שירו ליהוה!
”אזמרה לאלוהיי בעודי” (תהל׳ קמ״ו:2).
1. מה היו חלק מהסיבות שהניעו את דוד הצעיר לחבר שירי תהילה לאלוהים?
בצעירותו בילה דוד שעות רבות ברעיית צאנו של אביו בשדות ליד בית לחם. כשהשגיח על הצאן הוא יכול היה לחזות בבריאתו המופלאה של יהוה — השמיים זרועי הכוכבים, ’בהמות השדה’ ו’ציפורי השמיים’. מה שראה נגע לליבו עד כדי כך שהוא חיבר שירי תהילה מרגשים לכבוד האחד שברא את כל הדברים הנפלאים הללו. רבות מיצירותיו של דוד מופיעות בספר תהלים (קרא תהלים ח׳:4, 5, 8–10).a
2. (א) כיצד עשויה המוזיקה להשפיע על האדם? הבא דוגמה. (ב) מה נוכל ללמוד מן הכתוב בתהלים ל״ד:8, 9 ו־קל״ט:2–8 על יחסיו של דוד עם יהוה?
2 סביר להניח שבתקופה זו בחייו ליטש דוד את כישוריו כמוזיקאי. הוא היה כה מיומן עד שהוזמן על־ידי שאול המלך לנגן לפניו בנבל (מש׳ כ״ב:29). המוזיקה שניגן דוד הרגיעה את המלך הנסער, ממש כשם שמוזיקה נעימה יכולה להרגיע את נפשנו. בכל פעם שניגן דוד ב’כינורו’ (סוג של נבל), ’רווח לשאול והוטב לו’ (שמ״א ט״ז:23). השירים שחיבר מוזיקאי ומשורר ירא אלוהים זה עמדו במבחן הזמן. חשוב על כך: כיום, למעלה מ־3,000 שנה לאחר הולדתו, מיליוני אנשים מכל רבדי החברה בעולם כולו פונים בקביעות למזמורים שכתב כדי לשאוב נחמה ולקבל תקווה (דה״ב ז׳:6; קרא תהלים ל״ד:8, 9; קל״ט:2–8; עמ׳ ו׳:5).
תפקידה המכובד של המוזיקה בעבודת אלוהים האמיתית
3, 4. כיצד אורגנה שירת שירי הקודש בימי דוד?
3 לדוד היה כישרון והוא השתמש בו בדרך הטובה ביותר — הוא הילל את יהוה. לאחר שהומלך על ישראל, דאג שעבודת הפולחן במשכן תכלול מוזיקה ערבה לאוזן. כ־4,000 לוויים — עשירית ויותר מכלל הלוויים שעבדו במשכן — מונו להיות ”מהללים”, שמתוכם 288 היו ”מלומדי שיר ליהוה, כל המבין [כלומר, כולם היו מומחים]” (דה״א כ״ג:3, 5; כ״ה:7).
4 רבים מהשירים שביצעו הלוויים חוברו בידי דוד. מי מעם ישראל שזכה לשמוע את הלוויים שרים את מזמורי דוד, התרגש ודאי עד עמקי נשמתו. לימים, כאשר הובא ארון הברית לירושלים, אמר דוד ”לשרי הלוויים להעמיד את אחיהם המשוררים [זמרים] בכלי שיר, נבלים וכינורות ומצלתיים, משמיעים להרים בקול לשמחה” (דה״א ט״ו:16).
5, 6. (א) מדוע הושם דגש כה רב במוזיקה בימי שלטונו של דוד? (ב) מניין לנו שהמוזיקה מילאה תפקיד חשוב בעבודת אלוהים בעם ישראל הקדום?
5 מדוע הושם דגש כה רב במוזיקה בימיו של דוד המלך? האם רק מפני שהוא היה מוזיקאי? לא. קיימת סיבה נוספת שהתגלתה מאות שנים מאוחר יותר כאשר המלך הצדיק חזקיהו חידש את סדרי העבודה במקדש. הכתוב בדברי הימים ב׳. כ״ט:25 אומר: ”ויעמד [חזקיהו] את הלוויים בית יהוה במצלתיים, בנבלים ובכינורות, במצוות דויד וגד חוזה המלך ונתן הנביא, כי ביד יהוה המִצווה ביד נביאיו”.
