האם ישוע באמת מת בעדי?
המקרא מלא בביטויים כנים מפי אנשים ’בעלי רגשות כשלנו’ (יעקב ה׳:17). לדוגמה, אנו יכולים להזדהות בקלות עם גילוי הלב של פאולוס ברומים ז׳:21–24: ”כאשר אני רוצה לעשות את הטוב, הרע נמצא איתי... אדם אומלל שכמוני!” רגשות כנים אלה מחזקים אותנו בשעה שאנו נאבקים במגרעותינו.
פאולוס הביע רגשות כנים נוספים. בגלטים ב׳:20 ציין שהוא משוכנע שישוע ”אהב [אותו] ומסר את עצמו [בעדו]” באופן אישי! האם מילים אלה מתארות גם הן ”רגשות כשלנו”? אולי לא תמיד.
אם אנחנו נאבקים בערך עצמי נמוך בשל חטאים שביצענו בעבר, אולי יהיה לנו קשה להאמין שיהוה אוהב אותנו וסולח לנו, כל שכן לראות בקורבן הכופר מתנה אישית. האם ישוע באמת רוצה שנראה בכופר מתנה אישית? אם כן, מה יכול לעזור לנו לעשות זאת? הבה נבחן את שתי השאלות הללו.
כיצד ישוע מתייחס לקורבנו
ישוע אכן רוצה שנראה בקורבנו מתנה אישית. כיצד נוכל להיות בטוחים בכך? דמיין לעצמך את המקרה המתואר בלוקס כ״ג:39–43. אדם תלוי על עמוד הוקעה לצידו של ישוע. הוא מודה שעשה את הרע בעבר. הפשע שלו היה ודאי חמור, שהרי אותו עונש אכזרי נשמר לפושעים הנתעבים ביותר. בעודו מתייסר, מתחנן האיש לישוע: ”זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך”.
כיצד הגיב ישוע? דמיין את ישוע אשר למרות סבלו מפנה את ראשו ויוצר קשר עין עם האיש. על אף הייסורים, הוא מצליח לחייך בחמימות ומבטיח לו: ”אמן אומר אני לך היום, אתה תהיה איתי בגן עדן”. ישוע יכול היה פשוט להזכיר לאיש ש’בן האדם בא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים’ (מתי כ׳:28). אך האם שמת לב כיצד הדגיש ישוע בטוב לב שקורבנו הוא מתנה אישית? הוא דיבר בטון ידידותי כשהשתמש בכינויי הגוף ”אתה” ו”איתי”. כמו כן, הוא שמר על נימה אישית כשהצביע על תקוותו של האיש לחיות בגן עדן עלי אדמות.
אין ספק שישוע רצה שאותו אדם יראה בקורבנו מתנה אישית. אם ישוע חש כך כלפי פושע שאפילו לא שירת את אלוהים כתלמיד המשיח, בוודאי ובוודאי שכך הוא חש כלפי משיחי טבול המשרת את אלוהים. אם כן, מה יכול לעזור לנו לטפח השקפה הולמת על עצמנו אף־על־פי שחטאנו בעבר?
מה עזר לפאולוס
שירותו של פאולוס השפיע על תחושותיו כלפי קורבנו של ישוע. כיצד? הוא הסביר: ”אני אסיר תודה למשיח ישוע אדוננו אשר נתן לי כוח משום שהחשיב אותי לנאמן ומינה אותי לשירותו, אף שקודם לכן הייתי מגדף ורודף ועז מצח” (טימ״א א׳:12–14). תפקידו של פאולוס חיזק את ביטחונו ברחמיו ובאהבתו של ישוע, וכן בעובדה שהמשיח בוטח בו באופן אישי. באופן דומה, ישוע הפקיד ביד כל אחד ואחד מאיתנו שירות (מתי כ״ח:19, 20). האם שירות זה יכול להשפיע עלינו כשם שהשפיע על פאולוס?
אלברט, אשר שב לאחרונה ליהוה לאחר שהיה מנודה במשך כמעט 34 שנה, מסביר: ”חטאיי תמיד לנגדי. אבל כשאני מבשר אני מרגיש שישוע הפקיד בידי שירות באופן אישי, כפי שהיה במקרה של השליח פאולוס. זה בונה אותי ועוזר לי לשמור על גישה חיובית לגבי עצמי, לגבי החיים שלי ולגבי העתיד שלי” (תהל׳ נ״א:5).
כאשר אתה מלמד אנשים מכל הסוגים, חזק את ביטחונם ברחמיו ובאהבתו של ישוע כלפיהם
אלן, שחי חיי פשע ואלימות לפני שלמד את האמת, מודה: ”אני עדיין חושב על כל הנזק שגרמתי לאנשים. לפעמים זה גורם לי להיות מדוכא. אבל אני מודה ליהוה שהוא מרשה לחוטא כמוני לבשר את הבשורה הטובה לאחרים. כשאני רואה כיצד אנשים מגיבים לבשורה הטובה, זה מזכיר לי עד כמה טוב ואוהב יהוה. אני מרגיש שהוא משתמש בי כדי לעזור לאחרים הנאבקים במצב דומה”.
שירותנו מאפשר לנו למקד את כוחותינו במחשבות ובמעשים חיוביים. הוא מחזק את ביטחוננו ברחמיו ובאהבתו של ישוע, וכן בביטחונו בנו.
יהוה גדול מליבנו
עד שימוגר הסדר העולמי המרושע של השטן, ליבנו אולי ימשיך להרשיע אותנו בשל טעויות שעשינו בעבר. מה יעזור לנו להילחם ברגשות הללו?
”אני אוהבת את העובדה ש’אלוהים גדול מליבנו’”, אומרת ג׳ין, שלא אחת נאבקת ברגשות אשם על כך שניהלה חיים כפולים בצעירותה (יוח״א ג׳:19, 20). גם אנו יכולים להתנחם מהידיעה שנקודת המבט של יהוה ושל ישוע על מצבנו החוטא טובה בהרבה משלנו. זכור שברוב אהבתם הם סיפקו את הכופר לא בעד בני אדם מושלמים, אלא בעד אנשים חוטאים המגלים חרטה (טימ״א א׳:15).
אנו מחזקים את ביטחוננו באמת יקרה זו כאשר אנו מהרהרים בליווי תפילות באופן שבו נהג ישוע בבני אדם לא־מושלמים, ועושים כל שביכולתנו כדי למלא את השירות שהוא הפקיד בידינו. כך, בדומה לפאולוס, נוכל לומר: ישוע ”אהב אותי ומסר את עצמו בעדי”.