דיבור המלווה בחן תורם ליחסים טובים
”יהיו נא דבריכם מלווים תמיד בחן” (קול׳ ד׳:6).
1, 2. מה קרה הודות לדיבורו האדיב של אח אחד?
”בזמן שבישרתי מבית לבית, פגשתי אדם שכל כך התרגז ששפתיו החלו לרטוט וכל גופו רעד”, סיפר אח אחד. ”שמרתי על רוגע וניסיתי להראות לו פסוקים מן המקרא, אך כעסו רק גבר. אשתו וילדיו הצטרפו אליו והטיחו בי עלבונות, והבנתי שזה הזמן ללכת. אמרתי למשפחה שפניי לשלום ושברצוני ללכת לדרכי בשלום. הראיתי להם את הכתוב בגלטים ה׳:22, 23 המדבר על אהבה, ענווה, ריסון עצמי ושלום. ואז הלכתי לדרכי.
2 ”לאחר מכן, כשביקרתי בבתים נוספים מעבר לכביש, ראיתי את המשפחה יושבת על מדרגות ביתם. הם קראו לי לבוא. חשבתי לעצמי: ’מה עכשיו?’ האיש החזיק בידו קנקן מים קרים והציע לי לשתות. הוא התנצל על גסותו ושיבח אותי על אמונתי האיתנה. נפרדנו כידידים”.
3. מדוע אל לנו להרשות להתנהגותם של אחרים להכעיס אותנו?
3 בעולמנו רווי הלחצים אין זה מן הנמנע לבוא במגע עם אנשים כעוסים. לעיתים אנו נתקלים באנשים כאלה בשירות השדה, ולכן חיוני שנגלה תכונות כגון ”ענווה ויראה [”כבוד עמוק”, ע״ח]” (פט״א ג׳:15). אילו האח שהוזכר בפתיח היה מגיב בכעס לזעמו ולגסות רוחו של בעל הבית, גישתו של האיש לא הייתה מתרככת, ואולי היה הדבר מכעיס אותו אף יותר. השליטה העצמית שגילה האח ודיבורו האדיב הובילו לתוצאות טובות.
מה הם ’דברים המלווים בחן’?
4. מדוע חשוב שדיבורנו ילווה בחן?
4 במגעינו עם אנשים בתוך הקהילה ומחוצה לה, ואף עם קרובי משפחה, חיוני שנישמע לעצתו של השליח פאולוס: ”יהיו נא דבריכם מלווים תמיד בחן ומתובלים במלח” (קול׳ ד׳:6). דיבור נעים ומכובד חיוני לתקשורת טובה וליחסי שלום.
5. תקשורת טובה מה אין משמעה? הבא דוגמה.
5 תקשורת טובה אין משמעה לומר בו במקום את כל מה שאתה חושב או מרגיש, בייחוד אם אתה נסער. המקרא אומר שביטויי כעס משולחי רסן הם אות לחולשה ולא לעוצמה. (קרא משלי כ״ה:28; כ״ט:11.) אף שמשה היה ”עניו מאוד מכל האדם”, פעם אחת הוא התפרץ בכעס עקב מרדנותו של עם ישראל ולא נתן כבוד לאלוהים. משה אומנם ביטא את רגשותיו בבירור, אך יהוה לא היה מרוצה. לאחר 40 שנה שבהן שימש משה כמנהיג עם ישראל, לא התיר לו יהוה להוביל את העם אל הארץ המובטחת (במ׳ י״ב:3; כ׳:10, 12; תהל׳ ק״ו:32).
6. מה מאפיין את דיבורו של ה”משכיל”?
6 הכתובים מדברים בשבחו של אדם נבון המרסן את לשונו ובוחר את דבריו בקפידה. ”ברוב דברים לא יחדל פשע, וחושׂך שפתיו משכיל [נוהג בשכל ובתבונה]” (מש׳ י׳:19; י״ז:27). אולם ה”משכיל” אינו נמנע תמיד מלהביע דעה, אלא הוא מדבר ”בחן” ומשתמש בלשון כדי לרפא ולא כדי לפצוע (קרא משלי י״ב:18; י״ח:21).
”עת לחשות ועת לדבר”
7. אילו דברים אל לנו להוציא מפינו, ומדוע?