6 כן, ביד נביאיו הורה יהוה לעובדיו להללו בשירה. המשוררים משבט הכהונה היו אפילו פטורים מחובות שהוטלו על שאר הלוויים, כדי שיוכלו להשקיע די זמן בחיבור השירים וככל הנראה גם בעריכת חזרות (דה״א ט׳:33).
7, 8. מה חשוב יותר מכישרון כשאנו שרים את שירי המלכות?
7 אולי תאמר: ’אני בטוח שלא הייתי נכלל בין אותם מומחים ששרו במשכן!’ אך לא כל המשוררים בני שבט לוי היו מומחים. לפי הכתוב בדברי הימים א׳. כ״ה:8 היו גם ’תלמידים’. ראוי לציין שהיו בוודאי מוזיקאים וזמרים מאוד מוכשרים מקרב שבטי ישראל האחרים, אך יהוה מינה את הלוויים לטפל בכל הקשור למוזיקה. דבר אחד בטוח: כל הלוויים הנאמנים שהופקדה בידיהם המלאכה הזו השקיעו את כל כולם בביצועה, ואין זה משנה אם הם היו ’מבינים’ או ’תלמידים’.
8 דוד אהב מוזיקה והוא היה מוזיקאי מוכשר. אבל הכישרון כשלעצמו אינו הדבר החשוב ביותר בעיני אלוהים. דוד כתב בתהלים ל״ג:3: ”היטיבו נגן בתרועה”. מכאן שעלינו ’להיטיב’, או לעשות את מיטבנו, במתן הלל ליהוה.
תפקידה של המוזיקה לאחר ימי דוד
9. תאר מה היית רואה ושומע אילו נכחת בטקס חנוכת בית המקדש בימי מלכות שלמה.
9 בימי מלכות שלמה הייתה המוזיקה חלק בלתי נפרד מעבודת אלוהים הטהורה. בטקס חנוכת בית המקדש הוצבה תזמורת בהרכב מלא, כשבתוכה חטיבת כלי נשיפה ובה 120 מחצצרים. (קרא דברי הימים ב׳. ה׳:12.) נאמר במקרא: ”ויהי כאחד למחצרים [שהיו כוהנים] ולמשוררים להשמיע קול אחד להלל ולהודות ליהוה, ... [ולומר:] ’כי טוב, כי לעולם חסדו’”. מייד לאחר שקולות השמחה התרוממו מעלה ’התמלא הבית ענן’ — מה שהצביע על שביעות רצונו של יהוה. עד כמה מרגש ומעורר יראה היה זה לשמוע את נגינתן של החצוצרות ושירתם של אלפי הזמרים שהשתלבו לכדי קול אחד! (דה״ב ה׳:13).
10, 11. מניין לנו שהמוזיקה שימשה את המשיחיים הקדומים במסגרת עבודת אלוהים?
10 המוזיקה שימשה גם את המשיחיים הקדומים במסגרת עבודת אלוהים. עובדי אלוהים מן המאה הראשונה לא התאספו בבתי תפילה כדוגמת המשכן או המקדש; הם התאספו בבתים פרטיים. לעיתים קרובות רדיפות וגורמים אחרים הביאו לכך שהם התאספו בתנאים לא־נוחים. למרות זאת, המשיחיים היללו את אלוהים בשירה.
11 השליח פאולוס קרא לאחיו המשיחיים בקולוסה: ”שירו לאלוהים בתודה ונועם בלבבכם, במזמורים ותשבחות ושירים רוחניים” (קול׳ ג׳:16). לאחר שפאולוס וסילא הושלכו לכלא, הם ”התפללו ושרו שירי הלל לאלוהים”, אף־על־פי שלא היה להם שירון (מה״ש ט״ז:25). כמה שירי מלכות היית מסוגל לשיר בעל־פה אילו נאסרת?
12. כיצד נוכל להוכיח ששירי המלכות חשובים בעינינו?
