הייה קנאי לעבודת אלוהים האמיתית
”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים” (מתי ט׳:37).
1. הסבר מהי תחושת דחיפות.
יש בידך מסמך שעד סוף היום אדם מסוים צריך לעיין בו. מה תעשה? תרשום בראש המסמך את המילה ”דחוף!” מה תעשה אם אתה מאחר לפגישה חשובה? תבקש מהנהג שימהר כי אתה צריך להגיע לפגישה דחוף! אם כן, כאשר עליך למלא משימה מסוימת ולא נותר לך הרבה זמן, אתה מרגיש לחץ והתרגשות. רמת האדרנלין בגוף שלך עולה ואתה עושה את כל פעולותיך בצורה הכי מאומצת והכי זריזה שאתה יכול. זוהי למעשה תחושת דחיפות.
2. מהי הפעילות הדחופה ביותר שעל המשיחיים האמיתיים לבצע כיום?
2 הפעילות הדחופה ביותר עבור המשיחיים האמיתיים כיום היא הכרזת הבשורה הטובה על המלכות ועשיית תלמידים מאנשי כל העמים (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). מרקוס ציטט את דבריו של ישוע וכתב שפעילות זאת חייבת להתבצע ”תחילה”, כלומר לפני בוא הקץ (מר׳ י״ג:10). וכך אכן צריך להיות. ישוע אמר: ”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים”. אי־אפשר לדחות את מועד הקציר; יש לאסוף את התבואה לפני תום עונת הקציר (מתי ט׳:37).
3. מה עשו רבים בתגובה לצורך לבשר בדחיפות?
3 מאחר שפעילות הבישור כה חשובה לנו, ראוי שנקדיש לה כמה שיותר מזמננו, מרצנו ותשומת ליבנו. רבים עושים כך, וזה אכן ראוי לשבח. יש שפישטו את חייהם כדי שיוכלו לשרת בשירות המורחב כחלוצים, כשליחים או כחברים באחד מבתי־האל הפזורים ברחבי העולם. ידיהם מלאות עבודה. חלקם עשו הרבה הקרבות והם נתקלים בקשיים לא־מעטים. אך אנו שמחים לראות שיהוה מברך אותם עד מאוד. (קרא לוקס י״ח:28–30.) בעוד שיש אחרים שאינם יכולים להצטרף לשורות המבשרים בשירות המורחב, הם מקדישים זמן רב ככל האפשר לפעילות מצילת חיים זו שבה הם גם עוזרים לילדיהם להיוושע (דב׳ ו׳:6, 7).
4. מדוע יש שקשה להם לשמור על תחושת הדחיפות?
4 כפי שכבר ראינו, תחושת דחיפות קשורה לרוב למגבלת זמן, לתאריך יעד או לסיום פרק זמן מסוים. אנו חיים בעת הקץ וקיימות די והותר הוכחות — מקראיות והיסטוריות — המצביעות על כך (מתי כ״ד:3, 33; טימ״ב ג׳:1–5). עם זאת, אף אדם אינו יודע מתי בדיוק יבוא הקץ. כאשר ישוע סיפק פרטים באשר ל”אות” המציין את סיום הסדר העולמי, הוא אמר מפורשות: ”אבל את היום ההוא והשעה אין איש יודע, גם לא מלאכי השמיים וגם לא הבן, אלא האב לבדו” (מתי כ״ד:36). כיוון שכך, יש שקשה להם לשמור על תחושת הדחיפות שנה אחר שנה, בייחוד אם הם עושים כן שנים רבות (מש׳ י״ג:12). האם גם אתה חש כך לעיתים? מה יעזור לנו לשמור על תחושת דחיפות באשר למשימה שיהוה אלוהים וישוע המשיח הפקידו בידינו?
המופת שלנו — ישוע
5. באילו דרכים הראה ישוע שפיעמה בו תחושת דחיפות בקשר לשירות?
