”מקדו את מחשבותיכם בדברים אשר למעלה”
”מקדו את מחשבותיכם בדברים אשר למעלה, לא בדברים אשר על הארץ” (קול׳ ג׳:2).
1, 2. (א) מה מראה שהקהילה המשיחית בקולוסה במאה הראשונה הייתה נתונה תחת מתקפה? (ב) איזו עצה נועדה לעזור לאחים בקולוסה להישאר יציבים?
הקהילה המשיחית בקולוסה במאה הראשונה הייתה נתונה תחת מתקפה. היו בתוך הקהילה שהטיפו לקיום תורת משה ויצרו פילוגים. אחרים עודדו סגפנות — תפיסה פילוסופית פגאנית הכרוכה בהתכחשות עצמית קיצונית. כמשקל נגד לתורות כוזבות אלו כתב השליח פאולוס איגרת מעודדת אל הקולוסים והזהיר אותם במילים הבאות: ”היזהרו שאיש לא ייקח אתכם בשבי על־ידי פילוסופיה ורעיונות מתעים וריקים מתוכן, לפי מסורות של בני אדם, לפי יסודות העולם ולא לפי המשיח” (קול׳ ב׳:8).
2 אם אותם משיחיים משוחים היו ממקדים את מחשבותיהם ב”יסודות העולם”, היו הם מתכחשים בכך לאמצעי הישועה שסיפק יהוה (קול׳ ב׳:20–23). פאולוס רצה לעזור להם לנצור את יחסיהם היקרים עם אלוהים ולכן הפציר בהם: ”מקדו את מחשבותיכם בדברים אשר למעלה, לא בדברים אשר על הארץ” (קול׳ ג׳:2). כן, אחיו של המשיח היו צריכים לזכור את תקוותם לקבל את הנחלה שלא תכלה, אשר הייתה ’שמורה להם בשמיים’ (קול׳ א׳:4, 5).
3. (א) באיזו תקווה מתמקדים המשיחיים המשוחים? (ב) באילו שאלות ידון מאמר זה?
3 גם כיום ממקדים המשיחיים המשוחים את מחשבותיהם במלכות השמימית ובתקוותם להיות ”יורשים שותפים עם המשיח” (רומ׳ ח׳:14–17). אך מה לגבי בעלי התקווה הארצית? כיצד חלים עליהם דבריו של פאולוס? באיזה מובן יכולים ’הכבשים האחרים’ להתמקד ”בדברים אשר למעלה”? (יוח׳ י׳:16) ואיזו תועלת נוכל כולנו להפיק מניתוח דוגמתם של נאמני קדם כגון אברהם ומשה, אשר חרף קשיים אישיים מיקדו את מחשבותיהם בדברים אשר למעלה?
מה משמע למקד את מחשבותינו בדברים אשר למעלה
4. כיצד יכולים הכבשים האחרים למקד את מחשבותיהם בדברים אשר למעלה?
4 אף שלכבשים האחרים אין תקווה שמימית, הם בכל זאת יכולים להתמקד בדברים אשר למעלה. כיצד? על־ידי מתן עדיפות עליונה בחייהם ליהוה אלוהים ולענייני המלכות (לוקס י׳:25–27). לשם כך הם רואים במשיח מופת (פט״א ב׳:21). בדומה לאחינו מן המאה הראשונה, אנו חיים בעולמו של השטן ונתקלים בקווי חשיבה מוטעים, בפילוסופיות עולמיות ובגישות חומרניות. (קרא קורינתים ב׳. י׳:5.) כדוגמת ישוע, עלינו לעמוד על המשמר ולהיזהר ממתקפות אלו על רוחניותנו.
5. כיצד נוכל לבחון את גישתנו כלפי דברים חומריים?
