דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר ההתגלות — חלק ב׳
מה צפוי למשרתיו של יהוה אלוהים ולאלה שאינם משרתים אותו? מה יעלה בגורלם של השטן ושדיו? לאילו ברכות יזכו עושי רצון אלוהים במהלך אלף שנות שלטון המשיח? התשובות לשאלות חשובות אלה ואחרות מתגלות בההתגלות י״ג:1 עד כ״ב:21.a פרקים אלה מכילים את 9 החזונות האחרונים מתוך 16 החזונות שאותם ראה השליח יוחנן בשלהי המאה הראשונה לספירה.
יוחנן כותב: ”אשרי הקורא ואשרי השומעים את דברי הנבואה ושומרים את הכתוב בה” (ההת׳ א׳:3; כ״ב:7). אם נקרא וניישם את מה שאנו למדים מספר ההתגלות עשוי הדבר להשפיע על לבבנו, לחזק את אמונתנו באלוהים ובבנו, ישוע המשיח, וכן להעניק לנו תקווה מזהירה באשר לעתיד (עב׳ ד׳:12).b
שפיכת שבע קערות זעם אלוהים
(ההת׳ י״ג:1 עד ט״ז:21)
”הגויים קצפו”, נאמר בההתגלות י״א:18, ”ובא קצפך [קצפו של אלוהים] ועת... להשחית את משחיתי הארץ”. הסיבה לכך מופיעה בחזון השמיני, בו נראים מעלליה של ”חיה” אשר ”עשר קרניים לה ושבעה ראשים” (ההת׳ י״ג:1).
בחזון התשיעי רואה יוחנן את ”השה עומד על הר ציון ואיתו מאה וארבעים וארבעה אלף”. הללו ’נפדים מבני אדם’ (ההת׳ י״ד:1, 4). לאחר מכן, נשמעות הכרזות מפי המלאכים. בחזון הבא אחריו רואה יוחנן ”שבעה מלאכים נושאים את שבע המכות”. אין ספק שיהוה הוא זה שמצווה על המלאכים הללו לשפוך את ”שבע קערות זעם אלוהים” על היבטים שונים של עולם השטן. הקערות מכילות הכרזות ואזהרות בנוגע למשפטים שיוציא אלוהים אל הפועל (ההת׳ ט״ו:1; ט״ז:1). שני חזונות אלה מפרטים את המשפטים הנוספים שתבצע המלכות, משפטים אשר קשורים לאוי השלישי ולתקיעה בשופר השביעי (ההת׳ י״א:14, 15).
תשובות לשאלות מקראיות:
י״ג:8 — מהו ”ספר החיים של השה”? מדובר בספר סמלי המכיל אך ורק את שמותיהם של מי שמולכים יחד עם ישוע המשיח במלכותו השמימית. הוא כולל גם את שמותיהם של המשיחיים המשוחים שעודם על הארץ, בעלי התקווה השמימית.
י״ג:11–13 — באיזה מובן נוהגת החיה בעלת שתי הקרניים כמו תנין ומורידה אש מן השמיים? העובדה שהחיה בעלת שתי הקרניים — מעצמת העולם אנגלו־אמריקה — מדברת כתנין מצביעה על כך שהיא מפיחה איומים, מפעילה לחצים ונוקטת אלימות כדי לכפות את צורת שלטונה. החיה מורידה אש מן השמיים במובן זה שהיא מתיימרת למלא תפקיד של נביא בטענה שהביסה את כוחות הרשע בשתי מלחמות העולם במאה ה־20 ונחלה ניצחון על הקומוניזם.
ט״ז:17 — מהו ”האוויר” שאליו נשפכה הקערה השביעית? ”האוויר” מסמל את צורת החשיבה השטנית, את ”הרוח [הנטייה השכלית] הפועלת עתה בבני המרי”. את האוויר הרעיל הזה נושם כל העולם המרושע של השטן (אפ׳ ב׳:2).
לקחים עבורנו:
י״ג:1–4, 18. ה”חיה”, המסמלת את ממשלות האדם, עולה ”מן הים” — עולם האנושות הסוערת (יש׳ י״ז:12, 13; דנ׳ ז׳:2–8, 17). שמה של חיה זו, שהשטן יצר אותה ונתן לה כוח וסמכות, הוא המספר 666, מה שמדגיש את חוסר שלמותה. הבנת מהותה של החיה מסייעת לנו לא להעריץ ולא לעבוד אותה כדרכה של האנושות בכללותה (יוח׳ י״ב:31; ט״ו:19).
