נלך בתומתנו!
”ואני בתומי אלך” (תהל׳ כ״ו:11).
1, 2. מה אמר איוב בנוגע לתומתו, ומה אנו לומדים עליו מאיוב פרק ל״א?
בימי קדם נהגו לשקול חפצים על גבי מאזני קורה. היו אלה מאזניים בעלי מוט אופקי שנתמך במרכזו על־ידי מוט אנכי, ובשני קצותיו היו תלויות כפות. בכף אחת הניחו את הנשקל ובשנייה הניחו אבן, או משקולת. היה על משרתי אלוהים להשתמש במאזני צדק ובאבני צדק (מש׳ י״א:1).
2 כאשר התענה איוב ירא האלוהים תחת יד השטן, הוא אמר: ”ישקלני [יהוה] במאזני צדק ויֵדע אלוה תומתי” (איוב ל״א:6). בהקשר לכך הזכיר איוב מספר מצבים שבהם עשויה התומה לעמוד למבחן. איוב הצליח לנצור את תומתו, כפי שעולה מדבריו בפרק ל״א. הדוגמה המופתית שלו תניע אותנו לחקותו, כך שבדומה לדוד המשורר נוכל גם אנו לומר בביטחון: ”ואני בתומי אלך” (תהל׳ כ״ו:11).
3. מדוע חשוב לשמור אמונים לאלוהים הן בדברים הקטנים והן בדברים הגדולים?
3 אף שאיוב עבר נסיונות קשים להחריד, הוא נותר נאמן לאלוהים. בהתחשב במבחנים הקשים שפקדו אותו ובנאמנותו האיתנה, יש הרואים בו דמות הרואית. אמת, כיום איננו חווים את אותו הסבל שחווה איוב. עם זאת, עלינו לשמור אמונים לאלוהים בכל דבר, גדול כקטן. כך נוכיח שאנו הולכים בתומתנו ותומכים בריבונותו (קרא לוקס ט״ז:10).
חיוני לשמור על תומה מוסרית
4, 5. מאילו מעשים נמנע איוב בתור איש תומה?
4 כדי לשמור על תומתנו לפני יהוה, אנחנו צריכים לדבוק בערכי המוסר שלו, כמו שעשה איוב. הוא אמר: ”ברית כרתי לעיניי. ומה אתבונן על בתולה? ... אם נפתה ליבי על אישה, ועל פתח רעי ארבתי, [אשתי] תטחן לְאַחֵר... ועליה יכרעון [אחרים]” (איוב ל״א:1, 9, 10).
5 מכיוון שאיוב היה נחוש בדעתו לנצור את תומתו, הוא לא התבונן בנשים בתאוותנות. בתור גבר נשוי, הוא לא פלירטט עם נשים רווקות ולא ניסה לקשור קשרים רומנטיים עם נשים נשואות. זאת ועוד, ישוע הצהיר בדרשת ההר הצהרה נוקבת לגבי מוסריות מינית. כל הרוצים לשמור על תומתם צריכים לזכור אותה היטב (קרא מתי ה׳:27, 28).
לעולם אל תלך בדרכים עקלקלות
6, 7. (א) כפי שעולה מן המקרה של איוב, לפי מה אומד אלוהים את תומתנו? (ב) מדוע אל לנו לנהוג במרמה או בחוסר יושר?
6 אם אנו רוצים להיחשב כאנשי תומה, אל לנו לפעול בדרכים עקלקלות. (קרא משלי ג׳:31–33.) איוב אמר: ”אם הלכתי עם [איש] שווא, ותחש [ותמהר] על מרמה רגלי, ישקלני [יהוה] במאזני צדק וידע אלוה תומתי” (איוב ל״א:5, 6). יהוה שוקל את כל בני האדם ”במאזני צדק”. כפי שהיה נכון במקרה של איוב, אלוהים אומד את תומתם של משרתיו המוקדשים לפי ערכי הצדק המושלמים שלו.
