המלחמה ששינתה את העולם

לפני מאה שנה עזבו מיליוני צעירים את ביתם ויצאו למלחמה.‏ הם יצאו לדרך בנחישות כשהם חדורי להט פטריוטי.‏ ”‏אני שמח ומלא התרגשות לקראת הימים הנפלאים המצפים לנו בעתיד”‏,‏ כתב ב־1914 אזרח אמריקני שהתנדב להצטרף למלחמה.‏

אך עד מהרה הפכה התלהבותם למרירות.‏ אף אחד לא תיאר לעצמו שהצבאות העצומים ייגררו למאבק ארוך שנים בבלגיה ובצרפת.‏ באותה תקופה כונתה מלחמה זו ”‏המלחמה הגדולה”‏.‏ כיום היא ידועה כמלחמת העולם הראשונה.‏

אין ספק שמלחמת העולם הראשונה הייתה גדולה מבחינת מספר האבידות שגבתה.‏ על־פי כמה הערכות,‏ כ־10 מיליון איש מצאו את מותם וכ־20 מיליון נותרו בעלי מום.‏ מלחמה זו פרצה כתוצאה מטעויות גדולות.‏ המדינאים האירופאים לא הצליחו למנוע מהמתיחות הבינלאומית להסלים לכדי מלחמה כלל עולמית.‏ ”‏המלחמה הגדולה”‏ הותירה צלקות גדולות.‏ מלחמה זו שינתה את העולם בדרכים שעדיין משפיעות עלינו כיום.‏

טעויות שהובילו למשבר אמון

מלחמת העולם הראשונה פרצה בשל שרשרת של החלטות שגויות.‏ המנהיגים האירופאים היו כ”‏מוכי ירח שמעדו מבלי משים אל תהום האבדון בקיץ השליו של שנת 1914”‏,‏ מסביר הספר מפלתן של שושלות — התמוטטות הסדר הישן 1905–1922 (‏אנג׳)‏.‏

ההתנקשות בחייו של הארכידוכס האוסטרי גררה תוך מספר שבועות את כל הכוחות האירופאיים הגדולים למלחמה שאיש לא חפץ בה.‏ ”‏איך זה קרה?‏”‏ נשאל קנצלר גרמניה כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה.‏ ”‏הלוואי שמישהו היה יודע”‏,‏ הוא השיב בעצב.‏

למנהיגים שקיבלו את ההחלטות הגורליות שהובילו לפרוץ המלחמה לא היה שמץ של מושג אילו השלכות יהיו לכך.‏ אולם עד מהרה טפחה המציאות על פניהם של החיילים שהתבצרו בשוחות.‏ הם נוכחו שהמדינאים שלהם אכזבו אותם,‏ מנהיגי הדת שלהם הטעו אותם והגנרלים שלהם בגדו בהם.‏ באיזה מובן?‏

המדינאים הבטיחו שהמלחמה תסלול את הדרך לעולם חדש וטוב יותר.‏ קנצלר גרמניה הצהיר:‏ ”‏אנו נלחמים בשביל לקצור את פרי עמלנו מימי השלום,‏ למען מורשתנו המפוארת ולמען עתידנו”‏.‏ הנשיא האמריקני וודרו וילסון טבע אמרה פופולארית שהפיחה ביטחון באזרחים באמרו שהמלחמה תהפוך את ”‏העולם למקום בטוח למען הדמוקרטיה”‏.‏ זאת ועוד,‏ אזרחי בריטניה חשבו שזו תהיה ”‏המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות”‏.‏ אך טעות הייתה ביד כולם.‏

מנהיגי הדת תמכו במלחמה בצורה נלהבת.‏ ”‏מי שהיו מופקדים על דבר אלוהים קראו לאנשים לצאת למלחמה.‏ מלחמה טוטלית הובילה לשנאה טוטלית”‏,‏ מציין הספר תולדות העולם בהוצאת קולומביה (‏The Columbia History of the World)‏. במקום לכבות את אש השנאה,‏ הכמרים ליבו אותה.‏ ”‏אנשי הכמורה לא יכלו,‏ וברוב המקרים גם לא רצו,‏ להציב את האמונה הנוצרית לפני הלאום שלהם”‏,‏ נאמר בספר תולדות הנצרות (‏A History of Christianity)‏. ”‏רובם בחרו בדרך הקלה והפכו את הפטריוטיות לחלק בלתי נפרד מהנצרות.‏ חיילים נוצרים מכל הזרמים נצטוו להרוג איש את רעהו בשם מושיעם”‏.‏

הגנרלים הבטיחו ניצחון מהיר וקל,‏ אך לא כך היה.‏ כבר בתחילת המלחמה הגיעו צבאות הלוחמים למבוי סתום.‏ בעקבות זאת נאלצו מיליוני חיילים לחוות את מה שהיסטוריון אחד תיאר כ”‏אחת החוויות האכזריות ביותר שחווה האדם מבחינה פיזית ונפשית”‏.‏ חרף האבידות הכבדות הגנרלים פקדו על לוחמיהם להמשיך להסתער על מחסומי תיל והציבו אותם מול אש מכונות הירי.‏ לכן אין זה מפתיע שרבים מהלוחמים בחרו למרוד.‏

כיצד השפיעה מלחמת העולם הראשונה על החברה?‏ ספר היסטוריה אחד ציטט את דבריו של יוצא צבא:‏ ”‏המלחמה.‏.‏.‏ הותירה צלקות בשכלו ובאופיו של דור שלם”‏.‏ בעקבות המלחמה נעלמו אימפריות שלמות.‏ המלחמה האיומה הזו הייתה תחילתה של המאה העקובה ביותר מדם בתולדות האנושות.‏ לאחר המלחמה הפיכות ומחאות נעשו לדבר שבשגרה.‏

מדוע שינתה המלחמה את העולם מן הקצה אל הקצה?‏ האם המלחמה הייתה רק טעות בעלת השלכות רחבות היקף?‏ האם התשובות נוגעות לעתידנו?‏