7 ממש כשם שעלינו לנהוג באדיבות ובריסון עצמי כאשר אנו משוחחים עם עמיתינו לעבודה או עם אנשים זרים בשירות, כך גם עלינו לעשות בקהילה ובביתנו. אם ניתן דרור לכעס מבלי לחשוב על ההשלכות, עלול הדבר לגרום נזק רוחני, רגשי ופיזי לנו ולאחרים (מש׳ י״ח:6, 7). רגשות שליליים הם חלק מטבענו הלא־מושלם ועלינו לרסנם. דיבור פוגע, לעג, זלזול וזעם הנובע משנאה — פסולים מכל וכול (קול׳ ג׳:8; יעקב א׳:20). צורות דיבור מעין אלה יכולות להרוס קשרי ידידות יקרים עם אחרים ועם יהוה. ישוע לימד: ”כל הכועס על אחיו יחויב לדין; האומר לאחיו ’ריק’ יחויב למשפט הסנהדרין; והאומר ’אוויל’ יחויב לאש גיהנום” (מתי ה׳:22).
8. מתי ראוי שנביע את רגשותינו, ובאיזו דרך?
8 אך ישנם דברים שנסיק שכדאי לדבר עליהם. אם אח לאמונה אמר או עשה משהו שמטריד אותך כל כך עד שאינך יכול להבליג, אל תניח לשנאה להתגנב לליבך (מש׳ י״ט:11). אם מישהו מכעיס אותך, הירגע תחילה ורק לאחר מכן נקוט את הצעדים הדרושים לפתרון הבעיה. פאולוס כתב: ”אל תשקע השמש על כעסכם”. היות שהבעיה ממשיכה להטריד את שלוותך, טפל בה בנועם ובזמן המתאים. (קרא אפסים ד׳:26, 27, 31, 32.) דבר עם אחיך על העניין בכנות ובאדיבות במטרה ליישר את ההדורים (וי׳ י״ט:17; מתי י״ח:15).
9. מדוע עלינו לשלוט ברגשותינו לפני שאנו ניגשים לפתור בעיה עם אחרים?
9 כמובן, עליך לבחור בזמן המתאים. ”עת לחשות ועת לדבר” (קהלת ג׳:1, 7). יתר על כן, ”לב צדיק יהגה [יחשוב איך] לענות” (מש׳ ט״ו:28). מכאן שלפעמים צריך לחכות לפני שבאים לדבר על בעיה מסוימת. אם ננסה לדון בבעיה בזמן שהצד השני נסער מאוד, זה עלול רק להחריף את המצב. מאידך, גם לא יהיה זה מן החוכמה להמתין זמן רב מדיי.
מעשים אדיבים תורמים ליחסים טובים
10. כיצד עשיית מעשים אדיבים יכולה לתרום לשיפור יחסים?
10 דיבור אדיב ותקשורת טובה יכולים לתרום ליצירת יחסי שלום ולשמירה עליהם. התקשורת שלנו עם אחרים תשתפר אם נעשה כל שביכולתנו כדי לשפר את יחסינו עימם. ישנם מספר דברים שאפשר לעשות כדי לתרום לתקשורת פתוחה. נוכל ליטול יוזמה ולעשות מכל הלב מעשים טובים למען אחרים. למשל, נחפש דרכים לעזור להם, נביא מתנה כלשהי או נגלה הכנסת אורחים. אם נעניק יחס כזה לרענו, נוכל אפילו ’לחתות גחלים’ על ראשו, דבר העשוי להוציא ממנו את הטוב שבו. כך יהיה קל יותר ללבן את הבעיה (רומ׳ י״ב:20, 21).
11. מה עשה יעקב כדי ליישר את ההדורים עם עשיו, ומה הייתה התוצאה?
11 יעקב הבין עד כמה חשוב לעשות מעשים אדיבים כדי לשפר מערכות יחסים. אחיו התאום עשיו כעס עליו מאוד, ולכן יעקב ברח מפניו כי פחד שהוא יהרוג אותו. אחרי שנים רבות חזר יעקב, ועשיו יצא לפגוש אותו עם 400 איש. יעקב התפלל ליהוה וביקש ממנו עזרה. ואז הוא שלח הרבה צאן ובקר כמנחה לעשיו. המתנה מילאה את ייעודה. כאשר השניים נפגשו, התרכך ליבו של עשיו והוא רץ לקראת יעקב וחיבק אותו (בר׳ כ״ז:41–44; ל״ב:7, 12, 14–16; ל״ג:4, 10).
דבר ”בחן” ועודד אחרים
12. מדוע עלינו לדבר עם אחינו בחן ובנועם?
12 המשיחיים משרתים את אלוהים; אין הם משרתים בני אדם. אולם, טבעי שנרצה לשאת חן בעיני אחרים. אם נדבר עם אחינו ואחיותינו בחן ובנועם נוכל להקל מעליהם את מעמסותיהם. מנגד, ביקורת נוקבת עלולה להכביד עליהם ואפילו לגרום לחלקם לתהות שמא יהוה כבר אינו שבע רצון מהם. לכן, הבה נדבר בצורה מעודדת וכנה איש עם רעהו ונאמר ’דברים טובים בעיתם שיש בהם כדי לבנות, למען ישפיעו נועם על השומעים’ (אפ׳ ד׳:29).