5 האם השקפת העולם על דברים חומריים נותנת את אותותיה בחיינו? מה שאנו אוהבים מתבטא בדרך כלל במחשבותינו ובמעשינו. ישוע אמר: ”במקום שבו אוצרך נמצא, שם יהיה גם לבבך” (מתי ו׳:21). כדי לדעת לאן מושך אותנו לבנו, כדאי שנבחן את עצמנו מדי פעם. שאל את עצמך: ’כמה זמן עסוקות מחשבותיי בעניינים כספיים? האם דאגות לגבי תוכניות עסקיות, השקעות או השגת סגנון חיים נוח יותר תופסות חלק ניכר מזמני? או האם אני משתדל שעיניי יהיו תמיד ממוקדות בדברים רוחניים?’ (מתי ו׳:22) ישוע ציין שמי ששמים דגש רב ב’אצירת אוצרות על הארץ’ מעמידים את עצמם בסכנה רוחנית חמורה (מתי ו׳:19, 20, 24).
6. כיצד נוכל לנצח במאבקנו נגד נטיות הבשר?
6 גופנו הלא־מושלם נמשך לדברים הקוסמים לחושים. (קרא רומים ז׳:21–25.) אם רוח קודשו של אלוהים לא תפעל בחיינו, אנו עלולים להיכנע ל”מעשי החושך”. הללו כוללים מעשים כגון ”התהוללות ושכרות... יחסי מין לא־מוסריים וזימה” (רומ׳ י״ג:12, 13). כדי לנצח במאבק נגד ה”דברים אשר על הארץ” — דברים הקוסמים לבשר — אנו חייבים למקד את מחשבותינו בדברים אשר למעלה. לשם כך דרוש מאמץ. מסיבה זו אמר השליח פאולוס: ”מכה אני את גופי ושולט בו כבעבד” (קור״א ט׳:27). ברור אפוא שאם ברצוננו להישאר במרוץ לחיים איננו יכולים לוותר לעצמנו! הבה נראה מה עשו שני נאמנים מימי קדם כדי להיות ’רצויים בעיני אלוהים’ (עב׳ י״א:6).
אברהם ”האמין ביהוה”
7, 8. (א) עם אילו בעיות וקשיים התמודדו אברהם ושרה? (ב) במה מיקד אברהם את מחשבותיו?
7 כאשר הורה יהוה לאברהם לעבור עם בני ביתו לארץ כנען, ציית אברהם ברצון. בזכות אמונתו וצייתנותו כרת אתו יהוה ברית באמרו: ”אעשך לגוי גדול ואברכך” (בר׳ י״ב:2). למרות זאת, כעבור שנים היו אברהם ואשתו שרה עדיין ערירים. האם שכח יהוה את ההבטחה שהבטיח לאברהם? זאת ועוד, החיים בכנען לא היו קלים. אברהם ובני ביתו הותירו בית וקרובים באור כשדים, עיר משגשגת בארם נהריים. הם נדדו למעלה מ־600,1 ק״מ עד כנען, ושם חיו באוהלים, סבלו מתקופת רעב והתמודדו עם פשיטות צבאיות (בר׳ י״ב:5, 10; י״ג:18; י״ד:10–16). למרות זאת, לא היה להם כל רצון לחזור אל התנאים הנוחים שהיו באוּר! (קרא עברים י״א:8–12, 15).
8 אברהם לא התמקד ב”דברים אשר על הארץ” אלא ”האמין ביהוה” (בר׳ ט״ו:6). כן, הוא מיקד את מחשבותיו בדברים אשר למעלה — הוא התרכז בהבטחות אלוהים. בעקבות זאת זכה אברהם לגמול על אמונתו; האל העליון נגלה אליו ואמר לו: ”’הבט נא השמיימה, וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם’. ויאמר לו: ’כה יהיה זרעֶך’” (בר׳ ט״ו:5). עד כמה ודאי חיזקה הבטחה זו את אברהם! מאז, בכל פעם שהביט בשמיים זרועי הכוכבים, יכול היה להיזכר בהבטחת יהוה להרבות את זרעו. ובעת שקבע אלוהים אכן נולד לאברהם יורש, כפי שהובטח לו (בר׳ כ״א:1, 2).
9. כיצד דוגמתו של אברהם יכולה לעודד אותנו להמשיך להיות חרוצים בשירות אלוהים?
