יהוה אוהב את מי ש”‏מחזיקים מעמד בעשותם פרי”‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מדוע אנו מתעודדים ממי שמבשרים בנאמנות בשטחים לא־פוריים?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏ (‏ב)‏ מה אמר ישוע באשר לפעילות הבישור שביצע ”‏בעירו”‏?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

סרג׳יו ואולינדה הם זוג חלוצים בשנות ה־80 לחייהם המתגוררים בארצות הברית.‏ לאחרונה הפכו רגליהם הכאובות את ההתניידות למשימה קשה יותר.‏ בכל זאת,‏ כמנהגם זה עשרות שנים,‏ הם צועדים בבוקר ומגיעים בשעה שבע לכיכר באזור הומה בעיר.‏ הם מתמקמים קרוב לתחנת אוטובוס ומציעים את הספרות המקראית שלנו לעוברים ושבים.‏ רוב האנשים מתעלמים מהם,‏ אך בני הזוג נותרים במקומם ומחייכים למתבוננים בהם.‏ בצהרי היום הם הולכים לאיטם הביתה,‏ ולמחרת בבוקר שבים לכיכר בשעה שבע.‏ למעשה,‏ בני הזוג הנאמנים הללו עסוקים בהכרזת בשורת המלכות במקום זה שישה בקרים בשבוע במהלך השנה כולה.‏

² בדומה לסרג׳יו ואולינדה,‏ רבים מהאחים והאחיות הנאמנים ברחבי העולם מבשרים כבר עשרות שנים בשטחים לא־פוריים.‏ אם גם אתה מתמודד עם קושי זה,‏ אנו משבחים אותך בחום על התמדתך.‏a עמידתך האיתנה בשירות יהוה היא מקור עידוד עבור רבים – גם עבור אחים מנוסים.‏ שים לב לדבריהם של מספר משגיחי נפה:‏ ”‏כשאני מבשר עם אחים ואחיות נאמנים אלה,‏ אני שואב כוח מדוגמתם”‏.‏ ”‏נאמנותם מעודדת אותי להחזיק מעמד ולאזור אומץ בשירותי”‏.‏ ”‏דוגמתם מחממת את ליבי”‏.‏

3.‏ באילו שלוש שאלות נדון,‏ ומדוע?‏

³ כדי לחזק את נחישותנו להשלים את מלאכת ההטפה שהטיל עלינו ישוע,‏ נדון בתשובות לשלוש שאלות:‏ מדוע אנו עלולים לחוש לעיתים רפיון ידיים?‏ כיצד נוכל לעשות פרי?‏ מה יסייע לנו להחזיק מעמד בעשותנו פרי?‏

מדוע אנו עלולים לחוש רפיון ידיים?‏

4.‏ (‏א)‏ כיצד השפיעה תגובתם השלילית של רוב היהודים על פאולוס?‏ (‏ב)‏ מדוע פאולוס חש כך?‏

⁴ אם אי פעם חשת רפיון ידיים מאחר שאתה מבשר בשטחים שההיענות בהם מועטה,‏ תוכל להזדהות עם השליח פאולוס.‏ במהלך שירותו,‏ שארך כ־30 שנה,‏ סייע לרבים להפוך לתלמידי המשיח (‏מה״ש י״ד:‏21;‏ קור״ב ג׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ אך הוא לא הצליח לגרום ליהודים רבים להפוך לעובדי אלוהים אמיתיים.‏ נהפוך הוא,‏ רובם דחו את פאולוס וכמה אף רדפו אותו (‏מה״ש י״ד:‏19;‏ י״ז:‏1,‏ 4,‏ 5,‏ 13‏)‏.‏ כיצד השפיעה תגובתם העוינת של היהודים על פאולוס?‏ הוא הודה בכנות:‏ ”‏אומר אני את האמת כתלמיד המשיח.‏.‏.‏ יש בליבי צער רב וכאב בלתי פוסק”‏ (‏רומ׳ ט׳:‏1–3‏)‏.‏ מדוע פאולוס חש כך?‏ ליבו היה בפעילות הבישור.‏ הוא בישר ליהודים מתוך דאגה עמוקה כלפיהם,‏ לכן כאב לו לראות שהם דוחים את רחמי אלוהים.‏