י״ג:16, 17. חרף הקשיים שבהם אנו אולי נתקלים בפעילויות בחיי היומיום, פעילויות כגון ’מיקח וממכר’, אל לנו להיכנע ללחצים שמופעלים עלינו ולהניח לחיה לשלוט בחיינו. אם נקבל את ’תו החיה על ידנו או על מצחנו’, משמע הדבר שאנו מניחים לחיה לשלוט במעשינו או להשפיע על הלך מחשבותינו.
י״ד:6, 7. הכרזת המלאך מלמדת אותנו שעלינו להכריז בתחושת דחיפות את הבשורה הטובה של מלכות אלוהים המיוסדת. עלינו לעזור למי שלומדים איתנו את המקרא לפתח יראה בריאה כלפי יהוה ולתת לו כבוד.
י״ד:14–20. אחרי השלמת ”קציר הארץ”, כלומר איסוף האנשים שיינצלו, ישליכו המלאכים ”אל הגת הגדולה של חרון האלוהים” את בציר ”גפן הארץ”. גפן זו — השלטונות המושחתים והגלויים לעין שמטעם השטן השולטים באנושות והמניבים ’אשכולות’ של פרי רשע — תושמד אז לנצח נצחים. עלינו להיות נחושי החלטה לא לאפשר לגפן הארץ להשפיע עלינו.
ט״ז:13–16. ”רוחות [”התבטאויות רוחניות”, ע״ח] טמאות” מסמלות את התעמולה השטנית אשר מטרתה לוודא כי מלכי הארץ לא יושפעו משפיכת שבע קערות זעם אלוהים, ואף לתמרן אותם להתנגד ליהוה (מתי כ״ד:42, 44).
ט״ז:21. ככל שקרב קצו של עולם זה, הכרזת משפטי יהוה נגד עולמו המרושע של השטן עשויה לקפל בתוכה התבטאויות קשות במיוחד בנוגע למשפטי אלוהים, שאותן מסמלים ככל הנראה המים הקפואים. בכל זאת, חלק הארי של האנושות לא יחדל לגדף את אלוהים.
המלך המנצח מולך
(ההת׳ י״ז:1 עד כ״ב:21)
”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב, היא אחד מחלקיו המתועבים של עולמו המרושע של השטן. החזון ה־11 מתאר אותה כ’זונה גדולה’ — אישה לא־מוסרית — ה”יושבת על חיה אדומה כשני”. היא תימחה מעל פני האדמה בידי ”עשר הקרניים” של החיה, אשר נושאת אותה (ההת׳ י״ז:1, 3, 5, 16). החזון הבא מדמה את הזונה ל’עיר גדולה’, ומודיע על מפלתה. כמו כן, הוא משמיע קריאה דחופה למשרתי אלוהים ’לצאת ממנה’. רבים מתאבלים על נפילתה של העיר הגדולה. בשמיים, לעומת זאת, יש שמחה עקב ”חתונת השה” (ההת׳ י״ח:4, 9, 10, 15–19; י״ט:7). בחזון ה־13, יוצא הרוכב על ”סוס לבן” למלחמה בעמים. הוא שם קץ לעולמו המרושע של השטן (ההת׳ י״ט:11–16).
מה באשר ל”נחש הקדמוני אשר הוא המלשין והשטן”? מתי ’יושלך אל אגם האש’? זהו אחד מהנושאים שבהם דן החזון ה־14 (ההת׳ כ׳:2, 10). בשני החזונות האחרונים אנו זוכים להצצות לגבי החיים שישררו במהלך אלף שנות שלטון המשיח. לקראת סיומה של ה”התגלות”, רואה יוחנן ”נהר מים חיים” הזורם ”באמצע רחוב העיר” והזמנה נפלאה מושטת לכל ”צמא” (ההת׳ א׳:1; כ״ב:1, 2, 17).