7 אם נלך בדרכים נלוזות ובדרכי מרמה, נראה בזאת שאיננו נאמנים לאלוהים. אנשי תום ’סילקו ידיהם ממעשי הסתר המבישים והם אינם הולכים בדרכי מרמה’ (קור״ב ד׳:1, 2). מה אם לא נהיה ישרים בדיבורנו או במעשינו, ובעקבות כך נגרום לאח לאמונה להתחנן לאלוהים לעזרה? אם נעשה זאת, יהיה זה רק לרעתנו. ’אל יהוה בצרה קראתי ויענני’, שר מחבר מזמור התהלים. ”יהוה, הצילה נפשי משפת שקר, מלשון רמייה” (תהל׳ ק״כ:1, 2). טוב לזכור שאלוהים יכול להתבונן לתוך תוכנו ו’לבחון ליבות וכליות’. הוא יודע אם אנחנו באמת שומרים על תומתנו (תהל׳ ז׳:9, 10).
הייה מופת ביחס שאתה מעניק לרעך
8. כיצד נהג איוב באחרים?
8 כדי לשמור על תומתנו, עלינו לחקות את איוב, שהיה אדם ישר, עניו ומתחשב. הוא אמר: ”אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עימדי, ומה אעשה כי יקום אל? וכי יפקוד, מה אשיבנו? הלוא בבטן עושני עשהו [מי שעשה אותי בבטן אימי עשה גם אותו], ויכוננו ברחם אחד [אל אחד יצר אותנו ברחם]” (איוב ל״א:13–15).
9. אילו תכונות הפגין איוב באופן שבו נהג בעבדיו, וכיצד עלינו לנהוג?
9 כפי הנראה, בימי איוב יישוב עניינים משפטיים לא היה כרוך בהליכים מסובכים. הריבים, או התביעות, טופלו בצורה מסודרת, ואפילו עבדים יכלו לעתור לבתי הדין. איוב היה הוגן כלפי עבדיו, והוא נהג בהם ברחמים. אם אנחנו רוצים ללכת בתומנו, עלינו לגלות את התכונות האלה, במיוחד אם אנו משרתים כזקנים בקהילה המשיחית.
הייה נדיב והימנע מחמדנות
10, 11. (א) מה מעיד על כך שאיוב היה אדם נדיב ששמח לעזור? (ב) אילו עצות מקראיות נוספות מזכירים לנו הפסוקים באיוב ל״א:16–25?
10 איוב לא היה אדם אנוכיי וחמדן. הוא היה נדיב ועזר לאחרים. הוא אמר: ”אם... עיני אלמנה אֲכַלֶה [אגרום לאלמנה כליון עיניים, ציפיית שווא לעזרתי] ואוכל פִּתי לבדי, ולא אכל יתום ממנה, ... אם אראה אובד מבלי לבוש, ... אם הניפותי על יתום ידי, כי אראה בשער [צורך ב]עזרתי — כתפי משִכמה תיפול, ואזרועי מקָנָה תישבר [האמה תתנתק מהמרפק]”. איוב נצר את תומתו גם בכך שלא אמר לזהב: ”מבטחי!” (איוב ל״א:16–25).
11 המילים הפיוטיות האלה מזכירות לנו את דבריו של יעקב, אחד מתלמידי המשיח: ”זאת היא עבודת אלוהים טהורה ותמימה לפני אלוהים אבינו: לפקוד את היתומים והאלמנות בצרתם, ולהישמר נקי מטומאת העולם” (יעקב א׳:27). אולי ניזכר גם באזהרתו של ישוע: ”שימו לב והיזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו”. לאחר שאמר זאת סיפר ישוע משל על איש עשיר וחמדן שעד יום מותו ’לא העשיר למען אלוהים’ (לוקס י״ב:15–21). כדי להיות אנשי תומה, אל לנו להיכנע לנטייה לחמדנות העלולה להוביל לחטא. החמדנות היא עבודת אלילים מפני שהדבר הנחשק מסית את תשומת ליבו של החמדן מיהוה והופך לאליל עבורו (קול׳ ג׳:5). תומה וחמדנות אינן הולכות יד ביד!
דבוק בעבודת אלוהים האמיתית
12, 13. איזו דוגמה הציב איוב כמי שנשמר מעבודת אלילים?
12 אנשי תומה אינם סוטים מעבודת האל הטהורה. גם איוב לא עשה זאת, שכן אמר: ”אם אראה אור כי יהל, וירח יקר הולך, ויפת [יתפתה] בסתר ליבי ותישק ידי לפי — גם הוא עוון פלילי, כי כיחשתי לאל ממעל” (איוב ל״א:26–28).a
13 איוב לא סגד לדברים דוממים. אילו התפתה ליבו בסתר להתבונן בהערצה בגופים שמימיים, כמו הירח, ואילו ’נשקה ידו לפיו’, הוא היה הופך לעובד אלילים שהתכחש לאלוהים (דב׳ ד׳:15, 19). כדי לשמור אמונים לאלוהים, עלינו להימנע מכל צורה של עבודת אלילים (קרא יוחנן א׳. ה׳:21).
