שאלות של קוראים
לְמה ישוע התכוון כשאמר: ”אל תחשבו שבאתי להשכין שלום”?
ישוע הכריז מסר של שלום. אבל במקרה אחד הוא אמר לשליחיו: ”אל תחשבו שבאתי להשכין שלום על הארץ; לא באתי להשכין שלום, כי אם להטיל חרב. הרי באתי לגרום פילוג — איש יהיה נגד אביו, בת נגד אימה וכלה נגד חמותה” (מתי י׳:34, 35). למה ישוע התכוון?
ישוע לא רצה להפריד בין בני משפחה, אבל הוא ידע שמה שהוא לימד יגרום פילוגים בחלק מהמשפחות. לכן מי שרוצים להיות תלמידיו של המשיח ולהיטבל צריכים להיות מודעים להשלכות החלטתם. זה עלול להיות קשה להמשיך לציית למה שלימד המשיח אם הם נתקלים בהתנגדות מצד בן זוג לא־מאמין או אחרים במשפחה.
המקרא מעודד את המשיחיים ’לחיות בשלום עם כל אדם’ (רומ׳ י״ב:18). אבל עיקרי האמונה שלימד ישוע יכולים להפוך ל”חרב” בחלק מהמשפחות. מצב זה יכול לקרות כשאחד מבני המשפחה מקבל את תורתו של ישוע ואילו אחרים דוחים אותה או מתנגדים לה. במקרים כאלה, קרובי משפחתו של מי שלומד את האמת — בני ביתו — הופכים ל’אויביו’ (מתי י׳:36).
תלמידי המשיח שחיים בבית מפולג מבחינה דתית לפעמים נתקלים במצבים שבוחנים את אהבתם ליהוה ולישוע. לדוגמה, קרובי משפחה לא־מאמינים עלולים ללחוץ עליהם לחגוג חגים דתיים. את מי הם יבחרו לרצות בשעת מבחן? ישוע אמר: ”מי שאוהב את אביו או את אימו יותר מאשר אותי אינו ראוי לי” (מתי י׳:37). כמובן, ישוע לא התכוון שכדי להיות ראויים לו, אהבתם של תלמידיו כלפי הוריהם צריכה להתקרר. הוא למעשה הדגיש את הצורך לראות את הדברים באור הנכון. גם אם חברי משפחה לא־מאמינים מתנגדים לעבודתנו את יהוה, אנחנו ממשיכים לאהוב אותם, אבל אנחנו מכירים בכך שאהבתנו לאלוהים צריכה להיות במקום הראשון.
אין ספק שהתנגדות מצד המשפחה יכולה להיות דבר מאוד כואב. בכל זאת, תלמידי ישוע צריכים לזכור את דבריו: ”מי שאינו מוכן לקבל על עצמו את עמוד ההוקעה שלו וללכת אחריי אינו ראוי לי” (מתי י׳:38). במילים אחרות, המשיחיים רואים את ההתנגדות מצד המשפחה כחלק מהסבל שתלמידי המשיח מוכנים לעבור. במקביל לכך, הם מקווים שהתנהגותם הטובה תעזור לבני משפחתם הלא־מאמינים להתרכך ולהתעניין במסר המקראי (פט״א ג׳:1, 2).