5 רבים גילו תחושת דחיפות בשירותם לאלוהים, אך ישוע המשיח הוא ללא ספק הדוגמה הנעלה מכול. אחת הסיבות לכך שקיננה בו תחושת דחיפות הייתה העובדה שהיה עליו לבצע מלאכה רבה, ועמדו לרשותו רק שלוש שנים וחצי. למרות זאת, ישוע הספיק לעשות בעבודת אלוהים האמיתית יותר מכל אדם אחר. הוא הכריז את שם אביו ואת מטרתו, בישר את הבשורה הטובה על המלכות, חשף את הצביעות ואת תורות הכזב של מנהיגי הדת וצידד בריבונות יהוה אפילו עד מוות. הוא לא חסך במאמצים ועבר לאורכה ולרוחבה של הארץ כשהוא מלמד אנשים, עוזר להם ומרפא אותם (מתי ט׳:35). אף אדם לא הספיק לעשות כל כך הרבה בזמן כה קצר. ישוע עבד קשה ככל האפשר (יוח׳ י״ח:37).
6. מה עמד במוקד חייו של ישוע?
6 מדוע פעל ישוע ללא ליאות לאורך כל שירותו? מנבואת דניאל עולה שישוע יכול היה לדעת היכן הוא עומד ביחס ללוח הזמנים שקבע יהוה (דנ׳ ט׳:27). לכן לאור הכתוב, שירותו הארצי נועד להסתיים ב”חצי השבוע”, כלומר לאחר שלוש שנים וחצי. זמן קצר אחרי כניסת הניצחון שלו לירושלים באביב שנת 33 לספירה, אמר ישוע: ”הגיעה השעה שיפואר בן האדם בכבוד” (יוח׳ י״ב:23). אומנם ישוע ידע שמותו קרב, אך זו לא הייתה הסיבה שבגללה עמל כה רבות. במקום להתמקד במותו, הוא ניצל כל הזדמנות לעשות את רצון אביו ולגלות אהבה לבני אדם. אהבה זו הניעה אותו לאסוף תלמידים ולהכשיר אותם. כמו כן הוא שלח אותם למסעות הטפה. הוא עשה כן כדי שהם יוכלו להמשיך בפעילות שבה החל, ואף לבצע מעשים גדולים יותר מאלה שעשה (קרא יוחנן י״ד:12).
7, 8. כיצד הגיבו התלמידים כשישוע טיהר את בית המקדש, ומדוע הוא פעל כך?
7 מאורע מסוים בחייו של ישוע ממחיש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את קנאתו לאלוהים. היה זה בתחילת שירותו, בעונת הפסח של שנת 30 לספירה. ישוע ושליחיו באו לירושלים וראו בבית המקדש ”מוכרי בקר וצאן ויונים ומחליפי כספים יושבים שם”. מה הייתה תגובתו של ישוע, ואיזו השפעה הייתה לתגובתו על תלמידיו? (קרא יוחנן ב׳:13–17).
8 לא בכדי מעשיו ודבריו של ישוע הזכירו לתלמידיו את המילים הנבואיות שבאחד ממזמורי התהלים שחיבר דוד: ”קנאת ביתך אכָלָתְני” (תהל׳ ס״ט:10). מדוע נזכרו תלמידיו במילים אלו? סכנת חיים ריחפה מעל ראשו של ישוע, שהרי רשויות המקדש — הכוהנים, הסופרים ואחרים — עמדו מאחורי תעשיית המסחר השערורייתית הזאת. בעומדו מול מנהיגי הדת שבימיו, הוא למעשה חשף אותם ושיבש את מזימתם. תלמידיו צדקו באומרם שהוא ’קנאי לבית אלוהים’, כלומר קנאי לעבודת אלוהים האמיתית. מהי, אם כן, קנאות? מה ההבדל בינה לבין תחושת דחיפות?
מה בין תחושת דחיפות לבין קנאות?
9. הסבר מהי קנאות.
9 מילון אחד מגדיר את המילה ”קנאות” כ”להיטות ואכפתיות רבה מאוד ביחס לדבר מה”. מקבילותיה הן תשוקה, להט, דבקות והתלהבות. בהחלט ניתן לומר שאלה היו התכונות שאפיינו את שירותו של ישוע. לכן בתרגום לאנגלית מודרנית נאמר: ”אלוהים, מסירותי לביתך בוערת בי כאש”. מעניין לציין שבכמה משפות המזרח הרחוק המילה ”קנאות” מורכבת משני סימנים שמשמעותם המילולית היא ”לב חם”, או במילים אחרות ”לב בוער”. אין תימה שכאשר ראו התלמידים את מה שעשה ישוע בבית המקדש, הם נזכרו בדבריו של דוד. מה, אם כן, גרם לליבו של ישוע לבעור, ומה הניע אותו לפעול כפי שפעל?
10. מה משמעות המילה ”קנאה” במקרא?
