הישמר מפני רוחות רעות
ג׳יימס גדל באחד האזורים הנידחים באי מלייטה, אחד מאיי שלמה. עוד בילדותו לימדו אותו שעליו לכבד את הרוחות. ”מעולם לא הייתי מעלה בדעתי לפנות לרוחות ולבקש מהן לפגוע באחרים”, הוא מספר, ”אבל לא חשבתי שאפשר לחיות חיים מאושרים מבלי לקחת חלק ברַרַפוֹנוֹ [מנהגים מסורתיים המתקיימים לשם קבלת עזרה מהרוחות] כדי להגן על עצמי מפני כל רע”.
כמו במקומות רבים אחרים בעולם, גם תושביהם של איי שלמה (השייכים לאיי מֶלַנֶזיה) מאמינים שהרוחות יכולות לעזור או להזיק לאדם. למעשה, חלק מן הרוחות נחשבות בעיני מֶלַנֶזים רבים לרוחות טובות, והם אינם חוששים מפניהן אלא אף רוחשים להן חיבה.
האמונה בפעילותן של הרוחות באה לידי ביטוי במגוון דרכים. לדוגמה, כאשר ג׳יימס היה קטן, נהגו הנשים בכפרו להכניס במהירות את ילדיהן לתוך הבית בכל פעם ששמעו את קול קריאתה של ציפור הקורוקורו (Eudynamys scolopacea). מדוע? הן האמינו שקריאתה בישרה על כך שמישהו הולך להיפגע.
חלק מן הכפריים מניחים אבן לבנה מיוחדת מעל דלת הכניסה לביתם. גם ג׳יימס עשה זאת מתוך אמונה שהאבן תגן עליו מפני כוחות רוחניים מזיקים. הוא גם נהג להכניס את כל שיירי הארוחות שאכל בעבודה לשקית שאותה השליך מאוחר יותר, מחשש שאדם העוסק בכישוף ימצא את השאריות וישתמש בהן כדי להטיל עליו כישוף שיגרום לו לחלות.
אף שמנהגים אלה אולי אינם רווחים באזור מגוריך, ייתכן שגם אתה, בדומה לג׳יימס, חש צורך לקיים מנהגים מסורתיים כהגנה מפני רוחות רעות. ואולי אתה מאמין כי אם תקפיד לקיימם, לא יאונה לך כל רע.
אם אתה רוחש כבוד למקרא, תרצה ודאי לדעת מהי תשובתו לשאלות הבאות: (1) כיצד עלולות הרוחות הרעות לפגוע בך? (2) האם דווקא בשל קיום מנהגים מסורתיים מסוימים אתה עלול למצוא את עצמך נתון להשפעת השדים? (3) כיצד תוכל למצוא הגנה אמיתית מפני הרוחות הרעות ולהיות מאושר?
איזה נזק יכולות הרוחות הרעות לגרום?
המקרא מגלה כי לא ייתכן שהרוחות הרעות הן רוחות המתים. ”החיים יודעים שימותו”, מציין דבר־אלוהים, ”והמתים אינם יודעים מאומה” (קהלת ט׳:5). הרוחות הרעות הן למעשה מלאכים מרדנים שחברו לשטן בניסיון להתעות את בני האדם (ההתגלות י״ב:9).
כתבי־הקודש מציינים בבירור שאנו זקוקים להגנה מפני רוחות רעות. השליח פאולוס כתב למשיחיים באפסוס: ”כי לא עם בשר ודם מלחמה לנו, אלא עם... כוחות רוחניים רעים בשמיים”. השליח פטרוס תיאר את העומד בראשן של כל הרוחות הרעות, השטן, ’כאריה שואג המחפש לו לטרוף מישהו’ (אפסים ו׳:12; פטרוס א׳. ה׳:8).
