מאמר לימודי 20
שיר 7 יהוה עוזנו
שא עיניך אל יהוה — אלוהי כל נחמה
”ברוך... אבי החמלה ואלוהי כל נחמה” (קור״ב א׳:3).
במה נתמקד
נלמד כיצד ניחם יהוה את הגולים היהודים, ואילו לקחים טמונים בכך עבורנו.
1. תאר את מצבם של הגולים היהודים.
תאר לעצמך כיצד הרגישו גולי בבל. הם ראו את מולדתם נחרבת, נעקרו מבתיהם והוגלו לארץ זרה בשל חטאיהם וחטאי אבותיהם (דה״ב ל״ו:15, 16, 20, 21). לגולים שחיו בבבל הייתה חירות מסוימת, והם יכלו לנהל שגרה רגילה יחסית (יר׳ כ״ט:4–7). למרות זאת, החיים לא היו קלים, ובוודאי שלא היה זה סוג החיים שהם היו בוחרים לעצמם. כיצד הם הרגישו לגבי מצבם? שים לב לדבריו של אחד הגולים הנאמנים: ”על נהרות בבל, שם ישבנו. בכינו בזכרנו את ציון” (תהל׳ קל״ז:1). הגולים המיואשים נזקקו לנחמה, אבל היכן הם יכלו למצוא אותה?
2, 3. (א) מה סיפק יהוה לגולים היהודים? (ב) מה נבחן במאמר?
2 יהוה הוא ”אלוהי כל נחמה” (קור״ב א׳:3). בתור אלוהינו האוהב, הוא שמח לנחם את כל מי שמתקרבים אליו. יהוה ידע שחלק מהגולים יתחרטו על מעשיהם בעקבות המוסר שקיבלו וישובו אליו (יש׳ נ״ט:20). לכן יותר ממאה שנה לפני הגלות הוא הניע את ישעיהו הנביא לכתוב את ספרו. לאיזו מטרה הוא נכתב? ישעיהו מציין: ”’נחמו, נחמו את עמי’, אומר אלוהיכם” (יש׳ מ׳:1). באמצעות כתבי הנביא העניק יהוה לגולים היהודים את הנחמה שהם נזקקו לה.
3 בדומה לגולי בבל, גם אנו זקוקים לנחמה מפעם לפעם. במאמר נדון בשלוש דרכים שבהן ניחם יהוה את הגולים: (1) הוא הבטיח לסלוח למי שהתחרטו, (2) הוא הפיח בהם תקווה ו־(3) הוא הפיג את חששותיהם. כשנבחן את הנקודות האלה, שים לב כיצד דברי העידוד של יהוה יכולים להועיל לך.
יהוה סולח לנו ברוב רחמיו
4. כיצד הוכיח יהוה את רחמיו? (ישעיהו נ״ה:7)
4 יהוה הוא ”אבי החמלה” (קור״ב א׳:3). הוא הביע את התכונה הזו בכך שהבטיח לסלוח לגולים המתחרטים. (קרא ישעיהו נ״ה:7.) הוא אמר: ”בחסד עולם ארחם [עליכם]” (יש׳ נ״ד:8). כיצד ביטא יהוה את רחמיו כלפיהם? אף שבני העם צריכים היו לשאת בהשלכות מעשיהם, יהוה הבטיח שהם לא יישארו בבבל לעד, אלא רק לפרק זמן מוגבל (יש׳ מ׳:2). אין ספק שהמילים האלה ניחמו וחיזקו עד מאוד את היהודים שגילו חרטה.
5. מדוע יש לנו יותר סיבות להעריך את רחמיו של יהוה בהשוואה לגולי בבל?
5 מה ניתן ללמוד מכך? יהוה מוכן לסלוח ברוחב לב למשרתיו. בהשוואה ליהודים שהיו שבויים בבבל, לנו יש יותר סיבות להעריך את סלחנותו של יהוה. מדוע? כי אנו יודעים כיצד הוא פעל כדי שנוכל לזכות לסליחת חטאים. מאות שנים לאחר ימי ישעיהו הנביא, שלח יהוה את בנו אהובו לכדור הארץ כדי לספק קורבן כופר למען כל החוטאים המתחרטים. על בסיס קורבן זה יכול יהוה למחות לחלוטין את חטאינו (יש׳ א׳:18; מה״ש ג׳:19; אפ׳ א׳:7). איזה אל רחום אנו משרתים!
