מאמר לימודי 25
שיר 96 ספרו של אלוהים הוא אוצר
לקחים שנוכל ללמוד מנבואתו של יעקב— חלק ב׳
”הוא בירך איש איש מהם בברכה המתאימה לו” (בר׳ מ״ט:28).
במה נתמקד
נבחן לקחים מעשיים שנוכל ללמוד מהמילים האחרונות שאמר יעקב לשמונה מבניו.
1. באיזה חלק מנבואתו של יעקב נדון במאמר זה?
בניו של יעקב מתכנסים סביבו ומקשיבים היטב בזמן שהוא מברך כל אחד מהם. כמו שראינו במאמר הקודם, מה שאמר יעקב לראובן, שמעון, לוי ויהודה סקרן ואולי אפילו הפתיע את בניו. לכן הם ודאי תהו מה יעקב יגיד לשאר הבנים. כעת נראה אילו לקחים נוכל ללמוד מדבריו אל זבולון, יששכר, דן, גד, אשר, נפתלי, יוסף ובנימין.a
זבולון
2. תאר את הברכה שקיבל זבולון וכיצד היא התגשמה. (בראשית מ״ט:13) (ראה גם תיבה.)
2 קרא בראשית מ״ט:13. יעקב ניבא שצאצאיו של זבולון יגורו ליד חוף הים, באזור הצפוני של הארץ המובטחת. למעלה מ־200 שנה מאוחר יותר, שבט זבולון אכן קיבל נחלה, שהייתה ממוקמת בין הכינרת לים התיכון. משה ניבא: ”שמח, זבולון, בצאתך” (דב׳ ל״ג:18). יכול להיות שמשה התכוון לכך שלשבט זבולון תהיה גישה קלה לגדות הים התיכון והכינרת, וזה היה מיקום אסטרטגי מבחינת מסחר. כך או כך, לצאצאיו של זבולון הייתה סיבה להיות שמחים.
3. מה יכול לעזור לנו ללמוד להסתפק בחלקנו?
3 מה הלקח עבורנו? יש לנו כל סיבה להיות שמחים, ואין זה משנה היכן אנו גרים או מה הנסיבות שלנו. כדי לשמור על שמחתנו, עלינו להסתפק במה שיש לנו (תהל׳ ט״ז:6; כ״ד:5). לפעמים אנו נוטים להתמקד במה שאין לנו, במקום בדברים הטובים שמהם אנחנו נהנים. לכן נסה להתמקד בהם למרות המצב שאיתו אתה מתמודד (גל׳ ו׳:4).
יששכר
4. תאר את הברכה שקיבל יששכר וכיצד היא התגשמה. (בראשית מ״ט:14, 15) (ראה גם תיבה.)
4 קרא בראשית מ״ט:14, 15. יעקב משבח את יששכר על כך שהוא עובד חרוץ ומשווה אותו לחמור בעל עצמות חזקות — בעל חיים שיכול לשאת משאות כבדים. יעקב גם אומר שיששכר יירש ארץ טובה ונעימה. דבריו של יעקב התגשמו וצאצאיו של יששכר קיבלו נחלה פורייה ושופעת ליד נהר הירדן (יהו׳ י״ט:22). אין ספק שהם עבדו קשה כדי לעבד את אדמתם, אבל הם גם עבדו קשה לתועלתם של אחרים (מל״א ד׳:7, 17). לדוגמה, שבט יששכר היה מוכן להשתתף במלחמות ישראל כמו בתקופה של ברק השופט ודבורה הנביאה (שופ׳ ה׳:15).
5. מדוע עלינו לנהוג בחריצות?
5 מה הלקח עבורנו? יהוה מעריך את מאמצינו בשירותו בדיוק כפי שהוא הוקיר את החריצות שגילו בני שבט יששכר (קהלת ב׳:24). חשוב לדוגמה על האחים שעובדים קשה כדי לדאוג לקהילה (טימ״א ג׳:1). הם לא צריכים להילחם פשוטו כמשמעו, אך עליהם לעשות כמיטב יכולתם כדי להגן על משרתי אלוהים מפני סכנות רוחניות (קור״א ה׳:1, 5; יהד׳ 17–23). הם גם עמלים רבות כדי להכין ולהגיש נאומים מעודדים שמטרתם לחזק את הקהילה (טימ״א ה׳:17).
