לפני כ־500,2 שנה כתב מחזאי יווני: ”איש אינו נוטל על עצמו ברצון את עול העבדות”. רבים כיום יסכימו ללא עוררין עם דבריו אלו. כאשר אנו חושבים על המילה עבדות מייד עולות במוחנו תמונות של אנשים הסובלים מדיכוי ונתונים בכבלים, עבדים אשר עמלם והקרבותיהם אינם מועילים להם אלא לאדוניהם השולטים בהם.
2, 3. (א) מאיזה מעמד נהנים מי שבוחרים להיות עבדי המשיח, כלומר משרתיו? (ב) באילו שאלות נדון באשר לסוכני בית?
2 ישוע ציין שתלמידיו יהיו משרתים פשוטים, כלומר עבדים. אלא שעבדותם של המשיחיים האמיתיים אינה כרוכה בהשפלה או בדיכוי. עבדים אלו זוכים לכבוד, לאמון ולהוקרה. למשל, מעניין לראות מה אמר ישוע זמן קצר לפני מותו לגבי ”עבד” מסוים. המשיח ניבא שהוא יטיל תפקידים על ’עבד נאמן ונבון’ (מתי כ״ד:45–47).
3 ראוי לציין שבקטע מקביל במקרא העבד מכונה ”סוכן הבית”. (קראלוקס י״ב:42–44.) מרבית המשיחיים הנאמנים החיים כיום אינם חלק מכיתת סוכן הבית הנאמן. עם זאת, כתבי־הקודש מראים שכל מי שמשרתים את אלוהים הם במובן מסוים סוכני בית. איזו אחריות כרוכה בכך? כיצד עלינו להתייחס לאחריות זו? על מנת להשיב על שאלות אלו, נבחן כעת את תפקידם של סוכני בית בימי קדם.
תפקידם של סוכני בית
4, 5. איזו אחריות הופקדה בידי סוכני בית בימי קדם? הבא דוגמאות.
4 בימי קדם סוכן הבית היה לרוב עבד מהימן שבידיו הופקדה ההשגחה על משק הבית או על ענייניו העסקיים של אדונו. בדרך כלל ניתנה לסוכני בית סמכות נרחבת והוטל עליהם לנהל את נכסי האדון ואת כספיו ולהשגיח על משרתיו האחרים. המקרה של אליעזר ממחיש זאת. אברהם הפקיד בידיו את האחריות לדאוג לנכסיו הרבים. ייתכן שהוא שלח את אליעזר לארם נהריים למצוא אישה לבנו יצחק. הייתה זו ללא ספק משימה חשובה ורבת־משמעות (בר׳ י״ג:2; ט״ו:2; כ״ד:2–4).
5 יוסף, נינו של אברהם, היה אחראי על בית פוטיפר (בר׳ ל״ט:1, 2). לימים היה ליוסף עצמו סוכן בית אשר הופקד על ”בית יוסף”. אותו סוכן דאג לאירוח עשרת אחיו של יוסף. ועל־פי הוראותיו של יוסף, הוא ניצח על פרשת גביע הכסף ”הגנוב”. ברור, אם כן, שסוכני בית זכו לאמון רב (בר׳ מ״ג:19–25; מ״ד:1–12).
6. אילו תפקידי אחריות מוטלים על זקני־הקהילה המשיחיים?
6 כעבור מאות שנים כתב השליח פאולוס שעל המשגיחים המשיחיים להיות ’סוכני בית בשירות אלוהים’ (טיט׳ א׳:7). המשגיחים, אשר התמנו לרעות את ”עדר אלוהים”, מעניקים הדרכה ומשמשים מובילי דרך בקהילה (פט״א ה׳:1, 2). כמובן, יש להם תפקידי אחריות שונים. לדוגמה, רוב המשגיחים המשיחיים כיום משרתים קהילה אחת; משגיחים נודדים משרתים קהילות רבות; וחברי ועדי סניף דואגים לקהילות במדינות שלמות. על כל פנים, מצופה מהם לבצע את תפקידיהם השונים בנאמנות, ועל כולם לתת ”דין וחשבון” לאלוהים (עב׳ י״ג:17).
7. מניין לנו שכל המשיחיים הם במובן מסוים סוכני בית?