6. איזו תועלת תצמח לנו אם נתמקד ברחמיו של יהוה? (ראה גם תמונה.)
6 דברי יהוה בישעיהו נ״ה:7 יכולים לנחם אותנו אם אנו מתייסרים מרגשי אשמה. יש הממשיכים לחוש נקיפות מצפון על טעויות העבר גם לאחר שהתחרטו. אנו עשויים להרגיש כך במיוחד אם אנו עדיין סובלים מההשלכות הנלוות למעשינו. אולם אם התוודינו על חטאינו ותיקנו את דרכינו, נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה סלח לנו. לאחר שיהוה סולח, הוא בוחר שלא לזכור עוד את חטאינו. (השווה ירמיהו ל״א:34.) לכן אם יהוה אינו מתמקד בחטאי העבר שלנו, גם לנו אין סיבה לעשות זאת. מה שחשוב בעיניו הוא מה שאנו עושים עכשיו, ולא הטעויות שביצענו בעבר (יח׳ ל״ג:14–16). בקרוב אבינו רב־החמלה ישחרר אותנו לחלוטין מההשלכות שנגרמו לנו עקב טעויותינו.
מה שחשוב בעיני יהוה הוא מה שאנו עושים עכשיו, ולא הטעויות שביצענו בעבר (ראה סעיף 6)
7. כיצד נוכל לאזור אומץ ולבקש עזרה אם אנו מסתירים חטא שביצענו?
7 מה נוכל לעשות אם מצפוננו מעיק עלינו מפני שאנו מסתירים חטא חמור שביצענו? המקרא מעודד אותנו לפנות לזקני הקהילה ולבקש את עזרתם (יעקב ה׳:14, 15). כמובן, אין זה קל להודות בטעויותינו. אך אם התחרטנו, נוכל להיות בטוחים שנזכה ליחס אוהב ולרחמים מצד יהוה ומצד האחים הנאמנים שהוא מינה כדי להגיש לנו עזרה. הידיעה הזו תיסוך בנו את האומץ לגשת אליהם. ראה איך רחמיו של יהוה העניקו נחמה לאח ששמו ארתורa שסבל מייסורי מצפון קשים. ”צפיתי בפורנוגרפיה במשך כשנה”, הוא מודה. ”אך לאחר ששמעתי נאום בנושא המצפון, התוודיתי על חטאי לאשתי ולזקנים, וסוף סוף חשתי הקלה. אבל תחושת האשמה עדיין הכבידה עליי. זקני הקהילה הזכירו לי שיהוה לא דחה אותי. הוא מטיל עלינו מוסר מתוך אהבתו כלפינו. מילותיהם המרגיעות חדרו לליבי ועזרו לי לשנות לגמרי את השקפתי”. כיום ארתור הוא משרת־עוזר וחלוץ רגיל. כמה מנחם לדעת שיהוה ינהג בנו ברחמים אם נתחרט על מעשינו!
יהוה מעניק לנו תקווה
8. (א) איזו תקווה העניק יהוה לגולים? (ב) כיצד התקווה יכלה להשפיע על היהודים המתחרטים, לפי ישעיהו מ׳:29–31?
8 מנקודת מבט אנושית, היהודים השבויים היו במצב חסר תקווה. בבל הייתה ידועה כמעצמה שלא משחררת את שבוייה (יש׳ י״ד:17). אבל יהוה יצק בעמו תקווה: הוא הבטיח לשחרר אותם, ודבר אינו יכול לעצור בעדו מלהגשים את רצונו (יש׳ מ״ד:26; נ״ה:12). בעיני יהוה, בבל הייתה כמו שכבה דקה של אבק (יש׳ מ׳:15). מספיקה נשיפה אחת כדי שהאבק ייעלם. איך תקווה זו השפיעה על הגולים? היא ניחמה אותם. אך היה טמון בה יותר מכך. ישעיהו כתב: ”קווי יהוה יחליפו כוח”. (קרא ישעיהו מ׳:29–31.) התקווה יכלה להפיח בהם מרץ, כך שהם ”ימריאו בכנפיים כעיטים”.
9. מאילו סיבות יכלו הגולים לסמוך על הבטחותיו של יהוה?