10 המילים ”קנאה” ו”קנאות” גזורות מאותו השורש של המילה ”קנא”, המתורגמת לעיתים בתרגום עולם חדש כ’דורש מסירות בלעדית’. (קרא שמות כ׳:5; ל״ד:14; יהושע כ״ד:19.) ביחס למילה זו מציין מילון מקראי אחד: ”לעיתים קרובות היא נוגעת ליחסים בין בני זוג. ... ממש כשם שבעל או אישה מקנאים זה לזה ותובעים לקבל את המגיע להם, כך גם אלוהים דורש מסירות מאלה השייכים רק לו. זוהי זכותו הבלעדית והוא תובע לקבלה”. אי לכך, המילה ”קנאה” במקרא היא יותר מאשר גילוי התלהבות בתחום זה או אחר. אין זה סוג ההתלהבות והקנאות שמגלים, למשל, אוהדי קבוצות ספורט מסוימים. קנאותו של דוד הייתה קנאות במובן החיובי. הוא לא גילה סובלנות כלפי מי שהתנגדו לאלוהים או המיטו חרפה על שמו. קינן בו דחף עז להגן על השם הטוב של אלוהים או לתקן את הדרוש תיקון.
11. מה הניע את ישוע לגלות קנאות?
11 תלמידיו של ישוע הבחינו במה שעשה בבית המקדש וצדקו כשייחסו מעשים אלה למה שאמר דוד. ישוע לא חסך במאמצים רק משום שהיה עליו לעמוד בלוח זמנים מסוים. הוא עשה כן כיוון שהיה קנאי לשם אביו ולעבודת אלוהים הטהורה. כשראה כיצד מחרפים את אלוהים ומחללים את שמו, הוא בצדק חש קנאה, או קנאות, ופעל לתיקון המצב. קנאותו הניעה אותו להביא הקלה לאנשים הענווים שדוכאו ונוצלו לרעה על־ידי מנהיגי הדת ולומר נגדם דברי גינוי חריפים (מתי ט׳:36; כ״ג:2, 4, 27, 28, 33).
הייה קנאי לעבודת אלוהים האמיתית
12, 13. (א) כיצד מתייחסים מנהיגי הדת הנוצרים לשם אלוהים? (ב) כיצד הם מתייחסים למלכות אלוהים?
12 אנשים המתיימרים לעבוד את אלוהים כיום מתנהגים כמו מנהיגי הדת בימי ישוע ולעיתים אף גרוע מכך. לדוגמה, ישוע לימד את תלמידיו להתפלל בראש ובראשונה בנוגע לשם אלוהים באומרו: ”יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). האם אתה רואה שמנהיגי הדת, בייחוד מקרב כמורת הנצרות, מלמדים את צאן מרעיתם להכיר את שם אלוהים ולקדש שם זה, כלומר להסב לו כבוד? לא. למעשה הם מסלפים את דמותו של אלוהים בתארם אותו כאל מיסתורי שנשגב מבינתנו להבינו, כאל אכזר ואפילו כסדיסט. הם מלמדים תורות כזב כגון השילוש, נצחיות הנפש ואש גיהינום. הם גם מטילים חרפה על אלוהים במעשיהם השערורייתיים ובצביעותם. (קרא רומים ב׳:21–24.) יתר על כן, הם עשו הכול כדי להסתיר את שמו של אלוהים ואפילו הסירו אותו מתרגומי המקרא שלהם. בכך הם מונעים מאנשים להתקרב לאלוהים ולפתח יחסים אישיים עימו (יעקב ד׳:7, 8).
13 בנוסף, ישוע לימד את תלמידיו להתפלל לגבי מלכות אלוהים באומרו: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמיים כן בארץ” (מתי ו׳:10). אומנם מנהיגי דת נוצרים מדקלמים תפילה זו לעיתים קרובות, אך בד בבד הם מעודדים אנשים לתמוך במוסדות פוליטיים ובמוסדות אנושיים אחרים. יתר על כן, הם מתייחסים בזלזול למי שעושים כל מאמץ לבשר ולשאת עדות על מלכות זו. כתוצאה מכך, רבים מאלה שמתיימרים להיות משיחיים אינם מדברים עוד על מלכות אלוהים ואף אינם מאמינים בה.
14. כיצד כמורת הנצרות המעיטה בערכו של דבר־אלוהים?