7 אבל מה לגבי המשיחיים הנאמנים הרבים שאינם משרתים כמשגיחים? באיגרת שכתב השליח פטרוס למשיחיים ככלל, הוא ציין: ”איש איש ישתמש במתנה שקיבל כדי לשרת את רעהו כסוכן בית טוב של חסד אלוהים המתבטא בדרכים שונות” (פט״א א׳:1; ד׳:10). ברוב חסדו העניק אלוהים לכל אחד מאיתנו מתנות, מעלות, יכולות או כישרונות שאותם אנו יכולים לנצל לטובת אחינו לאמונה. לפיכך כל מי שמשרתים את אלוהים הם למעשה סוכני בית, ולתפקיד זה מתלווים כבוד, אמון ואחריות.
אנו שייכים לאלוהים
8. איזה עיקרון חשוב עלינו לזכור?
8 נתמקד כעת בשלושה עקרונות שעלינו להביא בחשבון בתור סוכני בית. העיקרון הראשון הוא שכולנו שייכים לאלוהים וצריכים לתת לו דין וחשבון. פאולוס כתב: ”אינכם שייכים לעצמכם, כי במחיר נקניתם”, בדמו השפוך של המשיח (קור״א ו׳:19, 20). הואיל ואנו שייכים ליהוה, אנו מחויבים לציית למצוותיו, אשר אינן מכבידות (רומ׳ י״ד:8; יוח״א ה׳:3). אנו גם הופכים לעבדיו של המשיח. בדומה לסוכני בית בימי קדם, ניתנת לנו חירות רבה — אך חירותנו מוגבלת. עלינו למלא את האחריות המוטלת עלינו על־פי ההנחיות שניתנו לנו. יהיו אשר יהיו זכויות השירות שקיבלנו, אנו עדיין נחשבים למשרתים של אלוהים ושל המשיח.
9. כיצד המחיש ישוע את היחסים השוררים בין אדון לעבדו?
9 ישוע עוזר לנו להבין את היחסים בין אדון לעבדו. פעם סיפר לתלמידיו על עבד ששב הביתה לאחר שעבד במשך יום שלם. האם האדון היה אומר לעבדו: ”בוא מייד והסב אל השולחן”? לא. הוא היה אומר לו: ”הכן לי ארוחת ערב, ולבש סינר ושרת אותי עד שאסיים לאכול ולשתות, ואחר כך תאכל ותשתה אתה”. איזה לקח רצה ישוע ללמד? הוא ציין: ”כן גם אתם, אחרי שתעשו את כל המוטל עליכם אימרו, ’עבדים אנחנו ותו לא. עשינו את מה שמחובתנו לעשות’” (לוקס י״ז:7–10).
10. מה מראה שיהוה מעריך את המאמצים שאנו מקדישים כדי לשרתו?
10 כמובן, יהוה מעריך את המאמצים שאנו משקיעים כדי לשרתו. המקרא מבטיח לנו: ”אלוהים אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו” (עב׳ ו׳:10). דרישותיו של אלוהים מאיתנו תמיד סבירות; הן תמיד לטובתנו המרבית והן לעולם אינן מכבידות מדי. יחד עם זאת, כפי שעולה ממשלו של ישוע, עבד אינו דואג לרצות את עצמו — הוא אינו מציב את האינטרסים האישיים שלו במקום הראשון. האין זה נכון שכשאנו מקדישים את עצמנו לאלוהים, אנו למעשה מחליטים להציב את ענייניו במקום הראשון בחיינו?
מה יהוה דורש מכל אחד מאיתנו
11, 12. איזו תכונה עלינו לגלות בתור סוכני בית, ומאילו צורות התנהגות עלינו להימנע?
11 העיקרון השני הוא שבתור סוכני בית כולנו דבקים באותן אמות מידה בסיסיות. אומנם תפקידי אחריות מסוימים מוטלים רק על כמה בקהילה המשיחית, אך ברוב תחומי החיים דרישותיו של אלוהים ממשרתיו זהות. לדוגמה, בתור תלמידיו של המשיח ועדיו של יהוה אנו מצווים לאהוב זה את זה. ישוע אמר שהאהבה היא סימן ההיכר של המשיחיים האמיתיים (יוח׳ י״ג:35). אולם איננו מגבילים את אהבתנו רק לאגודת האחים. אנו עושים כל מאמץ לגלות אהבה כלפי מי שאינם שותפים לאמונתנו. כולנו יכולים וצריכים לעשות כן.
