חיי נצח עלי אדמות — תקווה משיחית?
”[אלוהים] ימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד” (ההת׳ כ״א:4).
1, 2. מניין לנו שיהודים רבים במאה הראשונה לספירה החזיקו בתקווה לחיות לנצח עלי אדמות?
עשיר צעיר רם מעלה רץ אל ישוע, כרע לפניו ושאל אותו: ”רבי הטוב, מה עליי לעשות כדי לרשת חיי עולם?” (מר׳ י׳:17) האם התכוון לחיי עולם בשמיים או בארץ? כפי שראינו במאמר הקודם, מאות שנים קודם לכן העניק אלוהים ליהודים את התקווה לקום לתחייה ולחיות לנצח עלי אדמות. תקווה זו הייתה עדיין נחלתם של יהודים רבים בני המאה הראשונה לספירה.
2 מרתה, שהייתה ידידתו של ישוע, ככל הנראה חשבה על תחיית המתים עלי אדמות כשאמרה על אחיה המת: ”אני יודעת שהוא יקום בתחייה ביום האחרון” (יוח׳ י״א:24). יש להודות שהצדוקים שחיו בתקופה ההיא לא האמינו בתחיית המתים (מר׳ י״ב:18). אבל בספרו היהדות במאות הראשונות לספירה (Judaism in the First Centuries of the Christian Era) אומר ג׳ורג׳ פוט מור: ”חיבורים... מן המאה השנייה או הראשונה לפני הספירה מעידים על האמונה שבעתיד תהיה נקודת מפנה מסוימת, שבה יוקמו לתחייה עלי אדמות המתים שמתו בדורות קודמים”. העשיר שניגש אל ישוע רצה לרשת חיי עולם על פני האדמה.
3. באילו שאלות יעסוק המאמר?
3 כיום, הרבה זרמים דתיים ולא מעט חוקרי מקרא שוללים את הטענה כי התקווה לחיי עולם עלי אדמות הייתה חלק מתורתו של ישוע. רוב בני האדם מאמינים בחיים שלאחר המוות בתחום הרוחני. לכן כאשר קוראי כתבי־הקודש המשיחיים נתקלים בצירוף ”חיי עולם”, רבים מהם סבורים כי הכוונה היא תמיד לחיים בשמיים. האם הצדק עימם? לְמה התכוון ישוע כשדיבר על חיי עולם? במה האמינו תלמידיו? האם כתבי־הקודש המשיחיים מצביעים על התקווה לחיי נצח עלי אדמות?
חיי עולם עם ’התחדשות הבריאה’
4. מה יקרה ”כאשר תתחדש הבריאה”?
4 המקרא מלמד שהמשיחיים המשוחים יוקמו לתחייה וימלכו על הארץ ממקום מושבם בשמיים (לוקס י״ב:32; ההת׳ ה׳:9, 10; י״ד:1–3). אך כאשר דיבר על חיי עולם לא תמיד התכוון ישוע רק לקבוצה זו. שים לב מה אמר לתלמידיו אחרי שהעשיר הצעיר הלך משם עצוב בתגובה להזמנה לוותר על כל נכסיו וללכת אחרי המשיח. (קרא מתי י״ט:28, 29.) ישוע אמר לשליחיו שהם יימנו עם מי שיהיו מלכים וישפטו את ”שנים עשר שבטי ישראל”, כלומר, את עולם האנושות שמחוץ לכיתת המלוכה השמימית (קור״א ו׳:2). הוא דיבר גם על הגמול שיקבלו ”כל מי” שהולכים אחריו. גם הם ’יירשו חיי עולם’. כל זה יתרחש ”כאשר תתחדש הבריאה”.
5. מהי ’התחדשות הבריאה’?
5 לְמה התכוון ישוע בהתייחסו ל’התחדשות הבריאה’? בתרגומים אחרים לאנגלית מתורגם מונח זה כ”העולם החדש”; ”כשהכול ייעשה חדש”; ”בהתחדש הכול”. הואיל וישוע אמר זאת מבלי להסביר את דבריו, הוא ככל הנראה התכוון לתקווה שהיהודים אחזו בה לאורך הדורות. התנאים בכדור־הארץ יעברו תהליך של התחדשות, וישובו להיות כפי שהיו בגן עדן לפני חטאם של אדם וחוה. התחדשות הבריאה תגשים את הבטחתו של אלוהים ’לברוא שמיים חדשים וארץ חדשה’ (יש׳ ס״ה:17).