אל תהיה תאב נקם או צבוע
14. מניין לנו שאיוב לא היה אדם מרושע?
14 איוב לא היה אדם מרושע או אכזרי. הוא ידע שהתכונות האלה מעידות על היעדר תומה, שהרי אמר: ”אם אשמח בפיד [השמדת] משנאִי והתעוררתי [התרגשתי משמחה] כי מְצאו רע, ולא נתתי לחטוא חִכִּי [לא הנחתי לחך שלי לחטוא] לשאול באלה [קללה] נפשו” (איוב ל״א:29, 30).
15. מדוע זה פסול לשמוח לאידם של שונאינו?
15 איוב הצדיק מעולם לא שמח לאידו של שונאו. בתקופה מאוחרת יותר נכתבה בספר משלי האזהרה הבאה: ”בנפול אויבך אל תשמח; ובכושלו, אל יָגֵל ליבך. פן יראה יהוה ורע בעיניו, והשיב מעליו [מעל האויב את] אפו” (מש׳ כ״ד:17, 18). מאחר שיהוה יכול לקרוא ללבב, הוא יודע אם בתוך תוכנו אנחנו שמחים לאידו של רענו, והוא מגנה גישה מעין זו (מש׳ י״ז:5). אלוהים ינהג עימנו בהתאם, שכן הוא אומר: ”לי נקם ושילם” (דב׳ ל״ב:35).
16. איך נוכל לנהוג בהכנסת אורחים גם אם איננו עשירים?
16 איוב היה מכניס אורחים (איוב ל״א:31, 32). גם אם איננו עשירים נוכל לנהוג כמותו ו”להכניס אורחים” (רומ׳ י״ב:13). אנחנו יכולים להזמין אורחים לארוחה פשוטה, כי אנו יודעים ש”טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו” (מש׳ ט״ו:17). כאשר משרתי אלוהים נאמנים אוכלים יחד באווירה אוהבת, גם ארוחה פשוטה היא מהנה ומחזקת מבחינה רוחנית.
17. מדוע אל לנו לנסות להסתיר חטאים חמורים?
17 אורחיו של איוב ודאי התעודדו מאוד מבחינה רוחנית כשבאו לביתו, משום שהוא לא היה אדם צבוע. הוא לא היה דומה לאנשי הרשע שהתגנבו לקהילה המשיחית במאה הראשונה ונהגו ”במשוא פנים למען רווח” (יהד׳ 3, 4, 16). איוב גם לא ניסה להסתיר את טעויותיו או ’לטמון את עוונו בחובו [בכיסו]’ מחשש שאחרים יבוזו לו אם יגלו זאת. הוא רצה שאלוהים יבחן אותו, והוא היה מוכן להתוודות על מעשיו (איוב ל״א:33–37). אם נחטא חטא חמור, אל לנו לנסות להסתיר את מעשינו כדי להציל את כבודנו. איך נוכל להראות שאנו רוצים לשמור על תומתנו? עלינו להכיר בטעותנו, להתחרט, לבקש עזרה רוחנית ולעשות כל מאמץ לתקן את דרכנו (מש׳ כ״ח:13; יעקב ה׳:13–15).
איוב הנאמן מבקש להישפט
18, 19. (א) מניין לנו שאיוב מעולם לא ניצל איש? (ב) מה היה איוב מוכן לעשות אם יוכח שהוא אשם?
18 איוב היה איש ישר והוגן. מסיבה זו יכול היה לומר: ”אם עליי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יִבְכָּיוּן, אם כוחה [תוצרתה] אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הִיפָּחְתִי [גרמתי מפח נפש לבעליה] — תחת חיטה יצא חוחַ, ותחת שעורה בָאְשָה [עשב שוטה ומצחין]” (איוב ל״א:38–40). איוב מעולם לא גזל מאחרים את אדמתם ולא ניצל עובדים. בדומה לו, גם עלינו לנצור את תומתנו ליהוה בדברים גדולים וקטנים כאחד.