13. מה על הזקנים לזכור (א) בעת מתן עצות? (ב) בעת כתיבת מכתבים?
13 על זקני־הקהילה בעיקר לגלות ”עדינות” ולנהוג בצאן ברכות (תסל״א ב׳:7, 8). כאשר זקני־הקהילה באים לייעץ לאח כלשהו, מטרתם היא לעשות כן ”בענווה”, גם כאשר הם מדברים עם מי שאינם מגיבים בחיוב לעצות (טימ״ב ב׳:24, 25). על הזקנים להתנסח באדיבות ובחן גם בתכתובת עם מועצת זקנים אחרת או עם משרד הסניף. עליהם לגלות אדיבות וטקט בהתאם לכתוב במתי ז׳:12.
דבר בחן במסגרת המשפחה
14. מה יעץ פאולוס לבעלים, ומדוע?
14 המילים, הבעות הפנים ושפת הגוף שלנו משפיעות על אחרים יותר ממה שאנו חושבים. לדוגמה, ישנם גברים שאולי אינם מבינים לגמרי עד כמה המילים שלהם משפיעות על נשים. אחות אחת אמרה: ”כשבעלי מרים עליי את הקול, זה מפחיד אותי”. למילים קשות יש השפעה רבה יותר על אישה מאשר על גבר. והן עלולות להיחקק בזכרונה לא מעט זמן, בייחוד אם מילים אלו נאמרות מפי מישהו שהיא אוהבת ורוצה לכבד (לוקס ב׳:19). פאולוס יעץ לבעלים להמשיך ’לאהוב את נשיהם ושלא תהא בלבבם מרירות נגדן’ (קול׳ ג׳:19).
15. המחש מדוע על הבעל לנהוג באשתו ברכות.
15 אח הנשוי זה שנים רבות המחיש בעזרת דוגמה מדוע צריך הבעל לנהוג באשתו ברכות, כ”כלי חלש יותר”. הוא אמר: ”כאשר אתה אוחז באגרטל יקר ושברירי, אל תחזיק בו בחוזקה כי הוא עלול להיסדק. גם אם יתוקן, עדיין ניתן יהיה להבחין בסדק. אם בעל יאמר לאשתו מילים קשות הוא עלול לפגוע בה, והדבר יכול ’לסדוק’ את יחסיהם לאורך זמן” (קרא פטרוס א׳. ג׳:7).
16. כיצד יכולה אישה ’לבנות את ביתה’?
16 גם גברים מושפעים ממילים, כולל מילים הנאמרות מפי נשיהם. המילים עשויות לעודדם או לשבור את רוחם. ”אישה משכלת”, אישה שבעלה אכן יכול ’לבטוח בה’, מתחשבת ברגשותיו ממש כשם שהיא רוצה שיתחשב ברגשותיה (מש׳ י״ט:14; ל״א:11). לפיכך, לאישה יש השפעה רבה על המשפחה, לטוב או לרע. ”חַכְמוֹת נשים [אישה חכמה באמת] בנתה ביתה, ואיוולת בידיה תהרסנו” (מש׳ י״ד:1).
17. (א) כיצד על הצעירים לדבר עם הוריהם? (ב) כיצד על המבוגרים לדבר עם הצעירים, ומדוע?
17 גם הורים וילדים צריכים לדבר בחן זה עם זה (מתי ט״ו:4). אם נגלה התחשבות כאשר אנו משוחחים עם צעירים, נימנע מ’להרגיז’ אותם או ’להכעיסם’ (קול׳ ג׳:21; אפ׳ ו׳:4). גם אם יש צורך בהטלת משמעת על הילדים, חשוב שההורים וזקני־הקהילה ידברו איתם בכבוד. אם יעשו כן הם יקלו על הצעירים לתקן את דרכם ולשמור על יחסיהם הטובים עם אלוהים. עדיף פי כמה לנהוג כך מאשר לתת להם את התחושה שהם מקרה אבוד, כי הם עלולים להאמין בכך בעצמם. ייתכן שהצעירים לא יזכרו את כל העצות שקיבלו, אך הם אכן יזכרו באיזה אופן דיברו איתם.
לומר דברים טובים מהלב
18. כיצד נוכל להיפטר מרגשות ומחשבות מזיקים?