5.‏ (‏א)‏ מה מניע אותנו לבשר לרעינו?‏ (‏ב)‏ מדוע אין זה מפליא שאנו חשים לעיתים רפיון ידיים?‏

⁵ בדומה לפאולוס,‏ אנו מבשרים לאנשים מתוך דאגה כנה כלפיהם (‏מתי כ״ב:‏39;‏ קור״א י״א:‏1‏)‏.‏ מדוע?‏ אנו יודעים מניסיון אישי שברכות רבות מצפות למי שמחליטים לשרת את יהוה.‏ כשאנו חושבים על האנשים שבשטחנו,‏ אנו אומרים לעצמנו:‏ ’‏אילו רק היינו יכולים לעזור להם לראות מה הם מפסידים!‏’‏ מסיבה זו אנו ממשיכים לעודד אותם ללמוד את האמת על אודות יהוה ומטרתו עבור האנושות.‏ אנו אומרים למעשה לאנשים שאנו מבשרים להם:‏ ’‏הבאנו לכם מתנה יפה.‏ קבלו אותה בבקשה’‏.‏ כאשר אנשים מסרבים לקבלה,‏ אין פלא שאנו חשים ’‏בליבנו כאב’‏.‏ הרגשות הללו אינם מצביעים על חוסר אמונה,‏ אלא על העובדה שליבנו בפעילות הבישור.‏ לכן גם אם אנו חשים לעיתים רפיון ידיים,‏ אנו מחזיקים מעמד.‏ אלנה,‏ המשרתת כחלוצה למעלה מ־25 שנה,‏ מייצגת את רגשותיהם של רבים מאיתנו באמרה:‏ ”‏לא קל לי לבשר.‏ בכל זאת,‏ אין פעילות אחרת שהייתי מעדיפה לעסוק בה”‏.‏

כיצד נוכל לעשות פרי?‏

6.‏ איזו שאלה נבחן,‏ וכיצד נעשה כן?‏

⁶ מדוע נוכל להיות בטוחים שללא תלות במקום שבו אנו מבשרים,‏ שירותנו יכול להיות פורה?‏ על מנת להשיב על שאלה חשובה זו,‏ נבחן שניים ממשליו של ישוע שבהם הוא דן בצורך ’‏לעשות פרי’‏ (‏מתי י״ג:‏23‏)‏.‏ המשל הראשון הוא באשר לגפן.‏

7.‏ (‏א)‏ מה מסמלים ”‏הכורם”‏,‏ ”‏הגפן”‏ ו”‏השריגים”‏?‏ (‏ב)‏ על איזו שאלה ברצוננו להשיב?‏

⁷ קרא יוחנן ט״ו:‏1–5,‏ 8‏.‏ שים לב שישוע אמר לשליחיו:‏ ”‏בזאת יפואר אבי,‏ בכך שתוסיפו להניב פרי רב ותתנהגו כתלמידיי”‏.‏ ישוע ציין שאביו הוא ”‏הכורם”‏,‏ שהוא עצמו ”‏הגפן האמיתית”‏ ושתלמידיו הם ”‏השריגים”‏,‏ כלומר ענפי הגפן.‏b אם כן,‏ איזה פרי צריכים תלמידיו של המשיח לעשות?‏ במשל זה לא אמר ישוע מפורשות מהו הפרי,‏ אך הזכיר פרט משמעותי המסייע לנו לדעת את התשובה.‏

8.‏ (‏א)‏ מדוע הפרי במשל אינו יכול להתייחס לתלמידים חדשים?‏ (‏ב)‏ מה מאפיין את דרישותיו של יהוה?‏

