הידעת?
מדוע רצו החיילים הרומים בכותונתו של ישוע?
ארבעת החיילים שפיקחו על הוצאתו להורג של ישוע חילקו ביניהם את בגדיו. אך באשר ל”כותונת” של ישוע, נאמר ביוחנן י״ט:23, ”היא הייתה ללא תפר, אריגה רצופה מלמעלה למטה”. החיילים החליטו לא לקרוע אותה אלא להפיל עליה גורל. מה היה תהליך הייצור של כותונת כזו?
מה שנקרא אז כותונת היה ככל הנראה טוניקה העשויה מפשתן או צמר שהגיעה לברכיים או לקרסוליים. בגד זה בדרך כלל יוצר על־ידי חיבור של שני ריבועים או מלבנים של בד, כאשר התפירה נעשתה לאורך שלושת צידי הבגד והושארו חורים בשביל הראש והזרועות.
טוניקה מסוג יקר יותר יוצרה באופן דומה, אך תוך שימוש ב”אריג בד יחיד וארוך שקופל לשניים, נגזר בו חור במרכז בשביל הראש” ונתפרה לו מכפלת, נאמר בספר ישוע ועולמו (Jesus and His World). טוניקה מסוג זה היה צריך לתפור בצדדים.
כותנות ללא תפר, כמו זו שלבש ישוע, היו ייחודיות לארץ ישראל. הן נארגו על גבי נוּלים אנכיים שעליהם הורכבו שתי מערכות של חוטי שְתִי אנכיים — אחת מלפני מוט אופקי ואחת מאחוריו. האורג היה מעביר את הבוּכְיָר — מכשיר דמוי סירה שעליו נכרכו חוטי הערב האופקיים — מן החלק הקדמי אל החלק האחורי, ”וכך נוצר אריג בעל צורה גלילית”, נאמר באחד מספרי העיון. כותונת ללא תפר הייתה פריט נדיר, ומסיבה זו רצו בה החיילים.
האם היו מְגדלי דבורים בארץ ישראל הקדומה?
בתנ״ך נאמר שאלוהים הבטיח להביא את בני ישראל אל ארץ זבת חלב ודבש” (שמות ג׳:8). נראה כי רוב ההתייחסויות המקראיות לדבש מתארות את המזון שיוצר על־ידי דבורי בר. ענף גידול הדבורים בארץ ישראל הקדומה אינו מוזכר במקרא. עם זאת, ממצא שנתגלה לאחרונה בעמק בית שאן מעיד על כך שתושבי המקום הקדומים עסקו ב”גידול דבורים בקנה מידה תעשייתי”.
חוקרים מן האוניברסיטה העברית בירושלים גילו בתל רחוב מִכוורת המתוארכת למאה העשירית עד ראשית המאה התשיעית לפה״ס — תחילת ימי מלכות ישראל. זו התגלית הראשונה של כוורות קדומות במזרח התיכון. החוקרים סבורים כי המכוורת הכילה כמאה כוורות שסודרו בטורים ולפחות בשלוש קומות.
בדוח מטעם האוניברסיטה אודות התגלית נמסר כי כל כוורת הייתה ”בנויה כגליל, עשוי טין וקש מיובש... שאורכו 80 ס״מ וקוטרו 40 ס״מ לערך. ... מגדלי דבורים וחוקרים שביקרו באתר שיערו כי מהאזור שנחפר ניתן היה להפיק כחצי טון דבש בשנה”.
[תמונה בעמוד 22]
תל רחוב
[שלמי תודה]
Institute of Archaeology/Hebrew University © Tel Rehov Excavations