הנזק שמסב השטן הוא בעיקר בכך שהוא מתעה אנשים ומפתה אותם בעורמה להתנהג בצורה המכעיסה את אלוהים. המקרא מוסר שהשטן ”מתחפש למלאך אור” (קורינתים ב׳. י״א:14). הוא מתחזה לרוח מגינה כאשר בעצם כוונותיו מרושעות. השטן מעוור את שכלם של בני האדם מראות את האמת אודותיו ואודות אלוהים (קורינתים ב׳. ד׳:4). מדוע הוא מתעה אנשים?
השטן תאב פולחן והוא רוצה שבני אדם, אם ביודעין או שלא ביודעין, יסגדו לו. כאשר ישוע, בנו של אלוהים, היה על הארץ, רצה השטן שהוא ’ייפול על פניו וישתחווה’ לו. בתגובה אמר ישוע: ”הסתלק, השטן, הן כתוב, ’ליהוה אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד’” (מתי ד׳:9, 10). ישוע סירב לעשות כל דבר שיתפרש ככניעה לשטן, כלומר כסגידה לו.
יהוה חזק מכל יצור רוחני, והוא לא ירשה שייגרם נזק תמידי לעושי רצונו (תהלים פ״ג:19; רומים ט״ז:20). אולם, אם אנו חפצים, בדומה לישוע, להשביע את רצון יהוה אלוהים, עלינו להימנע מכל אקט של כניעה לשטן או לשדיו. לשם כך, עלינו לזהות מנהגים מסורתיים המאלילים כוחות רוחניים מרושעים. כיצד תוכל לעשות זאת?
זהה מנהגים המכעיסים את אלוהים
יהוה אלוהים הזהיר את בני ישראל לבל יחקו חלק מהמנהגים המסורתיים שרווחו בקרב העמים השכנים. הוא אמר: ”לא יימצא בך... קוסם קסמים, מעונן ומנחש [מנחש עתידות לפי אותות] ומכשף וחובר חבר”. והמקרא אומר ש”תועבת יהוה כל עושה אלה” (דברים י״ח:10–12).
לפיכך, בבואך לנתח את המנהגים הנפוצים באזורך, שקול את השאלות הבאות: האם המנהג מעודד אמונה באותות? האם הוא מייחס סגולות הגנה לחפצים דוממים? האם הוא כרוך בהטלת כישוף או בהגנה מפני כישוף? האם הוא כרוך באקט של כניעה לישות רוחנית מלבד יהוה או נציגו הרשמי, ישוע? (רומים י״ד:11; פיליפים ב׳:9, 10).
מן ההכרח שתימנע מכל מנהג המעודד דברים כאלה. מדוע? השליח פאולוס כתב ברוח אלוהים: ”אינכם יכולים להשתתף בשולחן האדון [יהוה] ובשולחן השדים”. הוא הזהיר שמי שמנסים לרַצות הן את אלוהים והן את היצורים הרוחניים האחרים ’יעוררו את קנאת האדון [יהוה]’ (קורינתים א׳. י׳:20–22). יהוה אלוהים דורש מסירות בלעדית, והוא ראוי לה (שמות כ׳:4, 5).
תן דעתך גם לשאלה הבאה: האם המנהג מקדם את הרעיון שהאדם אינו אחראי למעשיו? לדוגמה, ניאוף ויחסי מין לפני הנישואין אינם מתקבלים בעין יפה בחברות רבות, ואסורים לפי המקרא (קורינתים א׳. ו׳:9, 10). אבל במספר תרבויות באוקיינוס השקט מעשים אלו עשויים להיות מקובלים במקרה שהבחורה טוענת שהיא אכלה עלים מכושפים,a ובשל כך חשה דחף בלתי נשלט לקיים יחסי מין.
ברם, המקרא מלמד שאנו אחראים למעשינו (רומים י״ד:12; גלטים ו׳:7). למשל, האישה הראשונה חוה סברה שהשטן התעה אותה וגרם לה להמרות את פי אלוהים. היא אמרה: ”הנחש השיאני [רימה אותי] ואוכל”. אך יהוה פסק שעליה לתת דין וחשבון על מעשיה (בראשית ג׳:13, 16, 19). והוא רואה גם בנו אחראים למעשינו (עברים ד׳:13).