9 בדומה לאברהם, גם אנחנו מחכים להתגשמות הבטחות אלוהים (פט״ב ג׳:13). אם לא נמקד את מחשבותינו בדברים אשר למעלה, אנו עלולים לחשוב שהתגשמות ההבטחות הללו מתעכבת ולהאט את הקצב בכל הקשור לפעילויותינו הרוחניות. לדוגמה, האם בעבר עשית הקרבות כדי לשרת בשירות החלוצי או באפיק אחר של השירות המורחב? אם כן, אתה ראוי לשבח. ומה לגבי היום? זכור שאברהם המשיך להתמקד ב”עיר שיש לה יסודות אמיתיים” (עב׳ י״א:10). הוא ”האמין ביהוה, ואמונתו נחשבה לו לצדקה” (רומ׳ ד׳:3).
משה ראה ”את מי שאינו נראה”
10. אילו מין חיים היו למשה בשנות צעירותו?
10 אדם נוסף שמיקד את מחשבותיו בדברים אשר למעלה היה משה. בצעירותו ”התחנך משה על־פי כל חוכמת המצרִים”. לא היה זה חינוך רגיל. מצרים הייתה המעצמה הבולטת דאז, מה גם שמשה היה מבני ביתו של פרעה עצמו. אין פלא אפוא שבזכות חינוך מתקדם זה נעשה משה ”בן חיל במוצא פיו ובמעשיו” (מה״ש ז׳:22). תאר לעצמך אילו אפשרויות נפתחו בפניו! אך משה התמקד בדברים נעלים יותר — בעשיית רצון אלוהים.
11, 12. איזו השכלה הייתה יקרה מאוד בעיני משה, ומניין לנו שכך הדבר?
11 בשנות חייו המוקדמות ודאי לימדה אותו אמו יוכבד על אלוהי העברים. הידע על יהוה היה יקר למשה יותר מכל אוצר. משום כך הוא ויתר על הזכויות ועל האפשרויות שהיו יכולות להיות מנת חלקו כבן ביתו של פרעה. (קרא עברים י״א:24–27.) אכן, החינוך הרוחני שקיבל משה ואמונתו ביהוה הניעו אותו למקד את מחשבותיו בדברים אשר למעלה.
12 משה זכה להשכלה החילונית הטובה ביותר של ימיו. אך האם השתמש בה כדי לקדם את הקריירה שלו במצרים, כדי לעשות שם לעצמו או כדי להשיג נכסים חומריים? לא. אחרת הוא לא היה ’מסרב להיקרא בנה של בת פרעה ובוחר להתענות עם עַם אלוהים במקום ליהנות מתענוגות החטא הזמניים’. ניתן לראות בבירור שמשה ניצל את חינוכו הרוחני לקידום מטרת יהוה.
13, 14. (א) מה עזר למשה להיות כשיר לתפקיד שהועיד לו יהוה? (ב) מה גם אנחנו צריכים אולי לעשות כדוגמת משה?
13 יהוה ועמו היו חשובים למשה. בגיל 40 סבר משה שהוא כבר מוכן לעזור לעמו של אלוהים להשתחרר מעול העבדות במצרים (מה״ש ז׳:23–25). אך לפני שיכול היה יהוה להטיל עליו את המשימה הזו, נזקק משה לדבר נוסף. היה עליו לפתח תכונות כגון שפלות רוח, סבלנות, ענווה ושליטה עצמית (מש׳ ט״ו:33). משה היה זקוק להכשרה שתעזור לו לעמוד בניסיונות ובקשיים שנכונו לו. עשרות השנים שבהן שימש כרועה צאן סיפקו לו את ההכשרה הדרושה לפיתוח תכונות אלוהיות אלו.
14 האם הפיק משה תועלת מן ההכשרה המעשית שקיבל כרועה? בהחלט! דבר־אלוהים אומר שמשה נעשה לאיש ה”עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה” (במ׳ י״ב:3). הוא פיתח ענווה אשר עזרה לו להתמודד בסבלנות עם אנשים מסוגים שונים ועם שלל בעיותיהם הקשות (שמ׳ י״ח:26). בדומה לכך, אולי גם אנו צריכים לפתח תכונות רוחניות שיעזרו לנו לעבור את ”הצרה הגדולה” ולהיכנס אל העולם החדש רב־הצדק שיכונן אלוהים (ההת׳ ז׳:14). האם אנחנו מסתדרים עם אנשים אחרים, כולל מי שנראים לנו ככאלה שמתרגזים בקלות או רגישים מדי? כדאי שניישם את דבריו של השליח פטרוס, אשר עודד את אחיו לאמונה: ”כבדו בני אדם מכל הסוגים, אהבו את כל אגודת האחים” (פט״א ב׳:17).