דן
6. איזו משימה קיבל שבט דן? (בר׳ מ״ט:17, 18) (ראה גם תיבה.)
6 קרא בראשית מ״ט:17, 18. יעקב משווה את דן לנחש הנושך אויבים הגדולים ממנו, כמו למשל סוס מלחמה ורוכבו. ושבט דן אכן גילה אומץ והיה מוכן לתקוף את אויבי ישראל. במהלך מסעם אל הארץ המובטחת בני דן הגנו על העם ושימשו ”כמשמר מאסף” (במ׳ י׳:25). על אף שכל העם צעד לפניהם ולא ראה את מה שהם עושים, זו הייתה משימה רבת חשיבות.
7. מה צריכה להיות הגישה שלנו לגבי משימות תיאוקרטיות?
7 מה הלקח עבורנו? האם אי פעם ביצעת משימה שאחרים לא היו מודעים אליה? אולי עזרת לנקות ולתחזק את אולם המלכות, התנדבת בכינוס או מילאת משימה אחרת. תמיד תזכור שיהוה שם לב לכל מה שאתה עושה למענו ומעריך זאת! במיוחד שאתה עושה את זה לא כדי לקבל שבחים מאחרים, אלא מפני שאתה רוצה להביע את אהבתך הכנה כלפיו (מתי ו׳:1–4).
גד
8. מדוע בני שבט גד היו חשופים להתקפות בארץ המובטחת? (בראשית מ״ט:19) (ראה גם תיבה.)
8 קרא בראשית מ״ט:19. יעקב ניבא שחיילים פושטים יסתערו על גד. יותר מ־200 שנה לאחר מכן, ירש שבט גד את נחלתו שהייתה ממוקמת מזרחית לנהר הירדן וגבלה עם שטחים של עמי אויב. המיקום הזה הפך אותם לחשופים להתקפות. אך בני גד רצו להישאר שם משום שהיו באזור שדות רבים שאפשרו להם להאכיל את בעלי החיים שלהם (במ׳ ל״ב:1, 5). אין ספק שהם היו אנשים אמיצים. מעבר לכך, הם בטחו ביהוה שיעזור להם להילחם באויביהם ולהגן על הנחלה שקיבלו ממנו. במשך שנים רבות הם שלחו כוחות צבאיים כדי לסייע לשבטים אחרים לכבוש את שאר השטחים בארץ המובטחת, מערבית לנהר הירדן (במ׳ ל״ב:16–19). הם היו בטוחים שיהוה יגן על נשותיהם וילדיהם בזמן שהגברים יצאו לקרב, והוא בירך אותם על האומץ וההקרבה העצמית שגילו (יהו׳ כ״ב:1–4).
9. כיצד ביטחון ביהוה ישפיע על בחירותינו בחיים?
9 מה הלקח עבורנו? כדי לשרת את יהוה לנוכח קשיים עלינו להמשיך לבטוח בו בכל ליבנו (תהל׳ ל״ז:3). רבים כיום מראים שהם בוטחים ביהוה בכך שהם עושים הקרבות למענו. למשל, הם משתתפים בתוכניות בנייה תיאוקרטיות, משרתים היכן שיש צורך רב יותר או דואגים למלא משימות אחרות. הם עושים זאת מתוך ביטחון שיהוה תמיד ידאג להם (תהל׳ כ״ג:1).
אשר
10. מה לא עשה שבט אשר? (בראשית מ״ט:20) (ראה גם תיבה.)
