”קְרבה גאולתכם”!
”זקפו קומתכם והרימו ראשיכם, כי קרבה גאולתכם” (לוקס כ״א:28).
שירים: 195, 174
1. אילו מאורעות התרחשו ב־66 לספירה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
דמיין לעצמך שאתה משיחי החי בירושלים ב־66 לספירה. הרבה מאוד אירועים מתרחשים סביבך. ראשית, המושל הרומי פלורוס גוזל 17 כיכרי מטבעות מאוצר בית המקדש. מייד פותחים היהודים במרד. הם טובחים בחיילים הרומיים בירושלים ומכריזים על עצמאותם מרומא. אך רומא מגיבה במהירות. בתוך שלושה חודשים מגיעים לזירה 000,30 חיילים בניצוחו של המושל הרומי בסוריה, קסטיוס גלוס. עד מהרה נכנסים החיילים לפאתי ירושלים, והמורדים היהודים נסוגים ומוצאים מחסה במצודת המקדש. בהמשך מתחילים החיילים הרומיים לחתור תחת החומה החיצונית של בית המקדש! בהלה פושטת בעיר. מה אתה חש למראה כל האירועים האלה?
2. איזו פעולה היה על המשיחיים לנקוט ב־66 לספירה, וכיצד היא התאפשרה?
2 אין ספק שאתה זוכר את מילותיו של ישוע אשר אותן העלה על הכתב לוקס, מכותבי ספרי הבשורה: ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות צבא, דעו כי קרוב חורבנה” (לוקס כ״א:20). אך אולי אתה תוהה, ’איך אוכל לציית להוראות שניתנו לצד אותה אזהרה?’ הרי ישוע הוסיף ואמר: ”אז יהיה על הנמצאים ביהודה לנוס אל ההרים, ומי שיהיו בתוך העיר שיצאו ממנה, ומי שיהיו בסביבותיה אל ייכנסו אליה” (לוקס כ״א:21). איך תוכל לעזוב את ירושלים כשכל כך הרבה חיילים מקיפים אותה? והנה קורה דבר מדהים. ממש לנגד עיניך מתחילים החיילים הרומיים לסגת! כמנובא, מתקפתם ’קוצרה’ (מתי כ״ד:22). כעת יש לך אפשרות לציית להוראותיו של ישוע. מייד אתה נמלט אל ההרים שמעבר לנהר הירדן יחד עם כל שאר המשיחיים הנאמנים בעיר ובסביבותיה.a ואז, בשנת 70 לספירה, עושה דרכו אל ירושלים צבא רומי חדש ומחריב את העיר. חייך ניצלו משום שנשמעת להוראותיו של ישוע.
3. עם איזה מצב דומה יתמודדו בקרוב המשיחיים, ובמה נדון במאמר זה?
3 בקרוב, בקרוב מאוד, יתמודד כל אחד ואחד מאתנו עם מצב דומה. ישוע לא רק הזהיר את המשיחיים מפני חורבן ירושלים, אלא גם השתמש באותם אירועים שהתרחשו במאה הראשונה כהקבלה למה שיתרחש כאשר תפרוץ במפתיע ’הצרה הגדולה’ (מתי כ״ד:3, 21, 29). למעשה, הבשורה הטובה היא ש”המון רב” ישרדו את האסון הכלל עולמי הזה. (קרא ההתגלות ז׳:9, 13, 14.) מה אנו לומדים מן המקרא על האירועים האלה הקרבים ובאים? עלינו לגלות עניין רב בתשובה, שכן ישועתנו כרוכה בכך. הבה נבחן ביתר פירוט כיצד אירועים עתידיים אלה ישפיעו עלינו אישית.
ראשית הצרה הגדולה
4. מה יציין את ראשית הצרה הגדולה, וכיצד יקרה הדבר?
4 כיצד תתחיל הצרה הגדולה? כתשובה לכך מתאר ספר ההתגלות את השמדת ”בבל הגדולה” (ההת׳ י״ז:5–7). עד כמה הולם שכל דתות הכזב מדומות לזונה! מנהיגי הדתות זונים עם שליטי העולם המרושע הזה. במקום לתמוך נאמנה בישוע ובמלכותו הם מעניקים את תמיכתם למנהיגי אנוש ומתפשרים על עקרונות אלוהים רק כדי לצבור השפעה פוליטית. הם שונים בתכלית ממשוחי אלוהים הטהורים המשולים לבתולה (קור״ב י״א:2; יעקב א׳:27; ההת׳ י״ד:4). אבל מי ישמיד את הארגון הזה המדומה לזונה? יהוה אלוהים ישים את ”מחשבתו” בלבן של ”עשר הקרניים” של ’חיית הפרא האדומה כשני’. הקרניים האלו מסמלות את כל הממשלות הפוליטיות הנוכחיות התומכות בארגון האומות המאוחדות, ארגון שאותו מסמלת ’חיית הפרא האדומה כשני’ (קרא ההתגלות י״ז:3, 16–18).