תשובות לשאלות מקראיות:
י״ז:16; י״ח:9, 10 — מדוע ”מלכי הארץ” סופדים על אותה ישות שהם עצמם השמידו? הסיבה לאבלם היא אנוכית לחלוטין. לאחר השמדתה של בבל הגדולה יבינו כנראה מלכי הארץ עד כמה הועילה להם. הלה סיפקה הכשר דתי למעשי הדיכוי שלהם. בבל הגדולה גם עזרה להם לגייס צעירים לשדה הקרב. יתר על כן, היא גילמה תפקיד חשוב בכך ששמרה שהאנשים יהיו כנועים.
י״ט:12 — לישוע יש שם כתוב שאינו מוזכר. כיצד זה שאין איש אשר יודע אותו מלבדו? נראה ששם זה מסמל את המעמד והזכויות שמהם נהנה ישוע במהלך יום האדון, כגון אלו המוזכרים בישעיהו ט׳:5. שם זה אינו ידוע לאיש מלבדו מכיוון שזכויותיו מיוחדות במינן ורק הוא לבדו יכול להבין מה משמע הדבר להיות במעמד כה רם. עם זאת, ישוע חולק כמה מן הזכויות הללו עם חברי כיתת הכלה שלו, ולמעשה הוא ’כותב עליהם את שמו החדש’ (ההת׳ ג׳:12).
י״ט:14 — מי ירכב עם ישוע בהר מגידון? בין ”צבאות השמיים” שיצטרפו לישוע במלחמתו של אלוהים נכללים המלאכים וכן המשוחים המנצחים שיזכו עד אז לגמולם השמימי (מתי כ״ה:31, 32; ההת׳ ב׳:26, 27).
כ׳:11–15 — שמותיהם של מי נכתבים ב”ספר החיים”? מדובר בספר המכיל את שמותיהם של כל מי שיזכו בחיי עולם — המשיחיים המשוחים, חברי ההמון הרב, וכן משרתי אלוהים נאמנים שיקומו ’בתחייה של הצדיקים’ (מה״ש כ״ד:15; ההת׳ ב׳:10; ז׳:9). שמם של מי שיוקמו ’בתחייה של הרשעים’ ייכתב ב”ספר החיים”, רק בתנאי שמעשיהם יעלו בקנה אחד עם ”הדברים הכתובים בספרים” אשר יכללו הדרכות — ספרים אשר ייפתחו במהלך אלף שנות שלטון המשיח. אולם, הרישום אינו נעשה בדיו בלתי מחיק. שמותיהם של המשוחים נכתבים לצמיתות כאשר הם מוכיחים את נאמנותם עד מוות (ההת׳ ג׳:5). שמותיהם של אלה שיזכו לחיים עלי אדמות ייכתבו לצמיתות כאשר יעברו את המבחן הסופי בתום אלף השנים (ההת׳ כ׳:7, 8).
לקחים עבורנו:
י״ז:3, 5, 7, 16. ”החוכמה אשר ממעל” עוזרת לנו להבין את ”סוד האישה והחיה [האדומה כשני] הנושאת אותה” (יעקב ג׳:17). חיה סמלית זו עלתה בדמות חבר הלאומים ואחרי כן הוקמה כארגון האומות המאוחדות. האין חשיפת סוד זה מניעה אותנו להיות נלהבים בהטפת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים ובהכרזת יום משפטו של יהוה?
כ״א:1–6. אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהנבואות בדבר הברכות שתביא המלכות תהיינה למציאות. מדוע? מפני שנאמר ביחס אליהן: ”היֹה נהיה”!
כ״ב:1, 17. ”נהר מים חיים” מסמל את האמצעים של יהוה לריפוים של עושי רצונו מן החטא והמוות. מידה מסוימת של מים אלה נגישה לנו כבר עתה. מי ייתן ולא רק נקבל את ההזמנה לבוא ו’לקחת מים חיים חינם’ בלב גדוש תודה, אלא גם נושיט אותה לאחרים בלהיטות!
[הערות שוליים]
a לדיון בההתגלות א׳:1 עד י״ב:17, ראה ”נקודות בולטות מספר ההתגלות — חלק א׳” בהוצאת המצפה מ־15 בינואר 2009.
b לדיון בספר ההתגלות פסוק אחר פסוק, ראה ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב!.
[תמונה בעמוד 5]
תחת שלטון המלכות יזכו עושי רצון אלוהים בברכות נפלאות!