מדוע חשוב להיות דייקנים?‏

אין זה תמיד קל להגיע בזמן.‏ מרחקי נסיעה גדולים,‏ פקקים,‏ ולוח זמנים עמוס הם בין הקשיים העלולים להיערם בדרכנו.‏ עם זאת,‏ חשוב להגיע בזמן.‏ לדוגמה,‏ במקום העבודה,‏ אדם דייקן נחשב בדרך כלל אמין וחרוץ.‏ מאידך,‏ אדם שמגיע באיחור עלול להפריע לעובדים האחרים,‏ מה שעשוי לפגום באיכות המוצרים והשירותים.‏ תלמיד שמאחר יכול לפספס שיעורים מסוימים,‏ דבר שיפגע בהתקדמותו בלימודים.‏ אם אדם מאחר לתור במרפאה או לפגישה אצל רופא שיניים זה יכול להשפיע על הטיפול שהוא יקבל.‏

אולם ישנם אזורים שבהם לא מייחסים חשיבות רבה לעמידה בזמנים.‏ בסביבה מעין זו,‏ אפשר בקלות לפתח את ההרגל לאחר.‏ אם הדבר נכון לגבינו,‏ חיוני שנפתח את הרצון לעמוד בזמנים.‏ אם נבין מדוע חשוב לעשות כן,‏ זה יסייע לנו להיות דייקנים.‏ מדוע חשוב שנהיה דייקנים?‏ כיצד נוכל להצליח בכך?‏ איזו תועלת תצמח לנו אם נדע לעמוד בזמנים?‏

יהוה — אל דייקן

הסיבה העיקרית שבגללה אנו רוצים להיות דייקנים היא רצוננו לחקות את האל שאותו אנו משרתים (‏אפ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ יהוה הוא מופת בגילוי תכונת הדייקנות.‏ הוא לעולם לא מאחר.‏ הוא מקפיד לפעול בהתאם ללוח הזמנים שקבע למימוש מטרותיו.‏ לדוגמה,‏ כאשר החליט יהוה להשמיד את העולם המרושע במבול,‏ הוא אמר לנוח:‏ ”‏עשה לך תיבת עצי גופר”‏.‏ בהתקרב מועד הקץ,‏ הורה יהוה לנוח להיכנס אל תוך התיבה והוסיף:‏ ”‏לימים עוד שבעה אנוכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה,‏ ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה”‏.‏ וכך אכן אירע בדיוק בזמן.‏ הכתוב מציין:‏ ”‏ויהי לשבעת הימים,‏ ומי המבול היו על הארץ”‏ (‏בר׳ ו׳:‏14;‏ ז׳:‏4,‏ 10‏)‏.‏ תאר לעצמך מה היה קורה לנוח ולמשפחתו אלמלא נכנסו לתיבה בדיוק בזמן.‏ הם שירתו אל דייקן ולכן גם הם היו צריכים להיות דייקנים.‏

ארבע מאות וחמישים שנה לערך לאחר המבול,‏ אמר יהוה לאברהם שייוולד לו בן שדרכו יבוא הזרע המובטח (‏בר׳ י״ז:‏15–17‏)‏.‏ אלוהים אמר שיצחק ייוולד ”‏למועד הזה בשנה האחרת [‏הבאה]‏”‏.‏ האם כך קרה?‏ הכתוב מספר:‏ ”‏ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו למועד אשר דיבר אותו אלוהים”‏ (‏בר׳ י״ז:‏21;‏ כ״א:‏2‏)‏.‏

המקרא שופע בדוגמאות המראות שאלוהים הוא אל דייקן (‏יר׳ כ״ה:‏11–13;‏ דנ׳ ד׳:‏17–22;‏ ט׳:‏25‏)‏.‏ המקרא קורא לנו לחכות בציפייה ליום המשפט של יהוה.‏ גם אם מנקודת מבט אנושית נראה שהוא ’‏מתמהמה’‏,‏ מובטח לנו ש”‏לא יאחר”‏ (‏חב׳ ב׳:‏3‏)‏.‏

דייקנות — תכונה חשובה במסגרת עבודת אלוהים

כל הזכרים מבני ישראל היו צריכים לנכוח בדיוק בזמן ובמקום המיועד כדי לחוג את ”‏מועדי יהוה”‏ (‏וי׳ כ״ג:‏2,‏ 4‏)‏.‏ אלוהים גם קבע את המועדים שבהם יש להקריב זבחים מסוימים (‏שמ׳ כ״ט:‏38,‏ 39;‏ וי׳ כ״ג:‏37,‏ 38‏)‏.‏ דוגמאות אלה מצביעות על כך שאלוהים חפץ שמשרתיו יקפידו לעמוד בזמנים במסגרת עבודתם אותו.‏

במאה הראשונה לספירה,‏ הורה השליח פאולוס לקורינתים כיצד לקיים אסיפות משיחיות.‏ הוא אמר להם:‏ ”‏ייעשה נא הכול באופן ראוי ובסדר”‏ (‏קור״א י״ד:‏40‏)‏.‏ לפיכך,‏ התכנסויות משיחיות לשם עבודת אלוהים היו צריכות להתחיל בזמן מוגדר.‏ השקפת יהוה באשר לדייקנות לא השתנתה (‏מל׳ ג׳:‏6‏)‏.‏ אם כן,‏ מה נוכל לעשות כדי שנצליח להגיע בזמן לאסיפות המשיחיות?‏