12 המוזיקה תופסת מקום נכבד במסגרת עבודתנו את אלוהים, ולכן על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו: ’האם שירי המלכות חשובים בעיניי? האם אני עושה הכול כדי להגיע לאסיפות ולכינוסים בזמן, כך שאוכל לשיר עם אחיי ואחיותיי את שיר הפתיחה? האם אני שר ברגש? האם אני עוזר לילדיי לא לראות בשירי המלכות שיש בין בית־הספר לשירות התיאוקרטי לבין אסיפת השירות, או בין ההרצאה הפומבית לבין שיעור המצפה מעין הפסקה או הזדמנות לקום מהמושב שלא לצורך, רק כדי לחלץ איברים?’ השירה מהווה חלק מעבודתנו את אלוהים, ועל כן בין אם אנו ’מבינים’ ובין אם אנו ’תלמידים’, כולנו יכולים וצריכים לצרף קולנו לתהילת יהוה (השווה קורינתים ב׳. ח׳:12).
זמנים משתנים, צרכים משתנים
13, 14. מדוע חשוב לשיר מכל הלב באסיפות הקהילה? תן דוגמה.
13 כתב העת המצפה של ציון הביא לפני למעלה מ־100 שנה את אחת הסיבות לכך ששירי המלכות כה חשובים: ”הבעת האמת בשירה היא מן הדרכים הטובות להחדירה לתוך שכלם ולבבם של עובדי אלוהים”. שירי מלכות רבים מבוססים על פסוקים מן המקרא, ולכן אם נלמד לפחות כמה מן השירים, תהיה זו דרך מצוינת להחדיר את האמת עמוק לליבנו. רבים ממי שבאו לאסיפה בפעם הראשונה התרשמו מאוד מן השירה הלבבית שנשמעה שם.
14 ערב אחד בשנת 1869 בשעה שהיה צ׳. ט. ראסל בדרכו הביתה מן העבודה, הוא שמע קולות שירה בוקעים מתוך מרתף. באותה העת היה אח ראסל משוכנע שלעולם לא ימצא את האמת אודות אלוהים, ולכן החליט להקדיש את כל כולו למטרותיו העסקיות, במחשבה שאם אין ביכולתו לעזור לאנשים מבחינה רוחנית, לפחות יוכל להרוויח מספיק כסף כדי לעזור לאנשים מבחינה פיזית. הוא נכנס לחדר המאובק והאפלולי ומצא שקבוצה דתית כלשהי מתאספת שם. אח ראסל התיישב והקשיב לנאמר. מאוחר יותר כתב ש”בזכות הכוונת אלוהים היה די [בדברים ששמע באותו ערב] כדי לחזק את האמונה המעורערת [שלו] בכך שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים”. שים לב שמה שמלכתחילה גרם לו לבוא לאסיפה הזאת הייתה השירה ששמע.
15. מדוע התעורר הצורך בשירון מעודכן?
15 במשך השנים נעשו מספר שינויים בהבנתנו המקראית. במשלי ד׳:18 נאמר: ”אורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום”. אור הולך וגובר מוביל לשינויים באופן שבו אנו ’מביעים את האמת בשירה’. זה 25 שנה שעדי־יהוה בארצות רבות נהנו לשיר מהשירון שירו תהילות ליהוה.b בחלוף השנים הלך האור וגבר במספר נושאים, ולכן איננו משתמשים בכמה מן המונחים המופיעים בשירון. למשל, אין אנו משתמשים במונח ”פירות הרוח”; אנו אומרים ”פרי הרוח”. בגלל השינויים הדוקטרינליים שנעשו לאורך השנים התעורר הצורך בשירון מעודכן.
16. כיצד נוכל להישמע לדברי פאולוס המופיעים באפסים ה׳:19?
16 סיבה זו וסיבות אחרות הביאו לכך שהגוף המנהל אישר את הוצאתו לאור של השירון החדש שירו ליהוה (בלעז). מספר השירים בשירון החדש הופחת ל־135. כיוון שיש פחות שירים, קל יותר לזכור בעל־פה לפחות כמה מן השירים שבשירון החדש. הדבר עולה בקנה אחד עם דברי פאולוס שבאפסים ה׳:19 (קרא).
גלה הערכה
17. מה יעזור לנו להתגבר על רגשי מבוכה באשר לשירה באסיפות הקהילה?