18 על מנת לשלוט בכעס אין זה מספיק רק לעטות ארשת פנים רגועה ושלווה. המטרה שלנו היא לא רק לכבוש את הכעס בתוכנו. כאשר אנו מנסים להישאר רגועים כלפי חוץ אך בתוכנו רותחים מזעם, זה יוצר בנו מתחים. דומה הדבר לנהג הלוחץ על דוושת הבלם ועל דוושת הגז בו־זמנית. פעולה מעין זו תכביד מאוד על הרכב והיא עלולה לגרום נזק. לכן, אל תאצור כעס בתוכך, כי הוא עלול להתפרץ מאוחר יותר. בקש מיהוה בתפילה שיעזור לך להסיר מלבבך רגשות מזיקים. הנח לרוח יהוה לחולל שינויים בשכלך ובליבך כדי שתוכל לנהוג בהתאם לרצון אלוהים (קרא רומים י״ב:2; אפסים ד׳:23, 24).
19. אילו צעדים נוכל לנקוט כדי להימנע מעימותים?
19 כדי לשלוט ברגשות יש צורך בנקיטת צעדים מעשיים. אם אתה נמצא במצב טעון ואתה חש שהכעס מתחיל להתעצם בתוכך, כדאי שתעזוב את המקום ותאפשר לעצמך להירגע (מש׳ י״ז:14). אם האדם שאיתו אתה מדבר מתחיל להתרגז, עשה מאמץ מיוחד לדבר בנועם ובאדיבות. זכור: ”מענה רך ישיב חמה, ודבר עצב יעלה אף” (מש׳ ט״ו:1). הערה עוקצנית או תוקפנית רק תוסיף שמן למדורה, גם אם היא נאמרת בטון דיבור עדין (מש׳ כ״ו:21). לכן כאשר מצב מסוים מעמיד למבחן את השליטה העצמית שלך, הייה ”בלתי נחפז לדבר וקשה לכעוס”. התפלל שרוח יהוה תעזור לך לומר דברים טובים ולהימנע מלומר דברים פוגעים (יעקב א׳:19).
לסלוח מהלב
20, 21. מה יכול לעזור לנו לסלוח לאחרים, ומדוע עלינו לעשות כן?
20 למרבה הצער לאיש מאיתנו אין שליטה מושלמת על הלשון (יעקב ג׳:2). על אף מיטב מאמציהם גם בני משפחתנו וגם אחינו ואחיותינו היקרים לעיתים אומרים מבלי משים דברים הפוגעים ברגשותינו. במקום למהר להיפגע, כדאי לעצור לרגע ולחשוב מה גרם להם לדבר כך. (קרא קהלת ז׳:8, 9.) אולי היו נתונים תחת לחץ כלשהו, חששו ממשהו או לא חשו בטוב. או ייתכן שהם מתמודדים עם בעיה מסוימת שאינך מודע לה.
21 גורמים אלה אינם מצדיקים התפרצויות זעם. אך התחשבות בגורמים אלה תסייע לנו להבין מדוע לפעמים אנשים אומרים או עושים דברים שאינם במקומם. כך נוכל לסלוח להם. כולנו אמרנו או עשינו דברים שפגעו באחרים ואנו מקווים שהם ינהגו עימנו בחסד ויסלחו לנו (קהלת ז׳:21, 22). ישוע אמר שכדי שאלוהים יסלח לנו אנו חייבים לסלוח לאחרים (מתי ו׳:14, 15; י״ח:21, 22, 35). לכן עלינו למהר להתנצל ולמהר לסלוח, כך נוכל לשמר את האהבה — ”קשר השלמות” — במסגרת המשפחה ובמסגרת הקהילה (קול׳ ג׳:14).
22. מדוע כדאי שנעשה כל מאמץ לדבר בחן?
22 ככל שהסדר העולמי הנוכחי רווי הכעס מתקרב אל קיצו, יהיה לנו קשה יותר לשמור על שמחתנו ועל אחדותנו. אם ניישם את העקרונות המעשיים שבדבר־אלוהים יעזור לנו הדבר להשתמש בלשוננו כדי לבנות ולא להרוס. הודות לכך, נהנה מיחסי שלום אמיתיים בתוך הקהילה ובמשפחה. בנוסף, דוגמתנו האישית תיתן עדות רבת־עוצמה על יהוה, ”אלוהי השלום” (רומ׳ ט״ו:33).
התוכל להסביר?
• מדוע חשוב למצוא זמן מתאים ליישור ההדורים?
• מדוע על חברי המשפחה תמיד לדבר זה עם זה ”בחן”?
• כיצד נוכל להימנע מלומר דברים פוגעים?
• מה יכול לעזור לנו להיות סלחנים?
[תמונות בעמוד 21]
חשוב שנירגע תחילה ולאחר מכן נמצא את הזמן המתאים לשוחח
[תמונה בעמוד 23]
על הבעל לדבר תמיד בעדינות עם אשתו