‏”‏פתי יאמין לכל דבר”‏

כפי שאדם לא יכול היה להאמין לכל מה שנכתב בעיתון לפני יותר מ־200 שנה,‏ כך גם לא ניתן להאמין לחלק ניכר ממה שאפשר למצוא באינטרנט במאה ה־21.‏ מידע עצום — נכון ושקרי,‏ שימושי וחסר ערך,‏ תמים ומסוכן — זמין היום תודות לטכנולוגיה המודרנית.‏ עלינו להיות בררנים מאוד לגבי מה שאנו מחשיבים כראוי לתשומת לב.‏ במיוחד מי שהאינטרנט חדש להם עלולים להסיק שדיווח או ידיעה חדשותית,‏ מוזרים וסנסציוניים ככל שיהיו,‏ נכונים פשוט מפני שהם באינטרנט או משום שחבר שלח להם את זה במייל.‏ אין פלא שהמקרא מזהיר:‏ ”‏פתי יאמין לכל דבר,‏ וערום יבין לאשורו [‏הפיקח שוקל כל צעד וצעד]‏”‏ (‏מש׳ י״ד:‏15‏)‏.‏

כיצד נוכל להיות פיקחים ולזהות תרמיות,‏ אגדות אורבניות,‏ הונאות או מידע מוטעה אחר שעלול להופיע על גבי מסכי המחשב?‏ ראשית,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם המידע הזה מגיע מאתר רשמי ומהימן או מאיזה בלוג או מקור לא־ידוע?‏ האם הוא כבר נתגלה כשקרי באתרים חושפי תרמיות?‏’‏a אם כן,‏ השתמש ביכולת ”‏להבדיל בין טוב לרע”‏ (‏עב׳ ה׳:‏14‏)‏.‏ אם ידיעה חדשותית נשמעת לא־אמינה רוב הסיכויים שהיא כזאת.‏ בנוסף,‏ כאשר המידע מכתים את שמם של אחרים,‏ נסה לחשוב למי תצמח תועלת אם ידיעה זו תופץ ואם למקור יש מניעים סמויים בהפצתה.‏

אני חייב להעביר הלאה

יש אנשים — אולי כדי למשוך תשומת לב — שמרגישים צורך כפייתי להיות הראשונים להפיץ ידיעה ולהעביר אותה לכל אנשי הקשר שלהם מבלי לבדוק את אמינותה או מבלי לחשוב על ההשלכות (‏שמ״ב י״ג:‏28–33‏)‏.‏ אבל אם נהיה פיקחים,‏ נחשוב על הנזק האפשרי שעלול להיגרם לשמם הטוב של אדם או של ארגון.‏

דרושים מאמצים כדי לאמת ידיעה.‏ זו הסיבה שיש המחליטים להותיר בידי הנמען את בדיקת אמינות המידע.‏ אך כמה זמן יידרש לו לעשות כן?‏ זמן הוא מצרך יקר (‏אפ׳ ה׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ במקום לחשוב,‏ ”‏אם אני בספק,‏ אני חולק”‏,‏ עדיף שתאמץ לך את הכלל,‏ ”‏אם אני בספק,‏ אני מוחק!‏”‏

שאל את עצמך:‏ ’‏האם אני חייב בצורה כפייתית להעביר הלאה אימיילים?‏ האם נאלצתי פעם לכתוב אל אנשי הקשר שלי ולהתנצל על כך ששלחתי להם מידע שהתברר כלא־מדויק או כשקר מוחלט?‏ האם מישהו אי פעם ביקש ממני להפסיק להעביר לו אימיילים?‏’‏ זכור שלאנשי הקשר שלך יש גישה לאינטרנט,‏ והם יכולים לחפש דברים שמעניינים אותם ברשת ללא עזרתך.‏ לא צריך להציף אותם בסיפורים מצחיקים,‏ בסרטוני וידיאו או במצגות.‏ גם אין זה נבון להעביר הקלטות או תמלילים של נאומים מקראיים.‏b יתרה מזו,‏ העברת חומרי מחקר,‏ פסוקים ללימוד המקרא או תשובות לשימוש באסיפות הקהילה תגרע מהתכוננותו האישית של הפרט.‏

