עזור לבעל הבית לחשוב
1. איזו גישה בשירות היא הטובה ביותר?
1 איזו גישה בשירות יעילה יותר, הגישה הדוגמטית או זו שעוזרת לבעל הבית לחשוב ומסייעת לו להסיק את המסקנות הנכונות? כאשר השליח פאולוס דיבר אל היהודים בתסלוניקי הוא עזר להם לחשוב, וכתוצאה מכך ”מקצתם האמינו” (מה״ש י״ז:2–4). כיצד נוכל לפנות אל ההיגיון של אחרים?
2. כיצד נוכל לחקות את דוגמתו של פאולוס כאשר אנו מכריזים את הבשורה הטובה?
2 הבא בחשבון את הרגשות והרקע: אם ברצונך לעזור לאנשים בשטח שלך לחשוב, עליך לקחת בחשבון את רגשותיהם. פאולוס פתח בשיחה עם יוונים לא־מאמינים באריופגוס כאשר הזכיר דברים שהיו ידועים להם ומקובלים בעיניהם (מה״ש י״ז:22–31). לכן, כשתכין את הצגת הדברים שלך קח בחשבון את האמונות והדעות הקדומות הרווחות בקרב האנשים המתגוררים בשטחך (קור״א ט׳:19–22). אם בעל הבית מביע הסתייגות, נסה למצוא מכנה משותף ועל בסיס זה בנה את שיחתך.
3. כיצד שימוש מיומן בשאלות יסייע לנו לעזור לאחרים לחשוב?
3 השתמש בשאלות במיומנות: כדי לכוון אדם ליעדו עלינו לדעת תחילה היכן הוא נמצא. בדומה לכך, לא נוכל לעזור לבעל הבית להגיע למסקנה הנכונה מבלי שנדע מהי השקפתו. לפני שניסה לשכנע את מאזיניו, נהג ישוע לשאול שאלות כדי לדעת מהי השקפתם. לדוגמה, כאשר מישהו שאל את ישוע ’מה עליו לעשות כדי לרשת חיי עולם?’, ניסה ישוע תחילה לדעת מה דעתו בנושא ואחרי כן השיב לו על שאלתו (לוקס י׳:25–28). במקרה אחר, כאשר ענה פטרוס תשובה שגויה, שאל ישוע במיומנות שאלות שסייעו לו לתקן את חשיבתו (מתי י״ז:24–26). לפיכך, כאשר בעל הבית מעלה שאלה או מביע רעיון מוטעה, נוכל לשאול שאלות על מנת לעזור לו לחשוב בהיגיון.
4. מדוע עלינו לנסות לעזור לבעל הבית לחשוב?
4 כשאנו מסייעים לבעל הבית לחשוב אנו למעשה מחקים את המורה הגדול, ישוע, ומבשרים מיומנים אחרים מן המאה הראשונה. אנו מכבדים את בעל הבית (פט״א ג׳:15). כתוצאה מכך, הוא אולי יסכים שנבקר אותו שוב.