כיצד נצליח להיות דייקנים?‏

יש שמצאו למועיל לתכנן את זמנם מראש (‏מש׳ כ״א:‏5‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אם כדי להגיע למקום מסוים בשעה מסוימת עלינו לנסוע מרחק מה,‏ האם יהא זה מן התבונה להקציב לעצמנו מרווח זמן קצר,‏ עד שבקושי נספיק להגיע?‏ האם לא יהיה עדיף להקציב לעצמנו מרווח זמן ארוך יותר כדי שלא נאחר,‏ גם אם יתרחשו דברים לא־צפויים בדרך?‏ (‏קהלת ט׳:‏11‏)‏ ”‏אם אדם יודע בדיוק כמה זמן ייקח לו להגיע למקום מסוים,‏ זה יכול לעזור לו להגיע בזמן”‏,‏ אומר צעיר דייקן ששמו חוסה.‏a

יש שצריכים למצוא סידור שיאפשר להם לצאת מהעבודה מוקדם כדי שיוכלו להגיע לאסיפות מספיק זמן לפני תחילתן.‏ כך עשה עד־יהוה אחד מאתיופיה.‏ זמני המשמרות בעבודתו השתנו,‏ והוא הבין שהוא עלול לאחר לאסיפות ב־45 דקות.‏ לכן ביקש מעמית לעבודה להחליף אותו מוקדם יותר בערבים שיש בהם אסיפות,‏ ובתמורה הסכים לעבוד במשמרת נוספת של שבע שעות במקומו.‏

אין זה קל להגיע בזמן לאסיפות,‏ במיוחד אם יש לנו ילדים קטנים.‏ בדרך כלל האחריות להכין את הילדים לקראת האסיפות רובצת על כתפיה של האם,‏ אך גם שאר חברי המשפחה יכולים וצריכים לעזור לה בכך.‏ אספרנסה ממקסיקו,‏ אם חד־הורית לשמונה ילדים בני 5 עד 23,‏ מספרת כיצד המשפחה שלה מצליחה לעמוד בזמנים.‏ ”‏בנותיי הבוגרות יותר עוזרות לילדים הקטנים להתארגן.‏ הדבר מאפשר לי לסיים את עבודות הבית ולהתארגן כדי שנוכל לצאת בשעה מוגדרת ולהגיע בזמן לאסיפות”‏.‏ למשפחה זו יש שעה מוגדרת שבה הם יוצאים מהבית,‏ וכל בני המשפחה משתפים פעולה כדי לעמוד בזמנים.‏

מדוע כדאי להגיע בזמן לאסיפות הקהילה?‏

כאשר אנו מגיעים בזמן לאסיפות המשיחיות צומחת לנו תועלת רבה.‏ אם נהרהר בכך הדבר יכול לחזק את רצוננו ואת נחישותנו לעשות כל שביכולתנו כדי להיות דייקנים.‏ בחורה צעירה בשם סנדרה שאימצה לעצמה את ההרגל להגיע מוקדם לאסיפות,‏ מספרת:‏ ”‏אני אוהבת להגיע מוקדם לאסיפות,‏ כי כך יש לי מספיק זמן לברך לשלום את האחים והאחיות,‏ לדבר איתם ולהכיר אותם טוב יותר”‏.‏ אם נגיע לאולם המלכות מוקדם,‏ נוכל לדבר עם אחרים ולשמוע על כוח העמידה והנאמנות שהם מגלים בשירות יהוה.‏ הדבר יכול לעודד אותנו.‏ נוכחותנו ושיחותינו הבונות ישפיעו לטובה על אחינו ואחיותינו ו’‏יעוררו אותם לאהבה ולמעשים טובים’‏ (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

השיר והתפילה שבתחילת כל אסיפה הם חלק חשוב בשירותנו את אלוהים (‏תהל׳ קמ״ט:‏1‏)‏.‏ השירים מהללים את יהוה ומזכירים לנו אילו תכונות עלינו לפתח.‏ הם גם מעודדים אותנו להשתתף בשמחה בשירות.‏ ומה לגבי תפילת הפתיחה?‏ בימי המקרא,‏ יהוה קרא למקדשו ”‏בית תפילה”‏ (‏יש׳ נ״ו:‏7‏)‏.‏ כיום אנו מתכנסים כדי לשאת תפילות לאלוהים באסיפותינו.‏ תפילת הפתיחה אינה רק בקשה להדרכת יהוה ולקבלת רוח הקודש.‏ היא גם מכינה את שכלנו ואת ליבנו לקלוט את המידע שיוגש.‏ עלינו להיות נחושים בדעתנו להגיע בזמן לאסיפותינו כך שיתאפשר לנו לשיר את שיר הפתיחה ולהקשיב לתפילה.‏

הלן בת ה־23 מספרת מדוע היא מגיעה מוקדם לאסיפות.‏ היא אומרת:‏ ”‏אני חושבת שכך אני יכולה לגלות את אהבתי ליהוה,‏ כיוון שהוא זה שעומד מאחורי כל מה שאנו מקבלים באסיפות,‏ כולל השירים ותפילת הפתיחה”‏.‏ האין כך עלינו לראות את הדברים?‏ אכן כן.‏ לפיכך,‏ הבה נעשה כל מאמץ לסגל לעצמנו את ההרגל לעמוד בזמנים,‏ בייחוד בכל הקשור לעבודתנו את אלוהי האמת.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

התכונן היטב מראש

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

קח בחשבון דברים לא־צפויים

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

תזכה לברכות אם תגיע מוקדם לאסיפות