⁸ ישוע ציין באשר לאביו:‏ ‏”‏כל שריג בי שאינו עושה פרי הוא מסיר”‏.‏ במילים אחרות,‏ יהוה רואה בנו כמשרתיו רק אם אנו עושים פרי (‏מתי י״ג:‏23;‏ כ״א:‏43‏)‏.‏ מכאן שבמשל זה הפרי שכל משיחי חייב להניב אינו מתייחס לתלמידים חדשים שאולי תהיה לנו הזכות לעשות (‏מתי כ״ח:‏19‏)‏.‏ אם כך היה הדבר,‏ עדי־יהוה נאמנים שאינם מצליחים לעשות תלמידים מפני שהם מבשרים בשטח לא־פורה יהיו כמו השריגים שאינם מניבים פרי במשלו של ישוע.‏ אך מסקנה זו אינה מתקבלת על הדעת.‏ מדוע?‏ מפני שאיננו יכולים להכריח אנשים להפוך לתלמידים.‏ יהיה זה בניגוד לדרכיו האוהבות של יהוה לפסול את משרתיו רק מפני שאינם מצליחים לעשות דבר שהוא מחוץ להישג ידם.‏ כל מה שמבקש מאיתנו יהוה לעשות הוא תמיד בר־השגה (‏דב׳ ל׳:‏11–14‏)‏.‏

9.‏ (‏א)‏ איזו פעילות מאפשרת לנו להניב פרי?‏ (‏ב)‏ באיזה משל נדון כעת,‏ ומדוע?‏

⁹ אם כן,‏ מהו הפרי שעלינו להניב?‏ אין ספק שהפרי צריך להתייחס לפעילות שכל אחד מאיתנו מסוגל לבצע.‏ ובכן,‏ איזו פעילות הינה הכרחית כדי ”‏לעשות פרי”‏?‏ הכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏c משל שסיפר ישוע באשר לזורע מאשש מסקנה זו.‏ נדון כעת במשל זה.‏

10.‏ (‏א)‏ מה מסמלים הזרע והאדמה במשל?‏ (‏ב)‏ מה מניב גבעול חיטה?‏

¹⁰ קרא לוקס ח׳:‏5–8,‏ 11–15‏.‏ במשל הזורע הזרע הוא ”‏דבר אלוהים”‏,‏ או מסר המלכות.‏ האדמה מסמלת את ליבו הסמלי של האדם.‏ הזרע שנפל על האדמה הטובה הצמיח שורשים,‏ נבט וגדל,‏ והבה נניח שהפך לגבעול חיטה.‏ לאחר מכן ’‏עשה פרי פי מאה’‏.‏ אולם איזה סוג של פרי מניב גבעול חיטה?‏ האם הוא מניב גבעולי חיטה קטנים?‏ לא,‏ הוא מניב זרעים חדשים,‏ שבסופו של דבר עשויים לגדול לגבעולים.‏ במשל זה הניב זרע אחד מאות זרעים.‏ כיצד היבט זה במשל נוגע לשירותנו?‏

11.‏ (‏א)‏ כיצד נוגע משל הזורע לשירותנו?‏ (‏ב)‏ כיצד אנו מניבים זרעי מלכות חדשים?‏

¹¹ לשם השוואה,‏ נניח שלפני כמה שנים חלקו איתנו הורינו המשיחיים או עדי־יהוה אחרים את בשורת המלכות.‏ לשמחתם הבחינו שליבנו נענה למסר המלכות דמוי הזרע.‏ כשם שהאדמה הטובה במשלו של ישוע אחזה בזרע,‏ גם אנו נענינו לבשורה ואחזנו בה.‏ כתוצאה מכך,‏ הצמיח מסר המלכות דמוי הזרע שורש וגדל כביכול לגבעול חיטה,‏ שלימים היה בשל להניב פרי.‏ וכפי שהפרי של גבעול החיטה איננו גבעולים חדשים אלא זרעים חדשים,‏ כך הפרי שאנו עושים איננו תלמידים חדשים אלא זרעי מלכות חדשים.‏d כיצד אנו מניבים זרעי מלכות חדשים?‏ בכל פעם שאנו מכריזים בדרך זו או אחרת את מסר המלכות,‏ אנו כביכול מכפילים ומפזרים את הזרע שניטע בליבנו (‏לוקס ו׳:‏45;‏ ח׳:‏1‏)‏.‏ לכן,‏ משל זה מלמד אותנו שכל עוד אנו ממשיכים להכריז את מסר המלכות,‏ אנו ’‏מחזיקים מעמד בעשותנו פרי’‏.‏