למקד את מחשבותינו בדברים אשר למעלה
15, 16. (א) מדוע חיוני שנמשיך למקד את מחשבותינו בדברים הנכונים? (ב) מדוע חשוב למשיחיים להקפיד על התנהגות נאותה?
15 אנו חיים ב”עתות משבר קשות להתמודדות” (טימ״ב ג׳:1). לכן על מנת שנשמור על ערנות רוחנית עלינו להמשיך למקד את מחשבותינו בדברים הנכונים (תסל״א ה׳:6–9). שים לב כיצד נוכל לעשות זאת בשלושה תחומים בחיינו.
16 התנהגותנו: פטרוס הכיר בחשיבותה של ההתנהגות הנאותה. הוא אמר: ”התמידו להתנהג היטב בקרב הגויים, כדי... [ש]יראו הם את מעשיכם הטובים, ובעקבות זאת יהללו את אלוהים” (פט״א ב׳:12). אם בבית, בעבודה, בבית הספר, בשעות הפנאי ואם בשירות אנו עושים כל מאמץ להסב כבוד ליהוה בהתנהגותנו הנאותה. יש להודות שכאנשים לא־מושלמים כולנו עושים טעויות (רומ׳ ג׳:23). אך אם נמשיך ’להיאבק את המאבק הטוב למען האמונה’ נוכל לנצח במלחמה נגד גופנו הלא־מושלם (טימ״א ו׳:12).
17. כיצד נוכל לחקות את הלך החשיבה שהיה למשיח ישוע? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
17 גישתנו: התנהגות נאותה קשורה קשר הדוק לגישה נכונה. השליח פאולוס אמר: ”שמרו על הלך חשיבה זה, שהיה גם למשיח ישוע” (פיל׳ ב׳:5). איזו גישה הייתה לישוע? הוא היה עניו. הענווה הניעה אותו לגלות הקרבה עצמית בשירותו. הכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים עמדה תמיד לנגד עיניו (מר׳ א׳:38; י״ג:10). ישוע התייחס לדבר־אלוהים כסמכות העליונה (יוח׳ ז׳:16; ח׳:28). הוא למד בשקדנות את כתבי־הקודש כדי שיוכל לצטט מהם, להגן עליהם ולבאר אותם. אם נגלה ענווה ונהיה נלהבים בשירות ובלימודנו האישי את המקרא, תהיה חשיבתנו דומה לזו של המשיח.
הכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים עמדה תמיד לנגד עיניו של ישוע (ראה סעיף 17)
18. באיזו דרך חשובה נוכל לתמוך במלאכה שהטיל עלינו יהוה?
18 תמיכתנו: יהוה קבע ש”בשם ישוע תכרע כל ברך — בשמיים ובארץ ומתחת לאדמה” (פיל׳ ב׳:9–11). גם במעמדו המרומם ייכנע ישוע בענווה לרצון אביו, ועלינו לנהוג כמותו (קור״א ט״ו:28). כיצד? על־ידי כך שנתמוך בלב ונפש במלאכה שהוטלה עלינו, ’לעשות תלמידים מקרב כל העמים’ (מתי כ״ח:19). כמו כן, ברצוננו גם ’להיטיב עם כל אדם’ — עם אנשים ככלל ועם אחינו לאמונה (גל׳ ו׳:10).
19. מה עלינו להיות נחושים לעשות?
19 עד כמה אנו אסירי תודה על כך שיהוה מזכיר לנו למקד את מחשבותינו בדברים אשר למעלה! לשם כך עלינו ’לרוץ בהתמדה את המירוץ הערוך לפנינו’ (עב׳ י״ב:1). מי ייתן וכולנו נפעל ’בכל נפשנו, כמי שעושים למען יהוה’, ואבינו שבשמיים יגמול לנו על מאמצינו השקדניים (קול׳ ג׳:23, 24).