14 בתפילה לאלוהים אמר ישוע מפורשות: ”דברך אמת” (יוח׳ י״ז:17). ולפני שעלה השמיימה ציין ישוע שהוא ימנה עבד נאמן ונבון שיספק מזון רוחני לבני ביתו (מתי כ״ד:45). אנשי כמורת הנצרות מציגים את עצמם כסוכנים של דבר־אלוהים, אך האם הוכיחו שהם ראויים לאמונו של האדון? לא. הם נוהגים לתייג את מה שהמקרא אומר כאגדות ומיתוסים. במקום להאכיל את באי הכנסיות במזון רוחני המביא נחמה והארה, משעשעת כמורת הנצרות את אוזני צאן מרעיתה בפילוסופיות אנוש. זאת ועוד, הם מעדנים את אמות המידה של אלוהים כדי להתאימן ל”מוסר החדש” הרווח כיום (טימ״ב ד׳:3, 4).
15. מה אתה מרגיש בקשר לכל מה שעשתה כמורת הנצרות בשם אלוהים?
15 בגלל כל הדברים שנעשו, כביכול בשם אלוהים והמקרא, אנשים כנים רבים התאכזבו או איבדו לגמרי את אמונתם. הם נפלו טרף לשטן ולעולמו המרושע. מה אתה מרגיש כשאתה רואה ושומע שמתרחשים דברים כאלה מדי יום? כמשרת יהוה, כאשר אתה רואה שמוטלת חרפה על שם אלוהים, האין הדבר מניע אותך לעשות ככל יכולתך לטיהור שם יהוה? כשאתה רואה שאנשים כנים וישרי לב מולכים שולל ומנוצלים, האין ליבך מניע אותך להביא להם הקלה? כשישוע ראה שאנשים בימיו היו ”יגעים ונידחים כצאן אשר אין להם רועה”, הוא לא רק ריחם עליהם, אלא ”החל ללמד אותם דברים רבים” (מתי ט׳:36; מר׳ ו׳:34). יש לנו כל סיבה שבעולם להיות קנאים לעבודת אלוהים האמיתית, כשם שהיה ישוע.
16, 17. (א) מה צריך לדרבן אותנו להשקיע מאמצים בשירות? (ב) במה נדון במאמר הבא?
16 אם נגלה קנאות בשירות, יקבלו דבריו של השליח פאולוס בטימותיאוס א׳. ב׳:3, 4 משמעות מיוחדת עבורנו. (קרא.) אנו עמלים רבות בשירות לא רק מפני שאנו מודעים לכך שזו אחרית הימים, אלא כיוון שאנו מבינים שזהו רצון אלוהים. הוא חפץ שעוד בני אדם יגיעו לידי הכרת האמת, ובעקבות כך ילמדו לעובדו ולשרתו ויזכו לברכות. הסיבה העיקרית המדרבנת אותנו להשקיע מאמצים בשירות אינה קשורה לעובדה שהזמן דוחק, אלא לרצוננו להסב כבוד לשם אלוהים ולעזור לאנשים לדעת מהו רצונו. אנחנו קנאים לעבודת אלוהים האמיתית (טימ״א ד׳:16).
17 כמשרתי יהוה התברכנו בידיעת האמת על מטרת אלוהים עבור בני האדם וכדור־הארץ. יש בידינו הכלים לעזור לאנשים למצוא אושר ותקווה בטוחה לעתיד. אנו יכולים להראות להם מה עליהם לעשות כדי לזכות להגנה כאשר יושמד עולמו של השטן (תסל״ב א׳:7–9). במקום להרגיש תסכול או רפיון ידיים כיוון שנראה לנו שיום יהוה מתעכב, עלינו לשמוח שעדיין נותר לנו זמן לגלות קנאות לעבודת אלוהים האמיתית (מיכה ז׳:7; חב׳ ב׳:3). כיצד נוכל לפתח קנאות זו? המאמר הבא יענה על כך.
התוכל להסביר?
• מה הניע את ישוע לפעול ללא ליאות במהלך שירותו?
• מה משמעות המילה ”קנאה” במקרא?
• אילו התפתחויות מניעות אותנו לגלות קנאות לעבודת אלוהים האמיתית?
[תמונה בעמוד 8]
ישוע היה ממוקד בעשיית רצון אביו ובגילוי אהבה לבני אדם
[תמונה בעמוד 10]
יש לנו כל סיבה שבעולם להיות קנאים לעבודת אלוהים האמיתית