מה חובה עליך לעשות?
אם ברצונך להשביע את רצון אלוהים ולחיות על־פי עקרונות המקרא, עליך לנקוט פעולה נחרצת. ישרי לב שהתגוררו באפסוס במאה הראשונה הציבו דוגמה טובה בנידון. כדי להתנתק מהשפעת הרוחות הרעות, הם אספו את ספריהם שעסקו במנהגים ספיריטיסטיים ”ושרפו אותם לעיני כול” (מעשי השליחים י״ט:19).
לפני שריפת הספרים באו אותם אנשים ”להתוודות וסיפרו את מעשיהם” (מעשי השליחים י״ט:18). הדברים שלימד פאולוס אודות ישוע חדרו לליבם והניעו אותם להשמיד את הספרים הספיריטיסטיים שלהם ואף לשנות את יחסם כלפי מנהגיהם המסורתיים.
אין זה קל לזנוח מנהגים מסורתיים. ג׳יימס, שסופר עליו בהתחלה, עמד בפני קושי כזה. הוא החל ללמוד את המקרא בעזרתם של עדי־יהוה ונהנה ממה שלמד. אולם הוא לא נטש את מנהגי הררפונו. כאשר בחן את עמדתו באשר למנהגים אלה, נוכח שהוא מאמין בהבטחות יהוה לגבי העתיד אבל חש שכדי להיות מוגן מכל רע, עליו להמשיך ולהישען על מנהגים מסורתיים.
מה עזר לו לשנות את השקפתו? הוא מספר: ”התפללתי ליהוה וביקשתי ממנו שיגן עליי ויעזור לי לבטוח בו. במקביל לכך, חדלתי מקיום המנהגים המסורתיים”. האם ניחתה עליו רעה כלשהי? ”לא”, אומר ג׳יימס. ”מה שקרה הוא שלמדתי לבטוח ביהוה. ראיתי שיהוה יכול להיות קרוב אלינו כמו חבר טוב”. בשבע השנים האחרונות, משרת ג׳יימס כמבשר בשירות מורחב ומסייע לאחרים ללמוד את המקרא.
למה שלא תחקה את דוגמתו של ג׳יימס? בחן את המנהגים הרווחים באזור מגוריך והיעזר בכוח ההיגיון שלך כדי להחליט אם הם עולים בקנה אחד עם ”רצון אלוהים” (רומים י״ב:1, 2). אזור אומץ ונטוש מנהגים הנעוצים באמונות תפלות. אם תנהג כך, תוכל להיות בטוח שיהוה ’יקבל אותך’ ויגן עליך (קורינתים ב׳. ו׳:16–18). בדומה לג׳יימס תוכל גם אתה להתנסות באמיתותה של ההבטחה המקראית: ”מגדל עוז שם יהוה, בו ירוץ צדיק ונשגב” (משלי י״ח:10).
[הערת שוליים]
a הכוונה היא למנהג שבו מטילים כישוף על עלים של צמחים מיוחדים או סוגי מזון מסוימים הניתנים אחר כך לבחורה. הטענה היא שהעלים או האוכל מעוררים אצל הבחורה משיכה לגבר. מנהג זה שונה ממצב שבו מסממים את הבחורה מבלי ידיעתה ואז מקיימים עימה יחסי מין בניגוד לרצונה. במקרה זה הבחורה היא קורבן חף מפשע.
[תמונה בעמוד 19]
”קורוקורו”
[שלמי תודה]
Courtesy of Dr. Bakshi Jehangir
[תמונה בעמוד 19]
נערה אוספת שיירי אוכל כדי שהם לא יוכלו לשמש לשם הטלת כישוף