ומה עליך לעשות אם תמצא באינטרנט השמצות על ארגון יהוה?‏ חיוני לדחות חומר כזה בכל תוקף.‏ יש שחשים כי עליהם להביא זאת לידיעת אחרים כדי לשמוע מה דעתם,‏ אבל בכך הם מפיצים את המידע הזדוני.‏ אם משהו שראינו באינטרנט מטריד אותנו,‏ עלינו לבקש מיהוה חוכמה ולשוחח על כך עם אחים בוגרים (‏יעקב א׳:‏5,‏ 6;‏ יהד׳ 22,‏ 23‏)‏.‏ ישוע,‏ שנפל קורבן להאשמות כוזבות,‏ הזהיר את תלמידיו כי אויביהם ירדפו אותם ’‏ויעלילו עליהם כל מיני עלילות שקר מרושעות’‏ (‏מתי ה׳:‏11;‏ י״א:‏19;‏ יוח׳ י׳:‏19–21‏)‏.‏ בעזרת ”‏מזימה”‏,‏ כלומר כושר חשיבה,‏ ותוך גילוי ”‏תבונה”‏ עלינו לזהות את מי ש’‏מדברים תהפוכות’‏,‏ כלומר,‏ דברים מסולפים ואת מי ש”‏נלוזים במעגלותם [‏בכל דרכיהם]‏”‏ (‏מש׳ ב׳:‏10–16‏)‏.‏

כבד את זכותם של אחרים

עלינו גם להיזהר בכל הקשור למידע או לחוויות בעלי אופי רוחני המגיעים אלינו שלא ממקור ראשון.‏ גם אם המידע נכון,‏ אין זה אומר בהכרח שצריך להפיצו.‏ לעיתים לא יהיה זה ראוי או אוהב לחלוק עם אחרים את מה ששמענו גם אם הדיווח מדויק (‏מתי ז׳:‏12‏)‏.‏ לדוגמה,‏ לא יהיה זה אוהב או בונה להפיץ רכילות גם אם היא אמיתית (‏תסל״ב ג׳:‏11;‏ טימ״א ה׳:‏13‏)‏.‏ יש פרטי מידע בעלי אופי סודי,‏ ועלינו לכבד את זכותם של האחרים לחשוף את המידע במועד הנכון ודרך הצינורות המתאימים.‏ הפצת המידע מוקדם מדי עלולה לגרום נזק רב.‏

כיום אפשר להפיץ ידיעות — נכונות או שקריות,‏ שימושיות או חסרות ערך,‏ תמימות או מסוכנות — במהירות מדהימה.‏ מי ששולח אימייל או הודעת טקסט,‏ גם אם זה לאדם אחד,‏ חייב להבין שתוכן ההודעה יכול להתפשט כהרף עין בכל רחבי העולם גם אם לא הייתה לו כוונה כזו.‏ אם כן,‏ הבה נילחם בדחף להעביר מידע במהירות וללא הבחנה.‏ כאשר אנו קוראים ידיעה חדשותית סנסציונית עלינו לזכור כי האהבה אינה חשדנית מדי,‏ אך היא גם לא נאיבית או פתיה.‏ מעל לכול,‏ האהבה מסרבת להאמין לרמיזות זדוניות על ארגון יהוה או לשקרים על אחינו המופצים בידי אנשים המשועבדים ל”‏אבי השקר”‏,‏ השטן (‏יוח׳ ח׳:‏44;‏ קור״א י״ג:‏7‏)‏.‏ כושר חשיבה ותבונה יעזרו לנו להיות פיקחים ולבדוק כיצד לנהוג באחריות במידע ההולך וגובר הנגיש לנו מדי יום.‏ כפי שאומר המקרא,‏ ”‏נָחֲלו פתאים איוולת,‏ וערומים יכתירו דעת”‏,‏ כלומר,‏ הידע יהיה ככתר לראשם של הפיקחים (‏מש׳ י״ד:‏18‏)‏.‏