”יש שכר לפעולתכם”
בראש צבאו אץ המלך אסא במורד העמק המוביל מהרי יהודה למישור החוף. כאשר נפתח העמק, אסא עוצר פעור פה. לעיניו נגלה מחנה האויב — והוא עצום! הצבא הכושי (האתיופי) ודאי מונה מיליון חיילים, כשסדר גודל צבאו של אסא הוא רק קצת יותר ממחצית המספר.
מה מעסיק את אסא יותר מכול ברגעים שלפני הקרב? האם הוא חושב אילו פקודות להעביר למפקדיו? או כיצד לעודד את חייליו? האם הוא שוקל לכתוב למשפחתו? כלל וכלל לא! בעת גורלית זו אסא מתפלל.
לפני שנבחן את תפילתו ואת מה שאירע בהמשך, ראה איזה מין אדם היה אסא. מה גרם לו לפעול כפי שפעל? האם צדק כשפנה לאלוהים לעזרה? מה אנו למדים מסיפורו של אסא על האופן שבו יהוה מברך את פעילות משרתיו?
תולדות אסא
במהלך 20 השנים שלאחר התפלגות ישראל לשתי ממלכות, שקעה יהודה במנהגים פגאניים. כאשר עלה אסא לשלטון ב־977 לפה״ס, אפילו חצר המלוכה כבר נטמאה בעבודת אלי הפריון הכנעניים. אולם בכרוניקת שלטונו של אסא נאמר: ”ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלוהיו. ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים” (דה״ב י״ד:1, 2). אסא גם סילק מממלכת יהודה את ”הקְדֵשים”, גברים ששירתו במקדש וביצעו מעשי סדום בשם הדת. אך אסא לא הסתפק בטיהורים אלה. הוא גם האיץ בבני העם ”לדרוש את יהוה אלוהי אבותיהם” ולשמור את ”התורה והמצווה” של אלוהים (מל״א ט״ו:12, 13; דה״ב י״ד:3).
יהוה היה שבע רצון מקנאותו של אסא לעבודת האמת, ועל כן גמל לו בשנים של שלום. אי לכך, יכול היה המלך לומר: ”דרשנו את יהוה אלוהינו. דרשנו, וינח לנו מסביב”. העם ניצל את המצב על מנת לבצר את ערי ממלכת יהודה. ”ויבנו ויצליחו”, נאמר במקרא (דה״ב י״ג:23; י״ד:5, 6).
בשדה הקרב
לאור קורותיו של אסא, אין אנו צריכים להיות מופתעים מכך שהתפלל כאשר ניצב מול הצבא האנושי הגדול ביותר שמוזכר בכתבי־הקודש. אסא ידע שאלוהים גומל על מעשי אמונה. בתפילתו התחנן המלך לעזרת יהוה. אסא הבין שאם יישען על אלוהים ויזכה לתמיכתו, לא תהיה כל חשיבות לגודלו או לעוצמתו של צבא האויב. באותו עימות היה שם אלוהים מוטל על הכף, ועל בסיס זה פנה אסא לאלוהים ואמר: ”עָזְרנו, יהוה אלוהינו, כי עליך נשענּו, ובשמך באנו על ההמון הזה. יהוה, אלוהינו אתה, אל יעצור עִמך אנוש” (דה״ב י״ד:10). היה זה כאילו אמר: ’הפלישה הכושית היא למעשה מתקפה נגדך, יהוה. אל תרשה לבני אדם חלשים אלה לגבור על משרתיך הנושאים את שמך ולהמיט עליו חרפה’. הנה כי כן, היכה ”יהוה את הכושים לפני אסא ולפני יהודה, וינוסו הכושים” (דה״ב י״ד:11).
כיום משרתי יהוה מתמודדים עם יריבים חזקים רבים. לא נילחם בהם בעזרת כלי נשק גשמיים בשדה קרב ממשי. עם זאת, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיהוה יעניק ניצחון לכל הנאמנים הנלחמים מלחמה רוחנית בשמו. לכולנו יש מאבקים אישיים. לדוגמה, אולי אנו מנסים לדחות את רוח המתירנות המוסרית האופפת את העולם, או להילחם בחולשותינו אנו, או להגן על בני משפחתנו מפני השפעות משחיתות. אך יהיו אשר יהיו הקשיים שעימם אנו מתמודדים, אנו יכולים לשאוב עידוד מתפילתו של אסא. ניצחונו של אסא היה ניצחונו של יהוה. הניצחון המחיש לְמה יכולים לצפות כל מי שנשענים על אלוהים. שום גורם אנושי אינו יכול לעמוד בפני יהוה.
עידוד ואזהרה
בשוב אסא מן הקרב יצא לקראתו עזריהו. נביא זה מסר הן דברי עידוד והן דברי אזהרה: ”שמעוני, אסא וכל יהודה ובנימין! יהוה עימכם בהיותכם עימו; ואם תדרשוהו, יימצא לכם, ואם תעזבוהו יעזוב אתכם. ... ואתם חיזקו ואל ירפו ידיכם, כי יש שכר לפעולתכם” (דה״ב ט״ו:1, 2, 7).
יש במילים אלו כדי לחזק את אמונתנו. הן מראות שיהוה יעמוד לצידנו כל עוד נשרת אותו בנאמנות. אנו יכולים להיות בטוחים שהוא שומע אותנו כאשר אנו זועקים לעזרה. ”חיזקו”, אמר עזריהו. ואכן, לעיתים נדרש אומץ רב על מנת לעשות את הישר, אך אנו יודעים שבעזרת יהוה נוכל גם נוכל לעשות כן.