9 יהוה גם נתן לגולים סיבות לסמוך על הבטחותיו. חשוב למשל על הנבואות שכבר התגשמו בימיהם. הם ידעו שהאשורים כבשו את ממלכת ישראל הצפונית והגלו את תושביה (יש׳ ח׳:4). הם ראו כיצד הבבלים השמידו את ירושלים ושילחו את העם לגלות (יש׳ ל״ט:5–7). בנוסף, בתקופת חייהם הבבלים עיוורו את המלך צדקיהו והביאו אותו אל בבל (יר׳ ל״ט:7; יח׳ י״ב:12, 13). כל דברי יהוה התקיימו (יש׳ מ״ב:9; מ״ו:10). נבואות אלו חיזקו את אמונתם שיהוה יגשים גם את הבטחתו לגבי שחרורם.
10. מה יעזור לנו להחזיק בתקוותנו במהלך אחרית הימים?
10 מה ניתן ללמוד מכך? התקווה יכולה לנחם אותנו ולעזור לנו לחדש את כוחותינו ברגעי ייאוש או דכדוך. אנו חיים בזמנים קשים וצריכים להתמודד עם אויבים אימתניים. אך אל לנו להתייאש! יהוה העניק לנו תקווה נפלאה — חיי נצח בעולם בטוח שישרור בו שלום אמיתי. עלינו לעשות כל מאמץ כדי שהתקווה תישאר צלולה בשכלנו ובליבנו. אחרת, היא עלולה להיטשטש בדומה לנוף מרהיב הנשקף מבעד לחלון מלוכלך. אם כן, כיצד ניתן ”לנקות את החלון”? נוכל להקדיש זמן כדי לדמיין באופן קבוע עד כמה נפלאים יהיו חיינו בעולם החדש. נרצה גם לקרוא מאמרים, לצפות בסרטונים ולהאזין לשירים המתמקדים בתקוותנו. בנוסף, נספר ליהוה בתפילה על ההבטחות שאנו מייחלים להתגשמותן.
11. מה עוזר לאחות המתמודדת עם בעיות בריאות כרוניות להתמלא בכוחות מחודשים?
11 שים לב כיצד התקווה ניחמה וחיזקה אחות בשם ג׳וי, המתמודדת עם בעיות בריאות כרוניות. היא מספרת: ”כשאני עומדת להישבר, אני חולקת עם יהוה את רגשותיי הכמוסים ביותר בידיעה שהוא מבין אותי. כמענה לתפילותיי, יהוה מעניק לי את ’הכוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל’” (קור״ב ד׳:7). ג׳וי מדמיינת את עצמה בעולם החדש, שבו ”אף תושב לא יאמר: ’חליתי’” (יש׳ ל״ג:24). אם גם אנו נשפוך את ליבנו בפני יהוה ונתמקד בתקוותנו, נוכל לאזור את הכוח הנחוץ לנו.
12. מדוע אנו יכולים להאמין בהבטחותיו של יהוה? (ראה גם תמונה.)
12 יהוה סיפק לנו סיבות רבות לסמוך על הבטחותיו, כפי שסיפק גם לגולים היהודים. תן דעתך לנבואות המתגשמות לנגד עינינו. למשל, מעצמת העולם השלטת כיום ”חלקה חזקה וחלקה שבירה” (דנ׳ ב׳:42, 43). כמו כן, מתרחשות כיום ”רעידות אדמה במקומות רבים”, ואנו משתתפים בהכרזת הבשורה ”לכל האומות” (מתי כ״ד:7, 14). נבואות אלו ורבות אחרות מחזקות את אמונתנו בהבטחותיו המנחמות של יהוה הצפויות להתגשם בעתיד.
הנבואות המתגשמות כיום לנגד עינינו מחזקות את אמונתנו בהבטחותיו של יהוה (ראה סעיף 12)
יהוה מפיג את חששותינו
13. (א) אילו קשיים ניצבו בפני היהודים בעת שחרורם? (ב) כיצד ניחם יהוה את הגולים היהודים, כמתואר בישעיהו מ״א:10–13?