19 איוב סיפר לשלושת רעיו ולאליהוא הצעיר איזה אורח חיים ניהל. הוא הזמין כל אחד שהיה לו ריב עימו להעמידו לדין ולהעיד נגד המוניטין שצבר במשך כל חייו, מוניטין שנשא את ’תוו’, כלומר את חתימתו. אם יוכח שאיוב אשם, הוא יהיה מוכן לשאת בעונש. הוא הביא את משפטו לבית הדין השמימי וחיכה לפסק דינו. כך ”תמו דברי איוב” (איוב ל״א:35, 40).
אתה יכול לנצור את תומתך!
20, 21. (א) מדוע הצליח איוב לנצור את תומתו? (ב) איך ניתן לפתח אהבה לאלוהים?
20 איוב הצליח לנצור את תומתו כי הוא אהב את אלוהים, ויהוה אהב אותו ועזר לו. הוא אמר ליהוה: ”חיים וחסד עשית עימדי; ופקודתך [השגחתך] שמרה [על] רוחי” (איוב י׳:12). איוב גם הראה אהבה לזולת, מפני שהבין שמי שאינו נוהג בחסד עם רעהו יחדל לירוא את אל שדי (איוב ו׳:14). ההולכים בדרך התום אוהבים את אלוהים ואת הרע (מתי כ״ב:37–40).
21 על מנת לפתח אהבה לאלוהים, עלינו לקרוא יום־יום בדברו ולהרהר במה שאנו לומדים עליו. אנו יכולים להלל את יהוה ולהודות לו בתפילות מעומק הלב על כל טובו (פיל׳ ד׳:6, 7). אנו יכולים גם לשיר ליהוה וליהנות דרך קבע מחברתם הבונה של משרתיו (עב׳ י׳:23–25). אהבתנו לאלוהים תגבר בעקבות השירות והכרזת ’בשורת ישועתו’ (תהל׳ צ״ו:1–3). בעזרת כל הדרכים האלה נצליח לנצור את תומתנו, בדומה למחבר התהלים ששר: ”קרבת אלוהים לי טוב. שַתי [שמתי] באדני יהוה מחסי” (תהל׳ ע״ג:28).
22, 23. איך הפעילויות שאנו עושים בתור תומכי ריבונות יהוה דומות לפעילויותיהם של אנשי התום מימי קדם?
22 במהלך הדורות נתן יהוה משימות שונות לאנשי התום. נוח בנה תיבה והיה ’מטיף צדק’ (פט״ב ב׳:5). יהושע הוביל את בני ישראל אל תוך הארץ המובטחת. הצלחתו הייתה נעוצה בכך שהוא קרא ב”ספר התורה... יומם ולילה” ופעל בהתאם לכתוב בו (יהו׳ א׳:7, 8). המשיחיים בני המאה הראשונה עשו תלמידים והתאספו דרך קבע כדי ללמוד את כתבי־הקודש (מתי כ״ח:19, 20).
23 אנו מצדדים בריבונות יהוה ונוצרים את תומתנו כאשר אנו מטיפים צדק, עושים תלמידים, מיישמים את עצות המקרא ומתאספים עם אחינו לאמונה באסיפות ובכינוסים. פעילויות אלו עוזרות לנו להיות אמיצים וחזקים רוחנית ולהצליח למלא את רצון אלוהים. עשיית רצון אלוהים ושמירת תומתנו אינן נשגבות מיכולתנו כי אבינו השמימי ובנו עומדים לצידנו (דב׳ ל׳:11–14; מל״א ח׳:57). בנוסף לכך, ”כל אגודת האחים” תומכת בנו. אחינו הולכים גם הם בתומתם ויראים את יהוה בתור האל הריבון (פט״א ב׳:17, ע״ח).
[הערת שוליים]
a המילים ”ותישק ידי לפי” אולי מתייחסות למנהג שבו היו נושקים את היד ומניפים אותה מעלה כמעשה סגידה אלילי.
השב על השאלות
• איך עלינו להתייחס לערכי המוסר של יהוה?
• אילו מתכונותיו של איוב מרשימות אותך במיוחד?
• כיצד התנהג איוב לפי הכתוב באיוב ל״א:29–37?
• מה מסייע לנו לשמור אמונים לאלוהים?
[תמונה בעמוד 29]
איוב שמר אמונים ליהוה, וגם אנו יכולים!
[תמונה בעמוד 32]
אנו יכולים לנצור את תומתנו!