6. מה אנו לומדים על תקוות חיי הנצח ממשל הכבשים והעיזים?
6 בנאומו על סיום הסדר העולמי, שוב דיבר ישוע על חיי עולם (מתי כ״ד:1–3). הוא אמר: ”כאשר יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים איתו, ישב על כיסא כבודו וייאספו לפניו כל הגויים. אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העיזים”. הנידונים לכף חובה ”ילכו לעונש עולם והצדיקים לחיי עולם”. ”הצדיקים” שיירשו חיי עולם הם מי שתומכים נאמנה ב’אחיו’ המשוחים של המשיח (מתי כ״ה:31–34, 40, 41, 45, 46). הואיל והמשוחים נבחרים להיות מלכים במלכות שמיים, ”הצדיקים” הם ללא ספק נתיניה הארציים של מלכות זו. המקרא ניבא שלמלכו של יהוה יהיו נתינים ”מים עד ים, ומנהר עד אפסי [קצה] ארץ” (תהל׳ ע״ב:8). נתינים אלה ייהנו מחיי נצח עלי אדמות.
מה עולה מבשורת יוחנן?
7, 8. על אילו שתי תקוות שונות דיבר ישוע עם נקדימון?
7 בספרי הבשורה מתי, מרקוס ולוקס השתמש ישוע במונח ”חיי עולם” במקרים שהובאו לעיל. בבשורה על־פי יוחנן מצוטט ישוע כמי שדיבר על חיי עולם 17 פעם. הבה נבחן חלק מן האזכורים הללו ונראה מה אמר ישוע לגבי תקוות חיי הנצח עלי אדמות.
8 לפי הכתוב ביוחנן, ישוע דיבר לראשונה על חיי עולם בשיחתו עם פרוש ששמו נקדימון. הוא אמר לנקדימון: ”אם לא ייוולד איש מן המים והרוח לא יוכל להיכנס למלכות האלוהים”. כל הנכנסים למלכות שמיים חייבים ’להיוולד’ מחדש (יוח׳ ג׳:3–5). אך בזה לא סיים ישוע את דבריו. בהמשך הוא דיבר על התקווה הפרושה בפני העולם כולו. (קרא יוחנן ג׳:16.) ישוע התכוון לתקוות חיי עולם למען תלמידיו המשוחים בשמיים ולמען בני אדם אחרים עלי אדמות.
9. על איזו תקווה דיבר ישוע עם האישה השומרונית?
9 לאחר שיחתו עם נקדימון בירושלים, שם פעמיו ישוע צפונה אל הגליל. בדרך פגש אישה בבאר יעקב סמוך לשכם שבשומרון. אמר לה ישוע: ”השותה מן המים אשר אני אתן לו לא יצמא לעולם; המים שאתן לו יהיו בו למקור מים נובעים לחיי עולם” (יוח׳ ד׳:5, 6, 14). מים אלו מסמלים את האמצעים שמספק אלוהים אשר בזכותם שוב מתאפשר לכל בני האדם, כולל אלה שיחיו עלי אדמות, לחיות לנצח. בספר ההתגלות מתואר אלוהים עצמו כמי שאומר: ”אני אתן לצמא ממעיין המים של החיים — חינם” (ההת׳ כ״א:5, 6; כ״ב:17). מכאן שישוע דיבר עם האישה השומרונית על חיי עולם לא רק למען יורשי המלכות המשוחים, אלא גם למען המאמינים בעלי התקווה הארצית.
10. מה אמר ישוע בנוגע לחיי עולם למתנגדיו הדתיים אחרי שריפא את האיש בבריכת בית חסדא?