13 למרות שיהוה סיפק לגולים היהודים תקווה נפלאה כדי לנחם אותם, הוא ידע שצפויים להם קשיים בעת שחרורם. הוא ניבא שלקראת סוף תקופת הגלות, יקום מישהו שיביס את האומות שמסביב ויכבוש את בבל עצמה (יש׳ מ״א:2–5). האם תהיה לגולים סיבה לדאגה? שנים רבות לפני כן חיזק יהוה את עמו במילים: ”אל תירא, כי עימך אני. אל תדאג, כי אני אלוהיך”. (קרא ישעיהו מ״א:10–13.) לְמה הוא התכוון באמרו: ”אני אלוהיך”? יהוה לא הזכיר ליהודים שעליהם לעבוד אותו, שכן עובדה זו כבר הייתה ברורה להם, אלא הוא הדגיש בפניהם שהוא עדיין נמצא לצידם (תהל׳ קי״ח:6).
14. באיזו דרך נוספת השקיט יהוה את פחדיהם של הגולים?
14 יהוה גם השקיט את פחדיהם של הגולים בכך שהזכיר להם שיש לו כוח אינסופי וידע בלתי נדלה. הוא קרא להם לשאת עיניהם אל השמיים זרועי הכוכבים וציין שהוא לא רק ברא את הכוכבים, אלא גם יודע מהו שמו של כל אחד מהם (יש׳ מ׳:25–28). על אחת כמה וכמה יהוה מכיר את שמו הפרטי של כל אחד מעובדיו. ואם הוא ברא את הכוכבים, אין ספק שיש בכוחו לעזור למשרתיו. ליהודים לא הייתה שום סיבה להתמלא פחד או חרדה.
15. כיצד הכין יהוה את הגולים היהודים לקראת מה שציפה להם?
15 יהוה גם הכין את משרתיו לקראת מה שציפה להם. הוא אמר לעמו בספר ישעיהו: ”היכנס אל חדריך הפנימיים וסגור דלתותיך בעדך. הסתתר לרגע קט עד יעבור זעם” (יש׳ כ״ו:20). הפסוק הזה כנראה התגשם לראשונה כשבבל נכבשה על־ידי המלך כורש. היסטוריון יווני מן העת העתיקה מציין שכאשר נכנס כורש לבבל הוא ציווה על צבאו ”להכרית כל מי שיימצא מחוץ לביתו”. תאר לעצמך את האימה שאחזה בתושבי בבל. אך ייתכן שרבים מהגולים היהודים ניצלו משום שצייתו להנחיות יהוה.
16. מדוע אל לנו לפחד יתר על המידה מפני העתיד? (ראה גם תמונה.)
16 מה ניתן ללמוד מכך? בקרוב תפרוץ הצרה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. כשהיא תחל, אנשים יהיו מבועתים ומוכי תדהמה. אך משרתי יהוה יגיבו בצורה שונה. אנו יודעים שיהוה הוא אלוהינו. לכן נוכל לזקוף את ראשנו בידיעה ש’קרבה גאולתנו’ (לוקס כ״א:28). אפילו כשקואליציה של אומות תתקוף אותנו, נעמוד איתן. יהוה יגן עלינו באמצעות מלאכים והנחיות מצילות חיים. כיצד יינתנו לנו הנחיות אלה? נצטרך לחכות ולראות. אך קרוב לוודאי שההוראות יימסרו לנו דרך הקהילות. ייתכן שהן יהיו ’החדרים הפנימיים’ שבהם נמצא מחסה. כיצד נוכל להתכונן לבאות? עלינו להתקרב לאחינו ואחיותינו, להישמע ברצון להנחיות התיאוקרטיות ולהיות משוכנעים שיהוה הוא זה שמדריך את ארגונו (עב׳ י׳:24, 25; י״ג:17).
אם נהרהר בכוחו של יהוה וביכולתו להושיע אותנו, לא ניתקף אימה במהלך הצרה הגדולה (ראה סעיף 16)b
17. כיצד נוכל לשאת עינינו אל יהוה, אלוהי כל נחמה?
17 למרות שהגולים היהודים היו במצב לא פשוט, יהוה סיפק להם את הנחמה שנזקקו לה, והוא יעשה אותו הדבר עבורנו. ללא תלות במה שצופן בחובו יום המחר, המשך להישען על יהוה לקבלת נחמה. בטח ברחמיו העמוקים ושמור על תקווה איתנה. זכור: יהוה הוא אלוהיך, לכן אין לך סיבה לפחד!
שיר 3 עוזנו, תקוותנו, מבטחנו
a חלק מהשמות בדויים.
b תיאור התמונה: קבוצה קטנה של אחים מתאספים יחד. הם בוטחים בכוחו של יהוה וביכולתו להגן על משרתיו ללא תלות במקום הימצאם.