12.‏ (‏א)‏ איזה לקח אנו יכולים להפיק ממשליו של ישוע על הגפן והזורע?‏ (‏ב)‏ כיצד משפיע עליך הדבר?‏

¹² איזה לקח אנו יכולים להפיק ממשליו של ישוע על הגפן והזורע?‏ המשלים מסייעים לנו להבין שהיכולת שלנו להניב פרי אינה תלויה בתגובתם של האנשים בשטחנו,‏ אלא בנאמנותנו שלנו.‏ פאולוס הזכיר עובדה זו באמרו:‏ ”‏כל אחד יקבל את גמולו כפי עמלו”‏ (‏קור״א ג׳:‏8‏)‏.‏ הגמול ניתן על־פי העמל,‏ ולא על־פי תוצאות העמל.‏ מטילדה,‏ המשרתת כחלוצה זה 20 שנה,‏ אומרת:‏ ”‏אני מפיקה שמחה מהידיעה שיהוה גומל לנו על מאמצינו”‏.‏

כיצד נוכל להמשיך לעשות פרי?‏

13,‏ 14.‏ על־פי הכתוב ברומים י׳:‏1,‏ 2‏,‏ מאילו סיבות לא ויתר פאולוס על מי שהגיבו באופן שלילי למסר המלכות?‏

¹³ מה יסייע לנו להחזיק מעמד בעשותנו פרי?‏ כפי שכבר ראינו,‏ פאולוס חש רפיון ידיים בשל תגובתם השלילית של היהודים למסר המלכות.‏ למרות זאת,‏ הוא לא ויתר עליהם.‏ שים לב מה עוד אמר באיגרתו אל המשיחיים ברומא באשר לרגשותיו כלפי היהודים הללו:‏ ”‏משאלת ליבי ותחינתי לאלוהים – שייוושעו;‏ שכן אני מעיד עליהם שיש להם קנאה לאלוהים,‏ אבל לא על־פי ידע מדויק”‏ (‏רומ׳ י׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מה היו הסיבות שהבליט פאולוס אשר הניעו אותו להמשיך בשירותו?‏

¹⁴ ראשית,‏ פאולוס ציין מדוע המשיך לבשר ליהודים.‏ מה שהניע אותו היה ‏’‏משאלת ליבו’‏.‏ היה זה רצונו העז שחלק מהיהודים ייוושעו (‏רומ׳ י״א:‏13,‏ 14‏)‏.‏ שנית,‏ פאולוס הזכיר את ‏’‏תחינתו לאלוהים’‏.‏ הוא התחנן לאלוהים שיעזור ליחידים מקרב היהודים להיענות למסר המלכות.‏ שלישית,‏ פאולוס הוסיף:‏ ‏”‏יש להם קנאה לאלוהים”‏.‏ הוא ראה את הפוטנציאל הגלום באנשים.‏ קנאות,‏ כאשר היא מופנית לדברים הנכונים,‏ יכולה להפוך אנשים ישרי לב לתלמידים קנאים של המשיח – כפי שפאולוס ידע היטב.‏