10 בשנה שלאחר מכן שוב היה ישוע בירושלים. שם ריפא חולה בבריכת בית חסדא. חלק מן היהודים תקפו אותו על כך, ובתגובה הסביר ישוע כי ”הבן איננו יכול לעשות דבר מליבו זולתי מה שהוא רואה את האב עושה”. אחרי שאמר להם כי האב ”נתן את כל המשפט ביד הבן”, אמר ישוע: ”השומע את דברי ומאמין לשולחי יש לו חיי עולם”. עוד אמר: ”תבוא שעה שכל שוכני קבר ישמעו את קולו [של בן האדם], ויצאו עושי הטוב לתקומה של חיים ועושי הרע לתקומה של משפט” (יוח׳ ה׳:1–9, 19, 22, 24–29). ישוע בעצם אמר ליהודים שרדפו אותו כי הוא זה שנתמנה בידי אלוהים להגשים את התקווה היהודית לחיי נצח עלי אדמות, ושהוא יעשה כן כשיקים את המתים לתחייה.
11. מניין לנו שהתקווה לחיי עולם עלי אדמות כלולה בדברים שאמר ישוע ביוחנן ו׳:48–51?
11 בהיותו בגליל החלו נוהים אחרי ישוע אלפי אנשים שרצו לקבל מידיו לחם בדרך נס. ישוע דיבר אליהם על לחם מסוג אחר — ”לחם החיים”. (קרא יוחנן ו׳:40, 48–51.) ”הלחם אשר אתן הריהו בשרי”, אמר. ישוע נתן את חייו לא רק בעד אלה שימלכו איתו במלכות שמיים, אלא גם ”בעד חייו של העולם”, עולמם של בני אדם אשר גאולתם אפשרית. ”אם יאכל איש מן הלחם הזה”, כלומר, יאמין בכוחו המכפר של קורבן ישוע, הוא צפוי לרשת חיי עולם. ההתייחסות ל’חיי עולם’ מקפלת בתוכה את התקווה היהודית ארוכת השנים לחיי נצח עלי אדמות תחת שלטון המשיח.
12. לאיזו תקווה התכוון ישוע כשאמר למתנגדיו שהוא ’ייתן לצאנו חיי עולם’?
12 מאוחר יותר, בהיותו בירושלים בחג החנוכה, אמר ישוע למתנגדיו: ”אתם אינכם מאמינים משום שאינכם מצֹאני. צאני שומעות את קולי ואני מכיר אותן; הן הולכות אחריי ואני נותן להן חיי עולם” (יוח׳ י׳:26–28). האם דיבר כאן ישוע אך ורק על חיים בשמיים, או האם התכוון גם לחיי נצח בגן עדן עלי אדמות? זמן קצר קודם לכן ניחם ישוע את תלמידיו במילים: ”אל תירא, עדר קטן, כי לרצון היה מלפני אביכם לתת לכם את המלכות” (לוקס י״ב:32). אלא שבאותו חג חנוכה אמר ישוע: ”גם צאן אחרות יש לי, אשר אינן מן המכלא הזה. עליי להנהיג גם אותן” (יוח׳ י׳:16). לפיכך, כאשר דיבר ישוע אל מתנגדיו, התכוון הן לתקוותו של ’העדר הקטן’ לחיות בשמיים והן לתקוותם של מיליוני אנשי ’הצאן האחרות’ לחיות לנצח על פני האדמה.
תקווה שלא דרשה כל הסבר
13. לְמה התכוון ישוע באומרו: ”תהיה איתי בגן עדן”?
13 בשעה שהתייסר על עמוד ההוקעה, אמר ישוע דברים שהראו מעל לכל ספק מהי התקווה הפרושה בפני האנושות. אחד הפושעים שהוקעו לצידו ביקש מישוע לזכור אותו כאשר ייכנס למלכותו. בתגובה הבטיח לו ישוע: ”אמן אומר אני לך היום, תהיה איתי בגן עדן” (לוקס כ״ג:43, ע״ח). הואיל והפושע היה כנראה יהודי, הוא לא נזקק להסברים בנושא גן העדן. הוא ידע על התקווה לחיי נצח עלי אדמות בעולם שלעתיד לבוא.
14. (א) מניין לנו שהשליחים התקשו להבין את ההתייחסות לתקווה השמימית? (ב) מתי זכו תלמידי ישוע להבנה ברורה באשר לתקווה השמימית?
