הידעת?
אילו מיסים אנשים היו צריכים לשלם בימי ישוע?
עוד מימי קדם בני ישראל נהגו לתרום כספים כדי לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית. אבל המיסוי הפך לעניין מורכב והיה למעמסה עבור היהודים בימי ישוע.
כדי לתמוך בעבודת אלוהים המתבצעת במקדש, כל הגברים היהודים נדרשו לשלם חצי שקל (שתי דרכמות). במאה הראשונה הכספים האלה שימשו עבור השירותים השוטפים והקורבנות שהוקרבו במקדש שבנה הורדוס. כמה יהודים שאלו את פטרוס מהי עמדתו של ישוע בעניין, וישוע לא התנגד למס. למעשה, הוא אמר לפטרוס איפה הוא יוכל למצוא מטבע כדי לשלם אותו (מתי י״ז:24–27).
באותם ימים עם אלוהים היה צריך לשלם גם מעשר, שהיה למעשה עשירית מהיבול של הפרט או מההכנסה שלו (וי׳ כ״ז:30–32; במ׳ י״ח:26–28). מנהיגי הדת התעקשו שהמעשר ישולם בדקדקנות עבור כל ירק וירק, אפילו עבור ”מנתה ושמיר וכמון”. ישוע לא התנגד למעשר עצמו, אלא חשף את הגישה הצבועה של הסופרים והפרושים (מתי כ״ג:23).
אבל באותה תקופה שלטו הרומאים, וגם הם הטילו על היהודים מספר מיסים. אחד המיסים הוטל על בעלי הקרקעות, אשר יכלו לשלם את המס בכסף או ביבול. על־פי הערכות, גובה המס היה בין 20 ל־25 אחוז. כמו כן, הונהג מס גולגולת שכל יהודי נדרש לשלם. זה המס שעליו שאלו הפרושים את ישוע. הוא סיכם את העמדה הנכונה בעניין במילים הבאות: ”תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים” (מתי כ״ב:15–22).
כמו כן, הוטל מס על יבוא ויצוא סחורות. המס נגבה בנמלים, בגשרים, בצמתים או בכניסה לעיירות ולשווקים.
סך נטל המיסים של מי שהיו תחת שלטון הרומאים היה כבד מנשוא. ההיסטוריון הרומי טאקיטוּס ציין שבמהלך שלטון הקיסר טיבריוס, כשישוע היה עלי אדמות, ”ארם ויהודה, שהיו מותשים מכובד המעמסה, התחננו להקלה במס”.
המעמסה נעשתה כבדה עוד יותר בגלל השיטה שבה נגבו המיסים. את הזכות לגבות מיסים הציעו במכירה פומבית. המרבים במחיר, שיפיקו רווחים מהכספים שיתקבלו, העסיקו אחרים שיבצעו את הגבייה בפועל וירוויחו מכך גם הם. נראה שלזכאי היו גובי מיסים כאלה תחת סמכותו (לוקס י״ט:1, 2). האנשים, כמובן, התמרמרו מהעניין ובזו למי שהגיעו כדי לגבות מהם מיסים.