12 עלינו גם להתנהג כיאות. אנו צריכים להימנע מצורות התנהגות ומאורח חיים המנוגדים לכתוב בדבר־אלוהים. פאולוס כתב: ”לא זונים, לא עובדי אלילים, לא נואפים, לא גברים המוסרים את גופם ליחסים לא־טבעיים, לא גברים השוכבים עם גברים, לא גנבים, לא חמדנים, לא שתיינים, לא מגדפים ולא סחטנים יירשו את מלכות אלוהים” (קור״א ו׳:9, 10). יש להודות כי נדרשים מאמצים על מנת להתאים את חיינו לאמות המידה הצודקות של אלוהים. אבל מאמצים אלו משתלמים, והם מצמיחים לנו תועלת רבה, לרבות סגנון חיים בריא יותר, יחסים טובים עם אחרים ומעמד רצוי בעיני אלוהים (קראישעיהו מ״ח:17, 18).
13, 14. איזו אחריות מוטלת על כל המשיחיים, וכיצד עלינו להתייחס אליה?
13 זכור גם שעל סוכן בית הוטלה מלאכה. הדבר נכון גם לגבינו. ניתנה לנו מתנה יקרת ערך — ידיעת האמת. אלוהים מצפה מאיתנו לשתף את הזולת בידע זה (מתי כ״ח:19, 20). פאולוס כתב: ”עלינו להיחשב בעיני הזולת כמשרתי המשיח וכסוכני בית המופקדים על הסודות המקודשים של אלוהים” (קור״א ד׳:1). פאולוס הכיר בכך שתפקיד סוכן הבית היה כרוך בדאגה קפדנית ל”סודות המקודשים” ובשיתוף הזולת בסודות אלו במסירות, וזאת בהתאם למצוות האדון, ישוע המשיח (קור״א ט׳:16).
14 אחרי הכול, שיתוף הזולת במסר האמת הוא מעשה אוהב. כמובן, לכל משיחי יש נסיבות שונות. לא כולם יכולים להשתתף באותה מידה בפעילות הבישור. יהוה מבין זאת. מה שחשוב הוא שכל אחד מאיתנו יעשה כל שביכולתו. כך נפגין אהבה בלתי אנוכית לאלוהים ולרֵע.
הבה נבצע בנאמנות את מה שמוטל עלינו
חשיבות הנאמנות
15–17. (א) מדוע סוכן בית חייב להיות נאמן? (ב) כיצד המחיש ישוע את ההשלכות של גילוי חוסר נאמנות?
15 עיקרון שלישי, הקשור קשר הדוק לשניים הראשונים, הוא שעלינו להיות נאמנים ומהימנים. גם אם לסוכן בית יהיו תכונות טובות וכישרונות רבים, לא יהיה להם כל ערך אם הוא לא יגלה אחריות או נאמנות כלפי אדונו. הנאמנות חיונית על מנת להיות סוכן בית יעיל ומוצלח, שהרי פאולוס כתב: ”מה שמצופה מסוכני בית הוא להימצא נאמנים” (קור״א ד׳:2).
16 אם נהיה נאמנים, נזכה לגמול; על כך אין עוררין. ואם לא נהיה נאמנים, יהיה זה בעוכרנו. עיקרון זה מקבל ביטוי במשלו של ישוע על כיכרי הכסף. העבדים ש’סחרו’ בנאמנות בכספי אדונם זכו לשבחים ולשפע ברכות. האדון שפט את העבד שניהל בחוסר אחריות את מה שהפקיד בידיו וקבע שהוא עבד ”רע”, ”עצלן” ו”שאין בו כל מועיל”. הכיכר שניתנה לו נלקחה ממנו, והוא הושלך החוצה (קראמתי כ״ה:14–18,23,26,28–30).
17 במקרה אחר הצביע ישוע על ההשלכות של חוסר נאמנות. הוא אמר: ”לאיש עשיר אחד היה סוכן בית אשר הואשם בבזבוז נכסי האיש. קרא לו אדונו ואמר, ’מה הדברים האלה שאני שומע עליך? מסור דין וחשבון על עבודתך, כי לא תוכל עוד לנהל את ענייני ביתי’” (לוקס ט״ז:1, 2). האדון שילח את סוכן הבית מאחר שבזבז את נכסיו. איזה לקח רב־עוצמה עבורנו! חיוני שתמיד נבצע בנאמנות את מה שמוטל עלינו.