10 קרא בראשית מ״ט:20. יעקב ניבא ששבט אשר ייהנה משפע, וזה בדיוק מה שקרה. נחלתו כללה את אחד האזורים הפוריים ביותר בישראל (דב׳ ל״ג:24). בנוסף, היא גבלה בים התיכון וכללה את נמל המסחר המשגשג של צידון. אך בני שבט אשר לא גירשו את הכנענים שישבו בארץ (שופ׳ א׳:31, 32). סביר להניח שהשפעתם הרעה של הכנענים, יחד עם שגשוגו החומרי של השבט, גרמו לאנשיו לאבד מקנאותם לעבודת אלוהים הטהורה. לדוגמה, שבט אשר לא הציע עזרה כאשר השופט ברק ביקש לשלוח אנשים שיילחמו נגד צבאות כנען. כתוצאה מכך, השבט החמיץ הזדמנות לקחת חלק בניצחון הפלאי ”ליד מי מגידו” (שופ׳ ה׳:19–21). עד כמה ודאי הם התביישו לשמוע את שיר הניצחון של ברק ודבורה שכלל את המילים: ”אשר ישב בחוסר מעש בחוף הים” (שופ׳ ה׳:17).
11. מדוע עלינו לשמור על השקפה מאוזנת לגבי דברים חומריים?
11 מה הלקח עבורנו? ברצוננו לתת ליהוה את מיטבנו, ולכן עלינו לדחות את ההשקפה שיש לאנשים על כסף ונכסים חומריים (מש׳ י״ח:11). אנחנו מתאמצים לפתח השקפה מאוזנת על כסף (קהלת ז׳:12; עב׳ י״ג:5). אנו לא נותנים למרדף אחרי דברים חומריים לא הכרחיים לפגוע בשירות שלנו, אלא מתאמצים לתת ליהוה את מירב זמננו וכוחנו כיום, בידיעה שהחיים הנוחים והבטוחים באמת מצפים לנו בעתיד (תהל׳ ד׳:8).
נפתלי
12. כיצד התגשמה נבואתו של יעקב לגבי שבט נפתלי? (בראשית מ״ט:21) (ראה גם תיבה.)
12 קרא בראשית מ״ט:21. סביר להניח שדברי החן שיעקב ציין הצביעו על הדרך שבה ישוע דיבר במהלך שירותו. ואכן, ישוע היה ידוע בשיטות ההוראה היעילות שלו. הוא התגורר זמן רב בעיר בשם כפר נחום שהייתה חלק משטחו של שבט נפתלי, ולכן היא גם מכונה ”עירו” (מתי ד׳:13; ט׳:1; יוח׳ ז׳:46). ישעיהו התייחס לישוע כשאמר שאנשי זבולון ונפתלי יראו ”אור גדול” (יש׳ ט׳:1, 2). ישוע אכן היה ”האור האמיתי המאיר לאנשים מכל הסוגים” בזכות הוראתו (יוח׳ א׳:9).
13. כיצד נוכל לוודא שיהוה מרוצה מאופן דיבורנו?
13 מה הלקח עבורנו? מה שאנחנו אומרים וגם הדרך שבה אנו מדברים מאוד חשובים ליהוה. כיצד נוכל לומר דברי חן שיהיו רצויים בעיניו? עלינו קודם כול לומר את האמת (תהל׳ ט״ו:1, 2). אם נמהר לשבח אחרים ולא נעביר עליהם ביקורת או נתלונן, נצליח לחזק ולבנות אותם (אפ׳ ד׳:29). נוכל גם להציב לנו למטרה לפתח שיחות בצורה יעילה יותר שאולי יובילו למתן עדות.
יוסף
14. הסבר כיצד נבואתו של יעקב באשר ליוסף התגשמה. (בראשית מ״ט:22, 26) (ראה גם תיבה.)
14 קרא בראשית מ״ט:22, 26. יעקב ודאי היה גאה מאוד ביוסף — הוא היה ”נבדל מקרב אחיו” משום שיהוה בחר בו והשתמש בו בדרך מיוחדת. יעקב קרא לו ”ענף של עץ פורה”. יעקב עצמו היה העץ, ויוסף היה הענף. הוא היה הבן הבכור של יעקב מאשתו האהובה רחל. יעקב ניבא שיוסף יקבל נחלה כפולה משום שראובן — בנו בכורו מאשתו לאה — איבד את זכות הבכורה (בר׳ מ״ח:5, 6; דה״א ה׳:1, 2). הנבואה הזו אכן התגשמה, ובניו של יוסף, אפרים ומנשה, הפכו לשני שבטים בישראל וירשו נחלה כל אחד מהם בנפרד (בר׳ מ״ט:25; יהו׳ י״ד:4).
15. כיצד יוסף הגיב לעוולות שחווה?