17 האם עלינו לתת לרגשי מבוכה למנוע מאיתנו לשיר באסיפות המשיחיות? חשוב על כך: האין כולנו ”מרבים להיכשל” בדיבור? (יעקב ג׳:2) למרות זאת, דיבורנו הלא־מושלם אינו עוצר בעדנו מלהלל את יהוה מבית לבית. בדומה לכך, אל לנו להניח לקולנו הלא־מושלם להניא אותנו מלהלל את אלוהים בשירה! יהוה ”שם פה לאדם” והוא שמח לשמוע אותנו משתמשים בפינו כדי לשיר לתהילתו (שמ׳ ד׳:11).
18. הבא מספר הצעות שיעזרו לנו ללמוד את שירי המלכות.
18 התקליטורים שירו ליהוה — עיבודים קוליים יצאו לאור במספר שפות. התקליטורים מכילים עיבודים יפהפיים של שירי המלכות החדשים בליווי תזמורת ובביצוע מקהלה. אין ספק שתיהנה מאוד להאזין לשירים הללו. אם הם קיימים בשפה שאתה מבין, הקשב להם לעיתים קרובות, וכך תלמד עד מהרה לפחות כמה מן השירים החדשים. שירים רבים נכתבו כך שכאשר שרים שורה אחת, כמעט אפשר לצפות מראש מה תהיה השורה הבאה. לפיכך, כשאתה מאזין לתקליטורים נסה לשיר יחד עם שירת המקהלה.
19. כמה עבודה כרוכה בהכנת הביצועים התזמורתיים של שירי המלכות?
19 קל לקחת כמובן מאליו את הנעימות המוזיקליות שאנו שומעים בכינוסים המיוחדים החד־יומיים, הנפתיים והמחוזיים. עבודה רבה כרוכה בהכנתן. בוחרים תחילה את לחני השירים ולאחר מכן מכינים בקפידה עיבודים תזמורתיים שינגנו 64 החברים בתזמורת ”המצפה”. אחרי כן עוברים המוזיקאים במשך שעות רבות על העיבודים שהוכנו. הם עושים חזרות ולבסוף מקליטים את ביצועיהם באולפנים של עדי־יהוה בפטרסון, ניו יורק. עשרה מן האחים והאחיות המנגנים בתזמורת חיים מחוץ לארצות־הברית. כולם רואים זאת לזכות לקחת חלק בהכנת המוזיקה היפהפייה שנועדה לשמש אותנו באירועים תיאוקרטיים. אנחנו יכולים לגלות הערכה למאמציהם הנובעים מאהבה. כשיושב הראש בכינוס מזמין אותנו לשבת במקומותינו ולהאזין למוזיקה שהוכנה עבורנו באהבה רבה, עלינו לעשות זאת ללא דיחוי ולהאזין למוזיקה בשקט.
20. מה אתה נחוש לעשות?
20 יהוה שם לב לשירי ההלל שאנו שרים. הם חשובים בעיניו. נוכל לשמח את ליבו אם נשיר מעומק ליבנו בכל עת שאנו מתאספים כדי לעבוד אותו. בין אם אנו מומחים ובין אם אנו תלמידים, הבה ’נשיר ליהוה’! (תהל׳ ק״ד:33).
[הערות שוליים]
a מעניין לציין שאלף שנים אחרי מות דוד, בישר צבא מלאכים על לידתו של המשיח לרועי צאן שהשגיחו על עדריהם בשדות ליד בית לחם (לוקס ב׳:4, 8, 13, 14).
b השירון בן 225 השירים יצא לאור בלמעלה מ־100 שפות.
השב על השאלות
• הבא דוגמאות מן המקרא הממחישות שלמוזיקה תפקיד נכבד בעבודת אלוהים.
• איזה קשר קיים לדעתך בין המצווה שנתן ישוע במתי כ״ב:37 לבין שירת שירי המלכות מעומק הלב?
• באילו דרכים נוכל לגלות הערכה לשירי המלכות?
[תמונה בעמוד 23]
האם אתה דואג שילדיך לא יצאו שלא לצורך מהאולם במהלך השיר?
[תמונה בעמוד 24]
האם אתה לומד את שירי המלכות בבית?