14. כיצד נוכל להגביר את השמחה שאנו מפיקים ממלאכת עשיית התלמידים?
13 יותר ויותר מבשרים מגבירים את השמחה שהם מפיקים ממלאכת עשיית התלמידים, גם במקומות שבהם הרוב אדישים לבשורה. כיצד? על־ידי כך שהם לומדים שפה זרה. זוג אחד בשנות ה־60 לחייו גילה שאלפי סטודנטים סיניים ומשפחותיהם מתגוררים בשטח הקהילה. ”לאור המצב עודדו אותנו ללמוד סינית”, מספר הבעל. ”זה אומנם דרש מאיתנו להקדיש יום יום זמן ללימוד השפה, אבל כתוצאה מכך נוסדו הרבה תוכניות לשיעורי מקרא עם סינים החיים באזורנו”.
14 גם אם אין לך אפשרות ללמוד שפה זרה, תוכל לעשות שימוש טוב בספרון בשורה טובה לבני כל העמים כשתפגוש דוברי שפות זרות. תוכל גם על־פי־רוב להשיג ספרות בשפה המדוברת בפיהם. זה אומנם דורש זמן ומאמצים נוספים לתקשר עם אנשים הנבדלים ממך בשפתם ובתרבותם, אך אל תשכח את העיקרון המקראי האומר: ”הזורע בנדיבות יקצור בשפע” (קור״ב ט׳:6).
תרומתה של הקהילה כולה
15, 16. (א) מדוע נכון יהיה לומר שמלאכת עשיית התלמידים היא מאמץ קהילתי? (ב) איזה תפקיד ממלאים הקשישים?
15 לאמיתו של דבר, עשיית תלמידים אינה תלויה במאמציו של אדם אחד בלבד, אלא זהו מאמץ קהילתי. מה הכוונה? ישוע אמר: ”בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוח׳ י״ג:35). ואכן, כאשר תלמידי המקרא נוכחים באסיפות, הם לא אחת מתרשמים מן האווירה האוהבת השוררת בהתכנסויותינו. תלמידת מקרא אחת כתבה: ”אני נהנית מאוד לנכוח באסיפות. האנשים שם כל כך מסבירי פנים!” ישוע אמר שמי שיבחר ללכת אחריו עלול להיתקל ביחס עוין מצד בני משפחתו. (קרא מתי י׳:35–37.) ואולם, הוא הבטיח שבקהילה יקבל האיש אינספור ”אחים ואחיות ואימהות ובנים” (מר׳ י׳:30).
16 אחינו ואחיותינו הקשישים תורמים, במיוחד הם, תרומה חיונית להתקדמותם של תלמידי המקרא. באיזה מובן? גם אם חלקם אינם מסוגלים לנהל בעצמם תוכניות לשיעורי מקרא, הרי שהתבטאויותיהם הבונות באסיפות הקהילה מחזקות את אמונת כל השומעים. שנותיהם הרבות ’בדרך הצדקה’ מוסיפות יופי לקהילה ומושכות את ישרי הלב אל ארגון אלוהים (מש׳ ט״ז:31).
להתגבר על הפחדים
17. כיצד נוכל להתגבר על תחושת אי־כשירות?
17 מה עליך לעשות אם מקננת בך התחושה שאינך כשיר למלאכה? זכור שיהוה עזר למשה על־ידי כך שהשרה עליו את רוח הקודש וסיפק לו שותף, את אחיו אהרון (שמ׳ ד׳:10–17). ישוע הבטיח שרוח אלוהים תגבה אותנו במלאכת הבישור (מה״ש א׳:8). בנוסף, ישוע שלח את המבשרים שניים שניים (לוקס י׳:1). לפיכך, אם אתה מתקשה לנהל תוכנית לשיעורי מקרא, התפלל לאלוהים שרוח קודשו תיתן לך חוכמה, ואחר כך מצא לך שותף לבישור שיוכל לנסוך בך ביטחון ושנסיונו יהיה לך לעזר. עד כמה מחזק אמונה לזכור שיהוה בחר באנשים פשוטים — ”בחלשים אשר בעולם” — לביצוע מלאכה מדהימה זו! (קור״א א׳:26–29).