15 יעקב גם הזכיר קַשָּׁתים שהוסיפו ”לירות [ביוסף] ולשנוא אותו” (בר׳ מ״ט:23). מדובר באחיו הקנאים, שהיו אחראים לרבים ממעשי העוולה שהוא חווה. אבל יוסף לא שנא את אחיו או האשים את יהוה בגלל מה שקרה לו. כפי שיעקב ציין: ”קשתו [של יוסף] נותרה איתנה, וידיו נשארו חזקות וזריזות” (בראשית מ״ט:24). יוסף נשען על יהוה במהלך התקופות הקשות והוא לא רק סלח לאחיו, אלא גם התייחס אליהם באדיבות (בר׳ מ״ז:11, 12). יוסף אפשר לקשיים שאיתם הוא התמודד לצרוף אותו (תהל׳ ק״ה:17–19). כתוצאה מכך, יהוה יכול היה להשתמש בו בדרך מופלאה.
16. כיצד נוכל לחקות את דוגמתו של יוסף כשאנו מתמודדים עם קשיים?
16 מה הלקח עבורנו? לעולם לא נרצה לתת לקשיים בחיים להרחיק אותנו מיהוה ומאחינו לאמונה. עלינו לזכור שיהוה מאפשר לנו לחוות מבחני אמונה כחלק מההכשרה שהוא מעניק לנו (עב׳ י״ב:7, הערת שוליים). בדרך זו הוא צורף אותנו ועוזר לנו לטפח תכונות משיחיות, כגון רחמים וסלחנות (עב׳ י״ב:11). אין ספק שיהוה יגמול לנו על עמידתנו האיתנה כפי שגמל ליוסף.
בנימין
17. כיצד הנבואה לגבי שבט בנימין התגשמה? (בראשית מ״ט:27) (ראה גם תיבה.)
17 קרא בראשית מ״ט:27. יעקב ניבא שלבני שבט בנימין יהיו כישורי לחימה כמו של זאב (שופ׳ כ׳:15, 16; דה״א י״ב:2). המלך הראשון ששלט ”בבוקר”, כלומר בראשית דרכה של ממלכת ישראל, היה שאול משבט בנימין. הוא הוכיח שהוא לוחם אמיץ כשנלחם נגד הפלשתים (שמ״א ט׳:15–17, 21). ”בערב” של ממלכה זו, לאחר ששקעה השמש על שושלת מלכי ישראל, אסתר המלכה ומרדכי ראש השרים, שהיו שניהם מצאצאי שבט בנימין, הצילו את עם ישראל מידי האימפריה הפרסית שאיימה להשמיד אותם (אס׳ ב׳:5–7; ח׳:3; י׳:3).
18. כיצד נוכל לחקות את נאמנותו של שבט בנימין?
18 מה הלקח עבורנו? אין ספק שבני שבט בנימין היו גאים לראות ששאול, שהיה מאותו שבט, הפך למלך. אבל כשיהוה העביר את המלכות לדוד, שהיה משבט יהודה, בני שבט בנימין בסופו של דבר תמכו בשינוי (שמ״ב ג׳:17–19). עשרות שנים לאחר מכן, כשהשבטים האחרים מרדו, שבט בנימין דבק בנאמנות ביהודה ובמלך שמינה יהוה (מל״א י״א:31, 32; י״ב:19, 21). ברצוננו לתמוך בנאמנות במי שיהוה בחר להנהיג את עמו כיום (תסל״א ה׳:12).
19. מה נוכל ללמוד מנבואתו של יעקב?
19 אנו יכולים ללמוד רבות מנבואתו של יעקב. אם נבחן כיצד הנבואה הזו התגשמה, זה יחזק את האמונה שלנו שגם הנבואות האחרות המצויות בדבר־אלוהים יתגשמו בוודאות. הרהורים בברכות שקיבלו בניו של יעקב יעזרו גם לנו לרצות להשביע את רצון יהוה.
שיר 128 החזק מעמד עד הקץ
a לאחר שיעקב בירך את ראובן, שמעון, לוי ויהודה מהבכור אל הצעיר, הוא לא המשיך לברך את ילדיו האחרים לפי סדר הולדתם.