5, 6. מה מביא אותנו למסקנה שהשמדת בבל הגדולה אין משמעה מותם של כל חברי הדתות?
5 האם עלינו להסיק אפוא שהשמדת דתות בבל הגדולה תביא למותם של כל חברי דתות אלו? נראה שלא. בהשראת אלוהים כתב הנביא זכריה על אותה עת. בהתייחסו למי שהיה בעבר חלק מדתות הכזב מוסר הכתוב: ”ואמר, ’לא נביא אנוכי. איש עובד אדמה אנוכי, כי אדם הִקְנַנִי [קנה אותי] מנעוריי’. ואמר אליו, ’מה המכות האלה בין ידיך’? ואמר, ’אשר הוכיתי [ב]בית מאהבָי [חבריי]’” (זכ׳ י״ג:4–6). לכן נראה כי אפילו חלק ממנהיגי הדתות ינטשו את דתם ואף יתכחשו לכך שהם היו אי פעם חלק מדתות כזב אלו.
6 מה יעלה בגורלם של משרתי אלוהים בעת ההיא? ישוע מסביר: ”אם לא יקוצרו הימים ההם לא יינצל כל בשר, אך למען הבחירים יקוצרו הימים ההם” (מתי כ״ד:22). כפי שראינו, בשנת 66 לספירה, ’קוצרה’ הצרה. הדבר אפשר ל”בחירים”, המשיחיים המשוחים, להימלט מן העיר ומסביבותיה. במקביל לכך, חלקה הראשון של הצרה הגדולה לעתיד לבוא ’יקוצר’ למען ”הבחירים”. ”עשר הקרניים” הפוליטיות לא יורשו להשמיד את עם אלוהים, אלא תהיה הפוגה קצרה.
עת בחינה ומשפט
7, 8. איזו הזדמנות תהיה לנו לאחר השמדת ארגוני דתות הכזב, וכיצד יבלטו אז משרתי אלוהים הנאמנים כשונים?
7 מה יקרה לאחר השמדת הארגונים הדתיים הכוזבים? בעת ההיא יהיה עלינו להוכיח מה באמת טמון בלבנו. רוב בני האדם יחפשו מחסה בארגוני אנוש המשולים ל”סלעי ההרים” (ההת׳ ו׳:15–17). לעומת זאת, משרתי אלוהים יימלטו בלשון השאלה אל המחסה שמעניק יהוה. במאה הראשונה לא הייתה ההפוגה עת להצטרפות המונית של יהודים אל דת האמת המשיחית. זו הייתה עת לפעולה ולצייתנות מצד מי שכבר היו משיחיים. בדומה לכך, לא נוכל לצפות שההפוגה העתידית בצרה הגדולה תביא עמה נהירה המונית של מאמינים חדשים. לאמיתו של דבר, תהיה זו הזדמנות לכל המאמינים האמיתיים להוכיח את אהבתם ליהוה ולהעניק את תמיכתם לאחי המשיח (מתי כ״ה:34–40).
8 אף שאיננו מבינים לגמרי את כל מה שיתרחש במרוצת אותה תקופת בחינה, ניתן לצפות שתידרש מאתנו מידה מסוימת של הקרבה. במאה הראשונה היה על המשיחיים לעזוב מאחוריהם את נכסיהם ולהתמודד עם קשיים כדי להינצל (מר׳ י״ג:15–18). האם נהיה מוכנים לאבד נכסים חומריים כדי לשמור על נאמנותנו? האם נהיה מוכנים לעשות את כל מה שיידרש מאתנו כדי להוכיח את דבקותנו ביהוה? צא וחשוב! בעת ההיא נהיה היחידים אשר כדוגמת הנביא דניאל יעבדו את אלוהים ויהי מה (דנ׳ ו׳:11, 12).
9, 10. (א) איזה מסר יכריזו אז משרתי אלוהים? (ב) כיצד יגיבו אויבי עם אלוהים?
9 לא תהיה זו העת לבשר את ’הבשורה הטובה על המלכות’. תקופה זו כבר תחלוף לה. ”הקץ” יהיה בפתח! (מתי כ״ד:14) אין ספק שמשרתי אלוהים יכריזו מסר נוקב על משפטי אלוהים. ייתכן מאוד שבין היתר הם יכריזו על כך שעולמו המרושע של השטן עומד לבוא אל קצו המוחלט. המקרא מדמה את המסר הזה לאבני ברד: ”ואבני ברד גדולות, אשר משקל כל אחת מהן כמשקל כיכר, נפלו מן השמיים על בני האדם, ובני האדם גידפו את אלוהים בגלל מכת הברד, כי הייתה זו מכה גדולה עד מאוד” (ההת׳ ט״ז:21).