היות שסבתו של אסא, מעכה, עשתה ”מפלצת [פסל מתועב] לאשרה”, ניצבה בפני אסא המשימה הקשה להסיר אותה ממעמדה המלכותי כ”גְבִירָה”. הוא עמד במשימה וגם שרף את הפסל שיצרה (מל״א ט״ו:13). אסא התברך בזכות נחישותו ואומץ ליבו. גם אנו צריכים לדבוק ללא פשרות ביהוה ובאמות המידה הצודקות שלו, בין אם קרובי משפחתנו נאמנים לאלוהים ובין אם לאו. אם נעשה כן, יגמול לנו יהוה על מסירותנו.
חלק מהגמול שקיבל אסא היה לחזות בנהירתם של רבים מבני ישראל מהממלכה הצפונית הכופרת אל ממלכת יהודה כאשר נוכחו שיהוה עומד לצד המלך. הם הוקירו את עבודת אלוהים הטהורה עד כדי כך שבחרו לעזוב את בתיהם כדי להתגורר בקרב משרתי יהוה. בהמשך כרתו אסא וכל יהודה ברית חגיגית ’לדרוש את יהוה בכל לבבם ובכל נפשם’. ומה הייתה התוצאה? נאמר: ’ויימצא להם יהוה; וינח להם מסביב’ (דה״ב ט״ו:9–15). עד כמה אנו שמחים כאשר אוהבי הצדקה מאמצים לליבם את עבודת יהוה הטהורה!
אלא שדבריו של הנביא עזריהו כללו גם אזהרה. הוא אמר: ”אם תעזבוהו [את יהוה] יעזוב אתכם”. לעולם אל לנו לתת לדבר כזה לקרות לנו, שכן התוצאות יהיו הרות אסון! (פט״ב ב׳:20–22) כתבי־הקודש אינם מגלים מדוע מסר יהוה את האזהרה הזו לאסא. על כל פנים, המלך התעלם ממנה.
”נסכלת”
בשנת 36 למלכות אסא, פתח בעשא מלך ישראל בפעולות איבה נגד יהודה. בעשא החל לבצר את העיר רמה, אשר גבלה ביהודה ושכנה כשמונה קילומטרים מצפון לירושלים, אולי במטרה למנוע מנתיניו מלגלות תמיכה באסא ובעבודת אלוהים הטהורה. במקום להתפלל לעזרת אלוהים, כפי שעשה בעת פלישת הכושים, ביקש אסא את עזרתם של בני אדם. הוא שלח מתנה למלך ארם וביקש ממנו לתקוף את ממלכת ישראל הצפונית. לאחר כמה מתקפות מצד הארמים, נסוג בעשא מרמה (דה״ב ט״ז:1–5).
יהוה לא היה שבע רצון מאסא ושלח את הנביא חנני לומר לו זאת. לאחר שראה כיצד נהג אלוהים בכושים, צריך היה אסא לדעת ש”עיניו [של יהוה] משוטטות בכל הארץ להתחזק עם [להפגין את כוחו למען מי ש]לבבם שלם אליו”. ייתכן שאסא קיבל עצות רעות או שלא ראה בבעשא ובכוחותיו איום רציני וחשב שיוכל להתמודד עם המצב בגפו. כך או כך, במקום להישען על יהוה, גילה אסא חשיבה אנושית. ”נסכלת על זאת”, אמר חנני, ”כי מעתה יש עימך מלחמות” (דה״ב ט״ז:7–9).
אסא הגיב בזעם והשליך את הנביא חנני לבית המהפכת (דה״ב ט״ז:10). אולי אסא חשב לעצמו: ’האם אני ראוי לתיקון הזה אחרי שנים רבות של נאמנות?’ הייתכן שבגילו המתקדם השתבשה עליו דעתו? המקרא אינו משיב על כך.
בשנת 39 למלכותו לקה אסא במחלה קשה ברגליו. ”גם בחוליו לא דרש את יהוה כי ברופאים”, מוסר הכתוב. נראה כי באותה עת הזניח אסא את בריאותו הרוחנית. במצב זה ובהלוך נפש זה מת אסא בשנה ה־41 לשלטונו (דה״ב ט״ז:12–14).
יחד עם זאת, דומה שתכונותיו הטובות של אסא וקנאותו לעבודת אלוהים הטהורה עלו על טעויותיו. הוא מעולם לא חדל לשרת את יהוה (מל״א ט״ו:14). בהתחשב בכך, מה נוכל ללמוד מסיפור חייו? נוכל ללמוד שעלינו להיזכר כיצד עזר לנו יהוה בעבר, מפני שזכרונות יקרים אלה יניעו אותנו להתפלל אליו לעזרה כאשר נתמודד עם קשיים חדשים. אך בו בזמן אל לנו לחשוב ששנים של שירות נאמן ליהוה פוטרות אותנו מקבלת עצות מקראיות. אם נסטה מהדרך, יהוה יתקן אותנו ללא תלות בעברנו. עלינו לקבל את התיקון בענווה על מנת להפיק ממנו תועלת. וחשוב מכול, אבינו השמימי יהיה עימנו כל עוד נהיה עימו. עיני יהוה מחפשות בכל הארץ את מי שנוהגים כלפיו בנאמנות. הוא גומל להם על כך ומפעיל את כוחו למענם. כך עשה למען אסא, וכך הוא יעשה גם למעננו.
[קטע מוגדל בעמוד 9]
יהוה גומל לנאמנים הנלחמים מלחמה רוחנית
[קטע מוגדל בעמוד 10]
נדרש אומץ כדי לעשות את הישר בעיני יהוה