18. כיצד נוכל להתגבר על חרדת כישלון?
18 כיצד נוכל להתגבר על חרדת כישלון? מוטב שנזכור כי עשיית תלמידים אינה כהכנת ארוחה שבה ההצלחה או הכישלון תלויים בעיקר באדם אחד — בטבח. עשיית תלמידים כרוכה לפחות בשלושה גורמים החוברים זה לזה. את חלק הארי מבצע יהוה: הוא מושך אליו את האדם (יוח׳ ו׳:44). אנו ואחרים בקהילה עושים כמיטב יכולתנו על מנת ללמד במיומנות ולעזור לתלמיד להתקדם. (קרא טימותיאוס ב׳. ב׳:15.) שלישית, התלמיד עצמו חייב ליישם את מה שהוא לומד (מתי ז׳:24–27). אם התלמיד מחליט להפסיק ללמוד את המקרא, זה עלול לאכזב אותנו. אומנם אנו תקווה שתלמידי המקרא יעשו את הבחירה הנכונה, אבל כל אחד חייב ’לתת דין וחשבון על עצמו לפני אלוהים’ (רומ׳ י״ד:12).
מה הן הברכות?
19–21. (א) מה התועלת שצומחת לנו מניהול תוכניות לשיעורי מקרא? (ב) מה חושב יהוה על כל המעורבים במלאכת הבישור?
19 ניהול תוכניות לשיעורי מקרא מסייע לנו להמשיך לבקש תחילה את המלכות. הדבר גם מטביע עמוק יותר בשכלנו ובליבנו את אמיתוֹת דבר־אלוהים. כיצד? חלוץ ששמו ברק מסביר: ”ניהול תוכניות לשיעורי מקרא מאלץ אותך להיות תלמיד טוב יותר של דבר־אלוהים. נוכחתי שעליי לחזק את אמונתי האישית לפני שאוכל ללמד בצורה מספקת אדם אחר”.
20 אם אינך מנהל תוכנית לשיעורי מקרא, האם זה אומר ששירותך חסר ערך בעיני אלוהים? מובן שלא! יהוה מוקיר את המאמצים שאנו עושים לתהילתו. כל הנוטלים חלק במלאכת הבשורה ”עובדים יחד עם אלוהים”. ברם, ניהול תוכנית לשיעורי מקרא מגביר את שמחתנו משום שאנו זוכים לראות כיצד אלוהים מצמיח את הזרע שזרענו (קור״א ג׳:6, 9). ”כשאתה רואה איך תלמיד מקרא מתקדם”, אומרת חלוצה ששמה איימי, ”ליבך מוצף ברגשי תודה ליהוה על כך שהוא משתמש בך כדי להעניק לאדם מתנה נפלאה — את ההזדמנות להכיר את יהוה ולזכות לחיי עולם”.
21 אם נעשה את מיטבנו על מנת להתחיל ולנהל תוכניות לשיעורי מקרא, יעזור לנו הדבר להיות ממוקדים בשירות אלוהים ויחזק את תקוותנו — התקווה להיוושע ולעבור אל העולם החדש. בעזרת יהוה אולי נתרום גם לישועת השומעים אלינו. (קרא טימותיאוס א׳. ד׳:16.) מה גדולה תהיה אז שמחתנו!
האם אתה זוכר?
• אילו קשיים אפשריים מונעים מחלק מהמבשרים לנהל תוכניות לשיעורי מקרא?
• מה נוכל לעשות אם רבים בשטח ההטפה שלנו מגיבים באדישות?
• באילו ברכות אנו מתברכים תודות לניהול תוכניות לשיעורי מקרא?
[תמונות בעמוד 9]
האם אתה מנסה שיטות בישור נוספות כדי למצוא אנשים ישרי לב?