10 אויבינו לא יוכלו שלא להבחין בכך. בהשראת אלוהים מסביר הנביא יחזקאל מה יעשה גוג ממגוג, קואליציה של אומות: ”כה אמר אדוני יהוה, ’והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך, וחשבת מחשבת רעה. ואמרת: ”אעלה על ארץ פרזות. אבוא השוקטים, יושבי לבטח, כולם יושבים באין חומה, ובריח ודלתיים אין להם”. לשלול שלל ולבוז בז, להשיב ידך על חורבות נושבות ואל עם מאוסף מגויים, עושה מקנה וקניין, יושבי על טבור הארץ’” (יח׳ ל״ח:10–12). מבחינה רוחנית יבלוט עם אלוהים כעם ייחודי השוכן כביכול ב”טבור הארץ”. האומות לא יוכלו לשאת זאת. כן, הן יהיו להוטות לתקוף את משוחי יהוה ואת עמיתיהם.
11. (א) מה עלינו לזכור לגבי סדר האירועים במהלך הצרה הגדולה? (ב) כיצד יגיבו האנשים לאותות שיופיעו בשמיים?
11 כעת, כשנבחן את מה שיקרה בהמשך, עלינו לזכור שדבר־אלוהים אינו מגלה את סדר האירועים המדויק. סביר להניח שחלק מהאירועים יתרחשו במקביל. בנבואתו על אחרית הסדר העולמי הזה אמר ישוע: ”יהיו אותות בשמש, בירח ובכוכבים, ועמי העולם יתייסרו ויעמדו חסרי אונים בגלל שאון הים ומימיו הגועשים; אנשים יתעלפו מפחד לנוכח הדברים הצפויים לבוא על העולם המיושב, שכן כוחות השמיים יזדעזעו. אז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובפאר רב”. (לוקס כ״א:25–27; קרא מרקוס י״ג:24–26.) האם התגשמות הנבואה הזו תכלול בתוכה אותות ואירועים מעוררי אימה בשמיים הפיזיים? יהיה עלינו לחכות ולראות. אך מכל מקום, האותות יעוררו חרדה ובהלה בלבם של אויבי אלוהים.
תהיה לנו ראייה אופטימית כי נהיה בטוחים שנינצל! (ראה סעיפים 12, 13)
12, 13. (א) מה יקרה כאשר יבוא ישוע ”בגבורה ובפאר רב”? (ב) כיצד יגיבו באותה עת משרתי אלוהים?
12 מה יקרה כאשר יבוא ישוע ”בגבורה ובפאר רב”? בעת ההיא הוא יגמול לנאמנים ויעניש את הלא־נאמנים (מתי כ״ד:46, 47, 50, 51; כ״ה:19, 28–30). על־פי מתי, ישוע סיים את תיאור האות המורכב במשל הכבשים והעזים במילים: ”כאשר יבוא בן האדם בתפארתו וכל המלאכים אתו, יֵשב על כיסא כבודו. אז ייאספו לפניו כל העמים, והוא יפריד בין בני האדם כרועה המפריד את הכבשים מן העזים. את הכבשים יציב לימינו ואת העזים לשמאלו” (מתי כ״ה:31–33). איזה משפט יוכרז באוזני הכבשים והעזים? המשל נחתם במילים: ”אלה [העזים] ילכו לאבדון עולם, והצדיקים לחיי עולם” (מתי כ״ה:46).
13 כיצד יגיבו העזים כאשר יבינו שמצפה להם ”אבדון עולם”? הם ”יטפחו על לבם לאות אבל” (מתי כ״ד:30). אך כיצד יגיבו באותה עת אחי המשיח ועמיתיהם הנאמנים? באמונה מלאה ביהוה אלוהים ובבנו, ישוע המשיח, הם יישמעו למצוות ישוע: ”כאשר יתחילו לקרות הדברים האלה, זקפו קומתכם והרימו ראשיכם, כי קרבה גאולתכם” (לוקס כ״א:28). כן, תהיה לנו ראייה אופטימית כי נהיה בטוחים שנינצל.
מאירים כשמש במלכות
14, 15. איזה איסוף יתרחש לאחר תחילת מתקפתו של גוג ממגוג, ומה כרוך באיסוף זה?