האם זה נבון להשוות את עצמנו לאחרים?
18. מדוע אל לנו להשוות את עצמנו לאחרים?
18 כדאי שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו: ’איך אני מתייחס לתפקידי כסוכן בית?’ אם נשווה את עצמנו לאחרים, עלולות להתעורר בעיות. המקרא מייעץ לנו: ”יבחן כל אחד את מעשיו שלו, ואז שמחתו תהיה תלויה במה שקשור אליו בלבד מבלי שישווה את עצמו לאחר” (גל׳ ו׳:4). במקום להשוות את מה שאנו עושים למה שאחרים עושים, מוטב שנתמקד במה שאנו מסוגלים לעשות. הדבר לא רק יגן עלינו פן נתמלא גאווה, אלא גם יחסוך מאיתנו תחושת רפיון ידיים. כאשר אנו בוחנים את עצמנו, עלינו להכיר בעובדה שנסיבות משתנות. ייתכן שעקב בריאות לקויה, גיל מתקדם או מחויבויות שונות, אין ביכולתנו לעשות כפי שעשינו בעבר. מצד שני, ייתכן שאנו מסוגלים לעשות יותר ממה שאנו עושים כיום. אם כן, אולי כדאי שננסה לתת יותר מעצמנו בשירות אלוהים.
19. מדוע אל לנו לחוש רפיון ידיים אם איננו מקבלים זכות שירות כלשהי?
19 היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא תפקידי האחריות שיש לנו או שאנו שואפים לקבל. לדוגמה, אח אולי חפץ לשרת כזקן־קהילה או להתמנות לנאום בכינוסים. ראוי להשקיע מאמצים על מנת להיות כשירים לקבלת זכויות מעין אלו, אולם אל לנו לחוש רפיון ידיים אם איננו מקבלים אותן בזמן שקיווינו. מסיבות שאולי אינן מובנות לנו כעת, ייתכן שיעבור זמן רב מן המצופה עד שנקבל זכויות מסוימות. זכור שנראה היה שמשה כבר מוכן להוציא את בני ישראל ממצרים, אולם היה עליו לחכות 40 שנה עד שהתאפשר לו לעשות כן. הדבר הקנה לו די זמן כדי לפתח את התכונות שהיו דרושות לו כדי להנהיג עם קשה עורף ומרדן (מה״ש ז׳:22–25, 30–34).
20. איזה לקח ניתן ללמוד מדוגמתו של יהונתן?
20 ייתכן שזכות שירות מסוימת לא תינתן לנו כלל. כך היה במקרה של יהונתן. הואיל והיה בנו של שאול, אמור היה יהונתן לרשת את המלוכה על כל ישראל. עם זאת, אלוהים בחר בדוד, שהיה צעיר ממנו בהרבה, להיות למלך. כיצד הגיב יהונתן להתפתחות זו? הוא קיבל את החלטת יהוה ותמך בדוד תוך סיכון חייו. הוא אמר לדוד: ”אתה תמלוך על ישראל, ואנוכי אהיה לך למשנה” (שמ״א כ״ג:17). מה ניתן ללמוד מדוגמתו של יהונתן? הוא השלים עם המצב, ובניגוד לאביו לא התמלא קנאה כלפי דוד. במקום לקנא בתפקידיהם של אחרים, מוטב שכל אחד מאיתנו יתרכז במילוי התפקידים המוטלים עליו. נוכל להיות סמוכים ובטוחים שבעולם החדש ידאג יהוה להגשים את רצונותיהם ההולמים של כל משרתיו.
21. כיצד עלינו להתייחס לתפקידנו כסוכני בית?
21 עלינו לזכור תמיד שבתור סוכני בית מהימנים, איננו נתונים בעבדות בזויה המתאפיינת בדיכוי ובעצב. ההיפך הוא הנכון. אנו נהנים ממעמד מכובד מאוד, שהרי מופקדת בידינו מלאכה שלא תישנה לעולם — להכריז את הבשורה הטובה במהלך אחרית ימיו של סדר עולמי זה. אנו נהנים מחירות רבה במסגרת התפקידים המוטלים עלינו. לכן הבה נהיה סוכני בית נאמנים, והבה נוקיר את הזכות שנפלה בחלקנו לשרת את הישות הנעלה ביותר ביקום כולו.