15.‏ כיצד נוכל לחקות את פאולוס?‏ הבא דוגמאות.‏

¹⁵ כיצד נוכל לחקות את פאולוס?‏ ראשית,‏ אנו עושים כל מאמץ כדי שכמיהתנו למצוא את כל מי שיש להם ”‏נטיית הלב הנכונה לחיי עולם”‏ לא תדעך.‏ שנית,‏ אנו מתחננים ליהוה בתפילה שיפתח את ליבם של אנשים ישרי לב (‏מה״ש י״ג:‏48;‏ ט״ז:‏14‏)‏.‏ סילבנה,‏ המשרתת כחלוצה קרוב ל־30 שנה,‏ אומרת:‏ ”‏לפני שאני ניגשת לבית בשטח שלי,‏ אני מתפללת ליהוה ומבקשת ממנו שתהיה לי גישה חיובית”‏.‏ גם אנו מתפללים לאלוהים שהמלאכים ידריכו אותנו כדי שנמצא את ישרי הלב (‏מתי י׳:‏11–13;‏ ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ רוברט,‏ המשרת כחלוץ למעלה מ־30 שנה,‏ מציין:‏ ”‏זה מרגש לבשר עם מלאכים היודעים מה מתחולל בחייהם של בעלי הבתים”‏.‏ שלישית,‏ אנו מנסים לראות את הפוטנציאל הגלום באנשים.‏ קרל,‏ זקן־קהילה שנטבל לפני למעלה מ־50 שנה,‏ אומר:‏ ”‏אני מחפש כל סימן קטן שעשוי להעיד על כנותו של האדם – חיוך,‏ מבט אדיב או שאלה כנה”‏.‏ גם אנו,‏ בדומה לפאולוס,‏ נוכל להחזיק מעמד בעשותנו פרי.‏

‏”‏אל תנח ידך”‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ איזה לקח אנו למדים מההנחיה המצויה בקהלת י״א:‏6‏?‏ (‏ב)‏ המחש איזו השפעה יכולה להיות למלאכת הזריעה על המתבוננים בנו.‏

¹⁶ גם אם נראה שמסר המלכות שאנו מכריזים אינו נוגע לליבם של אנשים,‏ בל נמעיט בהשפעה שיש למלאכת הזריעה שאנו מבצעים.‏ ‏(‏קרא קהלת י״א:‏6‏.‏)‏ רבים אומנם אינם מקשיבים לנו,‏ אך הם מתבוננים בנו.‏ הם שמים לב ללבושנו המסודר,‏ להתנהגותנו המנומסת ולחיוכנו החמים.‏ עם הזמן עשויה התנהגותנו לסייע לכמה להבין שאחרי ככלות הכול השקפותיהם השליליות לגבינו אינן נכונות.‏ סרג׳יו ואולינדה,‏ שהוזכרו קודם לכן,‏ הבחינו בשינוי שכזה.‏

¹⁷ סרג׳יו מספר:‏ ”‏מפאת מחלה,‏ לא הלכנו לכיכר במשך זמן מה.‏ כאשר חזרנו לשם,‏ עוברי אורח שאלו:‏ ’‏איפה הייתם?‏ התגעגענו אליכם’‏”‏.‏ אולינדה מוסיפה בחיוך:‏ ”‏נהגי האוטובוסים נופפו לנו לשלום וכמה קראו ממושב הנהג:‏ ’‏שמחים לראות שחזרתם לעבודה’‏.‏ הם אפילו ביקשו מאיתנו כתבי עת”‏.‏ להפתעתם של בני הזוג נעצר אדם אחד ליד עגלת הבישור שלהם,‏ העניק להם זר פרחים והודה להם על פעילותם.‏

18.‏ מדוע אתה נחוש ’‏להחזיק מעמד בעשותך פרי’‏?‏

¹⁸ ואכן,‏ כל עוד ’‏לא נניח את ידנו’‏ מזריעת זרע המלכות,‏ יהיה לנו חלק חשוב במתן ”‏עדות לכל העמים”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ מעל לכול,‏ תהיה לנו השמחה העמוקה אשר נובעת מהידיעה שאנו משביעים את רצון יהוה,‏ שהרי הוא אוהב את כל מי ש”‏מחזיקים מעמד בעשותם פרי”‏!‏