14 דווקא התייחסותו של ישוע לתקווה השמימית היא שעוררה סימני שאלה. כשאמר לתלמידיו כי הוא יעלה השמיימה להכין להם מקום, הם לא הבינו את כוונתו. (קרא יוחנן י״ד:2–5.) ”עוד רבות יש לי להגיד לכם”, אמר מאוחר יותר, ”אלא שאתם אינכם יכולים לשאת זאת עכשיו. אבל הוא, אשר הוא רוח האמת, כשיבוא ידריך אתכם אל כל האמת” (יוח׳ ט״ז:12, 13). בחג השבועות שנת 33 לספירה נמשחו תלמידיו של ישוע ברוח אלוהים להיות למלכים עתידיים, ורק אחר כך הבינו שכיסאות מלכותם יהיו בשמיים (קור״א ט״ו:49; קול׳ א׳:5; פט״א א׳:3, 4). התקווה לנחלה שמימית הייתה בגדר התגלות, והפכה לנקודת המוקד של האיגרות שנכתבו ברוח אלוהים ושנכללו בכתבי־הקודש המשיחיים. אבל האם האיגרות הללו תומכות באמונה בחיי נצח עלי אדמות?
מה נאמר באיגרות שנכתבו ברוח אלוהים?
15, 16. כיצד האיגרת אל העברים שנכתבה ברוח אלוהים ודברי פטרוס מצביעים על התקווה לחיי נצח עלי אדמות?
15 באיגרתו אל העברים פנה השליח פאולוס אל אחיו לאמונה כ’אחים קדושים, אשר חלקם בקריאה השמימית’. עם זאת, הוא גם אמר שאלוהים שת תחת ישוע ”את העולם הבא” (עב׳ ב׳:3, 5; ג׳:1). המילה היוונית המקורית בכתבי־הקודש המשיחיים, המתורגמת כאן כ”עולם”, משמעה תמיד ארץ המיושבת בבני אדם. לפיכך, ”העולם הבא” הוא הסדר העולמי שישרור על פני כדור־הארץ תחת שלטונו של ישוע המשיח. או אז יגשים ישוע את הבטחת אלוהים: ”צדיקים יִירשו ארץ וישכנו לעד עליה” (תהל׳ ל״ז:29).
16 גם השליח פטרוס כתב בהשראת הרוח על עתיד המין האנושי. הוא כתב: ”השמיים והארץ הנוכחיים אצורים על־ידי אותו הדבר לאש, שמורים ליום הדין, לאובדן אנשי הרשע” (פט״ב ג׳:7). במה יוחלפו השמיים הנוכחיים, כלומר השלטונות בני זמננו, והחברה האנושית המרושעת של ימינו? (קרא פטרוס ב׳. ג׳:13.) הם יוחלפו ב”שמיים חדשים” — מלכות אלוהים שבידי המשיח — וב”ארץ חדשה” — חברה אנושית צודקת המורכבת מעובדי האל האמיתיים.
17. כיצד מתוארת תקוות המין האנושי בההתגלות כ״א:1–4?
17 הספר האחרון במקרא מרטיט את ליבנו בחזון המתאר את העלאת המין האנושי אל מדרגת השלמות. (קרא ההתגלות כ״א:1–4.) זו הייתה תקוותם של המאמינים מאז אבדה השלמות האנושית בגן עדן. הולכי התום יחיו בגן עדן עלי אדמות לנצח נצחים מבלי להזדקן. תקווה זו מבוססת כל כולה הן על התנ״ך והן על כתבי־הקודש המשיחיים, והיא ממשיכה לחזק את משרתי יהוה הנאמנים עד עצם היום הזה (ההת׳ כ״ב:1, 2).
התוכל להסביר?
• לְמה התכוון ישוע בהתייחסו ל’התחדשות הבריאה’?
• על מה דיבר ישוע עם נקדימון?
• מה הבטיח ישוע לפושע שהוקע לצידו?
• כיצד האיגרת אל העברים ודברי פטרוס מקנים תימוכין נוספים לתקווה לחיי נצח עלי אדמות?
[תמונה בעמוד 8]
דמויי הכבש יזכו לחיי נצח עלי אדמות
[תמונות בעמוד 10]
ישוע בישר על חיי נצח עלי אדמות