מהי עמדת אלוהים בנושא האלכוהול?
בוראנו, שרוצה את הטוב ביותר עבורנו, אינו אוסר על שתייה מתונה של אלכוהול.a למעשה המקרא אומר: ”יין ישמח לבב אנוש, להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד” (תהלים ק״ד:15). במסיבת חתונה אחת תרם ישוע להנאת החוגגים על־ידי כך שהפך מים ל’יין טוב’ (יוחנן ב׳:3–10).
הבורא יודע בדיוק איזו השפעה יש לאלכוהול על תפקודי הגוף והמוח. דרך דפי המקרא מלמדנו אבינו שבשמיים דברים שהם ’לתועלתנו’, והוא מזהיר אותנו נחרצות מפני שתייה מופרזת של משקאות חריפים (ישעיהו מ״ח:17). תן דעתך לאזהרות ברורות אלה:
”אל תשתכרו מיין, שכן זה מביא לידי פריצות” (אפסים ה׳:18). ”סובאי יין... לא יירשו את מלכות האלוהים” (קורינתים א׳. ו׳:9–11, גינ׳). דבר־אלוהים מגנה ”שכרות, הוללות וכדומה” (גלטים ה׳:19–21).
הבה נבחן כעת חלק מן הסכנות הכרוכות בשתייה מופרזת של אלכוהול.
הסכנות שבשתייה מופרזת
האלכוהול אומנם מועיל במידה מסוימת, אך הוא מכיל מרכיבים חזקים המשפיעים על תפקודי הגוף והמוח. שתייה מופרזת של אלכוהול עלולה לגרום לבעיות הבאות:
שתיית כמויות מופרזות של אלכוהול פוגמת בכושר השיפוט של השותה עד כדי כך ש’עיניו רואות זרות’, כלומר דברים מוזרים (משלי כ״ג:33). אלן, השתיין הכבד שהוזכר במאמר הקודם, מסביר: ”אלכוהוליזם הוא לא רק מחלה של הגוף; מדובר במחלה הפוגעת בחשיבה ובהתנהגות. אתה לא חושב על הכאב שזה גורם לאחרים”.
שתייה מופרזת יכולה להביא לשחרור עכבות. כתבי־הקודש מזהירים: ”יין ותירוש ייקח לב [מניע טוב]” (הושע ד׳:11). באיזה מובן? תחת השפעתו המתעתעת של האלכוהול, מחשבות ותשוקות שאנו נוטים בדרך כלל להדחיק עשויות להיראות לנו תקינות למדי — שלא לומר מפתות. נחישותנו לעשות את הדבר הנכון עלולה להיחלש. אלכוהול יכול לערער את חומת ההגנה המוסרית שלנו ולדרדר אותנו לאסון רוחני.
לדוגמה, ג׳ון התווכח עם אשתו והלך בכעס אל הבר. אחרי ששתה כמה משקאות כדי להירגע התקרבה אליו אישה אחת. לאחר מספר משקאות נוספים, עזב ג׳ון את המקום עם האישה ושכב איתה. לאחר מכן הצטער עד עמקי נשמתו על שעשה מעשה שלא היה מעלה בדעתו לעשותו אילולא שחרר אותו האלכוהול מכל העכבות.
שתייה מופרזת של אלכוהול עלולה להביא לידי דיבור והתנהגות משולחי כל רסן. ”למי אבוי? למי מִדיינים [מריבות]?” שואל המקרא. ”למאחרים על היין” כלומר, למי שנשארים ערים עד מאוחר כדי לשתות (משלי כ״ג:29, 30). שתייה מופרזת עלולה לגרום לך להרגיש ”כשוכב בלב ים, וכשוכב בראש חיבֵּל [תורן]” (משלי כ״ג:34). אדם ששתה לשוכרה עלול להתעורר חבול כולו מבלי שיזכור כיצד הכול קרה (משלי כ״ג:35).
שתייה מופרזת יכולה לפגוע בבריאות. ”אחריתו [של האלכוהול] כנחש יישך, וכצפעוני יפריש [ארס]” (משלי כ״ג:32). מדע הרפואה מאמת את החוכמה הגלומה במימרה קדומה זו. אלכוהול בכמויות גדולות עלול להפוך לרעל קטלני ולגרום לסוגי סרטן שונים, לדלקת כבד אלכוהולית, לשחמת הכבד, לדלקת הלבלב, לירידת רמות הסוכר בדם אצל חולי סוכרת, לתסמונת האלכוהול העוברית, לשבץ ולדום לב — והרשימה עוד ארוכה. אפילו מקרה בודד של שתייה מופרזת עלול להיגמר בתרדמת או במוות. אולם ההשלכות החמורות ביותר של שתייה לשוכרה אינן מתוארות בספרי הרפואה.
הסכנה הגדולה ביותר. גם אם לא משתכרים, הרי ששתייה בלתי מתונה נושאת בחובה סכנות רוחניות. המקרא אומר בבירור: ”הוי משכימי בבוקר שיכר ירדופו, מאחרי בנשף יין ידליקם [ילהיבם]”. מדוע המקרא מגנה זאת? ישעיהו מסביר את ההשלכות הרוחניות של שתייה בלתי מתונה: ”את פועל יהוה לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו” (ישעיהו ה׳:11, 12).
דבר־אלוהים מייעץ לנו לא להיות ”בסובאי יין” (משלי כ״ג:20). הכתוב מזהיר שלא ’להתמכר ליין’ (טיטוס ב׳:3). מדוע? הסיבה לכך היא שאט אט — לרוב מבלי להיות מודעים לכך — מתחיל האדם לצרוך יותר ויותר אלכוהול ובתכיפות גדולה יותר. בסופו של דבר עלול השותה להגיע למצב שבו הוא שוכב ער ושואל את עצמו מתי יפציע הבוקר כדי שיוכל להמשיך לשתות (משלי כ״ג:35). האדם חוצה קו אדום מסוכן כאשר הוא שותה משקה חריף על הבוקר כדי להתאושש מלילה של שתייה מרובה.
המקרא מזהיר שמי שמתמסרים ל”שכרות והוללות, [ו]נשפי שתייה... ייתנו דין וחשבון לפני מי שעתיד לשפוט את החיים ואת המתים” (פטרוס א׳. ד׳:3, 5). ובאשר לתקופה מכרעת זו שבה אנו חיים, הזהיר ישוע: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא [יום יהוה] יבוא עליכם פתאום... כמו פח” (לוקס כ״א:34, 35).
אם אדם נוטה להפריז בצריכת אלכוהול, מה הוא יכול לעשות כדי ש’ליבו לא יכבד בשתייה’?
[הערת שוליים]
a במאמר זה המילים ”אלכוהול” ו”משקה” עניינן בבירה, ביין ובמשקאות חריפים אחרים.
[תמונות בעמודים 4, 5]
שתייה מופרזת של אלכוהול עלולה לגרום לבעיות רבות