14 מה יקרה לאחר שגוג ממגוג יפתח במתקפתו על עם אלוהים? הן מתי והן מרקוס מתעדים את אותו מאורע: ”[בן האדם] ישלח את המלאכים ויקבץ את בחיריו מארבע רוחות השמיים, מקצה הארץ ועד קצה השמיים” (מר׳ י״ג:27; מתי כ״ד:31). איסוף זה אינו מתייחס לאיסוף הראשוני של המשוחים או לחתימתם הסופית של שארית המשוחים (מתי י״ג:37, 38). חתימה זו תתרחש לפני פרוץ הצרה הגדולה (ההת׳ ז׳:1–4). אם כן, מהו האיסוף שעליו מדבר ישוע? זו העת שבה שארית ה־000,144 יקבלו את גמולם השמימי (תסל״א ד׳:15–17; ההת׳ י״ד:1). מאורע זה יקרה בשלב מסוים לאחר תחילת מתקפתו של גוג ממגוג (יח׳ ל״ח:11). אז יתגשמו המילים הבאות שאמר ישוע: ”באותה עת יאירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם” (מתי י״ג:43).b
15 רבים בנצרות מאמינים שהמשיחיים יילקחו השמיימה בגופם הגשמי. הם גם מאמינים שהם יראו את ישוע חוזר כמלך אל כדור הארץ באופן גלוי לעין. אך המקרא מראה בבירור ש”אות בן האדם” ייראה בשמיים ושישוע יבוא ”בענני השמיים” (מתי כ״ד:30). שני הצירופים האלה מצביעים על דברים סמויים מן העין. בנוסף לכך, ”בשר ודם אינו יכול לרשת את מלכות אלוהים”. לכן מי שיילקחו השמיימה יצטרכו תחילה ’להשתנות, בן רגע, כהרף עין, בעת תקיעת החצוצרה האחרונה’.c (קרא קורינתים א׳. ט״ו:50–53.) לפיכך שארית המשוחים הנאמנים ייאספו ויקובצו בן רגע.
16, 17. מה חייב לקרות לפני חתונת השה בשמיים?
16 כאשר יהיו כל ה־000,144 בשמיים ניתן יהיה להתחיל בהכנות הסופיות לחתונת השה (ההת׳ י״ט:9). אך דבר נוסף יקרה לפני מאורע משמח זה. זכור שזמן קצר בטרם תילקח שארית ה־000,144 השמיימה יתקוף גוג את עם אלוהים (יח׳ ל״ח:16). איזו תגובה יעורר הדבר? על פני האדמה ייראו עם אלוהים כחסרי הגנה. הם יצייתו להנחיות שניתנו בימי המלך יהושפט: ”לא לכם להילחם בזאת. התייצבו, עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם. יהודה וירושלים, אל תיראו ואל תֵחתו” (דה״ב כ׳:17). אך בשמיים תהיה תגובה שונה. בהתייחסו לזמן שבו כל המשוחים יהיו בשמיים אומר הכתוב בההתגלות י״ז:14 על אויבי עם אלוהים: ”הם יילחמו בשה, אך מכיוון שהוא אדון האדונים ומלך המלכים, השה ינצח אותם, וכך גם אלה אשר אתו — הקרואים, הנבחרים והנאמנים”. כשלצדו 000,144 שותפיו למלוכה בשמיים יבוא ישוע לעזרת עם אלוהים עלי אדמות.
17 מלחמת הר מגידון שתפרוץ בעקבות זאת תוביל להאדרת שמו הקדוש של יהוה (ההת׳ ט״ז:16). בעת ההיא כל דמויי העזים ”ילכו לאבדון עולם”. כדור הארץ יהיה נקי סוף סוף מכל הרשע, וההמון הרב יעבור את חלקה האחרון של הצרה הגדולה. עם השלמת כל ההכנות יגיע שיאו של ספר ההתגלות — חתונת השה (ההת׳ כ״א:1–4).d כל ניצולי הצרה הגדולה עלי אדמות יתענגו על חסדו של אלוהים וייהנו מאהבתו השופעת. איזו סעודת חתונה מפוארת תהיה זו! האין אנו מצפים ליום זה בכליון עיניים? (קרא פטרוס ב׳. ג׳:13).
18. מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה כשלפנינו האירועים המרגשים שנובאו?
18 כשלפנינו אירועים מרגשים אלה, מה על כל אחד ואחד מאתנו לעשות כעת? השליח פטרוס כתב ברוח אלוהים: ”כיוון שכל אלה יתפרקו כך, חשבו איזה מין אנשים עליכם להיות — אנשים המתנהגים בקדושה ועושים מעשים המעידים על מסירות לאלוהים — בעודכם מחכים לבוא יום יהוה וזוכרים אותו תמיד... על כן, אהוביי, הואיל ואתם מחכים לדברים אלה עשו כל מאמץ להימצא לפניו לבסוף ללא רבב וללא דופי ובשלום” (פט״ב ג׳:11, 12, 14). אם כן, הבה נהיה נחושים להישמר נקיים מבחינה רוחנית ולתמוך במלך השלום.
c גופיהם הפיזיים של המשוחים שיחיו אז לא יילקחו השמיימה (קור״א ט״ו:48, 49). סביר להניח שאלוהים יעלים את גופיהם כפי שעשה לגופתו של ישוע.